מערכת החינוך בישראל – עידן חדש?

שירה אוחיון 21.06.06

שתי כתבות התפרסמו היום בנושא החינוך. האחת, ראיון של ניר ברעם עם השרה יולי תמיר בעיתון הארץ במוסף ספרים של "הארץ", בו היא חושפת את משנתה ביחס ללימודי הספרות ולרב תרבותיות בחינוך. תמיר מדגישה בדבריה את הצורך לפתח חשיבה ביקורתית:
"הבעיה שלנו היא שאנחנו לומדים היסטוריה באופן חד-ממדי. אני בעד היסטוריה רב-ממדית. אני מאמינה בחשיבה ביקורתית במערכת החינוך – המערכת צריכה להעניק לילדים אפשרות לפרש ולחשוב בעצמם ולא להנחיל להם ערכים חד ממדיים והיסטוריה פשטנית. אני רוצה מערכת שתעודד את הילדים לבקר, להרהר, להסיק מסקנות משלהם".

בעיני, זהו משב רוח חיובי מאד במשרד החינוך אחרי הסיוט של "תכנית הליבה" ולימודי "מורשת תרבות ישראל" – הגרסא העכשווית ל"כור ההיתוך" שהובילה לימור לבנת.

בין השורות ניתן גם לקרוא בראיון על זיקתה לנושא הפמיניסטי ולערכים של שוויון בחברה.

על הצורך בשילוב שלושת המצעים התיאורטיים הללו: השקפת העולם הפמיניסטית, גישה רב תרבותית והפדגוגיה הביקורתית, בפרקטיקה החינוכית וברפורמה המבנית והמהותית הנדרשת במשרד החינוך כתבתי בהרחבה במאמר "חינוך פמיניסטי ורב תרבותי" שפורסם בעיתון "הקשת הדמוקרטית המזרחית".

הכתבה השנייה, של אור קשתי מתייחסת לאותם כספים בתקציב החינוך שלא נוצלו והוחזרו למשרד האוצר: "למרות שלמשרד החינוך היו מיליוני שקלים שאיש לא טרח לנצל, ספגה מערכת החינוך קיצוצים כואבים. על פי נתונים פנימיים של משרד החינוך שהגיעו לידי מעריב, אחוז הניצול של התקציב בשנים 2001 עד 2005 עמד על 96.4 אחוז בממוצע. וכך, אחרי קיזוזים שונים, החזיר המשרד בשנים אלה כ-580 מיליון שקל מתקציבו למשרד האוצר – כסף שאותו לא ראה יותר".

לפני כשנה קראתי בפומבי ללימור לבנת לקחת אחריות מיניסטריאלית על הרס החינוך ועל האופן השערורייתי בו נהגה כלפי המורים, כשטענה שהסיבה לפיטורין היא הקיצוצים, בזמן שעיתון הארץ חשף שהועברו למשרדה מיליוני שקלים. עכשיו מסתבר שעוד היה "עודף בקופה". על כך נענשתי באובדן פרנסתי כמורה ובאיום על תביעת דיבה מצד לימור לבנת . מאז פוטרו גם אלפי מורות, קוצצו שעות לימוד, מצבם של תלמידים מתקשים ומוחלשים הורע בשל העדר תקצוב לפרויקטים, והצפיפות בכיתות (בעיקר באיזורים מוחלשים), לא רק שלא פחתה, אלא גדלה.  

הציבור העניש אמנם את לימור לבנת בבחירות, אך האם די בכך? האם לא הגיע הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את האופן השערורייתי שבו נוהל המשרד בשנים האחרונות, בהתחשב בנזק החמור שנגרם למאות אלפי תלמידים ומורים?

בכלל, לאור ההישגים העגומים הן ברמה הארצית והן ברמה הלאומית הגיע הזמן לחקור את מחדלי המערכת הזו בחמישים השנים האחרונות. מערכת חינוך, שלא זו בלבד שהיא לא מימשה את ההבטחה הדמוקרטית למתן שוויון הזדמנויות בחברה, אלא היא זו ששימשה ועדיין משמשת כמכשיר להיווצרות הפערים בין אוכלוסיות מוחלשות (לרוב מזרחים אתיופים וערבים) לאוכלוסיות המבוססות (לרוב אשכנזים) ולהנצחתם.    

תגיות:

29 תגובות לפוסט "מערכת החינוך בישראל – עידן חדש?"

  • פוליצר //

    הנה לינק למאמר של יעל (יולי) תמיר ב"בוסטון רוויו". אם היא לא ממש בעד מילת נשים, בוודאי שהיא נגד מבקרי המנהג החביב הזה. חבל שהשליח החרוץ של "הארץ ספרים", ניר ברעם, כותב יותר ממה שהוא קורא, בוודאי באנגלית, ועל גוגל הוא לא שמע כנראה.
    אמת, עברו עשר שנים מאז אותו מאמר כך שנכון היה לשאול אותה מה היא חושבת עכשיו בעניין, אם כבר טרחה ושיתפה בהגיגיה את קוראי כתב-העת הלא זניח ההוא. מצד שני, בעצם ברעם והיא ודרור משעני וכמה מטובי ידידינו וידידותינו כאן באתר באותו צד, לא ככה?

  • זאתי //

    להבנתי, זהו בדיוק הגילוי השערורייתי של החשב הכללי ד"ר זליכה: שהאוצר נהג לאשר לכל המשרדים תקציב נמוך בתחילת השנה (ע"פ תחזית משוערת), ורק בחודש דצמבר של כל שנה, כלומר ממש בסופה, היה "מעדכן" את תקציב המשרדים ומשחרר את יתרת הכספים. ככל הנראה, בגלל שהשנה כבר הסתיימה, ולא ניתן היה להשתמש עוד בכספים ששוחררו בשנה זו, היו המשרדים מחויבים להחזיר את הכספים בחזרה לאוצר (זאת, כפי הנראה, ע"פ הנוהל הקובע שהם מחויבים להחזיר עודפי תקציב בסוף השנה).

    כך החזירה לעצמה המדינה 30 מיליארד ₪, שהיו כבר מאושרים להוצאות הציבור. כלומר: זהו כסף שאושר למרות הקיצוצים, והוחזר למדינה באמצעות נהלי אגף התקציבים במשרד האוצר.

    השאלה המטרידה היא האם גם חשבי המשרדים השונים ידעו על הנוהל הזה, והאם השרים, לרבות לבנת, ידעו על השיטה?

    אציין שלדעתי, גם אם השרים לא ידעו, הם אחראים על המחדל החמור הזה, כפי ששירה ציינה. לכן הביקורת של שירה על לימור לבנת היא מוצדקת, וזאת גם אחרי ההטעיות המכוונות של אנשי אגף התקציבים ובראשם קובי הבר.

    שאלה נוספת: האם נוהלי משרד האוצר שונו מאז פרסום דו"ח זליכה? שאם לא כן, אותו תהליך צפוי להתרחש גם השנה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3246871,00.html

    עוד בנושא עריצות פקידי האוצר – ביקורת של אלי הורביץ על פקידי האוצר ויחסיהם עם הממשלה:

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fosh20060621_152.xml&origin=ibo&layer=hp&layer2=&layer3=market

  • פוליצר //

    המאמר ב"בוסטון רוויו":
    http://www.bostonreview.net/BR21.3/Tamir.html

    אגב, במידה מסוימת זוהי פיקנטריה ותו לא, אם כי תמיר נסחפה מעט. החשוב הוא שכשרת החינוך היא תישפט על פי מעשיה. בינתיים אין סיבה לטעון שהיא גרועה מקודמה, מה שקשה יותר ויותר לומר על שר הביטחון הנוכחי, לצערי הרב מאוד. זה לא "אמרתי לכם" – גם על פתק ההצבעה שלי למפלגת העבודה (לראשונה בחיי וכנראה לאחרונה) נוסף הערב – שוב – דם חפים מפשע.

