string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

לשחרר את בני הערובה מידי הפוליטיקאים של המוות

גדי אלגזיגדי אלגזי

היסטוריון ופעיל חברתי, חבר בתנועת התחברות-תראבוט

עוד בנושא

ושוב, בלי חצוצרות, אבל עם עדת סופרי הגופות הגאים ("המאזן חיובי בינתיים, יש להם יותר הרוגים", מבטיחים הפרשנים), יוצאים לסיבוב הרג נוסף. הטלויזיה הישראלית ממליצה לא לצפות בתמונות הנוראות באל-ג`זירה. אסור להסתכל בתוצאות, בפצועים, בהורים ובילדים, אסור ליהודים להתחלק ברגשות הערבים, אסור לחשוב על הסבל, ואסור לחשוב על העתיד. המכה הסופית תביא את מכת הנגד הבאה.

מקדימה ועד העבודה, מאולמרט עד ברק, ממליצים גם לא לחשוב על העבר: על מה שהביאו ההפצצות הקודמות במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006, ראש הממשלה: אהוד אולמרט, יחסי ציבור: מפלגת העבודה), על מבצע "דין וחשבון" ב-1993 (הרמטכ"ל: אהוד ברק), על מבצע "ענבי זעם" ב-1996 (שר החוץ: אהוד ברק). כולן "מענה הולם", בדם ואש, "פעם אחת ולתמיד", שמביא, פעם אחר פעם, את הסיבוב הבא.

ההתלקחות היתה צפויה. חודשי הפסקת האש, התהדיאה, לא הביאה להפסקת המצור על עזה, להפסקת מניעת עפרונות כתיבה ואוכל וספרים מילדים, דלק וחשמל ממשפחות. מי שהתעלל בתושבי רצועת עזה כדי שסבלם "יפעיל לחץ על השלטון" –עסק בטרור מדינתי נגד אזרחים. חודשים של טרור ישראלי רק הפיצו ייאוש ברצועה וחיזקו שם את ידי אלה המבטיחים ישועה בכוח הנשק, חיזקו את התחושה, שהמוצא היחיד מן הטרור הוא בטרור נגדי, בהחרפת סבלם של תושבי שדרות ובצירופם של תושבי אשקלון, נתיבות והסביבה אל מעגל המאוימים הישירים.

גם עכשיו, כשהקולות הקוראים לנקמה נשמעים בכל מקום, צריך להגיד: המטוסים שמפציצים בעזה לא מבטיחים שלום ורגיעה לשדרות, נתיבות ואשקלון; הפצצות שהטילו אימה וזרעו מוות בכל רחבי רצועת עזה בשעה שתלמידי בתי הספר יצאו לרחובות אחרי המשמרת הראשונה לא יביאו שקט. להפך: עניי הארץ הזאת ונדכאיה, תושבי עזה הרעבה, תושבי הפריפריות של ישראל, אותם הפכו שלא מרצונם "חגורת ביטחון" לכיבוש – הם כולם, ערבים ויהודים, בני ערובה בידי פוליטיקאים חסרי מעצורים, שאינם חסים על חייהם. הם עושים שימוש בסבלם כדי להצדיק את הסבל והמוות שהם ממיטים על האחרים. בסופו של סיבוב ההרג ייערכו שיחות "עקיפות" והפוליטיקאים הציניים יגיעו ל"הבנות". לא להסכמים, לא לפתרונות – להבנות זמניות, שיאפשרו להתחמש לקראת הסיבוב הזה. הבנות עמומות – שמאפשרות לאלה שידם על ההדק להביא להתלקחות בכל רגע ורגע. כל עוד נישאר בני-ערובה בידי מנהלי הביטחון האלה, לא נוכל לחיות בשקט, לא נוכל לצפות לחיים אחרים, חיים ללא איומים מתמידים.

שני העמים בארץ שלנו הם בני ערובה של הפוליטיקאים של מוות. אבל, לא כולם בני ערובה באותה המידה. חיי ערבים זולים מאוד לעומת חיי יהודים, אבל יש גם יהודים זולים. לא במקרה, עניי שני העמים, אלה המקופחים, אלה ה"זולים" ביותר מבחינת השליטים הם הנשלחים בדרך כלל לשמש בני ערובה ובשר תותחים. כי מלחמתם של הפוליטיקאים היא המלחמה הצינית של סוחרי המוות ושל אליטות ההון, של המיוחסים המוגנים היטב בשעה שפשוטי העם, משני העמים, נלחמים וסופגים עבורם.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    1. ע.ג

      אנחנו יודעים בדיוק מה הביא לסבל של תושבי עזה ומה הביא לסבוב המוות הנוסף. זה הרצון של הערבים להשלים את מה שהתחיל המופתי של ירושלים בחברותו עם היטלר. צריך מעט מאד כדי לסיים את הסבל של הפלשתינים – הכרה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינת הלאום היהודי לצד מדינת לאום פלשתינית. מכיוון שהפלשתינים דוחים פעם אחר פעם את ההצעה הזאת ומכיוון שעל פי הצלחותיהם הם בלתי מוכשרים בעליל לשום דבר הרי שעד היום אין להם מדינה ומצבם הכלכלי איום ונורא. לא יעלה כמובן על דעתם להאשים את עצמם וחכמים כמו גדי אלגזי מנסים להסביר להם שהם לא אשמים בכך שהם מתמחים בטרור ורצח. זה מישהו אחר אשם בזה. הם עצמם כנראהמפגרים לגמרי בעיני אלגזי ולכן אינם נושאים באחריות למעשיהם. אח"כ "לשמאל" יש חוצפה לטעון שאחרים גזענים.

    2. דוד

      אז גם הפרשנות הנוכחית ידועה מראש. האם אין לך דרך אחרת לחשוב על פתרון אחר לבלאגן?

      (למשל החלטה של שלטון החמאס על פירוז עזה בתמורה להסרת המצור?)

    3. יוסף

      שוב אותן תובנות חד מימדיות…מה דעתך על פתרון בנוסח הערבים מקבלים את קיומינו כאן ומפסיקים לנסות להשמיד אותנו ואז יש שקט ושלווה?

    4. "פרידמן"

      הניסיון להקביל בין הטרור שלנו והטרור שלהם מעניין מבחינה אינטלקטואלית.
      הרי גם הממשלה שלנו לא מכבדת הסכמים שהיא חותמת עליהם לא עם פלסטינים רחמנא ליצלן אלא אפילו עם מורים "פרידמנים".
      ההבדל העקרוני הוא יחס התרבות לערך האדם והנה שתי דוגמאות:
      שם, בעזה, גם את כותב הכתבה הזו (ואולי גם אותי) היום כולאים לתקופה לא מוגדרת, בתת תנאים, תוך ביזוי הכבוד שלנו. ופה לא.
      צה"ל הגדול והחזק מחל על כבודו ופינה את בסיס הטירונים בזיקים (לפני מספר שבועות). הסיבה הייתה הוצאת מאות הטירונים ששם מחוץ למעגל הסיכון של המבצע הנוכחי. לעומת זאת הפלסטינים בעזה קיימו מצעד ובו מאות חיילים ומפקדים…

    5. פרופסור-חבר ד"ר אורי דייויס

      ייפרסמו תושבי אשקלון עצומת מחאה שעניינה דרישה חד-משמעית לשיבתם של כל פליטי 1948 הפלסטינים-ערבים וצאצאיהם למקומותיהם, וכצעד ראשון החזרתם של כל הפליטים הפלסטנים-ערבים וצאצאיהם אשר גורשו מהעיר מג'דל על ידי שילטונות מדינת האפרטהייד, היא מדינת ישראל, במעשה הפשע נגד האנושות של הטיהור האתני של האיזור – ובכך יתרמו תרומה משמעותית להגנתם של תושבי עזה מהטבח הנורא שנעשה בהם; יעשו מעשה נכון לקראת יציאה מחזקתם כבני ערובה של פוליטיקאים של מוות ולקראת חיים אחרים, חיים ללא איומים מתמידים; ויחסכו מעצמם ומזולתם אבדן אנושיותם.

