string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

התארגנות עובדים בלתי-מאורגנים בישראל – זה עובד !

איתי סבירסקי
עוד בנושא

שנה וחצי מאוד אינטנסיביות עברו מאז התחלנו את כל העניין, והגיע הזמן לחבר קצת בין כל הקצוות ולעשות סיכום ביניים ראשוני של הפרויקט פורץ-הדרך. אני מבטיח לנסות כמה שיותר קצר.

בקיץ 2006 החלטתי, במסגרת הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, להקים פרויקט לעידוד, סיוע וליווי התארגנות עובדים במקום עבודתם. היזמה נבעה קודם כל מאמונה בחשיבות של התארגנות עובדים, ומזיהוי הואקום הגדול שהותירה ההסתדרות בארגון העובדים הלא-מאורגנים, אך גם ממחשבה שההתארגנות עשויה להיות בעלת פוטנציאל רב לאכיפת זכויות שמופרות באופן שיטתי בקרב עובדי קבלן.

עשינו מיפוי משפטי וארגוני, שוחחנו עם מנהיגי עבר של מאבקי עובדים בארץ ובחו"ל, תיאמנו עם ארגונים חברתיים מקבילים, והתחלנו לגבש דרכי פעולה – איך נפעל, איך נגיע למקומות העבודה, איך נסייע לארגן, איך נתמודד עם הקשיים וכו`.

השטח, באותם חודשים, היה צחיח לחלוטין. לא שמעו על שום התארגנות עובדים בלתי-מאורגנים. הכלי החשוב הזה – היה זנוח לחלוטין. ממרחק מספר שנים אחורה, נשמעו באוזנינו הדי שבירת המאבק בחיפה כימיקלים-דרום, כפי שתועדו בסרט "שביתה", וגם הסיום הצורם של מאבק הארעיים בנתב"ג. ואכן רבים גם התקשו להאמין שבשנת 2006-2007 עובדים ייצאו מגדרם, יפעלו בסולידאריות וייטלו סיכונים, והכל כדי להקים ועד עובדים, כביכול מוסד אנכרוניסטי שאבד עליו הכלח.

אבל המציאות הוכיחה אחרת. וכעבור שנה וחצי אני מרשה לעצמי לומר, בזהירות – שהצלחנו להפריח את השממה:

מאבטחי ביה"ח קפלן, מאבטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות, מאבטחי האוניברסיטה העברית (גבעת רם), עובדי המרכז הלוגיסטי בקסטרו, עיתונאי הארץ ודה-מרקר, מלצריות עלית-קופי-טו-גו, עוד לפחות עשר התארגנויות המצויות בעיצומן אך לפני חשיפה (חלקן של מאות עובדים), ופניות חדשות שמגיעות בתדירות הולכת וגוברת.

אז כמובן לא הפרחנו את כל השממה וגם לא חלק קטן ממנה אלא הרבה פחות מזה, אבל מספיק כדי להתניע קדימה את המשך הפרחת השממה, כדי לתת לעובדים רבים את ההבנה והתחושה שזה אפשרי, כדי להאיץ בהסתדרות להתחיל למלא את תפקידה בעניין הזה, וכדי להחזיר את הכלי הזה לדיון הציבורי ולהפוך אותו לרלוונטי גם בשנת 2008.

אבל ההתחלה הייתה מאפס. לרגע חשבנו שבאנו להחזיר עטרה ליושנה – לימים הגדולים כביכול של התארגנות העובדים החלשים. מהר מאוד הבנו שאין בכלל לאן לחזור, כי מסיבות מבניות שקצרה היריעה כאן מלפרט אותן – מעולם לא נבנו בארץ ידע פרקטי מסודר ותרבות של התארגנות עובדים בלתי-מאורגנים ושל התארגנות מפעלית.

אז התחלנו לבנות אותו בעצמנו.

והסתבר עם הזמן, שזה לא שעד שהתחלנו לפעול עובדים בלתי-מאורגנים לא רצו להתארגן. הרצון לדעתנו היה קיים, לפחות אצל מעטים. אבל לא היה את הגורם הזמין שילווה בסיוע ארגוני-משפטי מהשנייה הראשונה, שיבהיר מראש שזה אפשרי (על אף הסיכונים והמכשולים הרבים), ידריך כיצד כדאי לעשות זאת, ויהווה גורם מקצועי אמין לעשות איתו את כל הדרך יד ביד.

ההתחלה הייתה עם מאבטחי ביה"ח קפלן. הם הגיעו אלינו, בראשות יואב לוי, ורצו לראות איך מתארגנים. התחלנו לעבוד יחד ולהקים ועד, וגם פנינו איתם להסתדרות ברחובות, שסירבה להכיר בוועד, עד שנאלצה לעשות זאת משיקולי תדמית, אך לאחר מכן לא פעלה מספיק למען הוועד. עם הזמן יואב לוי גיבש יכולת פעולה עצמאית וגם החל להעביר את בשורת התארגנות המאבטחים למקומות נוספים.

החיבור של הפרויקט בקליניקה לשטח הלך והתחזק, לא מעט בזכות ליאת יקיר – דוקטורנטית במכון ויצמן ופעילה חברתית (אשר ניסתה לסייע עוד להתארגנות המאבטחים הראשונה, במכון ויצמן, התארגנות אשר פעלה עוד טרם ימי הפרויקט בקליניקה, אם כי הייתה בעייתית ושנויה במחלוקת).