  • רתם א. //

    זה מעורר תקווה, ומצד שני, כאשר בקהילות המוחלשות ביותר צריכים ללכת לבג"צ כדי לחבר את בי"ס למי שתייה, למשל בי"ס יסודי אל סייד או אבו כף, ברמת השרון יש בכתה ז' מכינת משפטים ומכינת רפואנים.
    סליחה על הבורות, שירה, האם הוחזרת לעבודה? האם את עוסקת בחינוך? אני מקווה שבטח

  • יונתן לרנר //

    ברשותכם אני מבקש לחזור לסמינר הקיבוצים שרק לפני שבוע התייחסה אליו כאן כותבת מאמר אחר בצורה שלילית כי המילה קיבוצים מופיעה בשמו.

    הנה לכם עדות על מה שנעשה בין כתליו של מוסד זה. בלינק הבא תמצאו את כתבתה השניה של יולי חרמצ'נקו על חממות אלטרנטיוויות לגידול מורים. הכתבה הזו עוסקת ב"המסלול לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום" שנפתח בסמינר הקיבוצים.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=729076&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0

    כפי שכבר העדתי, אני יודע משהו על הרוח המנחה את הלימודים בסמינר הקיבוצים. הקמת המסלול היא עדות לרוח זו.

    ולי זה נותן הזדמנות להגיד פעם נוספת שמן הראוי לבדוק תאוריות על סמך עובדות ולא על סמך התרשמות ראשונית. ואם כך בדקה כותבת המאמר את מה שקורה בין כתלי סמינר הקיבוצים, הדבר יכול ללמד על יתר הדברים שהיא כתבה.

  • שור //

    חשיבה ביקורתית אמיתית לא מתיישבת עם אידיאולוגיה ומשנה סדורה,
    כי כאשר דנים לדוגמא איך להקטין את העוני –
    אז אדם בעלי חשיבה ביקורתית יבדוק ויחקור דרכים שונות כולל הפרטות ורפורמות,
    ואילו אדם בעל אידיאולוגיה ישלול מראש דרכים כאלו בגלל האידיאולוגיה שלו !

    לכן אידיאולוגיה כלשהי היא האוייב הכי גדול של חשיבה ביקורתית ושל מדעים בכלל , ומדעי החברה בפרט .

    שור

  • חררדו //

    אני מסכים עם שור. אידיאולוגיה היא האויב הכי גדול של החשיבה החופשית. לדעתי המדינה צריכה לחייב את כל המורים, החוקרים והמדענים לעבור סדנה, שבה יוציאו להם מהראש את כל האידיאולוגיות (סוציאליזם, קפיטליזם, דמוקרטיה, ציונות, וכל יתר הבולשיט), וישאירו רק לוח חלק. גם ערכים הולכים תמיד יחד עם אידיאולוגיה, ולכן צריך לחייב את כל עובדי המדינה להתנער מכל הערכים ולהיות חסרי ערכים. וגם חסרי ערך. רק ככה נצליח ליצור כאן חברה ערכית באמת.

  • דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH //

    ראשית הערת אגב לשור:
    גם הכתיבה מתוך האידאולוגיה שלך נראית במקרים רבים ככתיבה ללא בדיקה וביקורתיות עצמית.

    ולעניין:
    נושא שרבים אינם מודעים לו, לגבי המערכת התקציבית.
    אני נתקלתי בנושא במשרד השיכון באמצע שנות ה 90.
    אני מניח שזה נכון לכלל מערכות התקציב.
    ייתכן שזה טופל מאז- לי לא ידוע על כך ולא נראה שזה המצב.

    עד כאן ההקדמה, ולעניין במה מדובר:
    תקציב המדינה לכל משרד ובסעיפי תקציב שונים כולל 2 נתונים:
    א-התקציב להוצאה במהלך שנה זו.
    ב-הרשאה להתחייבות בשנים הבאות.

    את א' נעזוב, אני מדבר על ב'.
    בחברות ועסקים ניתן לעשות תכנון רב שניתי ולאמוד או לתקצב הוצאות בשנים הבאות.
    הדרך לתכנן לעתיד, היא להתחייב עבור גורמי חוץ על תשלומים שישולמו להם עבור פעילותם.
    דוגמא:
    נניח שמתכננים פרויקט. התשלום אמור להיות בגמר הפרויקט. את הפרוייקט לוקח זמן לבצע.
    מן הסתם אי אפשר לתקצב את הזה השנה, אבל הקבלן ובצדק לא יתחיל בפעילות ללא חוזה.

    התברר , לפחות במשרד השיכון, שאין כל מעקב מסודר על נושא ההרשאות לשנים הבאות.
    השר ובכירי משרדו לא היו יכולים לדעת מה מצבם הכספי, עד כמה מותר להם להתחייב, ומה מתוך זה כבר התחייבו ונחתמו חוזים.

    מי הרוויח ומי הפסיד?
    מי הפסיד ברור – כל מי שאמור להנות מהכספים.
    מי הרוויח? כל מי שיש לו עניין בלהפנות כספים לגורמים מסויימים ובשליטה על כך.

    היה נסיון לבנות מערכת תקצוב ובקרה שתפקח על הנושא.
    היה מדהים לראות את ההבדלים בשיתוף הפעולה שהמערכת קיבלה.
    ככל שהאגף הרלבנטי במשרד השיכון עבד באופן מסודר יותר-המערכת קיבלה תמיכה וסיוע לקידום הפיתוח.
    מי שהיה לו עניין בבלאגן ניסה לטרפד אותה.
    הגורם המרכזי שניסה (והצליח) לטרפד אותה, היה המינהל לבניה כפרית בראשותו של יודקה פלד.
    זה היה מצב שהיינו מגיעים לישיבה ונציגי המנהל היו שומרים על זכות השתיקה.
    שיחות על הא ודא וזהו…
    אותו יודקה פלד היה בעברו נציג קונסולרי של ישראל באחת ממדינות אסיה. הוא הורשע בפלילים בעקבות פעילות לא כשרה שם. מתוך מידע של משרד עורכי הדין:
    http://www.nfc.co.il/FirmsPrintVersion.asp?docId=32&subjectID=8
    "בתיק בעל סיווג בטחוני, ייצג את תא"ל (מיל) יודקה פלד, אשר שימש נספח צה"ל בסינגפור. פלד נידון במסגרת עיסקת טיעון בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות."

    הפרס היה קידומו למנהל לבנייה כפרית… אני מניח שאם יהיה מזל אולי הכתיבה הזו תעיר נרדמים.
    אין לי מידע ספציפי, אבל אני מניח שמי שרוצה לחשוף דברים יוכל לעשות זאת אם יחפור במקומות כאלו.
    אולי אם נגיע למלחמה אמיתית בשחיתות אפשר יהיה לטפל במיחשוב הפעילות הזו…

  • שור //

    יש הבדל גדול בין ערכים כמו שיוויון , חברות וסולידריות,
    לבין אידיאולוגיה שמכתיבה לא רק ערכים אלא גם את הדרכים להשגת אותם ערכים.