    6. שבתאי לוי

      מדינת ישראל, רואה בדם שנשפך, של יהודים וערבים, כשמן על גלגלי הכבוש והדיכוי, וכשמן על תעשיות המוות, שלה ושל ארהב.
      תעשיות המוות, ספסריה,פוליטיקאים מושחתים ופושעי מלחמה, גורפים הון עתק מהמוות.

    7. קישקע

      לא נותר לנו אלא לתלוש שערות.

    8. רועי לבנה

      "אין ספק שיש הכרה מציאותית שלנו בישראל, בכך שישראל קיימת בשטח – ואין חותמים הסכמים עם גוף דמיוני אלא עם מי שקיים. ישראל קיימת וכולם מתייחסים להסכמים האלה… הבעיה שלנו היא הדרישה להכיר בלגיטימיות של הכיבוש – ולכך לא נסכים.." מוסא אבו מרזוק, פברואר 2006

      "החמאס לא יכולה להתנגד לעמדה הערבית האחידה שקיבלה ביטוי בהחלטות הפסגה (החלטת פסגת ביירות על הכרה ויחסי נורמליזציה עם ישראל בתמורה לנסיגה מלאה ולפתרון בעיית הפליטים." "חמאס תכיר ביוזמה הסעודית" – חאלד משעל, פברואר 2006

      ""(החמאס) מכיר בקיומה של ישראל בשטח, אך הוא לא מוכן לתת לגיטימציה לכיבוש…" שיח' עצפור, ינואר 2006

      "… היחסים עם המדינה היהודית בלתי ניתנים לביטול מכיוון שהיא עובדה קיימת אבל ההכרה בחוקיותה של ישראל היא דבר אחד ואילו קיומה במציאות הוא דבר אחר. בפועל, ישראל קיימת ואיש אינו יכול להכחיש זאת ולפעמים גם איננו יכולים לפעול או לנוע ממקום למקום ללא אישורה… בתנאים מסוימים גם חמאס עשוי להכיר בחוקיותה של ישראל אם תוקם מדינה בגבולות 1967 בגדה וברצועת עזה שבירתה ירושלים ומיליוני פליטים יורשו לחזור לבתיהם בישראל". מוסא אבו-מרזוק, ינואר 2006.

      הייתה לישראל אפשרות לשאת ולתת עם החמאס לאחר הבחירות הדמוקרטיות הראשונות ברשות הפלסטינית, אבל היא העדיפה לחבור לדמוקרטים הגדולים בוש ומובראק ולא להכיר בו. החמאס שמר על הרגיעה וישראל השיבה לו בתקיפת מנהרות ומעצרים ובסירוב מוחלט לדון בפתיחת המצור שהיא מטילה על רצועת עזה במשך כ-14 חודשים. בתנאים כאלה, ירי של קסאמים (להזכירכם: רקטות מאולתרות תוצרת בית) הוא האפשרות היחידה שישראל השאירה לעזתים ולחמאס. תושבי הדרום שבויים בידי הקוסנפירציה ההרפתקנית והאנטי-דמוקרטית בין ישראל, ירדן, מצרים והאמריקאים.

    9. אבישי מתיה

      והוא גם עשיר באי דיוקים. כאילו שחיברת אותו במעין תגובה פבלובית, שלא מתייחסת לשינוי במצב.
      אני, לעומתך, לא שמתי לב להתלהמות מצד ראש הממשלה או שר הבטחון. להיפך, הטון והמלים היו שונים בתכלית מהרהב של תחילת מלחמת לבנון השנייה. כמובן שנוח לך להשכיח את ההתנתקות מ-2005, על פינוי היישובים היהודיים שם, שבהחלט איפשרה לפלסטינים בעזה סוג של תקווה, התפתחות כלכלית – והם, כרגיל, החמיצו אותה. אבל למה להתווכח עם העובדות?
      בסך הכל מדובר על חזרה לרגיעה (ובלי התחכמויות והפרות חוזרות ונישנות מצד שלטון החמאס) – לא בחילופי שלטון ולא בהרס כל מחסני הנשק שצובר החמאס בהתמדה. ובזה, למשל, גם אתה יכול לתמוך.

    10. איזי גור

      … שישנו והוא שיהיה.
      החטא הקדמון נעוץ בהתנשאות של הבילויים על שכניהם הערבים.
      פעם, במסגרת הרצאה שנשאתי בפני סטודנטים בארה"ב, ובתגובה לשאלה שהפנה אלי סטודנט אזרח ירדני בעניין ההצדקה לפלישתנו לפלשתין ( הכוונה הייתה ל"פלישת" הבילויים) השבתי כי בהגיע אותם אנשי בילו לארץ, מרדו הערבים במסורת ולא נהגו במידת הכנסת האורחים שהיו אמונים עליה משכבר.
      על כך הגיב אותו סטודנט " "וכי בקשתם שיארחו אתכם כנמנהג?".
      יתכן שבאמת הייתה זו התנשאות מצד מתיישבינו הראשונים. כי מה שברור לעין כל הוא שהערבים למדו ולןומדים את שפתנוף את מנהגינו ואת תרבותנו, בעוד הרוב בעם מתעלם מהם משפתם, מתרבותם וממסורתם.
      ולכן,יש לחשוש, כל עוד לא נתחיל להבין גם אותם, יהיה העתיד של שני העמים טבול בדם ודמעות.
      לעניות דעתי ,מה שצריך לעשות בתום "יציקת העופרת" הרותחת על ראשי העזתים, הוא לפנות במישרים אל הנייה ולהזמין אותו לשיחות ישירות כי "באין דברים ביו שכן ואזרח – יוסיף לדבר החבר התותח".
      קפיש?

    11. דן נחושתן

      היא לא תיגמר, שפיכות הדמים הלזו, וודאי שלא בימי חיינו – תהא תוחלת חיינו אשר תהא.
      לא יהיה שלום גם לא רגיעה כל עוד יש את אותם משני הצדדים הטוענים לבעלות על מ"ר אדמה ספציפי של אבותיהם מן הדור הקודם או של אבותיהם מימי התנ"ך.
      הקול הפרגמאטי היחיד, והוא הרציונאלי ואין בלעדיו אומר: מדינת ישראל נוסדה וקיימת עבור היהודים. נרכשה, נכבשה, צדק או אי-צדק.
      לא תהא ברירה אלא ביצוע אחד או חלק מן ההסכמים שהועלו מתי שהוא – קשה לזכור איזה מהם – והוא של החלפת שטחים.
      מתן שטחים בנגב או היכן שלא יהיה עבור הפלשתינאים ופזורותיהם, החזרת השטחים שנכבשו ב-67 לידיהם ופינוי היהודים בהתנחלויות, ומאידך גיסא – לקיחת שטחי הערבים בתוך מדינת ישראל ופינוי כל ערביי ארץ ישראל – תרצו או לא, הם אינם עם היהודים ולעולם לא יהיו (ניתן להבינם) – כך שסופו של דבר תיווצרנה שתי מדינות לשני העמים החיים בסמיכות ולא מעורבים זה בתוך זה.
      לצערי, התרחשות מעין זו – אם תבוא – דרושה לה מנת דם שפוך שהלוואי וניתן היה למדדה ולשער תוך איזה פרק זמן יהיה זה בר ביצוע, אם בכלל.
      או, שסופו של עניין יהיה סופי מאוד ומישהו מן העמים בני הפלוגתא לא יהיה קיים יותר.

      דן נחושתן

    12. קורא

      יש מי שמאזין לטונים (של ברק) ויש מי שמסתכל על טונות (של פצצות). הטונות קובעות. תמשיך להתעלם מהמציאות (התפתחות כלכלית ברצועת עזה שבמצור… יש לך מושג על מה אתה מדבר?

    13. אמיר פכר

      הם יורים בערבים ומכוונים אלי
      והם חושבים לא ארגיש שהם גוזלים
      לעת לעת
      את כספי את בריאותי ואת כבודי
      הם ממשלת הזדון של אריק ושמעון,
      זה היה לפני לא הרב זמן
      היום זה לדבל אהוד ומחר מי יודע

      אבל ההרג והגזל נמשכים ונמשכים.
      ומה נוכל לעשות?