אחרי מאבטחי בי"ח קפלן הגיעו אלינו מאבטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות. סייענו להם להקים ועד לתפארת, בראשות קובי קרטה. למרבה הצער מה שהחל בקטן יחסית עם מאבטחי קפלן המשיך ביתר שאת בפקולטה לחקלאות – מכבש לחצים ממושך וקשה על חברי הוועד מצד ההסתדרות ברחובות, שלא להסתייע בקליניקה, אלא רק בהסתדרות, אף שזו בקושי נתנה הכרה לוועדים אלו ובקושי קידמה את עניינם. הוועד החזק עמד במכבש הלחצים והשתחרר מהלפיתה לטובת פעילות אפקטיבית ופורה מול המעסיק ובסיוע הקליניקה.

אחריהם הגיעו אלינו מאבטחי האוניברסיטה העברית (גבעת רם). למודי ניסיון מר, את הוועד הזה, בראשות משה ברקוביץ`, סייענו להקים באופן עצמאי לחלוטין, ורק מאוחר יותר הצענו להסתדרות להצטרף.

מאז אנו עובדים עם עוד לפחות שלושה וועדי מאבטחים, שלא ניתן לחשוף אותם בשלב זה. וועדי המאבטחים, הכוללים בין 60 ל-90 מאבטחים בכל ועד, מגיעים בסיוענו בתוך קצר יחסית להישגים משמעותיים, בסכומים של מאות אלפי שקלים, כמו אכיפת תשלומי פנסיה כולל החזרים רטרואקטיביים עבור כל תקופת העבודה, הפסקת ניכויים אסורים וקנסות למיניהם והחזרים רטרואקטיביים מספר שנים אחורה, תיקון תשלומים נמוכים מידי עבור דמי הבראה וימי חופשה, ושורה ארוכה של שיפורים נוספים, בתנאי השכר ובעיקר בתנאי העבודה.

במקביל הגיעו אלינו עיתונאי הארץ ודה-מרקר. סייענו להם להתארגן, הבאנו אותם להסתדרות אך לאחר שזו בחרה שלא להרים את הכפפה המורכבת הזו, עשינו את החיבור לאגודת העיתונאים (בראשות יוסי בר-מוחא) שבשמחה החלה לנער את האבק מהכובע הישן שלה כארגון עובדים. נערכו אסיפות עובדים דרמטיות עם מעל 100 עיתונאים, ובמהלך ממושך ומורכב סייענו לוועד הנבחר – בראשות אריאל גוטליב וקרן דותן – לבסס יציגות עבור מעל 400 העיתונאים בעיתון המחולקים למקצועות שונים ונפרדים, ולנהל התכתבות ממושכת מול ההנהלה והבעלים אשר הביעו התנגדות נחרצת ועקרונית לכל יחסי עבודה ודיון קיבוציים. לאחרונה, אחרי כמעט שנה, הכיר העיתון בוועד העובדים וביציגות הארגון, והחל בין הצדדים מו"מ.

בשלב מסוים החלו פעילים חברתיים בולטים לתמוך ולגבות את פעילות הקליניקה בנושא, והחל תהליך לבניית תשתית שתנסה להרחיב את הפעילות ולהוות אלטרנטיבה איגוד-מקצועית. בין הפעילים המרכזיים – ד"ר עמי וטורי, שי כהן, ליאת יקיר, אסף מנור, שי גלי ואלה אלון.

בהמשך סייענו להקמת נציגות עובדים במרכז הלוגיסטי של חברת קסטרו מודל בע"מ, בראשות דייגו שירטה. גם כאן החברה סירבה לקיים כל מו"מ קיבוצי, אבל יחד עם זאת, ולאחר שספגה מחאת הפגנות ותקשורת של פעילים חברתיים ועובדים, העלתה לרוב עובדי המרכז את השכר ב- 10%, ואת מכסת ימי החופשה, שני עניינים שהיוו את הדרישות העיקריות של הנציגות.

בקיץ 2007 סייענו להקים נציגות מלצריות, בראשות לימור אלמגור, בבית-קפה/מסעדה של חברת עלית-קופי-טו-גו ליד אוניברסיטת ת"א. בפגישות מו"מ נענו דרישות רבות של הנציגות שעיקרן היה אכיפת זכויות לפי חוק, אך העובדות יצאו למאבק בעיקר כנגד אופן חלוקת הטיפים והשימוש הפסול שנעשה בהם, ובנושא הזה לא הייתה היענות מצד ההנהלה. לכן הכרזנו עם הנציגות על סכסוך עבודה ושביתה ראשונים בישראל בבית קפה או מסעדה. בעקבות זאת התקיימה סדרה נוספת של ישיבות מו"מ, אך משנושא הטיפים לא נענה והמו"מ הפך עקר, פרצה שביתה מלאה במסעדה. בסיוע אינטנסיבי של אסף מנור ושל פעילים חברתיים רבים, השביתה נמשכה 13 ימים, וזכתה לשיתוף פעולה מצד ציבור הלקוחות שהותיר את המקום כמעט שומם, ולהד תקשורתי רב. בעקבות פריצת דרך בפגישות מו"מ בפורום מצומצם במהלך ימי השביתה האחרונים, ייצגנו את הנציגות בשתי ישיבות תווך ממושכות באמצעות האגף ליחסי עבודה במשרד התמ"ת (מחוז ת"א – עו"ד ליליאן פרגמנט), שבסופן הושגו הסכמות עם ההנהלה, בהן נענתה כמעט במלואה דרישתן העיקרית של העובדות שעבורה יצאו למאבק.