    ולאדם עם אידיאולוגיה סדורה וברורה הדרכים כה ברורות עד כדי שמחשבתו כלפי דרכים אחרות לא תהיה ביקורתית.

    אידיאולוגיה היא סוג של דת, שחוקר המחזיק בה במוקדם או במאוחר יגיע לידי התעמתות עימה.

    לדור-
    אני חושב שיש לבדוק כל נושא באופן מאוד ביקורתי ולא לשלול מראש הפרטות כמו שעושים ה'חברתיים'.
    לדוגמא הפרטת חברת החשמל – כן , כי זה נעשה ברוב מדינות אירופה בהצלחה כולל במדינות הנורדיות.
    הפרטת הרכבת – לא , כי זה לא נעשה ברוב מדינות אירופה ולא כל כך הצליח איפה שכן נעשה (אנגליה).

    הגישה שלי אינה דתית ואינה קדושה אלא ביקורתית ורציונאלית,
    ואילו שלילת ההפרטות ע"י ה'חברתיים' יש בה מידה של קדושה ואמונה ממש דתית.
    די מדהים לראות 'חברתי' שמעריץ את שבדיה דהמרק , אבל מתנגד לליברליזציה בשוק החשמל כמו שנעשה בשבדיה או הפרטת שדות התעופה כמו שנעשה בדנמרק.

    מקווה שהבנת את ההבדל.

    שור

  • ליאור //

    בתגובתו של שור מקופלת כל הבעיתיות של המאה האחרונה שלנו, התפיסה הליברלית -שמפחדת מאידיולוגיה

    היא תפיסה ,אנוכית ,שכל הססמאות בקשר לסובלנות כלפי האחר הם פשוט נבובים, התפיסה הזו אומרת

    סולידריות כן -אבל לא אצלי בבית.

    חוסר האידיולוגיה הוא הנשק הטוב ביותר של הקפיטליסטים המודרנים-ובראשם ביבי נתניהו,
    הרצון לחוסר אידיולוגיה-להרדים את ההמונים.

    אין מאבק אמיתי לשינוי ללא אדיולוגיה.

    ראו לדוגמא בתנועות הנוער-הצופים ללא אדיולוגיה והתנועה הפכה לעוד חוג.

  • דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH //

    בניגוד לדבריך הפרטת חברות חשמל נכשלה.
    גם הפרטות מים שאליהן אנו מתקרבים נכשלה.
    גם הפרטת בתי סוהר היא בעייתית – אבל יש אנשים שמרויחים מזה ומבחינתם היתה הצלחה. וכאן נכנס שיקול ערכי לבדיקת הצלחה בתחומים שאי אפשר , או לחילופין קשה עד מצב שלא יודעים איך, למדוד אותם בכסף.

    אני מזכיר יום עיון שנעשה במרכז לצדק חברתי ע"ש חזן במכון ון-ליר בנושאי הפרטה. עלו שם חילוקי הדעות וגם הסכמות מתי הפרטה יכולה להצליח ומתי לא. הזכרתי בעבר את פרופ זילברפרב, מאבירי התומכים בהפרטה שהודה שכשמדובר במונופול טבעי הוא מעדיף שזה יישאר בבעלות ממשלתית.
    בחלק מהדברים שעלו ביום העיון יש הסכמות בחלק מהדברים לא, אבל דווקא באותו יום עיון בעל אוריינטציה "חברתית" היה גילוי נאות לכל זה – בניגוד למה שמשתמע כשאתה כותב ומהלל ללא ראיית והצגת הסייגים וההתלבטויות.

    כשאתה כותב על אידאולוגיה כפי שכתבת לעיל, אתה מצייר את עצמך כאילו אתה טוב מהאחרים המונעים ע"י אידאולוגיה. בכך חטאת "עי כך שהעלאת את האידאולוגיה שלך מעל זו שלהם.

    כאן אני מתכוון לעצור, דשנו בכך בעבר בפורום עד דק.
    הזכרתי את העניין רק כהערת אגב, ובעצם מעניינים אותי יותר הדברים שבהם יש משמעות לשינוי מעשי.

  • שירה אוחיון //

    בשביל לפתח חשיבה ביקורתית אצל תלמידים, צריך לחשוף בפניהים את האידיאולוגיות השונות על יתרונותיה וחסרונותיה של כל שיטה ואת המניפולציות שנעשות בשם האידיאולוגיות הנ"ל. כך למשל בהקשר הכלכלי, לי כמורה לאזרחות, לא היה עניין להפוך אותם לניאו-ליברלים שרופים או לקומוניסטים, אלא רק לחשוף בפניהם את האידיאולוגיות השונות ואת דרכי יישומן בישראל ובמקומות שונים, על מנת שיוכלו לגבש לעצמם דעה עצמאית בבוא היום ושיצביעו מתוך ידיעה ברורה ולא מתוך בורות גמורה. בישראל זה חשוב במיוחד מכיוון שכל החלוקה הפוליטית לימין ולשמאל היא מעוותת כי ה"שמאל" פה מעולם לא היה שמאל אמיתי ואילו הימין היה צבוע בצבעים עממיים יותר. מה שמכתיב זה העניין הלאומי ולא הכלכלי. התקשורת מעוותת ומסלפת את המציאות וכך קרה שבארבע השנים האחרונות קרתה פה מהפכה ימנית ניאו ליברלית דרמטית מבלי שרוב הציבור היה ער לכך ולהשלכות שלה על חייו.
    בעניין הערכים. אל תיתמם, ערכים אינם מסתובבים להם חופיים בשמי הפוליטיקה. כל אידיאולוגיה בוחרת להדגיש ערכים מסויימים על חשבון אחרים. גישה ניאו ליברלית מוכנה לפגוע בשיוויון החברתי והכלכלי כדי שימומש ערך החירות עד כמה שניתן. קפיטליזם חזירי מסוג זה שאנו חווים כאן בשנתיים האחרונות מוכן גם לדלג על ערכים של כבוד אנושי בסיסי, סולידריות ואחווה של רוב העם לשם מימוש היעד הנכסף – חירות הקניין- בעיקר של בעלי ההון. הגישה הסוציאל דמוקרטית מנסה לאזן בין השאיפה לחירות לבין שיוויון, גם במחיר הפגיעה בחופש הקניין. להציג גישה זו כקומוניזם או סוציאליזם בנוסח הישן של מזרח אירופה זה גם עיוות.
    ייתכן שאתה צודק בעניין הפרטת חברת החשמל , אך צריך לשאול: מיהם העומדים מאחורי ההפרטה? מה האינטרסים שלהם? את מי תשרת ההפרטה? מי יהנה ממנה יותר ומי פחות? האם היא עומדת בפני עצמה או שהיא פתח לשבירת העבודה המאורגנת במשק כולו ולעוד הפרטות שבהן המדינה נסוגה מאחריותה הבסיסית כלפי אזרחיה ומפקירה אותם לבעלי ההון המושחתים?. אם תוכיח לי למשל שההפרטה תביא לחלוקת יתר שוויונית יותר של משאבי המדינה וסוף סוף נוכל לראות עובדי חשמל בעלי גוון עור כהה יותר (קרי מזרחים אתיופים או ערבים), או שהיא תוזיל את שירותי החשמל אהיה מוכנה לתמוך בה. אבל בכל ההפרטות שהיו עד כה בישראל הנהנים העיקריים הם בעלי ההון, ולרוב, הציבור האשכנזי המבוסס. כי הכוח עובר מהידיים שלהם הממסדיות לבין הידיים הפרטיות. ההירארכיה נשארת אותה הירארכיה חברתית גזענית שעליה נבנתה המדינה רק בלי הפוזה "הסוציאליסטית" של מפא"י ובלי צורך לפתח במקביל למדיניות הקפיטליסטית מדיניות רחומה כלפי אוכלוסיות מוחלשות שתטהר את המצפון. שם המשחק הוא היום: בלי בושה.
    או מטבע לשוני שאני נתקלת בו הרבה לאחרונה: "אני אשכנזי גאה".