    14. אורלי נוי

      אני באמת חושבת שבדיונים בנושאים כל כך טעונים, כדאי לשקול שלא לפרסם תגובות אנונימיות. אני מבינה שזה נוגד את הרוח האינטרנטית, אבל נדמה לי שהוגן יהיה לדרוש ממי שחושב שזה רעיון מצויין וחיוני לחלוטין להרוג כ-300 אנשים תוך פחות מיממה לומר את הדברים תחת שמו המלא.

    15. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      העם הפלסטיני מדוכא מושפל ורעב -בגלל- ולא למרות החמאס
      החמאס אירגון קיצוני שרואה אלימות כדרך לקיים את תפישות שלו בדיוק כמו באיראן, אין הבדל.
      עם מי אתה רוצה לקיים הסכם?
      עם החמאס שכל מטרתו הוא חיסול המדינה הציונית דרך גרירתינו לסיכסוך לא נגמר?
      עם החמאס שמעוניין ברגיעה רק כדי להשלים את מהלך המלקחיים יחד עם החיזבאללה (גם הוא אירגון קיצוני חסר כבוד לחיי האנשים שהוא נטפל אליהם)?

      חייבים להתפכח ולהבין שבין הגורמים הערבים שמתקיימים סביבנו הדומיננטיים ביותר הם הגורמים שמעוניינים בלחימה ניצחית שלא תאפשר לנו או לאזרחים הפלסטיניים חיים נורמאליים ומתקדמים.
      הסיבה לכך פשוטה- ברגע שנתקדם לכיוון של פתרון אמיתי לסכסוך הם יאבדו מכוחם, יסיימו את תפקידם והעמים שאותם הם מדכאים יבקשו זכויות מופרכות כמו הזכות להתבטא לחיות בשלום, נשים יצאו לעבוד והילדים יחשפו לעולם המודרני ואולי לא יאמינו בקוראן.
      את המציאות הזאת אירגוני הטרור מנסים למנוע!
      לכן כל מה שנותר לעשות הוא להגיב על התקיפות ועל המדיניות המכוונת (לטווח מאד ארוך) של החמאס
      בצורה הולמת שתפגע באירגון וביכולת שלו להרוג באזרחים של המדינה שלנו

      זאת האחריות שהממשלה ומשרד הבטחון בראשות ברק ואולמרט (עכשיו כמו במילחמת לבנון השנייה) לוקחים שחמאס וחיזבאללה בחיים לא יקחו על האזרחים שאת החיים שלהם הם מאמללים!

      אני סולד מרצח חפים מפשע אבל האשמה מוטלת על החמאס!

      אני מעודד וקורא את כל מי שרואה את חוסר האיזון באמירות שמשמיע השמאל הקיצוני והזוי להתבטא כדי שבדיונים ובאתרים האלו תוצג תמונה מציאותית יותר.

      כדי שנחזור להיות שמאל בונה ושפוי עם יסודות בתוך המציאות הנוכחית המורכבת.

    16. חזי מחלב

      מה כ'כ מפחיד אותך בפוליטקה של הזהויות. והרי מדובר בסוד גלוי: אלמלא היה מדובר במזרחים שנזרקו לפני יותר מחמישים שנה כשקים של תפ'א, באישון לילה, ברוע ובאכזריות, כדי לשמש בשר תותחים להגמוניה המתועבת,וצאצאיהם הממשיכים לסבול על קו הגבול עד ימינו אלה, או אז מיד ביום הראשון לירי הקאסמים לפני שמונה שנים (לא יאומן כי יסופר), השליטים הגזענים היו נכנסים באם אמא של כל תושבי עזה והורגים יותר מאלף תושבים בממוצע ליממה.
      מדוע אתה עדיין נבהל מהפוליטיקה של הזהויות וממשיך להחזיק (עד כמה שידיעתי מגעת )בתפיסה המעמדית השגויה מיסודה. שהרי אין שום הסבר אחר למה שמתחולל בחברה הישראלית מלבד ההסבר של המוצא. ההסבר המעמדי עושה הנחות גדולות לגזענות האשכנזית. ומי כמוך, פרופסור להיסטוריה, אמור להיות אמון על העובדות וגם על הפרשנות שלהן.

      רוצה לומר, גם בימים אלה, של אחדות מזויפת המעוררת קבס, בשל הסכריניות והשיקריות שבה, אסור לזנוח ולו לרגע את המאבק המזרחי.

      להבא פרופ' אלגזי היקר באמת (אני מוקיר מאוד גם את פועלו המבורך של אביך) הנח לשטויות המעמדיות. הן אף פעם לא היוו הסבר נכון ואמיתי למה שהתרחש ומתרחש בחברה הישראלית. באמת ובתמים, קצנו בכך, די לנו!

    17. יואש

      אחרי שהגדרת את מנהיגי שני העמים כ"פוליטיקאים של מוות" מה אתה מציע לחורשי המוות הללו כפתרון שיהיה קביל עליהם וימנע המשך שפיכות דמים? הכרה הדדית ? ויתורים והשלמה עם חזון ואידיאולוגיות לא ממומשים? החזרת מליוני פליטים לישראל ויישובם בבתיהם ההיסטוריים? החלפת האליטות השולטות (והבלתי סובלות בעליל ממלחמות?)
      אולי המרת דת קולקטיבית או אגנוסטיות חדשה? הרי אינך מתכוון לעוד "תהאדיאה" שזמנה יחלוף גם הוא.
      מלבד הגינוי ל"מלחמה שאף פעם לא די לה" , מה הפתרון האלגזיי האולטימטיבי??

    18. אבישי מתיה

      מבחינתי, גם במצב הקיים, הייתי קודם כל מפנה את כל הישראלים החיים מעבר לקווי 67. עד האחרון שבהם.
      אבל אני מתעב גם את הרצחנות, העבריינות, הרטוריקה, השובניזם, הגזענות, האנטישמיות, חוסר האחריות והטיפשות של חמאס. הארגון הזה רוצה לחסל אותי ואתכם, אין לו שום עניין במדינת ישראל ריבונית, ובמקרה הטוב אולי יחתום על איזו הפסקת אש – שלום בוודאי שלא יהיה איתם.
      ואם תושבי עזה בחרו בחמאס, הם צריכים לקחת בחשבון את תוצאות הבחירה. כפי שאזרחי ישראל שבחרו באולמרט, או בשרון, או בנתניהו – אכלו את מה שבישלו לעצמם.
      אגב, מה דעתכם על בקשת ממשלת חמאס מאבו מאזן להכפפת הפלסטינים לחוקי האיסלם, כולל הוצאת להורג וקטיעת איברים? מתאים לכם?

    19. מתי

      הנה דברים שקיבלתי ממנה במכתב:

      כולכם יודעים על ההבדלים ביני ובין אהוד ברק בכל הקשור בתפיסת עולם חברתית וכלכלית וגם בשוני המובהק בין אורח החיים שלי ושלו, אבל ברגעים האלה אני בטוחה שאין ראוי ממנו להנהיג משבר מסוג זה. בימים שיבואו כדאי שנזכור כולנו את ההתלהמות הדוחה של הליכוד שהפך למפלגת ימין קיצונית יחד עם פייגלין ליברמן ואיתם. מילא הם, אבל אליהם חברו כתאומים סיאמיים ציפי ליבני, שאול מופז, צחי הנגבי, חיים רמון ואפילו יו"ר מרצ חיים אורון שקרא לברק לתקוף בעזה לאלתר (!) כאילו ברק, הבטחוניסט המובהק, והחייל המעוטר ביותר בעולם, צריך את הקריאות להסלמה של ג'ומס, ליברמן, ציפי וביבי.
      השבועיים האחרונים חיזקו בי את תחושת החירום באשר לצורך שלנו להתגייס להצלתה של המפלגה שלנו, שהיא מפלגת העוגן השפויה היחידה במפה הפוליטית מכל בחינה שהיא: בטחון, כלכלה, חברה, מדיניות, שלטון החוק וציונות.