כאמור, אנו מסייעים למקומות רבים נוספים, וזרם הפניות הולך וגובר.

לשמחתנו, המגמה, ההצלחות והפרסומים עליהן עשו את שלהם, ונראה שהתמונה היום מתחילה קצת להשתנות: יותר עובדים מודעים לאפשרות של התארגנות ושוקלים אותה; התקשורת מתחילה לדבר על גל חדש, על "אופנה" חדשה; ואולי העיקר – הצלחנו לעורר את ההסתדרות לעניין ואנחנו מאוד שמחים על זה.

לא יותר מ- 11 עובדים שחתמו על מסמך מינוי נציגות עובדים, בסניף אחד בלבד מתוך סניפים רבים של רשת אחת, ועוד בתחום של בתי-קפה  - זה משהו שעד לא מזמן היה מעניין את ההסתדרות כקליפת השום. אבל עבודתה הנוכחית עם ההתארגנות בקופי-בין – מוכיחה לשמחתנו שזה בהחלט השתנה. ובדייויד אינטרקונטיננטל, ובישראייר.

יש עוד המון ליזום, ללחוץ, להקים, לשנות ולשכנע, אבל פריצת הדרך הראשונית  - כך אני מקווה – כבר מאחורינו.

על הקשיים הרבים, הלקחים, והאתגרים המשפטיים והארגוניים – בפעם אחרת… 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    1. אביעד

      עצוב וחבל שאתם ממלאים את מקומו של ארגון העובדים הגדול שהיה צריך להוביל את כל ההתארגנויות האלו.
      נקווה שבאמת בעזרת הפעילות העקשנית שלכם תצליחו לשנות את דעתם ומדיניותם כי לאורך זמן חיביים אותם כדי להחזיר את העבודה המאורגנת למעמדה שבעבר

    2. אביעד

      עצוב וחבל שאתם ממלאים את מקומו של ארגון העובדים הגדול שהיה צריך להוביל את כל ההתארגנויות האלו.
      נקווה שבאמת בעזרת הפעילות העקשנית שלכם תצליחו לשנות את דעתם ומדיניותם כי לאורך זמן חיביים אותם כדי להחזיר את העבודה המאורגנת למעמדה שבעבר

    3. דב בינדר

      רק חבל שההסתדרות לא עושה כמעט דבר ובהרבה מקרים אף מערימה קשיים על העובדים המנסים להתארגן,לדעתי ההסתדרות אמורה לשתף פעולה עם ארגונים אחרים ואף עם הסתדרויות מקבילות כדי להיטיב את מצב העובדים,ההפרעות מצד ההסתדרות הן פוליטיות וחבל כי המטרה היא משותפת לכולם הטבת מצב העובדים בכל המגזרים ומניעת ניצולם,הגיע הזמן גם שהכנסת תחוקק חוקים לטובת העובדים כי לא לכל מקום עבודה קטן ההסתדרות מסוגלת להגיע ולעזור והיא גם לא תנסה לעזור לעובדים שעדיין אינם חברי הסתדרות ובעיקר ההסתדרות מעוניינת לגבות מהעובדים מס אירגון ולשם כך היא לעיתים גם משתפת פעולה עם המעבידים ובעיקר עם סרסורי כח האדם שאצלם העובדים הם הדפוקים ביותר,ההסתדרות חותמת איתם על הסכמים מאחורי גבם של העובדים,הסכמים שלפיהם העובדים מקבלים איזושהי הטבה קטנה הרבה פחות ממה שמגיע להם ובתמורת ההסתדרות מקבלת מס אירגון והעובדים נשארים דפוקים תוך העלמת עין מצד ההסתדרות שמקבלת כסף שלא מגיע לה מהעובדים,חקיקה בכנסת תמנע מצבים כאלו וכל העובדים יקבלו תנאים סוציאליים מלאים כל עובד מיומו הראשון במקום עבודתו בין אם הוא חבר הסתדרות ובין אם לא.

    4. דב בינדר

      רק חבל שההסתדרות לא עושה כמעט דבר ובהרבה מקרים אף מערימה קשיים על העובדים המנסים להתארגן,לדעתי ההסתדרות אמורה לשתף פעולה עם ארגונים אחרים ואף עם הסתדרויות מקבילות כדי להיטיב את מצב העובדים,ההפרעות מצד ההסתדרות הן פוליטיות וחבל כי המטרה היא משותפת לכולם הטבת מצב העובדים בכל המגזרים ומניעת ניצולם,הגיע הזמן גם שהכנסת תחוקק חוקים לטובת העובדים כי לא לכל מקום עבודה קטן ההסתדרות מסוגלת להגיע ולעזור והיא גם לא תנסה לעזור לעובדים שעדיין אינם חברי הסתדרות ובעיקר ההסתדרות מעוניינת לגבות מהעובדים מס אירגון ולשם כך היא לעיתים גם משתפת פעולה עם המעבידים ובעיקר עם סרסורי כח האדם שאצלם העובדים הם הדפוקים ביותר,ההסתדרות חותמת איתם על הסכמים מאחורי גבם של העובדים,הסכמים שלפיהם העובדים מקבלים איזושהי הטבה קטנה הרבה פחות ממה שמגיע להם ובתמורת ההסתדרות מקבלת מס אירגון והעובדים נשארים דפוקים תוך העלמת עין מצד ההסתדרות שמקבלת כסף שלא מגיע לה מהעובדים,חקיקה בכנסת תמנע מצבים כאלו וכל העובדים יקבלו תנאים סוציאליים מלאים כל עובד מיומו הראשון במקום עבודתו בין אם הוא חבר הסתדרות ובין אם לא.