  • דור לוי-רפורמה כלכלית ב BSH //

    קראתי שוב את מה שכתבתי בהודעה בנוגע להרשאה להתחייבות והתקציב שכתבתי לעיל.
    ייתכן שהניסוח לא ברור ונראה לי שראוי להדגיש ולבאר 2 דברים:

    1. הבעייתות שבחוסר היכולת לעקוב אחרי מצבת ההרשאות וביצוען הוא גורם משמעותי ביותר בכך שמשרדי הממשלה לא מנצלים את התקציב שניתן להם.

    2. למיטב זכרוני קלנדרית המשפט של יודקה פלד על הארועים בסנגפור היו אחרי תקופת היותו ראש המנהל לבניה כפרית.
    לא ידוע לי האם סיום כהונתו בסנגפור היה על רקע החשדות נגדו או מסיבות אחרות. זה לענין המשפט העוסק ב"פרס".

  • דודי מחלב //

    "מהדיונים שמתנהלים בארץ בשנים האחרונות, זה שהציעה 'הקשת הדמוקרטית המזרחית' ריתק אותי ביותר.קראתי את רוב הטקסטים שהם פירסמו והקשר שלי אליהם מורכב: זה לא אני אבל זה עלי. כלומר מבחינה סוציולוגית אני האדם שעליו הם מדברים, אלי הם מפנים את חצי הביקורות,ולכן הדיון שלי איתם גם מפרה וגם מרגיז."

    חשבתי שראוי להדגיש אמירה זו של שרת החינוך מטעם כפול. ראשית הנה ראייה לחיוניותה של העבודה האיטלקטואלית. ללא סימון האפשרי אנו נשארים כבולים למה שנתפס כהכרחי, משל היה גזור מלמעלה. חשוב להדגיש זאת באוזני רפי השכל שתוקפים את הקשת על האינטלקטואליות שלה. שנית הנה לכם, אט אט מחלחלת הביקורת החברתית-תרבותית של הקשת ,עד לחלונות הגבוהים של הממסד.

    עבודתה של הקשת,שמתוספת לעבודה קודמת של גופים כמו הפנתרים, המזרח אל השלום, קדמה ואחרים מצליחה לסדוק אט אט את מעבה הדיכוי של כור ההיתוך.

    אחת התוצאות המרנינות של זה היא התופעה של אשכנזים גאים. משמעות הביטוי ,בין היתר ,היא שהישראליות לא זהה כבר עם ההגמוניה האשכנזית, גם האשכנזים הם קבוצה כיתר הקבוצות בחברה הישראלית.
    על כן כל מי שדוחה את המודל הדכאני של כור ההיתוך צריך לשמוח על התופעה הזאת.
    שלא נדבר על דחיית שלילת הגלות שגלומה בתופעה הזאת.

  • אורלי נוי //

    אני מסכימה שהעיסוק בזהות האשכנזית חשובה בהתירה את הזיהוי המוחלט בין האשכנזיות לישראליות. יחד עם זאת אני נזכרת בסרט התיעודי שעסק באותם צעירים, מבולבלים-משהו, שתרים אחר זהותם האשכנזית, ונחרדתי לגלות שהם מגדירים את הזהות הזאת שלהם לא מעט אל מול ותוך כדי עימות עם המזרחיות, שמשום-מה הם חווים אותה כמאיימת עליהם. המסע הזה יהיה עקר כל עוד אנשים אלה לא יגלו בתוכם את האומץ להפנות את האצבע אל המפעל הציוני, אשר מחק את הזהות האשכנזית כפי שעשה, ובברוטאליות רבה יותר, לזהות המזרחית בישראל.

  • ענת קוזי //

    הזיקה בין מדינת לאום לבין המצב מאז ומעולם ברור וידוע מראש…:
    מאז נוסד, הארגון ושמו מדינה, מערכת החינוך, מאז ומעולם, הייתה למכשיר ממין וממפה את שוק העבודה על פי הדרוש לממלכה…
    מי שיש לו ציפיות חבל לו על הזמן. וגם השרה החדשה לא שונה ולא תשנה מאום מעובדות אלה… למרות ההצהרות -מערכת החינוך יוצרת את הפערים וגם מנציחה אותם… כן אזרחות לא אזרחות לא משנה דבר כל עוד לא נתמודד עם 2 סוגיות:
    1. מה מלמדים?- לשנות את חוק מטרות החינוך על כל הקוריקולום הבעייתי והמלא סתירות שלו….(תקראו אותו).
    2. את מי מלמדים?- כל מערכת, דינוזאורית ככל שתיהייה, אם אין לה נשמה… ואני מתכוונת לכסף… -העדפות מתקנות!, -לא תהיינה שום תוצאות!
    הכלבים נובחים, כל פעם בגוון אחר, והשיירה העגומית נוסעת לה…

  • דודי מחלב //

    את צודקת.ראשי התנועה לזהות אשכנזית התארחו במסגרת מדרש קשת. הם עדיין לא מבינים את המקום הפריביליגי שיש לאשכנזים בארץ הזאת. הם חסרים ניתוח שמקשר בין זהות לבין שאלות של חלוקת משאבים וצדק חברתי.
    כל זה נכון,יש להם עוד דרך ארוכה לעשות,ובכל זאת התופעה עצמה -גם אם היא גולמית עדיין-מרנינה.

  • גל הרמט //

    אשמח לתת עוד מידע על התוכנית שהוזכרה מקודם לצדק חברתי.
    הנה כמה פרטים שכתבנו על עצמנו בעברית ובערבית. אנחנו בונות עכשיו כיתה מגוונת לשנת הלימודים הבאה
    גל

    התוכנית לחינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום.

    המרכז לפדגוגיה ביקורתית

    תכנית להכשרת מחנכים/ות ותעודות הוראה ולהסבת אקדמאים

    אם שאלות של שוויון וצדק חברתי
    בחברה הישראלית מעסיקות אותך
    ואת/ה מרגיש/ה שהגיע הזמן לעשות משהו, הגיע הזמן לשינוי, בחיים האישיים, בקהילה, ובסביבה החינוכית שלך, זו התוכנית בשבילך.

    אם אי שוויון של ילדים ונוער מקבוצות שולים במערכת החינוך מעניינת אותך
    ואכזבה ותיסכול ממלאים אותך בקשר עם מוסדות החינוך ומערכות החינוכיות/חברתיות המקיפות אותך – זו התכנית בשבילך.
    אם את/ה רוצה להיות שותף לשאילת השאלות ויצירת הדרכים לשנוי המצב
    ואת מחפש/ת את דרכך, רוצה לעשות שנוי בחיים . לצד מציאת פתרונות חדשים ויצירתיים, זו התכנית בשבילך.

    אנו מזמינות אותך להצטרף אלינו
    לתוכנית חדשה ייחודית ובלעדית.