      כמו תמיד למרבה הצער ובלית ברירה, המאבק שלנו לכלכלה שפויה וחברה צודקת נסוג לאחור בגלל האירועים הביטחוניים.

      http://www.shelly.org.il/node/1936

    20. גדי אלגזי

      לחזי
      דברים מלב אל לב – בהערכה עמוקה: נדמה לי שיש אי הבנה בינינו, וצריך לסלק אותה כדי להתווכח על מה שצריך – ולעשות, ביחד עם אפשר, את מה שצריך. לא, אני לא חושש מפוליטיקה של זהויות ויודע היטב איך הגיעו מזרחים לספר, לחזית בתור החומה האנושית של בן גוריון. ניסיתי אפילו לכתוב על זה בעבר כדי להראות מה הקשר בין חומת ההפרדה, לתפיסת החומה האנושית, שמקריבה אנשים למען התפשטות ומבקשת לטהר את המזרח מתוכנו.
      אני מתנגד לכל מי שחושב שאפשר לדבר בארץ על מעמדות מופשטים, חסרי צבע, בלי לראות, שכל מיקום חברתי בארץ עומד בסימן העימות עם המזרח. יחד עם חברי בתנועת התחברות-תראבוט ניסינו גם לקדם ניתוח חברתי של מה שקרה כאן ב-1967, לראות כיצד נבנו האליטות ממשטר הכיבוש ולכן כל מאבק שמבקש רק לחזור כאן לארץ ישראל הישנה והטובה והקטנה, ארץ בן-גוריון שבה כל אחד ידע את מקומו והרכין את ראשו – הוא חסר סיכוי ומזיק (www.tarabut.info).
      אולי אתה מייחס לי, חזי, תפיסה כזו של מעמד, שמבקשת להתעלם מדיכוי המזרחים, אבל זו לא תפיסתי. בעיני כל ניתוח של הקפיטליזם הישראלי שאינו סתם חזרה על משניות חייב לראות אותו כקפיטליזם קולוניאלי, הניצב מול המזרחיות על כל צורותיה: הוא צובע את האליטה בצבעים "מערביים", מחזק את התנשאותה התרבותית בתור התגלמות ה"מערב" – גם אם שורשיה במזרח אירופה.
      לא השתמשתי במילה מעמד בטקסט הקצר הזה, כי הוא ביקש לתרום משהו – לתקוע טריז, לפתוח סדק בין מי שמשמש בשר תותחים לבין השליטים. נדמה לי שאנחנו ביחד בעסק הזה. וכאן נצטרך לחשוב גם על הרוסים ועל האתיופים באשדוד, שגם הם בשר תותחים. גזענות היא מכשיר חזק, נצטרך לעמוד מולה ביחד.

    21. שובו של הציני

      הבעיה העקרית של המלחמה הזו הן המטרה שלה.
      לו ממשלת ישראל הייתה מודיעה קבל עם ועדה שהמטרה של המבצע אינה "הגנה על ישובי עוטף עזה" או "חיסול שלטון החמאס" או "אולי נוכל לשחרר את גלעד שליט" – ממשלת ישראל הייתה צריכה להכריז שהמטרה של המבצע הוא "מבצע שחרור (ו/או חיזוק) הפתח" – על משקל "מבצע שחרור עירק" של האמריקאים.

      הרי מסכנים נורא הפתחים. החמאסים מתעללים בהם עד כדי כך שהמנהיג שלהם צריך כל הזמן חיזוקים.
      אז ממשלת ישראל הייתה צריכה פשוט להגיד שהיא נותנת ווחאד חיזוק לאבו-מאזן (לראיה – עזרנו לעצירים שלהם להשתחרר מהכלא של החמאס – YEY לנו !) ומשחררת את הפתחים משלטון הזוועה של החמאס.

      ובא לציון גואל.

    22. אירית

      מסתמן שאולי מדובר בדיל של "הניה תמורת ביבי" ,המלכת ממשלה קדימה ועבודה באופן מלאכותי, ובהסכמה בשתיקה של מצרים, ירדן והחזבאללה (תחת האיום של ממשלת ליכוד). על החשבון, פינוי מאחזים ו"כניסה" במתנחלים בתור פיצוי בהמשך. ניראה כמו תוכנית אפשרית לקראת משטר אובמה, ובידוד של איראן לקראת מו"מ ישיר איתה.
      הרעיון הכללי – קיזוז "קיצונים משני הצדדים" לטובת משטרים תומכי ארצות הברית.

      הבעיה עם התוכנית הזו (בעיה אחת מני רבות) זה שכמו מלחמת עירק, יודעים מה מתחילים ולא איך זה ממשיך. צה"ל מצוי במצב די גרוע מבצעית, כך שהכל פתוח. הסיכון הנוכחי – נסיגה משמעותית ביחסים עם המיעוט הערבי בישראל שיגרע מאיכות החיים בישראל לטווחים ארוכים. מהלך "גדול" כזה אמור לשלוח מסר גם למיעוט בישראל, שהזדהות עם החמאס, האיסלמיסטים, החזבאללה = תשא מחירים גבוהים. לעומת זה, הזדהות עם המדיניות ואורח החיים ה"ממון" תזכה אותם להכניס קבוע משתתפת לתוכניות ריאליטי ולמעונות יום יוקרתיים בשכונות יוקרה כמו רחביה. בקיצור, ניראה כמו המשך מדיניות בוש במזהת. הרבה דם, הרבה אש, והרבה מאד דמעות. הגזר בסוף – "החלום האמריקאי", יאפיז מנצלים פועלים זולים, מכל הצבעים והדתות.

    23. ג'רף מהחי- טק

      "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה", 'האימאם השהיד' חסן אלבנא (מתוך אמנת החמאס)

      "(חמאס) היא תנועה פלשטינית ייחודית. היא נותנת את אמונה באללה והיא מאמצת את האסלאם כדרך חיים. היא פועלת כדי להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלשטין, שהרי בצל האסלאם יכולים לחיות בני כל הדתות בשלווה וביטחון לחייהם", מתוך אמנת החמאס

      "כאשר האמונה אובדת, אין ביטחון ואין חיים למי שאינו מחייה דת מי שחפץ בחיים ללא דת הריהו הופך את הכיליון לבן-לוויה להם", המשורר המוסלמי מחמד אקבאל (מתוך אמנת החמאס)

      "לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, ועד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא, בוא והרגהו", מוחמד (מתוך אמנת החמאס)

      "היוזמות, ומה שקרוי פתרונות של שלום והועידות הבינלאומיות לפיתרון הבעיה הפלשטינית, עומדים בסתירה לתפישת העולם של תנועת ההתנגדות האסלאמית. ויתור על חלק כלשהו מאדמת פלשטין כמוהו כזניחת חלק מן הדת", מתוך אמנת החמאס

      "בנוגע להתמודדות עם גזילת פלשטין על-ידי היהודים, אין מנוס מהנפת דגל הג'האד, דבר המחייב הפצת תודעה אסלאמית בקרב ההמונים במישור המקומי, הערבי, והאסלאמי, ואין מנוס מהפצת רוח הג'האד בקרב האומה, מלהתעמת עם האויבים ומלהצטרף לשורות לוחמי הג'האד", מתוך אמנת החמאס

      "האישה בבית לוחם הג'האד ובמשפחת ג'יהאד, בין אם היא אם או אחות, ממלאת את התפקיד החשוב ביותר בהשגחה על הבית, בגידול הילדים על מושגים וערכי מוסר הנובעים מהאסלאם ובחינוך ילדיה לקיום מצוות הדת כהכנה לתפקיד הג'האדי שמחכה להם", מתוך אמנת החמאס

      "מאמיני שלוש הדתות: האסלאם, הנצרות והיהדות, יכולים לחיות זה במחיצת זה בחסות האסלאם בביטחון מלא, שכן רק בחסות האסלאם יתקיים הביטחון המלא", מתוך אמנת החמאס

      ובכן, סובלנות, חירות, חופש ושיויון מלא לכל אדם באשר הוא אדם הם הם ערכי היסוד של תנועת החמאס. יהודים ונוצרים- בחסות האיסלאם, ואך רק בחסותו, יתקיים הבטחון המלא. נשים- הכינו חג'אבכן..

      החמאס בא!

    24. חזי מחלב

      כולי תקווה כי תואיל בטובך להחיל עלי את המימרה: "מודה ועוזב,ירוחם".

