string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

פערים בהשכלה

איציק ספורטא
עוד בנושא

היום ב"ידיעות אחרונות" (תמר טרבלסי-חדד עמ` 6, לא מצאתי זאת בשאר העיתונים) פורסם שהפערים בהצלחה בבגרות (בלי להתייחס לאיכותה) בין ילידי ישראל שהוריהם אשכנזים או מזרחים ובין ילידי ישראל שהורי הוריהם אשכנזים או מזרחים  גדלו. הממצאים הובאו מתוך מחקר שנערך על ידי פרופ`  שמואל שי, ד"ר מומי דהן וד"ר נעמיקה ציון.  נמצא שהפער בדור ראשון (ילידי ישראל)  הוא 21% ובדור שני (ילידי ישראל שהוריהם נולדו בישראל) הוא 24%. העלייה בהשגים בין שני הדורות הייתה זהה כ-14.2% בקבוצות האוכלוסיה השונות.  כדי להקטין את הפער על הקבוצה בעלת ההשגים הנמוכים יותר להשתפר בקצב מהיר יותר מהקבוצה השנייה, כאן זה לא קורה. כמו כן הפער בין אנשים ממוצא מעורב גם הוא גדל מ-9% ל-15% בהשוואה לאשכנזים. מומי דהן אף צוטט כך: "ככל שאתה מזרחי יותר- כך סכוייך לזכות בתעודת בגרות נמוכים יותר".      

בשיעור האחרון בסמסטר בקורס שאני מלמד התעורר ויכוח בנושא. שני עניינים עיקריים עלו בויכוח, האחד, קיומם של פערים. והשני, על הצורך לבדוק פערים שכאלה, בעיקר כאשר מדובר על אנשים שהוריהם נולדו בארץ. כמובן שעל הנושא הראשון אין צורך בויכוח כיון שהממצאים ברורים. הנושא השני מעניין יותר כיון שבו מתגלם הויכוח בנוגע למקורו של הפער. הטענה העיקרית של הגורסים שאין משמעות לאתניות היא שאפשר לבחון את ההבדלים באמצעות מאפיינים שאפשר לקרוא להם מעמדיים, השכלת הורים, מצב סוציו-אקונומי, אזור מגורים וכיוצא באלה. בלא מעט מחקרים נמצא שהשכלת ההורים מסבירה חלק ניכר מפערי ההשכלה. זאת אומרת שאם נמצא מספיק מאפיינים נוכל להסביר את כל הפער ואז לא יהיה צורך או אפילו דרך להתייחס לנושא.  בכך יש גם ניסיון להפוך הבדלים לנובעים ממשהו שהוא פחות מאיים מאשר המימד האתני, בתרבות הישראלית הנוכחית, ולא רק.

    

כדי לבחון האם הפערים הם תולדה של אתניות בנוסף למימד המעמדי יש לאסוף נתונים לגבי ארץ הלידה של הסבים והסבתות, כי אילולא כן בתוך זמן לא ארוך רוב האוכלוסיה בארץ תהיה ילידת ישראל דור שני ואז יעלם המימד האתני מעצמו ונשאר עם המימד המעמדי, במקרה הטוב. כיון שלמעמד יש פרשנות של בחירה, ראו כל הדיון הציבורי על תרבות העוני, המגיע לי ובטלנות, נראה שלחלק מהסטודנטים נח יותר עם המאפיין הזה ולא עם מוצא אתני שהוא שיוכי בהכרח. כמובן שאיני נכנס כאן לעניין שבעטיו מזרחים הוסללו למערכת חינוך מכשילה שתוצאותיה הן הוכחה להצדקת הנחות היסוד הנוגעות לחוסר היכולת הקוגניטיבית של כל יחיד מזרחי להתמודד עם דרישות ההשכלה המודרניות. המעניין הוא שאף שעל פניו נראה שהנחות היסוד הללו אינן מתקיימות עוד המערכת ממשיכה ליצר פערים על בסיס אתני, כאילו מבלי משים.

אף שהפערים בהשכלה קיימים ואף מתרחבים אין זה אומר שבמיקומים שונים בחברה לא ימצאו מזרחים במשרות בכירות ראו הביטוח הלאומי, משרד האוצר, ממשלה ובכנסת, ואפילו בכלכלה. אותם הנמצאים בעמדות בכירות אינם יכולים להוות הוכחה לשינוי מהותי בהיררכיה החברתית האתנית הנשמרת לאורך זמן. כמובן שבהיררכיה זו מצוייה האוכלוסיה הפלסטינאית הישראלית בעמדה נחותה יותר מן המזרחים. כאן כמובן יש להדרש לסוגיה נוספת הקשורה לפעולות שעושים אותם נושאי משרות כדי שאותה היררכיה תפסיק להתקיים, לא רק דרך ההשגים האישיים שלהם, אלא ביצירת מערכת שוויונית שלא תאפשר אותה.     