    5. יואש אברהמי

      יישר כח לאיתי והחברים שנרתמו לנושא. הסתדרות העובדים שמתנאה בעיני המנכל ממשיכה לפשל בגדול ולהזניח את ייצוג העובדים המופלים לרעה במשק. צריך לפרסם את פעילותכם ולקרא בגלוי לעובדים בכל הארץ ולקיים קשר אתכם וללמוד כיצד להתארגן לשמירת זכויותיהם הבסיסיות.

    6. יואש אברהמי

      יישר כח לאיתי והחברים שנרתמו לנושא. הסתדרות העובדים שמתנאה בעיני המנכל ממשיכה לפשל בגדול ולהזניח את ייצוג העובדים המופלים לרעה במשק. צריך לפרסם את פעילותכם ולקרא בגלוי לעובדים בכל הארץ ולקיים קשר אתכם וללמוד כיצד להתארגן לשמירת זכויותיהם הבסיסיות.

    7. הספקן המתמיד

      תרשו לי להעלות כמה חששות, למרות שההתפתחות עצמה חשובה ביותר. יש אכן לברך על העבודה, וכפי שמשתמע מהדברים על החיבור המסתמן להסתדרות. אין לאף מאבק עובדים סיכוי ללא פעילות משמעותית של ההסתדרות. גם בעצם ההתארגנות ישנה חשיבות עצומה מבחינת שבירת המיתוסים הניאו ליברליים, והמסר למעסיקים ובעלי ההון.

      הבעייה הגדולה לטעמי, כפי שמשתמע מהמסמך, מתבטאת בחלק משמות הפעילים, שחברו להתארגנויות עובדים הללו, לטעמי על בסיס אינטרסנטי לחלוטין, כדי לקדם אינטרסים פוליטיים צרים וזרים. נראה לי שכל עוד ההתארגנות הייתה ברמת הקליניקה, היו לה כוונות טובות(וכך זה גם עכשיו) אולם מאחר ולהתארגנות חברו אותם גורמים, יש בעייה בהקשר לכיוון, שאותם הפעילים עלולים למשוך את ההתארגנויות הללו, דבר שעלה בעבר באחד הדיונים באתר.

      הבעייה לדעתי טמונה בכך, שהגורמים אותם הזכרתי למעלה ינסו להשתמש בהתארגנויות הללו לצורך קידומם של היסודות הבעייתיים ממילא בהנהגת הסתדרות, ששולטים בה גם כיום. הדבר כמובן אינו אומר שאין לעבוד מולם אלא רק שיש להיזהר מהם. במקביל יש להדריך את העובדים בנוגע לסכנות הללו, כדי לא לפגוע ברדיקאליות שלהם בעתיד. דבר זה נופל לדעתי בראש ובראשנה על פעילי הקליניקה, כדי לא לא להרוס את הפרוייקט החשוב שהם התחילו בו, וכדי שבעתיד תקום בהחלט גם הנהגה רדיקאלית בהסתדרות הכללית מתוך ההתארגנויות החדשות הללו.

    8. הספקן המתמיד

      תרשו לי להעלות כמה חששות, למרות שההתפתחות עצמה חשובה ביותר. יש אכן לברך על העבודה, וכפי שמשתמע מהדברים על החיבור המסתמן להסתדרות. אין לאף מאבק עובדים סיכוי ללא פעילות משמעותית של ההסתדרות. גם בעצם ההתארגנות ישנה חשיבות עצומה מבחינת שבירת המיתוסים הניאו ליברליים, והמסר למעסיקים ובעלי ההון.

      הבעייה הגדולה לטעמי, כפי שמשתמע מהמסמך, מתבטאת בחלק משמות הפעילים, שחברו להתארגנויות עובדים הללו, לטעמי על בסיס אינטרסנטי לחלוטין, כדי לקדם אינטרסים פוליטיים צרים וזרים. נראה לי שכל עוד ההתארגנות הייתה ברמת הקליניקה, היו לה כוונות טובות(וכך זה גם עכשיו) אולם מאחר ולהתארגנות חברו אותם גורמים, יש בעייה בהקשר לכיוון, שאותם הפעילים עלולים למשוך את ההתארגנויות הללו, דבר שעלה בעבר באחד הדיונים באתר.

      הבעייה לדעתי טמונה בכך, שהגורמים אותם הזכרתי למעלה ינסו להשתמש בהתארגנויות הללו לצורך קידומם של היסודות הבעייתיים ממילא בהנהגת הסתדרות, ששולטים בה גם כיום. הדבר כמובן אינו אומר שאין לעבוד מולם אלא רק שיש להיזהר מהם. במקביל יש להדריך את העובדים בנוגע לסכנות הללו, כדי לא לפגוע ברדיקאליות שלהם בעתיד. דבר זה נופל לדעתי בראש ובראשנה על פעילי הקליניקה, כדי לא לא להרוס את הפרוייקט החשוב שהם התחילו בו, וכדי שבעתיד תקום בהחלט גם הנהגה רדיקאלית בהסתדרות הכללית מתוך ההתארגנויות החדשות הללו.