    25. רועי לבנה

      לא ברור לי מדוע הציטוטים האלה מוכיחים שלא ניתן לדבר עם החמאס. לדבר ניתן לדבר עם כל אחד – אפילו עם פנאטיים קיצוניים (כמו אלה שגרים בחברון). צריך רק לרצות. לצערי, רבים בישראל עושים הכל כדי לבחור בדרך הקלה ולהוכיח את המובן מאליו: החמאס הוא ארגון קיצוני ולאומני. העבודה הקשה היא למצוא איך בכל זאת אפשר לשאת ולתת איתו, והעובדה היא (הציטוטים שהבאתי קודם מוכיחים זאת) שהייתה לממשלת קדימה ומפא"י האפשרות לעשות זאת. הם העדיפו את דרך המצור, ההחרמה והמלחמה. התוצאות – חלקן לפנינו וחלקן עוד נכונו לבוא.

    26. דני זמיר

      א. אני תומך במהלכים המלחמתיים של ישראל עד כה.

      (זה לא אומר, אולרי נוי, שאני שמח על מותם של מאות חיליו שוטרי חמאס, אבל אני מקבל את זה כחלק לגיטימי במאבק הזה בנסיבות בהן הוא נפתח).

      ב. אני חושב שחובת ההגינות של כל מי שמבקר ומתנגד למהלך הזה צריך להציע הצעות כאילו הוא ראש הממשלה. אני חושב ומתעניין גדי בהצעתך: שיראל נסוגה מעזה וסיימה את היכבוש, בתגובה הפלסטינים בוחרים תנועה קיצונית חשוכה ואנטי יהודית, ומשיקעים בחימוש ולחימה. אל תתבלבלב ישראל מגיבה, לא יזמה). ונניח שאני טועה ולא אורמ נכון את המציאות שאחרי הניתוק. נס קורה ואתה ראש הממשלה. מה אתה מציע? מה לדעתך יביא את החמאס להניח את נשקו ולהשקיע בשגשוג בני עמו?

      ג. ניסתית להבין את ההקשר המזרחי שהועלה כאן אך קטונתי מקטון. עד כמה שיודע לי יורים על תשובי הפריפריה כולה, מה שמחדד את הפערים בין פריפריה למרכז. בפריפריה הזו יש הרבה מאד לא מזרחיים.

      ד. הכי בעיה זה בעית העדר. כולם חושבים כאן אותו דבר זה ממש מרגיש לי ידיעות אחרונות.

      ה. שלי יחימוביץ כבר הוכנסה לרשימה השחורה בפסוט הזה, מה עם עמוס עוז?

    27. רועי לבנה

      ח`כ טאלב א-סנאע (רע`מ-תע`ל) סיפר אתמול לאחר הפגישה עם השייח מחמוד אבו טיר, מספר 2 בהנהגת החמאס, כי חברי הפרלמנט הפלשתיני `חזרו והביעו בפנינו תמיכה ביוזמה הסעודית שאושרה בפסגה הערבית בביירות. מדובר ביוזמת שלום ובעצם מתבססת על הכרה הדדית. החלטות חד צדדיות מצד ישראל רק יעמיקו את השנאה`.
      (הארץ, אפריל 2006)

      "אין רשות אשר יורשת רשות ואינה מחויבת להסכמים שחתמה קודמתה". (מוסא אבו מרזוק, השבועון אל-אהרם, פברואר 2006)

      "מחמוד א-זהאר: "החמאס לא תכיר בהסכמי אוסלו… עם זאת, אם האויב יקדם הצעה, אנו נבחן אותה… משא ומתן הוא לא יעד, אלא אמצעי. אם השיחות יוכלו לממש את האינטרס של העם הפלסטיני נסכים לדבר עם אלף מתווכים". (פברואר 2006, ynet)

      יחיא מוסא, מספר 18 ברשימת חמאס: "אני אומר שעל כולם לא לבזבז זמן… ולהגיע לפתרון זמני, שיאפשר לכולם לבסס יחסים מכובדים. הבה לא נתעסק במה שיהיה אחרי הפתרון הזמני הזה, עוד עשרות שנים, או מאות, או אלף שנה … אם הפתרון (הזמני) לא מקובל על הישראלים – אדרבה. אפשר לחיות במדינה אחת במקום שתיים. החזירו את הפליטים שגורשו ואנו מוכנים לפתרון היסטורי (קבוע). אין לחמאס עמדה עקרונית שלפיה אסור לקיים מו"מ (עם ישראל). אבל הבסיס שעליו נשען המו"מ הפוליטי בשנים האחרונות היה בלתי צודק ומזיק לאינטרסים שלנו, עד כדי אסון לאומי… אין בעיה, לקיים מו"מ כדי להביא לסיום הכיבוש. זה ביחס לפן המדיני של המו"מ. בנוגע לחלק האזרחי במגעים עם ישראל – מעברים, אישורים לחולים, מסים, פועלים – אלה עניינים של יומיום, ואין לחמאס שום בעיה לעסוק בהם". (ראיון עם עמירה הס, הארץ, פברואר 2006)

      ומהצד הישראלי:
      "ישראל הודיעה כי הכרה של הממשלה הפלשתינית החדשה ב"מסמך האסירים" וביוזמה הסעודית מ-2002 אינה בסיס מספק שעליו אפשר להשתית הפשרת יחסים עמה. משיחות הכנה שנערכו לקראת פגישת שרת החוץ, ציפי לבני, עם שרת החוץ האמריקאית, קונדוליזה רייס מחר (רביעי), עולה כי ארה"ב תומכת בעמדה הישראלית."

      (הארץ, ספטמבר 2006)

      "יועצו המדיני של נשיא מצרים, אסאמה אלבאז, חשף כי תנועת "חמאס" הציעה את אפשרות ההכרה בישראל כאשר ישב עם מנהיגי התנועה סביב שולחן אחד.
      הד"ר אלבאז אמר לסוכנות הידיעות המצרית "אלשרק אלאוסט" שתגובתה של "חמאס" לדרישת הקוורטט ממנה להכיר בישראל, היא: כיצד אנו יכולים להכיר בישראל כשישראל מסרבת לשבת איתנו לשולחן המשא ומתן ולא מכירה בנו? באשר לנו- אנו מוכנים לחשוב על כך כאשר תשב איתנו ישראל סביב שולחן אחד.
      הבכיר המצרי הוסיף כי כאשר הגיעו חברי "חמאס" לקהיר אמרו שהתנועה מוכנה לרעיון הארכת ההודנה. "
      (מתוך העיתון "אל קודס", ינואר 2007)

      …ושוב, ג'ירף, אני לא אומר שאי אפשר למצוא ציטוטים אחרים באמנת החמאס ובמקומות אחרים. אני פשוט אומר שאפשר למצוא ציטוטים שמצביעים על נכונות החמאס להידבר וציטוטים שמצביעים על הקיצוניות של החמאס – השאלה היא מה רוצים למצוא. ברק, לבני ובוודאי שנתניהו מחפשים סיבות להילחם וכולנו משלמים את המחיר.

    28. עוד משהו

      ""מאמיני שלוש הדתות: האסלאם, הנצרות והיהדות, יכולים לחיות זה במחיצת זה בחסות האסלאם בביטחון מלא, שכן רק בחסות האסלאם יתקיים הביטחון המלא"

      איזו קיצוניות!!! איזה פחד!!! זה ממש חושף את פרצופו האמיתי של האיסלאם!!!

    29. יריב מ

      אתה רציני לגבי ההתנתקות?
      במה הייתה ההתנתקות התנתקות? פינו התנחלויות, בסדר. אבל השליטה נשארה. ואם כבר נשארה היה עדיף להשאיר את צה"ל ברצועה עד להסכם מדיני מסודר (כתבתי בזמנו טור ברוח זו במעריב) כך שעם הצבא ישארו גם שירותים של מינהל אזרחי לחברה הפלסטינית. כי במקומם הוציאו גם את צה"ל, גם את האחריות האזרחית, אבל סירבו לתת גישה לעולם. הטרור היה צפוי ואכן בא.