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. גל לוי

    אולי צריך לחדד את הדיון בקשר הסיבתי בין מוצא לבין תוצאות בבחינות.
    איציק, קצת כשלת בלשונך, אף כי בהמשך הדברים נעשים ברורים. השאלה אינה האם הפערים הם תולדה של האתניות, מכיון שלטעון זאת זה בהכרח לייחס לאתניות תכונה המייצרת פערים לימודיים. השאלה היא מדוע לפערים הלימודיים יש צבע כל כך ברור וחד? מדוע החלום (אותו מבטאים הסטודנטים) להשאיר את הסיפור הזה מאחורינו לא מתגשם, ובתנאים הנוכחיים לא יכול להתגשם? הרי לבוא ולומר, זה לא רלבנטי זה ממש טפשי. לטמון את הראש בחול, כמו שאוהבים להגיד. מצד שני, להגיד שיש צבע לפער המעמדי זה "לעורר את השד" וגו'. אז מה נשאר? להגיד לסטודנטים, ולכ אחד אחר, תסתכלו מסביב. תראו מי לומד אתכם ומי מנקה את הכיתה בסוף היום. תראו שגם מי שנורא רוצה לא יכול כאשר אין בית ספר טוב אחד בסביבה. ומצד שני, תראו שזה כבר לא כל כך בושה לדבר על כך שהפער הוא לא חסר-צבע. אפילו העתונות השמרנית שלנו מצטעצעת בכותרות כמו "צברים ממוצא מזרחי מרויחים פחות מצברים ממוצא אשכנזי". האם חשבתם שזה אפשרי להגיד דבר כזה לפני, נגיד, 10 שנים?

  2. אסף

    מכיר אני בפערים הקיימים בין ה"מזרחיים" ל"אשכנזים" אך שאלתי, שבאה באמת מתוך רצון להבין את המובלע "בין השורות" האם לדעתך, מר איציק ספורטא, עדיין ישנה מערכת קונספירטיבית שתפקידה להכפיף את המזרחיים לשלטון האשכנזים? ואם כן האם תוכל לחשוף את רובד ההכפפה?
    נתונים אני רואה, אך מעניין אותי איפה במחקר מוצאים את מקומם העולים מרוסיה והחרדים, ומה עם הערבים האם הם נכללים בקבוצת ה"מזרחיים"?
    נראה לי שהסטודנטים בכיתתך ניסו לשדר לך שדרדור הדיון בנושא מצבה המחפיר של מערכת ההשכלה להתמקדות בהבדלים שכביכול קיימים בין מזרחיים לאשכנזים יוביל רק לקרע בעם בין המקופחים למקפחים.
    הפתרון הוא בהבנה של מצבה הכללי של מערכת ההשכלה שמצוי בתהום ומנווט ע"י אנשים שאינם מסוגלים להחיות את ההשכלה שלא נאמר את החינוך בישראל ונסיון לגרום לשינוי מצב זה.
    כמובן שכשהמצב רע הנפגעים הכי גדולים מהמצב הם החלשים בין אם בני עיירות הפיתוח, הערבים, ובכלל מחוסרי ההון והרחוקים מהצלחת הפוליטית.
    והערה לסיום מעניין אותי אם המחקר הזה בדק לכמה מבין אותם בעלי "בגרות" נותנת התעודה יכולת כלשהיא להתקבל למוסדות ההשכלה הגבוהים?

  3. דרור

    אני יכול להגדיר את עצמי כאשכנזי דובר-עברית במלוא מובן המילה, כיוון ששני צדי משפחתי מקורם ב"תחום המושב", שני סביי ושתי סבתותיי דוברי-יידיש (אם כי אני לא), והתרבות השלטת בבית הייתה במידה רבה מזרח-אירופית. גם הישגיי הלימודיים, אני מודה, אינם מבוטלים, אולם קשה לדעת למה לייחס את זה – סבי וסבתי עלו ארצה בשנת 1930, הוריי דוברי עברית ילידיים וגדלו בארץ מילדותם. ברור שלי היה קל יותר בבית-הספר, כיוון שלא סבלתי מפערי-תרבות או פערי-שפה.
    כאן בדיוק נעוצה הבעיה – למה יש לייחס את הפער "העדתי" בהישגים הלימודיים: האם הם נובעים מגזענות, מהדים של משבר קליטת העלייה של שנות החמישים, מהזנחת יישובים בפריפריה שבהם השתקעו בעיקר עולים-חדשים, מפערי שפה ותרבות שעדיין קיימים בקרב קבוצות באוכלוסייה?
    הסטודנטים נחרדים ובצדק מתיאוריות בדבר אפליה אתנית – ראשית, הם עדיין מקווים (בתמימות) שאין אפליה כזו בארץ. שנית, הסיכוי היחיד לקיומה של חברה ישראלית הוא עמעום הזהות האתנית, לפחות בתוך החברה היהודית, ואולי בעתיד גם בקרב הערבים-הישראלים. הביטוי "כל ישראל חברים" הוא לא מליצה תפלה בהקשר הזה, אלא עניין הישרדותי – הסיכוי היחידי ליצירת סולידריות חברתית ומדינית הוא ביצירת חברה ישראלית משותפת.