    למה כדאי לך ללמוד בתוכנית?
    התוכנית החדשה נותנת ללומדים/ות בה אפשרות לפתח את עצמם כמחנכים, הפועלים מתוך השקפת עולם המבוססת על צדק חברתי, תודעה סביבתית ושלום. היא תעניק כלים להוראה אלטרנטיבית, חווייתית מגוונת וערכית. הוראה שיש בה רגישות לאוכלוסיות מוחלשות, הנמצאות בשוליים החברתיים. התוכנית תתן את הכלים והידע להשתלבות במערכת החינוך הקיימת, תוך הובלת פרוייקטים לשינוי והתחדשות במישורים פדגוגיים, ערכיים, קבוצתיים ואישיים. קיימת היום דרישה לא/נשי חינוך, הן בחינוך הפורמלי והלא פורמלי החושבים ב"ראש גדול" ויכולים לפתח ולהוביל יוזמות חינוכיות לשנוי. התוכנית מכשירה מורים ומורות מובילי שינוי בבית הספר היסודי וא/נשי חינוך בפרויקטים חינוכיים, בארגונים חברתיים.
    יש אפשרות להסבת אקדמאים

    מה התכנית מעניקה?
    4 תעודות:
    תאר בוגר/ת B.Ed בחינוך
    תעודת הוראה לחינוך היסודי
    תעודת מגשר/ת
    תעודת התמחות בשינוי חברתי בארגונים חברתיים.

    למי היא מיועדת?
    התוכנית מיועדת לא/נשים בעלי מחויבות חברתית, רגישויות חברתיות, המאמינים בחשיבות החינוך ושואפים להשפיע על החברה באמצעות החינוך.אמהות ואבות שרוצות/ים חינוך טוב יותר לילדיהם, מדריכים במסגרות חינוך אלטרנטיביות, בוגרי תנועות נוער, פעילי מתנ"סים, פעילים בקהילות שונות, בוגרי תיכון מקבוצות חברתיות הרוצים לשפר את החינוך בקהילה שלהם. קהל יעד זה יאפשר בניית קבוצה איכותית אשר לה שיח אינטלקטואלי, חברתי ויצירתי

    .
    מהי מסגרת הלימודים?
    הלימודים יתקיימו יומיים בשבוע וביום השלישי הסטודנטים/יות יתנסו בעבודה מעשית בבתי ספר ובארגונים לשנוי חברתי. בשנה הרביעית הלימודים יתקיימו יום בשבוע, והסטודנטים יעבדו בשכר ( סטאג'). התכנית תפתח באוקטובר, 2006.

    מהם העקרונות ודרכי הפעולה של התוכנית ?
    · שילוב של גישות הוליסטיות שונות, המבוססות על ערכים של שוויון לכל סוגי האוכלוסיות.
    · השתתפות בתהליכי העצמה ופיתוח יכולות לנהל את חיי היום-יום של בית הספר על-פי הפדגוגיה הביקורתית, בשיתוף עם התלמידים, ההורים, הקהילה וגורמים אחרים.
    · יצירת כלים להתמודדות עם בעיות בחינוך ובחברה הגורמות לילדים מריבוד מעמדי נמוך להיכשל בבתי הספר ובגנים, ולהפוך מצבים של כישלון למצבים של הצלחה.
    · למידה מתוך התנסות מעשית.
    · פיתוח יוזמות ומחקר של פרוייקטים חינוכיים חדשניים ופעילות בבתי ספר ובארגונים חברתיים.
    · דגש על תנועות לחינוך אלטרנטיבי , תנועות לשינוי חברתי, תיאוריות חינוכיות והתייחסותן לשאלות של זכויות, שוויון ואי שוויון בחינוך, חינוך לשלום, מגדר, גלובליזציה, אקולוגיה סביבתית.
    · קשר שוטף עם ארגונים חברתיים וחינוכיים העוסקים בפעילות למען השלום, ארגונים ירוקים, הפועלים במערכת החינוך.
    · התנסות ביצירת תוכנית רב-תחומית התואמת את רוח החינוך הנחוץ לעידן בו אנחנו חיים.
    מה יהיו הקורסים לדוגמא?
    · זכויות אדם ותוכניות לימודים
    · הובלה של תוכניות חינוכיות לשינוי חברתי
    · סוציולוגיה והבטים חברתיים של מערכות חינוך
    · זרמים חינוכיים ותנועות לשינוי חברתי בארץ ובעולם
    · פסיכולוגיה – תאוריות ושבירתן
    · כלכלה פוליטית וחינוך
    · תקשורת וקולנוע ומקומם בחינוך.
    · צדק סביבתי ואקולוגיה.
    · גישור ופתרון קונפליקטים במערכות חינוכיות
    · החברה הישראלית – מגדר ושיויון בין המינים.
    · פדגוגיה ביקורתית –תיאוריה ופרקטיקה
    האם יש יתרונות נוספים לתוכנית?
    צוות מורים ומורות מצויין
    ניתן לשלב לימודים עם עבודה
    אפשרות לקבלת מלגות
    מהן אפשרויות העבודה של הבוגרים/ות?
    הוראה בבית הספר ובקהילה
    הובלת קבוצות
    תפקידים מובילי שנוי בחינוך ובארגונים חברתיים
    גישור בנאישי וקבוצתי
    -צוות המרכז לפדגוגיה ביקורתית ילווה את בוגרי התוכנית אשר יעסקו בתחום
    גליה זלמנסון-לוי – מנהלת כללית – טל: 052-5802050 galia_zal@smkb.ac.il
    חגית גור זיו – מנהלת אקדמית – טל: 050-7848948 haggith_gor@smkb.ac.il
    גל הרמט – מנהלת פרויקטים – טל: 052-2617780 gal_har@smkb.ac.il

    بدأ التسجيل لسنة التعليم القادمة بمسار "العدل الإجتماعي". نحن نعرض محاضرة تعارف, لندع المعنيين بدراسة أعمق للبرنامج, طرق التعليم والمواد اللتي نخوضها. رجاءً نشر هذا الإعلان, يسرنا أن نلقاكم وإعطاء محاضرة مقدمة.
    إلى اللقاء
    جال هرماط.

    لقب أول بتربية بالعدل الإجتماعي, بيئي وتربية سلمية.

    المركز للتربية النقادة

    برنامج لتأهيل مربين/مربيات, شهادات تدريس. والأكاديميون المعنيين بتغيير إتجاههم المهني.

    إذا كانت تعنيك اسئلة حول المساواة
    والعدل الاجتماعي في المجتمع الإسرائيلي

    وأنت نشعر/ين أنه آن الوقت لعمل شئ ما. آن الوقت للتغيير, في الحياة الشخصية, الجماهيرية, وبيئتك التربوية, فهذا اللقب الذي تبحث/ين عنه.

    إن كان عدم المساواة في أطر التربية, والتمييز ضد الطبقات الضعيفة يعنيك
    وخيبة الأمل والإحباط تملأك من الأطر التربوية والاجتماعية المحيطة بك – فهذا اللقب الذي تبحث/ين عنه.

    إن كنت تريد/تريدين أن تكوني شريكة لطرح الاسئلة وبناء طرق جديدة لتغيير الوضع
    تريد تغييراً في حياتك, لجانب إيجاد حلول جديدة ومبدعة – فهذا اللقب الذي تبحث/ين عنه.