      במדינה צרה וצפופה עם מעט שטחים חקלאיים ומשאבים טבעיים, התוצאה היא עוני עד כדי רעב. זה לא טריוויאלי. רעב הופך נדיר גם במדינות עולם שלישי אך אנחנו למדנו להביא אותו למרחק נגיעה מאשקלון. ואכן תרחשה לה נגיעה, או נחיתה. כי הכלואים רוצים לסגור את המרחק.

      לא! ההתנתקות היא לא ויתור על שליטה! השליטה באמצעות מצור היא נוקשה ומתעמרת יותר. כמו שהיטיב גדי לכתוב – טרור של מדינה!

    30. מאיר כהן

      אנא ממך מר אלגזי היקר, הייתי עושה זאת בעצמי אם הייתי יכול, אני שומע ביקוש עצום לחומר הזה מקהל גדול בעולם. אנא ממך, מצא עשרים דקות מזמנך הכל כך יקר לתרגם לאנגלית. אני לוקח על עצמי להפיץ אותו בעולם.

    31. מירב

      אני מוכנה לחתום כמעט על כל מילה שנכתבה בפוסט שלך. אך לא על מה שלא נכתב. עם כל הכבוד, אני חושבת שיש רגעים בחיים בהם מוטל עלינו לחרוג מגבולותיו של דיון בעל גבולות נוקשים ובלתי חדירים ולנסות לרדת לא רק לעומקם של דברים כי אם גם למורכבותם, החורגת לעיתים מפרדיגמטיות שעלולה לאפיין מצבי התבוננות אינטלקטואלית מוסרנית. מורכבות שלא תמיד מתיישבת עם הבחינה הטהרנית את המציאות, אך מורכבות שדיון פילוסופי אתי לגביה יכול לשפוך אור עליה, לחשוף את המציאות במלוא הסתעפויותיה ולבטיה וסיבוכיה. למשל, שיכול להעלות לדיון שלך שאלות מוסריות הנוגעות לזכותה של מדינה ריבונית לפעול להגנת אזרחיה, גם אם היא אשמה ביצירת מצבם הבעייתי…איני מתווכחת עם העובדות הקשות ואני אף סבורה שישראל במצב הנוכחי צריכה להפסיק את הפעולות הצבאיות שלה. אכן, ישראל יחד עם שר הביטחון הנוכחי שלה, בגלגולו הקודם כרה"מ, חירבנה את הסיכוי להגיע לשלום, ישראל היא מדינה קולוניאליסטית שנוהגת במדיניות של אפרטהייד בתחומיה, בימים אלו ממש היא אף מבצעת פשעי מלחמה בהנחה שפגיעתה באזרחים הינה אכן פועל יוצא של התנהלות אסטרטגית מחושבת, כפי שטוען יוסי דהאן בפוסט שלו. ישראל נוהגת, כפי שציינת, בפריפריות האתניות שלה בזילות ועוד יותר מכך בחיי אזרחים פלשתינים. אך אתה וחלק מהמגיבים והמגיבות האחרים כאן מדברים לעיתים ללא כחל וסרק וללא הנד עפעף, ולעיתים בעקיפין , למען עמדה פוליטית מיליטיריסטית בעייתית. אתה אף מספק הסבר מוסרי לפיו המוצא היחיד מן הטרור הוא בטרור נגדי (משוואה שלא זוכה בעצמה לניתוח ביקורתי כאילו הכל פשוט וחלק וברור – טרור של ישראל ייצר טרור של קאסמים…אין משתנים מתערבים, אין שום תרומה של החמאס להסלמת היחסים…אין שום קשר בין החמאס למשל לבין המאבק הערבי בהגמוניה המערבית ובשליטה האירוצנטרית? ואם יש קשר – איך זה מתחבר לראייה הצרה של הקאסמים שלהם מול הטרור שלנו?). כלומר, ישנה כאן לגיטימציה בעייתית למעשי החמאס כאמצעי היחיד לשחרור כביכול של העם הפלסטיני, ויש כאן גם החלשה מוסרית עקיפה של כוחות מתונים יותר בקרב הפלסטינים!
      אני חושבת שזה עצוב, שזה מעקר את הסיכוי להידברות, שזה משקף התעלמות מוזרה מהכוח הפוליטי המסרס של החמאס (כן. אני יודעת ומסכימה שישראל ייצרה כוח זה, אך זה עדיין לא משנה את העובדה שהמציאות הזו כעת מסובכת יותר מבעבר ) – תנועה שערכיה ודרכי ביסוסה את כוחה ראויים לגינוי, תנועה שמאגדת בתוכה לא פחות פוליטיקאים של מוות, ואולי אף יותר, ושבעטייה לא פחות מאשר בעטייה של ישראל הכובשת – בני משפחתי וילדיו הרכים של אחי נאלצו לנטוש את בתיהם באשקלון ולמצוא מחסה זמני במרכז הארץ. תנועה שקוברת את הסיכוי שלנו ושל הפלסטינים לחיות ביחד לא פחות מאשר קוברים יהודי קריית ארבע את הסיכוי הזה, ושמעשיה ראויים לבחינה ביקורתית אוטונומית, שאינה תלוייה בהזדקקות לרע האולטימטיבי, קרי לישראל. תנועה שמנהיגיה לא מסוגלים לראות מעבר לקצה האף שלהם שום סיכוי לעתיד משותף כי אינם חפצים בו. תנועה שיש לבכות על ההתפתחות ההיסטורית שלה, שמחזירה אותנו אחורה ומסיגה את עזה עצמה לאחור ולדעתי אף את הפלסטינים והפלסטיניות (בבקשה לא להשתמש במנטרה כאילו אני פטרונית). למה, אתה לא מסוגל להוציא מפיך גינוי חד וברור כנגד פעילות הטרור של החמאס, כנגד הערכים הדכאניים והמסוכנים של תנועה דתית קיצונית זו? רק בגלל שישראל אשמה ביצירתה? מדוע הינך סבור שאם תגנה את ירי הקאסמים בלא התנצלות ובלא להסביר את מניעי החמאס – תערער באיזו שהיא צורה את הטיעון המוסרי המנצח, העומד בפני עצמו – המונח בבסיס הביקורת כנגד הכיבוש?

    32. סינדי י.

      יפה מצידך שאתה מסכים שאפשר למצוא ציטוטים לרוב של ראשי חמאס כולל האמנה המצביעים על רצון לחיסול ישראל.
      כמו גם ציטוטים המצביעים על נכונות להידבר.
      אני מקווה שהגינות כזו תחיל גם על ישראל ודובריה.

      ומעבר לדברים הללו הנה ציטוט מציטוט שאתה הבאת בתגובתך.לדעתי שם מקופל לב העניין אלא שהוא מוצנע ומוסתר ורבים אולי לא מבחינים בכך.למעשה הוא ניסוח מעט שונה לדברים דומים שנאמרו ע'י דוברים ערבים מיליוני פעמים לפני ואחרי 67.

      הנה הציטוט בהעתק/הדבק:

      "מחמוד א-זהאר: "החמאס לא תכיר בהסכמי אוסלו… עם זאת, אם האויב יקדם הצעה, אנו נבחן אותה… משא ומתן הוא לא יעד, אלא אמצעי. אם השיחות יוכלו לממש את האינטרס של העם הפלסטיני נסכים לדבר עם אלף מתווכים". (פברואר 2006, yne".

      מה אומר א-זאהר?שני דברים:

      האחד-דיבור אינו מטרה אלא אמצעי.זו תשובה לכל המתלהמים הדורשים שנדבר.
      השני-התנית השיחות בכך שבסיומן יתממש האינטרס של העם הפלסטיני.

      כלומר גם הוא אינו רוצה לדבר אלא אם……
      ובדיוק,אבל בדיוק בדיוק לאלא אם…. הזה ישראל אינה יכולה להסכים.
      הניסוח השונה מעט אבל בדיוק בעל משמעות זהה הוא הנכונות להידבר בתנאי שההסכמה שתושג תביא לצדק לפלסטינים.

      מה האינטרס של הפלסט'?
      מה הוא הצדק שרק אם הוא יושג יהיו מוכנים לדבר?