    9. משה כץ

      אני לא מבין את זה, יש כבר ארגון עובדים, הוא שינה את מהותו מהסתדרות למסודרים. הגיע הזמן לניקוי אורוות. לשלוח את כל המסודרים לעשות לביתם במקום אחר ולהחזיר את ההסתדרות, שאמורה להיות האירגון השני בחשיבותו במדינה, לבעלים האמיתיים שלה לציבור העובדים !
      ויפה שעה אחת קודם

    10. משה כץ

      אני לא מבין את זה, יש כבר ארגון עובדים, הוא שינה את מהותו מהסתדרות למסודרים. הגיע הזמן לניקוי אורוות. לשלוח את כל המסודרים לעשות לביתם במקום אחר ולהחזיר את ההסתדרות, שאמורה להיות האירגון השני בחשיבותו במדינה, לבעלים האמיתיים שלה לציבור העובדים !
      ויפה שעה אחת קודם

    11. דב קולר

      נושא הדמוקרטיה התעשייתית וזכות ההתאגדות של עובדים, הוא חשוב לא פחות משחרור העבדים בארה"ב.
      לאחרונה נודע לי מפועל יצור באחד המפעלים המפוארים ביותר בגליל, המונה מאות עובדים – כי אין להם ועד.
      "אומנם אני מקבל משכורת סבירה, אבל אני יודע שאסור לי לדבר או להתארגן". לא צריך להיות מורה להסטוריה כדי להבין שמדובר פה בעבודות מודרנית.

      לכן הצעתי לקליניקה המשפטית המעולה באוניברסיטת ת"א היא ליזום את "חוק זכויות האדם במפעלים וחברות".
      במסגרת החוק, רשיונו של כל עסק, מפעל, או חברה – המעסיק מעל 5 עובדים, יהיה מותנה באישורים הבאים:
      הגשה שנתית של רשימת חברי הוועד והפרוטוקולים מישיבותיהם.
      אישור יו"ר ועד העובדים כי במפעל נשמרות זכויות העובדים.
      דיווח על מספר אירועי חובה שנתיים המהווים דמוקרטיה תעשייתית: אסיפות עובדים, הצבעות, בקרת תנאי עבודה תקופתית, פעולות השכלה, תגמול הצעות יעול, שותפות ברווחים ועוד.
      ללא אישורים תקופתיים אלו, רשיונו של המפעל ישלל, והוא יוכרז כ"מעסיק הפוגע בזכויות האדם".

      אם מישהו חושב שהדברים הללו מופרכים, כדאי שיסתכל בארגונים הקואופרטיביים הגדולים באירופה, ובחוקי העבודה של מדינות הרווחה המתוקנות בסקנדינביה.

    12. דב קולר

      נושא הדמוקרטיה התעשייתית וזכות ההתאגדות של עובדים, הוא חשוב לא פחות משחרור העבדים בארה"ב.
      לאחרונה נודע לי מפועל יצור באחד המפעלים המפוארים ביותר בגליל, המונה מאות עובדים – כי אין להם ועד.
      "אומנם אני מקבל משכורת סבירה, אבל אני יודע שאסור לי לדבר או להתארגן". לא צריך להיות מורה להסטוריה כדי להבין שמדובר פה בעבודות מודרנית.

      לכן הצעתי לקליניקה המשפטית המעולה באוניברסיטת ת"א היא ליזום את "חוק זכויות האדם במפעלים וחברות".
      במסגרת החוק, רשיונו של כל עסק, מפעל, או חברה – המעסיק מעל 5 עובדים, יהיה מותנה באישורים הבאים:
      הגשה שנתית של רשימת חברי הוועד והפרוטוקולים מישיבותיהם.
      אישור יו"ר ועד העובדים כי במפעל נשמרות זכויות העובדים.
      דיווח על מספר אירועי חובה שנתיים המהווים דמוקרטיה תעשייתית: אסיפות עובדים, הצבעות, בקרת תנאי עבודה תקופתית, פעולות השכלה, תגמול הצעות יעול, שותפות ברווחים ועוד.
      ללא אישורים תקופתיים אלו, רשיונו של המפעל ישלל, והוא יוכרז כ"מעסיק הפוגע בזכויות האדם".

      אם מישהו חושב שהדברים הללו מופרכים, כדאי שיסתכל בארגונים הקואופרטיביים הגדולים באירופה, ובחוקי העבודה של מדינות הרווחה המתוקנות בסקנדינביה.

    13. תומר

      כל הכבוד…..מעשיכם הינם מעשי גבורה אמיתיים בישראל של 2008.
      אנא פרסמו אם יש צורך במתנדבים או סיוע מכל סוג שהוא….אני משוכנע שמקרב קוראי העוקץ יימצאו כמה שישמחו לסייע ולהצטרף לפעילות חשובה זו.