    ندعوك للإنضمام إلينا
    لبرنامج جديد وخاص
    ما هذا البرنامج؟
    يعطي البرنامج الإمكانيه للطلاب بتطوير أنفسهم كمربين, الذين يعملون حسب مبادئ العدل الإجتماعي, الوعي البيئي والسلام. البرنامج يوفّر الأدوات للتربية البديلة, متنوعة ومبدئية. تربية حساسة ملائمَة للشرائح الإجتماعيه المُضعفة, المتواجدة في هامش المجتمع. يعطي البرنامج الادوات والمعلومات للإنضمام للإطار التربوي القائم. بالإضافة لإدارة مشاريع للتغيير والنمو بالمجالات التربوية, عرقية, مجموعاتية وشخصية. هنالك اليوم طلب بالتربيه المنهجية واللا منهجية, شخصيات تربوية القادرة لبناء وإدارة مشاريع تربوية للتغيير. البرنامج يؤهل مربين ومربيات, قادة تغيير إجتماعي.

    ماذا يعطي البرنامج؟
    4 شهادات:
    أول B.Ed بالتربية
    شهادة تدريس إبتدائية
    شهادة وسيط
    شهادة تخصص بالتغيير الإجتماعي بالجمعيات المختلفة

    لمن مُعد البرنامج؟
    البرنامج معد لاشخاص ذوي إلتزام إجتماعي, حساسية إجتماعية, المؤمنين بأهمية التربية ويصبون لتغيير المجتمع من خلال التربية. آباء وأمهات الذين يريدون تربية أفضل لأبنائهم وبناتهم, مرشدين بأطر تربية بديلة, خريجي حركات طلابية, العاملين بمراكز جماهيرية, خريجي مدارس من شرائح إجتماعية الذين يريدون تحسين التربية بمجتمعهم. من بين كل هؤلاء, بإمكاننا بناء مجموعة قيّمة لتدير نقاشاً مثيراُ ومثرياُ.

    ما هو إطار التعليم؟
    3 أيام, يومان للتعليم واليوم الثالث تطبيق بمدارس وجمعيات. بالسنة الرابعة هنالك يوم تعليم واحد, وتطبيق مع راتب. سيفتتح البرنامج بأكتوبر 2006.

    ما هي مبادئ البرنامج؟

    · دمج بين توجهات مختلفة, المبنية على أسس المساواة لكل الشرائح الإجتماعية
    · الإشتراك بسيرورة تدعيم وبناء قدرات إدارة الحياة اليومية بالمدرسة حسب التربية النقادة, بالإشتراك مع الطلاب, الأهالي المجتمع وعناصر أخرى
    · بناء أدوات للتعامل مع مشاكل تربوية إجتماعية التي تؤدي بطلاب من الطبقات الضعيفة بالفشل, وقلب الفشل إلى نجاح.
    · التعلم من خلال التطبيق العملي.
    · مبادرات لبرامج وبحوث حول مشاريع تربوية حديثة للمدارس والجمعيات
    · التركيز على حركات التربيه البديلة, حركات للتغيير الإجتماعي, نظريات تربوية وتوجهها لمواضيع الحقوق, المساواة وعدم المساواة بالتربيه, تربية سلمية, جندريالية, عولمة, علوم البيئة
    · علاقة متواصلة مع منظمات إجتماعية وتربوية التي تتعامل بفعاليات للسلام, ومنظمات "خضراء".
    · تجربة ببناء برنامج متعدد المجالات, الملائمة للتربية كما يجب أن تكون في عصرنا.

    ماذا ستكون الورشات والدروس مثلاً؟
    · حقوق الأنسان وبرامج التعليم.
    · إدارة برامج تربوية للتغيير الإجتماعي
    · علم الإجتماع ونظرات إجتماعيه حول مؤسسات التربية
    · تيارات تربوية وحركات للتغيير الإجتماعي في البلاد والعالم.
    · علم نفس – نظريات ونقضها.
    · الإقتصاد السياسي والتربية
    · الإتصال والسينما ومكانتهم بالتربية.
    · العدل الإجتماعي وعلوم البيئه.
    · الوساطة وحل النزاعات في أطر تربوية
    · المجتمع الإسرئيلي – الجندريالية ومساواة ب&#…

  • גל הרמט //

    1610;ن الجنسين.
    · التربة الناقدة – نظرية وتطبيق.
    ما هي الأإيجابيات الأخرى للبرنامج؟
    طاقم معلمين ومعلمات ممتاز
    ممكن دمج التعليم مع العمل
    ممكن الحصول على منح

    ما هي إمكانيات العمل للخريجين/ات؟
    تدريس بالمدارس والعمل الجماهيري
    إرشاد مجموعات
    وظائف مركزية رائدة بالتغيير الإجتماعي وبجمعيات إجتماعيه جماهيرية وتربوية

    طاقم المركز للتربية النقادة سيواصل الإتصال مع خريجي الرنامج
    جاليه زلمنسون– مديرة عامة هاتف: 052-5802050 galia_zal@smkb.ac.il
    حاجيت جور زيف- مديرة تربوية هاتف: 050-7848948 haggith_gor@smkb.ac.il
    جال هارماط- مديرة مشاريع هاتف: 052-2617780 gal_har@smkb.ac.il

    דרך נמיר 149 תל אביב 62507
    http://www.smkb.ac.il/heb/?catid=569

  • רן //

    חינוך לחשיבה ביקורתית פירושו – ללמד אנשים צעירים להתמודד עם מנגנוני עיצוב התודעה של העולם המודרני: לדעת לקרוא "בין השורות" של פרסומים בתקשורת, לא לקבל שום דבר כפשוטו, אלא לחשוד ולנסות לברר אילו אינטרסים עומדים מאחוריו, לא ליפול קורבן למכבש הפרסומות והפיתויים הצרכניים שניתכים עלינו מכל עבר. לימוד חשיבה כזו הוא אינטרס של כולנו – חוץ מאלה שעומדים מאחורי מנגנוני עיצוב התודעה הנ"ל.

  • מירי //

    ליונתן, כל הכבוד לאומץ לבך. לחשוף באתר זה את העובדה שיש אנשים- כותבת המאמר במקרה זה- שהעובדות אינן מעניינות אותם ואינן מפריעות לאידיאולוגיה.
    לכל אדם יש, כמובן, השקפת עולם. אבל, יש אידיאולוגיות דוגמטיות שאינן פתוחות לשמוע דעות שונות משלהן ויש אידיאולוגיות בעלות פתיחות.
    לאורלי נוי, אודה לך מאוד אם תסבירי לי מה זאת זהות אשכנזית ומזרחית ומדוע כל כך חשוב לשמר אותם בחברה הישראלית?

  • יונתן לרנר //

    שניצלתי את הדיון במאמר של שירה אוחיון, שעוסק בחינוך, על מנת להביא לידיעת משתתפי "העוקץ" מעט מהנעשה ב"סמינר הקיבוצים".

    זאת מאחר והדיון במאמר קודם (לא של שירה אוחיון!!!!), שעסק בחינוך והתייחס בצורה שלילית ל"סמינר הקיבוצים", יצא מהעמוד הראשון. מתוך הנסיון האישי שלי אני מניח שלא רבים כאן חוזרים לדיונים שעזבו את העמוד הראשון.

  • איריס //

    אם יש לך מידע פנימי על הנעשה בסמינר הקיבוצים, הייתי שמחה לדעת, גם מכל אחד אחר, האם מלמדים עדיין את פרנקנשטיין ודרקולה שמה. זה שיש תוכניות אחרות זה טוב ויפה וראוי, אבל זה לא יכול לכסות על העובדה שמלמדים את הזוועות הללו עדיין שם. במידה והאדונים הגזענים הללו מופיעים בפרק "תיאוריות ושבירתן", זה גם מעניין לדעת. אז מה עושים שם כדי להפריך את הגזענות של השניים, ששימשה שנים להסללת תלמידים מזרחיים למסלולי החינוך המיוחד?