      ובעצם על מה יש לדבר אם זו ההתניה?
      כי כשדיברו תכלית והם העלו את דרישותיהם המשקפות את האינטרסים/צדק שלהם ברור ששום בר דעת ישראלי שפוי,ויהיה בעל הנכונות הכי פתוחה ללכת לקראתם לא יקבל ולא יסכים.

      מדוע?מסיבה פשוטה.המשמעות והתוצאה המעשית של קבלת דרישותיהם המינימליות פירושן חיסול ישראל.

      אז היה נאצר שנשא נאומים במשך 3-4 שעות שתמציתם היתה-נזרוק את היאהודים לים.לא שלום לא הסדר לא דיבור
      (אולי בחשאיות העביר מסרים עט שונים באמצעות מתווכים אבל בבסיסם הם היו דומים מאד אם לא זהים להתניות שהוזכרו למעלה).

      ובהדרגה קמו ערבים פיקחים יותר שאינם מדברים על זריקתנו לים בגלוי ובבוטות אלא אומרים זאת בעדינות,מצניעים זאת תחת מעטים של מלל נאור,הגון,רציונלי,מתחשב,שמדבר אל גורמים זרים שרוצים שקט כי חשוב להם שיהיה להם נפט בזול למכוניות שלהם ולחימום הבית בחורף ולחשמל.

      בעדינות כי מה זו ההתניה שמציב א-זאהר?

      רועי,יש עדיין כמה אנשים שיודעים לקרוא ולהבין טקסטים מצידם הגלוי והמוצפן והמרומז.
      לא נראה לי שבציטוט שהבאת אתה נמנה עליהם ואיני רוצה לחשוב על אפשרות אחרת.

    33. דרור ק

      מה בסופו של דבר נדרש מאנשי חמאס? לומר בקול צלול וברור שהם מפסיקים את האש ומשחררים את גלעד שליט, ואחר כך גם לקיים את דבריהם. הא ותו לא. אף אחד לא ביקש מהם שיכירו בישראל, וישראל גם השלימה במורת רוח עם שליטתם ברצועה. עכשיו אנחנו יושבים ומנסים לפרשן כל מיני טקסטים פרי מוחם הקודח של אנשי חמאס. הם הרי הודיעו בצורה די ברורה שהתהדיאה הסתיימה ואף הוכיחו זאת בירי בלתי פוסק של טילים. אז על מה הפלסטינים מלינים? הם הכריזו מלחמה, והם קיבלו מלחמה. המראות מעזה איומים, אין בזה בכלל ספק, אבל מה ממשלת ישראל הייתה צריכה לעשות? להודיע לתושבי שדרות, נתיבות, אשקלון ויבנה שמעכשיו הם חיים במקלטים כי הפלסטינים עצבניים? להתחייב לשלוח חייל צה"ל מדי אחד בחודש כדי שהפלסטינים יוכלו להתעלל בו כאוות נפשם? להגיע להסכם עם חמאס על הפצצת ערים ישראליות בתורנות כדי שהפלסטינים יוכלו לנקום סופסוף את הנכבה?

    34. ג'רף מהחי- טק

      השאלה היא אכן מה רוצים למצוא:
      אם תרצה תמצא "כן", אבל אם תבדוק באמת- תמצא "לא".
      דבר אחד ויחיד הם ירשו מערפאת: לאעם.

      "זוהי האמנה של תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) המגלה את פניה, חושפת את זהותה, מסבירה את עמדתה, מבהירה את משאת נפשה, מדברת על תקוותיה וקוראת לסייע לה, לתמוך בה ולהצטרף לשורותיה, שכן המערכה שלנו עם היהודים גדולה מאד והרת גורל, ונחוצים לה כל המאמצים הכנים", מתוך אמנת החמאס

    35. יעל

      לגדי אלגזי,

      להזכירך עד יוני 2007 היתה עזה בשליטה בלעדית של הרשות הפלסטינית..
      במהלך חודש יוני 2007 השתלטו כוחות החמאס על הרצועה, כבשו את המתקנים הצבאיים שבשליטת פת"ח והוציאו להורג קצינים במנגנוני הביטחון. שלטון החמאס הפך את העיר למחסן נשק ענק בכמות בלתי נתפסת של נשק, טילים וחומרי נפץ. בתוך ומתחת לבתי מגורים. הם הפכו את תושבי העיר לבשר תותחים, לחומרי נפץ מהלכים. הם הביאו את תושבי לכדי עוני מחריד אשר מן הסתם הביאו אותם לכדי שנאה תהומית כלפי העם היהודי.
      מה לך כי תלין נגד השלטון הישראלי? מה זה רלבנטי עניין המזרחים ללחימה בעזה? לולא היתה מתקבלת ההחלטה לתקוף בעזה היית ודאי טוען כי הממשלה מפקירה את תושבי הדרום. ומה היה לך להגיד במלחמת לבנון השנייה? ומה היה לך להגיד בתקופת הפיגועים הקשה שאירעה בת"א? רמת גן? ירושלים ונתניה?
      נכון שפצצות או כל יתרון טכנולוגי אחר אינם יכול לעזור לאורך זמן למול מיליוני מוסלמים שונאי ישראל. אולם האם יש לך פתרון מעשי אחר?
      שמא תציע לפנות את אשקלון, שדרות, אשדוד, יבנה, גדרה ו…ראשל"צ, רמלה, ת"א?
      הביקורת שלך כלפי הממשלה אולי נכונה אולם לחלוטין אינה רלבנטית במקרה זה. טוב עשתה הממשלה שהחליטה לנקות את עזה משלטון החמאס. באופן אישי אני מקווה כי היא תצליח לנקותה לחלוטין.

    36. אסף לוץ

      כוונת המשפט שציטטת היא לכך שבמדינה בה שליט האיסלאם יכולים בני דתות אחרות לחיות כנשלטים במעמד נחות. מותר לך לוותר על העצמאות שלך ולחיות כעבד, אבל לא ברור מה אתה כל כך מתגאה בזה. בכלל מתעורר כאן הרושם שהאתר הסוציאל דמוקרטי המתקדם הזה מלא מעריצי חמאס שהיא תנועהג זענית חשוכה עד כדי כך שאפילו בלונדון השמאל האנטי ישראלי לא תומך בה.
      אגב, האיסלאם כל כך בטוח לבני שאר הדתות שבגלל זה אסור ליהודים לתהגורר באדמת הקודש בסעודיה וירדן? אולי מספיק עם ההונאה העצמית?

    37. אורלי נוי

      אני מתקשה להחליט מאיפה להתחיל להתייחס לתגובתך המלאה בורות, גזענות ורוע לב.
      בורות: "להזכירך עד יוני 2007 היתה עזה בשליטה בלעדית של הרשות הפלסטינית". ובכן, בינואר 2006 נערכו בחירות בהן זכתה תנועת החמאס. על פי החוקה הפלסטינית, שר הפנים הוא האחראי על כוחות הביטחון, אך שר הפנים הפלסטיני החדש מטעם החמאס, סעיד סיאם, לא זכה לשיתוף הפעולה של אנשי מנגנוני הביטחון שהיו ברובם אנשי פת"ח, ולכן החליף אותם ב'תנפיצ'יה', כוח הביצוע המיוחד של החמאס. מי שלא הכיר בתוצאות הבחירות ולא היה מוכן לקבל את ההנהגה הנבחרת אלה אנשי הפת"ח. החמאס ז-כ-ו בבחירות ולכן לא היו צריכים להשתלט על כלום, מלבד על אנשי פת"ח הסוררים.
      גזענות (האמת, אולי זה צריך להיות בסעיף הטפשות. אני לא סגורה על זה): הבחירה שלך לדבר על "שנאה תהומית לעם היהודי" ו"מליוני מוסלמים שונאי ישראל" היא דמגוגיה מוכרת, שבוחרת לברוח לעמדה הקלה של "בסה"כ מדובר במופעים אנטישמיים של שנאת יהודים" ולהתחמק בקלילות מהעניין הפעוט הזה ששמו כיבוש. הערתך על "לנקות את עזה משלטון החמאס" לקוחה ממיטב הטרמינולוגיה הגזענית שמבקשת לנקות ולטהר את הסביבה והעולם מ"מזהמים" למיניהם. נסי להיזכר איפה נתקלת בזה פעם.
      רוע לב: נו טוב, נראה לי שמיציתי.