    14. תומר

      כל הכבוד…..מעשיכם הינם מעשי גבורה אמיתיים בישראל של 2008.
      אנא פרסמו אם יש צורך במתנדבים או סיוע מכל סוג שהוא….אני משוכנע שמקרב קוראי העוקץ יימצאו כמה שישמחו לסייע ולהצטרף לפעילות חשובה זו.

    15. ניצן אביב

      כל הכבוד והיקר לאיתי סבירסקי ולקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א על פעילותם.
      ההסתדרות, בראשותו של עיני, הפכה זה מכבר למשת"פית של האוצר ומדיניותו הניאו-ליברלית והקפטיליסטית החזירית ושל המעסיקים – בעלי ההון ועתירי ההון מקורבי השלטון.
      אני מזדהה עם דבריו של משה כץ, שהגיע הזמן להחזיר את הסתדרות העובדים – לעובדים! " לנקות שם את האורוות" ולשלח את ראשיה לביתם.
      כמי שניסה לפני שנים לארגן ועד עובדים במפעל פרטי ופוטר מיידית בשל כך אינני יכול שלא להזדהות עם עובדים מוחלשים המתארגנים למען השגת מלוא זכויותיהם.
      בעקבות נפילת שער הדולר שמענו , לאחרונה, איומים רבים מפי תעשיינים על כוונתם לסגור מפעלים ולהעביר את פסי הייצור למדינות נחשלות בהן שכר-העבודה נמוך לאין שיעור.
      כדאי לעובדים כאן ללמוד מנסיון שנצבר במדינות דרום-אמריקה, כוונצואלה, בהן השתלטו עובדים על מפעלים שנעזבו ע"י בעליהם והקימו במקומם קואופרטיבים לתפארת המופעלים בהצלחה רבה ביותר, שכרם הועלה בעשרות מונים והם מסוגלים עתה לרכוש בתים למגורים, דבר שנבצר מהם בעבר.

    16. ניצן אביב

      כל הכבוד והיקר לאיתי סבירסקי ולקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א על פעילותם.
      ההסתדרות, בראשותו של עיני, הפכה זה מכבר למשת"פית של האוצר ומדיניותו הניאו-ליברלית והקפטיליסטית החזירית ושל המעסיקים – בעלי ההון ועתירי ההון מקורבי השלטון.
      אני מזדהה עם דבריו של משה כץ, שהגיע הזמן להחזיר את הסתדרות העובדים – לעובדים! " לנקות שם את האורוות" ולשלח את ראשיה לביתם.
      כמי שניסה לפני שנים לארגן ועד עובדים במפעל פרטי ופוטר מיידית בשל כך אינני יכול שלא להזדהות עם עובדים מוחלשים המתארגנים למען השגת מלוא זכויותיהם.
      בעקבות נפילת שער הדולר שמענו , לאחרונה, איומים רבים מפי תעשיינים על כוונתם לסגור מפעלים ולהעביר את פסי הייצור למדינות נחשלות בהן שכר-העבודה נמוך לאין שיעור.
      כדאי לעובדים כאן ללמוד מנסיון שנצבר במדינות דרום-אמריקה, כוונצואלה, בהן השתלטו עובדים על מפעלים שנעזבו ע"י בעליהם והקימו במקומם קואופרטיבים לתפארת המופעלים בהצלחה רבה ביותר, שכרם הועלה בעשרות מונים והם מסוגלים עתה לרכוש בתים למגורים, דבר שנבצר מהם בעבר.

    17. איסקנדר

      לסבירסקי-הפעילות שפרסת לפנינו מרשימה אבל מתבקשת השאלה:מאין הכסף?
      ייתכן ובינתיים ההוצאות נמוכות גם אולי כי עובדים בהתנדבות אבל חייבים לזכור שלא בהכרח שטח ששוחרר לא יוחזר.
      המשמעות-כדי לקיים את ההשגים,שלא לדבר על הרחבתם והעמקתם,צריך מנגנון וכסף.
      כיצד שומרים לאורך זמן שהמנגנון לא יתתק, מהר או בהדרגה,מהראשוניות ההתנדבותית ויתחיל לדאוג לאינטרסים של עובדיו ושל עצמו על חשבון האינטרסים של העובדים המאורגנים בו.
      חשוב גם לזכור להכיר ולהיות המודע שלאירגון יש גם פנים אחרות.כדי להצליח הוא צריך "צבא"ממושמע,כלומר,חברים יצטרכו לשלם דמי חברות,להישמע להוראות הועד,לקבל החלטות שלא נוח איתן הן של הועד והן של אספת החברים באירגון.
      אם וכאשר יקום אולי גוף כמו ההסתדרות הכללית שיאגד בתוכו ועדים רבים מתחומי עיסוק שונים הוא גם עלול למצוא עצמו בפרדוקסים כמו למשל עובדי מפעלים או עסקים אחרים הנמצאים,עיניינית,בניגוד אינטרסים.
      כלל לא פשוט לקיים קשר הדוק ורציף עם הרבה נציגי עובדים ממקומות עבודה קטנים.מדובר בהוצאות רבות על דיונים וריצות כאשר דמי החברות של 5-8 עובדים לא מתחילים כלל לכסות ולו חלק מההוצאות לטיפול בעיניינם.

      איתי סיפר על התעוררות משמחת אבל חייבים לזכור שעוד עבודה רבה צריכה להעשות וחייבים לנהוג באיפק ובמחשבה.

      ברכות!!!!!!!!!!!!!