  • שירה אוחיון //

    התכנית בהחלט מרשימה והייתי הופכת אותה לתכנית חובה לכל פרחי ההוראה. מה שחסר לי בסילבוס הוא ההיבט התרבותי. לא צריך פדגוגיה ביקורתית כדי להבין שתוכניות הלימודים הפורמליות מוחקות תרבויות שלמות ומכילות בעיקר את הקאנון הציוני האשכנזי. איפה זה בא לידי ביטוי בתכנית שלכם? איך אתם מכשירים מורים ללמד את אותן תרבויות מחוקות?
    מדוע אין התייחסות ביקורתית לפרנקשטיין , פויירשטיין וההבניה של "טעוני הטיפוח"?
    ומדוע לא נבחן אצלכם הניסוי החינוכי בארץ ליישם את הפדגוגיה של פריירה- ביה"ס קדמה?
    אשמח לשמוע ממך, אני חושבת שאוכל לתרום לכם ידע רב בנושאים הנ"ל
    בי, שירה

  • שור //

    אנסה לענות לך באופן בהיר.

    על אידיאולוגיות יש לדבר לדעתי בשיעור היסטוריה או אזרחות.
    לא בשיעור פיזיקה או כלכלה.
    בשיעור פיזיקה או מתימתיקה יש ללמד משוואות,
    בשיעורי כלכלה יש להסביר מהן הדרכים המייטיביות בכדי להשיג שיוויון חברתי לצד עושר מירבי, ללא שום הקשר אידיאולוגי, ומהן הכלים הכלכליים העומדים בפני מקבלי ההחלטות – חוקי כלכלה, עקומות היצע וביקוש, שווקים תחרותיים ומונופוליים וכדומה.

    בעניין הערכים.
    אני לא מיתמם, ערך של חברות וסולידאריות ועזרה הדדית צומח בחוגים למוסיקה, באימוני כדורגל, במשחקי חצר אחר הצהריים, בלימוד משותף בכיתה , בהכנת עבודה משותפת וכדומה.
    שטיפת מוח של איזה אידיאולוגיה לא הובילה ולא תוביל אף פעם לשום ערך – רק אינטראקציה אנושית עם בני אדם.

    גישה כלכלית – חברתית מטרתה העיקרית היא להגביר שיוויון באוכלוסיה גם בכדי שימומש ערך החירות עד כמה שניתן, במובן של אושר אישי.
    עובדה שבכל המדינות הקפיטליסטיות ללא יוצא מן הכלל יש מיסוי פרוגרסיבי ויש תקציבי רווחה ענקיים פי כמה מכל המדיניות הריכוזיות גם יחד.
    אני הייתי מלמד את הילדים על תנועת ההגירה בעולם – מהמדינות הריכוזיות אל עבר המדינות הקפיטליסטיות.
    בעצם שירה – במחשבה שנייה בשביל מה ללמד את זה ?
    מאות אלפי הישראלים שירדו לארה"ב לא למדו על זה בבי"ס,
    אלא הפנימו את התובנה של הגירה לארץ קפיטליסטית לפי נסיון חייהם.
    ונסיון חייהם של עוד עשרות מיליונים בכל העולם.

    המדיניות הקפיטליסטית כפי שחווינו כאן מאז 2003 הביאה עשרות אלפי אנשים לשוק העבודה.
    הביאה להקטנת האבטלה.
    הביאה לגידול בשכר הריאלי לאחר שנים של ירידה בשכר.
    הביאה להעלאת סף המס למאות אלפי עובדים בשכר נמוך.
    והכי חשוב הביאה (לפי הערכות רבות) לירידה באי השיוויון החברתי בישראל.

    אולי שירה יקרה יש ללמד את הילדים שמדד ג'יני באירופה הקפיטליסטית הוא הרבה יותר נמוך מממד ג'יני של עשרות מדינות ריכוזיות בעלות מעורבות רבה של הממשלות בעשיית העושר ובבעלות על אמצעי ייצור ?
    אולי יש ללמד נתונים וכלי ניתוח במקום להלעיט את הילדים שלנו באידיאולוגיות שכבר נבעטו בלי שום כבוד לפחי הזבל על ידי מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם ?

    כבוד אנשוי בסיסי ?
    מה כל כך מכובד במונופל ממשלתי שמנתק חשמל למאה אלף משפחות ?
    שמביא באופן ישיר לתת-תעסוקה בכלכלה הישראלית ?
    זה לא אנושי ולא כבוד ולא בסיסי, אלא רק מכשיר להגדלת הפערים החברתיים בישראל .

    את שואלת מה האינטרסים של אלו שיקנו את חברת החשמל ?
    והתשובה היא פשוטה – מקסימום רווח.
    היעד של מקסימום רווח מביא ליעילות מירבית, לפיריון גבוה, לעושר גדול ולרווחה חברתית.
    זה מאוד פשוט.
    ממש כמו האינטרסים של מרבית המוצרים והשירותים שאת משתמשת בהם מהרגע שאת קמה בבוקר ועד למחרת בבוקר –
    מהברשת השיניים בקולגייט או חברה פרטית אחרת שמטרתה הוא רווח,
    דרך הכנת קפה פילטר עם אחד סוכר,
    עבור לנסיעה באוטו או באוטובוס לעבודה,
    דרך ישיבה על כסא שיוצר ע"י בעלי אינטרסים של רווח,
    והנה הגענו לעבודה על מחשב שממש ממש מיוצר ע"י אותם קפיטליסטים שואפי רווח.
    ועד הערב שאת יוצאת לסרט טוב שכמובן יוצר באחד השווקים היותר קפיטליסטיים בעולם.
    וכך עוד ועוד ועוד.

    שירה, אם נתאר לעצמנו מה היה קורה באם מונופולים ממשלתיים בבעלות לבנת, פואד , פרץ וסילבן שלום היו מספקים לנו את כל השירותים והמוצרים הללו , אז נגיע במהרה לסיוט או לסרט אימה (-:
    וכבר היו דברים מעולם.

    השווקים החופשיים בדנמרק, הולנד, שבדיה , שוויץ ופינלנד מספקים אחלה מוצרים ושירותים באופן יעיל ומייטבי לאזרחים שגרים שם, וגם מביאים לעושר אדיר, וגם מביאים לשיוויון יחסית מאוד גדול (דנמרק היא המדינה הכי שיוויונית בעולם, איזה כיף להם שכבר הפריטו מזמן את שדות התעופה שם, את החשמל, את המים, את הטלפון ועוד ועוד), ובנוסף יוצרים הכנסות ענק למדינה שמאפשרות מדיניות רווחה נאורה ומתקדמת כמו חופשת לידה של שנה וחצי .
    וואלה שירה מתאים לכולנו.

    ולגבי שאלתך על חברת החשמל ?
    המונופול הממשלתי הוא אחד הגופים הכי מושחתים והכי משפחתיים שקיימים בישראל.

    כמה ערבים עובדים בחברת החשמל ? פחות מאצבעות יד שמאל שלך.
    כמה ערבים עובדים בחברות פרטיות בשווקים יותר חופשיים ? בדקתי – קרוב ל- 15% מכוח העבודה בישראל.
    זה די לא הוגן, לא סביא ולא צודק שבחברה של 14,000 עובדים אין כמעט ערבים לעומת 15% בכל כוח העובדה.