  4. צחי

    נראה לי שהשאלה של מזרחיים – אשכנזים נעשית יותר ויותר קשה לחקירה באופן מעשי. מה קורה כאשר ידידתי לבית משפחת נגר (מעיראק) מתחתנת עם בח"ל ממשפחת שניר (ממזרח אירופה) ? איפה ילדיהם יופיעו בסקר ? ומה עם העלייה ממדינות חבר העמים ? אשכנזים ? מזרחיים ? ואני ? כששואלים אותי מאיזו עדה אני, התשובה שלי, בתור בן למשפחה שכבר שמונה דורות בארץ, היא שאני פלשתינאי…
    בכל מקרה, נראה לי שהטענה של החוקרים, כפי שאמר גם מאיר בוזגלו באחת מהרצאותיו, מתחילה לאבד מן הרלוונטיות שלה.

  5. גל לוי

    לא – לא מדובר בקונספירציה. יותר, אם תרצו אינרציה משופעת בדימויים גזעניים נחותים ביחס לשאלה מי יכול ומי לא.
    ולא, מזרחיות זה לא עניין ביולוגי. אז תפסיקו כבר עם העניין הזה של איך-אגדיר-את-מי-שנולד-לאם-מזרחית-ואב-אשכנזי? את השאלות האלה אני משאיר לחכמי המפדל.
    מזרחיות זו העובדה הפשוטה והעצובה שעניינה הקשר ההיסטורי בין מוצא (אוריינטלי, ולא במקרה) לבין הצורך לעשות כל מיני דברים שהמדינה רצתה והיתה צריכה שמישהו יעשה והוא, או היא לא היו אשכנזים (ולא במקרה).
    אז בשורה התחתונה, כאשר אני מסתכל על הפרצופים בכיתה שלי, או על רשימת השמות, ועל מקום המגורים. המזרחיות לא ניכרת בביולוגיה, אלא בסוציולוגיה.
    וסולידריות נצליח להשיג כאשר נכיר בהיסטוריה הזאת, ולא מתוך התכחשות לעצם קיומה.

  6. יוסי לוס

    אם רוצים אין דבר קל מלמצוא דוגמאות שסותרות לחלוטין את תוצאות המחקר. כולנו מכירים מישהו ואפילו שתיים או שלוש דוגמאות של אלה שאינם עונים לקטגוריות שהחוקרים התייחסו אליהן.
    שום קטגוריה אינה עומדת לעד בכל מקום ובכל זמן לכל פרט ופרט.
    זהו ההבדל בין מבט אישי שמצומצם על אנשים שאני או אתה מכירים לבין מבט רחב על אוכלוסייה. מבט שמבקש לקבל את התמונה הכללית.
    כמו שגל כתב, אין מדובר בקונספירציה למעט מקרים מעטים מאוד. מדובר באנשים עם כוונות טובות אבל עם תפיסה מוגבלת ושחצנית ועם הנחות יסוד גזעניות. כאשר מנכ"ל משרד חינוך קובע שמזרחים בדרך כלל הולכים לעבוד מיד לאחר השירות הצבאי בניגוד לאשכנזים שבדרך כלל הולכים נרשמים ללימודים באוניברסיטה ובכך מנמק את הסללתם של המזרחים לבתי ספר מקצועיים בניגוד לאשכנזים, הוא לא עושה זאת בגלל שהוא מבקש את רעתם של המזרחים. להפך. הוא רצה לעזור להם. אבל, התוצאה. מהי התוצאה? כיום אנו רואים את התוצאה.
    אני מתכוון לשר החינוך של מדינת ישראל בשנות ה- 60 אשר יצר את "הרפורמה" שהובילה להקמת בתי ספר מקצועיים וחטיבות ביניים. אינני זוכר את שמו.
    כדי להבין טוב יותר, אני ממליץ לקרוא את הספרים בנושא של שלמה סבירסקי. למשל, "מנוחשלים ולא נחשלים". שם, בין השאר, מראה סבירסקי שהדור השני של ההגירה העירקית, שהיתה משכילה הרבה יותר מהגירות מזרחיות אחרות, התקרב באופן מדכא בהישגים שלו בבתי ספר לרמת ההישגים הנמוכה של מרבית המזרחים בני הדור השני באותה תקופה. אין בכך כדי להצדיק את שלילת זכותם של שאר המזרחים להשכלה שוויונית אלא להוכיח שהעניין היה בגזענות הלא-מודעת של המערכת ולא בגורם אובייקטיבי לכאורה כמו השכלת ההורים. השכלת ההורים ושום גורם אחר לא היה יכול לעמוד בפני המערכת כאשר זו מתגייסת להסליל ילדים לבתי ספר מקצועיים ולהבהיר להם שאין להם שום סיכוי למשהו אחר.