    18. איסקנדר

      לסבירסקי-הפעילות שפרסת לפנינו מרשימה אבל מתבקשת השאלה:מאין הכסף?
      ייתכן ובינתיים ההוצאות נמוכות גם אולי כי עובדים בהתנדבות אבל חייבים לזכור שלא בהכרח שטח ששוחרר לא יוחזר.
      המשמעות-כדי לקיים את ההשגים,שלא לדבר על הרחבתם והעמקתם,צריך מנגנון וכסף.
      כיצד שומרים לאורך זמן שהמנגנון לא יתתק, מהר או בהדרגה,מהראשוניות ההתנדבותית ויתחיל לדאוג לאינטרסים של עובדיו ושל עצמו על חשבון האינטרסים של העובדים המאורגנים בו.
      חשוב גם לזכור להכיר ולהיות המודע שלאירגון יש גם פנים אחרות.כדי להצליח הוא צריך "צבא"ממושמע,כלומר,חברים יצטרכו לשלם דמי חברות,להישמע להוראות הועד,לקבל החלטות שלא נוח איתן הן של הועד והן של אספת החברים באירגון.
      אם וכאשר יקום אולי גוף כמו ההסתדרות הכללית שיאגד בתוכו ועדים רבים מתחומי עיסוק שונים הוא גם עלול למצוא עצמו בפרדוקסים כמו למשל עובדי מפעלים או עסקים אחרים הנמצאים,עיניינית,בניגוד אינטרסים.
      כלל לא פשוט לקיים קשר הדוק ורציף עם הרבה נציגי עובדים ממקומות עבודה קטנים.מדובר בהוצאות רבות על דיונים וריצות כאשר דמי החברות של 5-8 עובדים לא מתחילים כלל לכסות ולו חלק מההוצאות לטיפול בעיניינם.

      איתי סיפר על התעוררות משמחת אבל חייבים לזכור שעוד עבודה רבה צריכה להעשות וחייבים לנהוג באיפק ובמחשבה.

      ברכות!!!!!!!!!!!!!

    19. מאיר

      איך זה שבאיתי סבירסקי לא נכנסים כמו שנכנסו בג'קי אדרי?
      מה ההבדל ביניהם?
      מישהו או מישהי יכול-ה לספק הסבר מתקבל על הדעת?

    20. מאיר

      איך זה שבאיתי סבירסקי לא נכנסים כמו שנכנסו בג'קי אדרי?
      מה ההבדל ביניהם?
      מישהו או מישהי יכול-ה לספק הסבר מתקבל על הדעת?

    21. אורח

      מי שמעוניין לעזור יכול לחפש את האתר של 'כוח לעובדים' במנועי החיפוש וליצור קשר

    22. אורח

      מי שמעוניין לעזור יכול לחפש את האתר של 'כוח לעובדים' במנועי החיפוש וליצור קשר

    23. דרור ניסן

      אכן הישג מרשים ואף הירואי לטעמי, קל וחומר בהתחשב בעובדה שאנו שרויים בתקופה קודרת במיוחד לעניין הסוציאל-דמוקרטי. כמי שמתחיל לחוש שהמאבק לתיקון חברה הופך לנביחות אל הירח, אני מעריץ את המאבק, הנאבקים ומעריך מאוד מאוד את ההישגים. ברוכים תהיו.
      אשר להסתדרות: יו"ר ההסתדרות, עופר עייני, פקיד שומה עלום ואפרורי, שלא עמד לבחירה אמיתית אף פעם, חרט על דגלו ברית עם התעשיינים, שקט תעשייתי ויחסי ציבור מעל לכל. עייני מתרכז בהגנה על אלה שלא ממש זקוקים לו ובהתנערות מאלה שמשוועים להגנה. לא בכדי, התקשורת אוהבת אותו. היא בבעלות ההון (והוא?).

      נשארנו איפוא עם איתי סבירסקי ושות'. זה מעט, אבל המון.

    24. דרור ניסן

      אכן הישג מרשים ואף הירואי לטעמי, קל וחומר בהתחשב בעובדה שאנו שרויים בתקופה קודרת במיוחד לעניין הסוציאל-דמוקרטי. כמי שמתחיל לחוש שהמאבק לתיקון חברה הופך לנביחות אל הירח, אני מעריץ את המאבק, הנאבקים ומעריך מאוד מאוד את ההישגים. ברוכים תהיו.
      אשר להסתדרות: יו"ר ההסתדרות, עופר עייני, פקיד שומה עלום ואפרורי, שלא עמד לבחירה אמיתית אף פעם, חרט על דגלו ברית עם התעשיינים, שקט תעשייתי ויחסי ציבור מעל לכל. עייני מתרכז בהגנה על אלה שלא ממש זקוקים לו ובהתנערות מאלה שמשוועים להגנה. לא בכדי, התקשורת אוהבת אותו. היא בבעלות ההון (והוא?).

      נשארנו איפוא עם איתי סבירסקי ושות'. זה מעט, אבל המון.

    25. נפתלי מדר

      כן ירבו כמוך!!

    26. נפתלי מדר

      כן ירבו כמוך!!

    27. קרן

      נותנים המון כוח!

    28. קרן

      נותנים המון כוח!

    29. יריב מ

      אתם יוצרים – ולו בזעיר ענפין – איזונים ובלמים בכלכלה, מול עריצות ההון.