    למה האפלייה הזו מתרחשת במדינה כמו שלנו ?
    כי במונופול אנשים נבחנים יותר לפי קשריהם , צבע עורם , עדתם ומשפחתם.
    ואילו בשווקים החופשיים שכל מטרתם היא רווח, פשוט רווח, יש יותר משקל לכישורים שיביאו רווח לחברה .
    ולכן למהנדס ערבי בעל כישורים אין שום סיכוי כמעט לעבוד בחברת החשמל,
    אבל יש לו סיכוי סביר לעבוד בחברת בנייה או מפעל תעשיה הפועלים בשוק חופשי.

    לא אהבתי את המילה "רחומה" שלך.
    הערך של שיויון מירבי קשור לרמה הבסיסית ביותר של אנושיות במובן הקפיטליסטי-תועלתני שלה,
    זה אינטרס של החברה כולה , כולל של העשירים והמעסיקים שרמת השיויון תהיה גבוה, אינטרס ממש כלכלי.
    לאי שיויון יש מחיר כלכלי שכולנו משלמים, ניתן לדעתי גם לחשב אותו.

    הדרך המייטיבית להשיג שיוויון גבוה יחסית היא בעיקר ע"י כלכלת שוק היוצרת גם עושר, גם שיוויון וגם רווחה חברתית גבוהה (באם החברה מעוניינת בכך).

    ומה הכוונה בסוגריים ? מזותאומרת אם החברה מעוניינת בכך:

    המדינות הקפיטליסטיות נחלקות בגדול לשניים -
    אלו העושות שימוש בעושר של הקפיטליזם לשם רווחה חברתית גבוהה (רוב אירופה),
    ואלו העושות שימוש בעושר של הקפיטליזם לשם רווחה חברתית הרבה פחות גבוהה (ארה"ב).

    אבל בכולם המשותף הוא רמה גבוהה של כלכלת שוק תחרותית ויעילה שיוצרת את העושר הזה.

    והערונת – אני אוהב לקרוא את החשיבה הביקורתית המתפרצת שלך.

    שור

  • שור //

    תנסה לחשוב מהן הדרכים הכי טובות להקטנת העוני והאבטלה.
    בשביל זה לא צריך אידיאולוגיה – שהרי היעד הזה משותף לשנינו.

    מדע הכלכלה כל כולו נועד להבין את היחסים הכלכליים בין בני אדם ואת ההחלטות הכלכליות שהם מקבלים,
    בכדי שיוכל להגיע ליעד החברתי, המשותף על שנינו, באופן מייטבי.

    אם תוכיח לי שדרך כלשהי עדיפה להקטנת העוני והאבטלה, אני אאמץ אותה מיד.
    כי זה היעד שלי.

    אבל בשביל להוכיח צריך מחקר , צריך מחשבה, צריך נתונים, צריך ללמוד מאחרים.
    בטח לא צריך אידיאולוגיה שמתיימרת כבר לדעת הכול הכול הכול.

    שור

  • גל הרמט //

    קורס בפדגוגיה ביקורתית פמיניסטית

    בשיתוף גב' מרים שכטר הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך,

    ובשיתוף המרכז להכשרת מנהלים במכללת סמינר הקבוצים.

    הקורס יועבר על ידי צוות המרכז לפדגוגיה ביקורתית במכללת סמינר הקבוצים

    היקף הקורס 56 שעות והוא כולל 10 מפגשים

    בימי רביעי, אחת לשבועיים, בשעות: . 17:30- 21:00

    וביצוע פרויקט חינוכי אישי או קבוצתי בהנחיית צוות הקורס.

    תכני הקורס:

    קריאת מציאות ביקורתית של מערכת החינוך הישראלית:

    נוער בסיכון, חינוך מיוחד, החינוך הערבי,

    הפדגוגיה הביקורתית פמיניסטית בחיי היומיום של מערכת החינוך:

    מקצועות לימוד שונים – מתמטיקה וכלכלה, היסטוריה, שפה זרה שנייה, חגים וטקסים.

    אקטיביזם ושינוי חברתי באמצעות החינוך:

    פמיניזם וזכויות נשים, חינוך לשלום, פרויקטים וארגונים לשינוי חברתי.

    תאריכי המפגשים:

    24.1, 7.2., 21.2, 7.3, 21.3, 11.4, 25.4, 9.5, 30.5, 13.6,

    הקורס מקנה חצי גמול השתלמות עם ציון למעוניינים בכך.

    עלות הקורס: דמי הרשמה בסך 200 ש'.

    לפרטים והרשמה ניתן לפנות למרכז לפדגוגיה ביקורתית

    גליה זלמנסון-לוי טל: 052-5802050 galia_zal@smkb.ac.il

    חגית גור זיו – טל: 050-7848948 haggith_gor@smkb.ac.il

    גל הרמט – טל: 052-2617780 gal_har@smkb.ac.il

    Gal Harmat
    The Center of Critical Pedagogy
    Kibbutzim College of Education
    149 Namir Rd
    Tel Aviv
    tel: ++972522617780

    gal_har@smkb.ac.il
    http://www.smkb.ac.il

  • גל הרמט //

    קורס בפדגוגיה ביקורתית פמיניסטית

    בשיתוף גב' מרים שכטר הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך,

    ובשיתוף המרכז להכשרת מנהלים במכללת סמינר הקבוצים.

    הקורס יועבר על ידי צוות המרכז לפדגוגיה ביקורתית במכללת סמינר הקבוצים

    היקף הקורס 56 שעות והוא כולל 10 מפגשים

    בימי רביעי, אחת לשבועיים, בשעות: . 17:30- 21:00

    וביצוע פרויקט חינוכי אישי או קבוצתי בהנחיית צוות הקורס.

    תכני הקורס:

    קריאת מציאות ביקורתית של מערכת החינוך הישראלית:

    נוער בסיכון, חינוך מיוחד, החינוך הערבי,

    הפדגוגיה הביקורתית פמיניסטית בחיי היומיום של מערכת החינוך:

    מקצועות לימוד שונים – מתמטיקה וכלכלה, היסטוריה, שפה זרה שנייה, חגים וטקסים.

    אקטיביזם ושינוי חברתי באמצעות החינוך:

    פמיניזם וזכויות נשים, חינוך לשלום, פרויקטים וארגונים לשינוי חברתי.

    תאריכי המפגשים:

    24.1, 7.2., 21.2, 7.3, 21.3, 11.4, 25.4, 9.5, 30.5, 13.6,

    הקורס מקנה חצי גמול השתלמות עם ציון למעוניינים בכך.

    עלות הקורס: דמי הרשמה בסך 200 ש'.

    לפרטים והרשמה ניתן לפנות למרכז לפדגוגיה ביקורתית

    גליה זלמנסון-לוי טל: 052-5802050 galia_zal@smkb.ac.il

    חגית גור זיו – טל: 050-7848948 haggith_gor@smkb.ac.il

    גל הרמט – טל: 052-2617780 gal_har@smkb.ac.il

    Gal Harmat
    The Center of Critical Pedagogy
    Kibbutzim College of Education
    149 Namir Rd
    Tel Aviv
    tel: ++972522617780

    gal_har@smkb.ac.il
    http://www.smkb.ac.il

הצטרפו לדיון

 

המייל היומי

הקלידו דוא"ל לקבלת עדכון יומי
תגובות אחרונות
אודות מאמרים
מי אנחנו כלכלה פוליטיקה חוץ
סדר יום חברה תרבות וידאו
צרו קשר חינוך מזרחיות סביבה
תרמו לנו תקשורת מגדר דף הבית