    אני מצטער על קוצר התגובה שלי. אני מאמין שכבר נכתבו על כך די ספרים ומחקרים ואין טעם לכתוב אותם שוב כאן.

    מי יתן והבדלים תרבותיים, אתניים, לאומיים, דתיים, ג'נדריים, מיניים……………… לא יהיו גורמים בעל חשיבות בקביעת אפשרויות הקיום של בני אדם.

  7. דודי מחלב

    תיאור היסטורי , ניתוח גישות פדגוגיות והסללה מעמדית של מערכת החינוך. באופן דיפרנציאלי ,צריך לאמר, כשיש התאמה בין המסלולים לבין מוצא אתני: אשכנזים, מזרחים, ערבים. על כל זה (התיאור שלי על קצה קצהו של המזלג) אצל סביסקי בספרו "מחוז המסלולים הנפרדים". ספר בעל כוח ביאורי ,שמעניק פרספקטיבה מקיפה: מעמדית , תרבותית וכמובן כל זה בחפיפה למוצא אתני, להוותנו.

  8. דודי מחלב

    צודק יוסי לוס, לחלוטין צודק. מוביליות חברתית לא נמדדת על בסיס אישי , הרי זה מה שמנסים למכור מאיר שטרית ודומיו. מוביליות חברתית אמיתית מוכחת כשמדובר על שכבות אוכלוסיה שלמות. שאם לא כך מה לנו כי נלין על המחקר החדש , הרי כאלה מתפרסמים חדשות לבקרים.

  9. דודי מחלב

    בחדשות הלילה , היום יום שלישי, 3.2.04 שמעתי שתומרקין לא מוכן להתנצל על אמירותין הגזעניות "אף אחד לא נפגע מדברי", כך דווח שהוא אמר. בטח שיספר זאת למושאי גזענותו הנאלחת. ואם כבר מדובר על פרס ישראל , ואינני יודע אם נהוג לכתוב זאת בפורום כמו זה, הגיע הזמן להעניק זאת לישראלים ששקדו כל חייהם במעש ובתיאורה לעיצוב חברה טובה יותר וצודקת יותר , תוך חשיפת מנגנוני הדיכוי. אינני מעלה בדעתי מועמד טוב יותר משלמה סבירסקי.

  10. דודי מחלב

    חשיפת השורשים ההיסטוריים של החינוך המקצועי , במאמר המצוין של יוסי יונה ויצחק ספורטא , המאמר "החינוך הקדם מקצועי ויצירת מעמד הפועלים", עמודים 68 – 104, בספר: מזרחים בישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ואן ליר.

  11. יעל חרמון

    אין בכך כדי לשלול את עובדת הניחשול של מזרחים בתחום החינוך, אבל עדיין יש שאלות שצריכות להישאל ושציבור שמודאג מפערים חברתיים וחוסר שיוויון בין סקטורים צריך לעסוק בהם. למשל, האם ציבור העולים החדשים מרוסיה, ממדינות הקווקז ומאתיופיה עובר בימים אלו תהליכים של הסללה מהסוג שבעוד דור-שניים יניבו ממצאים מדאיגים בדו"חות אקדמיים? מי יותר, מי פחות, האם זה תלוי במוצא, בתפיסה לקויה של הרשויות את תרבות המוצא של הקהילות, בקשיים אינהרנטיים של הגירה באשר היא? ואילו מאמצים נעשים, אם נעשים, כדי להפוך את התהליך?

  12. מתיתיהו

    אותם מסלולים נפרדים נמצאים לצערי ליד כפרים ערבים כמו אותם ערי פריפריה מזרחים .
    אותו מסלול דיכוי ששועתק משנות החמישים ותוגבר בשנות השישים על ידי רשת בתי הפסר המיקצועים, מועתק לצערי היום.
    אבקש לכל הנרטיב המזרחי ודובריו לא לשכוח להזכיר את הנרטיב הפלסטיני-ישראלי, קל וחומר שהם סובלים הרבה יותר דיכוי , משום שאינם נכללים באתנוקרטיה הקיימת.
    לסיום אצטט את דברי פרופ' צוקרמן שאומר שהשלטון הציוני אינו מכן לפתור את בעיותיו הביטחוניות כדי לא להגיע אין פעם להתעסק עם המתח העדתי וגם עם המתח הלאומי וכל שאר השסעים שנוצרו מנרטיב העל הציוני הגוסס.