    30. יריב מ

      אתם יוצרים – ולו בזעיר ענפין – איזונים ובלמים בכלכלה, מול עריצות ההון.

    31. יהודית קנולר

      מבקשת רשות לפרסם את המאמר בנטו+ כתב העת לענייני עבודה בהוצאת חשבים-ה.פ.ס, בעריכתי. בתודה מראש .

    32. יהודית קנולר

      מבקשת רשות לפרסם את המאמר בנטו+ כתב העת לענייני עבודה בהוצאת חשבים-ה.פ.ס, בעריכתי. בתודה מראש .

    33. משה שכביץ

      האם כדאי לנוכח השחיקה בשכר, לרכז את המאמץ ולהעלות את נושא חוק שכר המינימום , הצמדתו להעלאת השכר הממוצא במשק והפעלתו בפועל על סדר היום הציבורי?

    34. משה שכביץ

      האם כדאי לנוכח השחיקה בשכר, לרכז את המאמץ ולהעלות את נושא חוק שכר המינימום , הצמדתו להעלאת השכר הממוצא במשק והפעלתו בפועל על סדר היום הציבורי?

    35. ינון

      גישה "מחתרתית" כלפי ההסתדרות, הנובעת מאנטגוניזם כלפי הדימוי של ארגון זה, יכולה רק לפגוע במהלך חשוב שכזה. חשוב לזכור את שורשיה של ההסתדרות כמפלגת מעמד, וככוח המניע את הכלכלה הישראלית בכלים שאינם פוגעים גם בקצה "שרשרת המזון" הקפיטליסטית.
      נכון, לאורך השנים נעלם הכוח הזה והפך לכוח המניע בעיקר את ראשיו, אבל זה באמת רק עניין של בחירה, השקעה ונכונות. בסופו של יום, ההסתדרות מורכבת מחבריה. וכן, בארגון כזה צריך הרבה-הרבה יותר מ 60-90 חברים בועד כדי להזיז דברים. אבל אפשר, ובעיקר צריך, לגייס עוד עובדים בעלי תודעה מעמדית נוסח המאה ה-21 בכדי להעיר את הענק מתרדמתו.
      חשוב לומר שדברים משתנים. עופר עיני, ולפניו גם עמיר פרץ, אינם אויבי המהלך. כן, יש להם מחויהות לאינטרסים שאינם תמיד קוסמים לפועל הפשוט או למהפכן הרומנטי, אבל בזכות פועלם ההסתדרות היום היא שוב ארגון המקיים את עצמו כלכלית, ואף יותר חשוב מזה – תופס מקום לגיטימי בשיח הציבורי. ומי יכל לחלום על זה רק לפני 10 שנים.
      בנוסף, ישנם יותר ויותר פעילי הסתדרות שצמחו "מהשטח", מפעילות של ארגון עובדים והתאגדות. רבים מהם חברי "הנוער העובד והלומד" בעבר ובהווה, שלא תמיד זוכים ליחס חיובי בארגוני השמאל למינהם, וחבל. אני מפנה אתכם למספר 2 הנוכחי בהסתדרות – לא בדיוק עסקן של התעשייה האוירית.

      אשמח לקחת חלק בעשייה זו עם שובי ארצה, אנא צרו איתי קשר.

    36. ינון

      גישה "מחתרתית" כלפי ההסתדרות, הנובעת מאנטגוניזם כלפי הדימוי של ארגון זה, יכולה רק לפגוע במהלך חשוב שכזה. חשוב לזכור את שורשיה של ההסתדרות כמפלגת מעמד, וככוח המניע את הכלכלה הישראלית בכלים שאינם פוגעים גם בקצה "שרשרת המזון" הקפיטליסטית.
      נכון, לאורך השנים נעלם הכוח הזה והפך לכוח המניע בעיקר את ראשיו, אבל זה באמת רק עניין של בחירה, השקעה ונכונות. בסופו של יום, ההסתדרות מורכבת מחבריה. וכן, בארגון כזה צריך הרבה-הרבה יותר מ 60-90 חברים בועד כדי להזיז דברים. אבל אפשר, ובעיקר צריך, לגייס עוד עובדים בעלי תודעה מעמדית נוסח המאה ה-21 בכדי להעיר את הענק מתרדמתו.
      חשוב לומר שדברים משתנים. עופר עיני, ולפניו גם עמיר פרץ, אינם אויבי המהלך. כן, יש להם מחויהות לאינטרסים שאינם תמיד קוסמים לפועל הפשוט או למהפכן הרומנטי, אבל בזכות פועלם ההסתדרות היום היא שוב ארגון המקיים את עצמו כלכלית, ואף יותר חשוב מזה – תופס מקום לגיטימי בשיח הציבורי. ומי יכל לחלום על זה רק לפני 10 שנים.
      בנוסף, ישנם יותר ויותר פעילי הסתדרות שצמחו "מהשטח", מפעילות של ארגון עובדים והתאגדות. רבים מהם חברי "הנוער העובד והלומד" בעבר ובהווה, שלא תמיד זוכים ליחס חיובי בארגוני השמאל למינהם, וחבל. אני מפנה אתכם למספר 2 הנוכחי בהסתדרות – לא בדיוק עסקן של התעשייה האוירית.

      אשמח לקחת חלק בעשייה זו עם שובי ארצה, אנא צרו איתי קשר.