    38. שוש

      המלחמה חושפת קואליציות מעניינות – מצרים, ירדן, אולי אפילו סוריה, הרשות הפלשתינאית אינם מגנות את ישראל, או לפחות מביעות, שלא כמו הכותב, הבנה למניעיה ואילו החמאס, חיזבאללה והתעמולה האיראנית מנגד. אכן, יש קולות שונים, ואני מקווה שברק ידע לעצור ולהתחבר אליהם ולא להיסחף למערכה בלתי ניתנת להכרעה.

      אפשר להכריז על ניצחון חד צדדי, ולתת להם להכריז על 'ניצחונם' ולעזור בטיפול באזרחים הפגועים. אין 'אחת ולתמיד' יש סיבובים, וכדאי להפסיק את הסיבוב הזה ולמצות אותו בזירה המדינית.

    39. רועי לבנה

      לדרור: ומה בסה"כ נדרש מהמנהיגים הישראלים? למה צריך לעסוק כל כך הרבה בפרשנות של דבריהם אם הם יכולים פשוט לסגת מהשטחים, לפנות את ההתנחלויות ולשחרר לא גלעד שליט אחד אלא 8,218 אסירים, בהם 293 קטינים?

      לסינדי: מה הבעיה בלומר שדיבור הוא אמצעי להשגת האינטרסים של העם הפלסטיני? האם עבור ישראל משא ומתן הוא לא אמצעי להשגת האינטרסים של ישראל? יותר מזה, אף אחד לא אומר שאת צריכה לקבל את התנאים שלהם למשא ומתן. מה שאני אומר זה שטיעון ה"אין פרטנר" לא תקף כאן מכיוון שלישראל הייתה הזדמנות לשאת ולתת איתם והיא העדיפה לנסות להפיל את החמאס במקום. זאת בחירה ואת כמובן יכולה לתמוך בה, אבל אמירות בנוסח "ידנו הייתה מושטת לשלום והם ירו קסאמים" הן פשוט התחסדויות. ושוב, אני לא אומר את זה כתומך חמאס, חלילה.

      לאסף לוץ: על מה הפרשנות שלך מתבססת?
      דרך אגב, יהודים יכלו לגור בסעודיה, ירדן וכל מדינה ערבית ו/או אסלאמית אחרת לפני הציונות. הסכסוך לא נובע מסיבות דתיות – אלא לאומיות.

    40. סינדי י.

      אלו דבריך בתגובתך האחרונה:

      "לסינדי: מה הבעיה בלומר שדיבור הוא אמצעי להשגת האינטרסים של העם הפלסטיני? האם עבור ישראל משא ומתן הוא לא אמצעי להשגת האינטרסים של ישראל"?

      דיבור אינו מטרה או אמצעי לכל מיני דברים.
      בין השאר לייצור הבנות.
      כשיש בסיס משותף ניתן להגיע באמצעות הדיבור להבנות שעליהן ניתן לבנות הסכם בו כל צד מקבל את הסכמת הצד השני להשגת האינטרס החשוב לו ואין בכך פגיעה באינטרס חשוב של השני.
      א-זאהר מוכן לדבר בתנאי.
      גם לנו יש תנאים.
      גם אם כביכול ניגש לדיבורים ללא תנאים עדיין לנו ולהם יש תנאים.
      התנאים הינם תמצית האינטרסים.
      כל צד ישים על השולחן את דרישותיו ויסתבר שהפערים בין האינטרסים,בין הדרישות,כה גדולים שלפחות כרגע אין על מה לדבר במובן שאין סיכוי להגיע להבנות והסכם.

      ההתניה של "שלום צודק" או השגת והגשמת האינטרסים היא אמירה, בדרך שונה מעט, של הפלסט' שאין עם מי לדבר.

      תישאר לך עם המנטרה של ל"דבר" כאילו מכאן תבוא הישועה ויגיע הפתרון.

      כפי שאמרתי,בדיעבד ובאופן מעשי דבריך תומכים בחמאס ודרישותיו.

      לבריאות

    41. גדי אלגזי

      שלום מרב,
      נדמה לי שאת מחמיצה את כוונתי ואנסה להבהיר אותה. בשום מקום אין בדברי עמדה מיליטריסטית או לגיטימציה להרג אזרחים בידי החמאס. אינני חושב גם שזו האופציה הפוליטית היחידה לשחרור הפלסטינים – רחוק מכך. השורות שכתבתי, ואולי אליהן את מתיחסת, אינן מבטאות עמדה מוסרית, אלא מתארות מציאות קשה, מצביעות על תהליך: "חודשים של טרור ישראלי רק הפיצו ייאוש ברצועה וחיזקו שם את ידי אלה המבטיחים ישועה בכוח הנשק, חיזקו את התחושה, שהמוצא היחיד מן הטרור הוא בטרור נגדי, בהחרפת סבלם של תושבי שדרות ובצירופם של תושבי אשקלון, נתיבות והסביבה אל מעגל המאוימים הישירים." יצירת משוואת של סבל, של הדדיות כוזבת – התחלקות במוות במקום חיים משותפים – היא המלכודת שהופכת יהודים וערבים לבני ערובה בידי פוליטיקאים של המוות. נדמה לי שאנחנו מסכימים שכדי להתמודד עם מלכודות כאלה, גינויים מוסרניים באמת לא יספיקו.

      נכון הוא שאין בשורות שכתבתי ניתוח של עליית החמאס או הרגשות השונים שהוא מעורר בחברה הפלסטינית. הן מתמקדות במה שצריך, לדעתי, לעשות עכשיו, וזה דחוף – להפסיק את מעגל ההרג הנוכחי שמכין את המעגל הבא. מ
      לרבים מחברי בשטחים הכבושים יש ביקורת חריפה על החמאס ואני שותף לה: על הנסיון להשליט נורמות המתחזות למסורת אסלאמית טהורה, להגביל את חופש הביטוי והתנועה, לדחוק יריבים פוליטיים בכוח הזרוע ועוד. כמה מהם גם הזהירו שה"התנתקות" תוביל רק לכליאת תושבי רצועת עזה במובלעת, להטלת האחריות לניהול המצוקה על מנהלי המובלעת.
      זהו בראש ובראשונה אכן עניינו של העם הפלסטיני להיאבק למען חירותו; מטוסי חיל האויר לא ישחררו את תושבי עזה משלטון החמאס ולא יפזרו גרעיני דמוקרטיה בגלי הפצצות. הדמוניזציה המוחלטת של החמאס – שיש לו גם שורשים חברתיים, שנהנה גם בשנים האחרונות מאהדה של ממש נוכח מחדלי הרשות הפלסטינית – אין לה דבר ועניין עם האינטרס החיוני של הפלסטינים בחופש אמיתי, חופש מהכיבוש, חופש מהכיבוש בשלט-רחוק (במובלעות מגודרות, קטנות וגדולות, שמובלעת עזה רק מקדימה אותן), מפטרונות משטרים ערביים ומכוחות דיכוי פנימיים. הדמוניזציה המוחלטת נועדה לשכנע אותנו שעם כאלה אי אפשר לדבר, לומר לנו ש"הם מבינים רק כוח", אנחנו מחזיקי התרבות ולכן מותר לנו לנהוג כברברים בילידים. חשוב לי להזכיר מתנגדים פלסטינים חריפים של החמאס, ששילמו על כך לא מעט, מתנגדים באופן נחרץ למיתקפה הנוכחית שיזמו ברק ואולמרט, ומזכירים שרק תחזק את הייאוש המזין את שאיפת הנקם.

      העימות עם החמאס בקרב הפלסטינים ועל דרכו נוגע ללב העניין: לשאלה אם אפשר להשתחרר מן הכיבוש בדרך שימוש פרוע במיתוסים של "מאבק מזוין", שבו קבוצות חמושות משתקות את כוח המחאה, את קולם של מאות אלפי פלסטינים, מתיימרות לדבר בשמם ומחייבות אותם לשלם את מחירו – או בדרך מאבק עממי, שמעצים את המשתתפים בו וגם את מאבקם בכיבוש. נדמה לי שיש לנו חובה לעמוד לצידם של אלה הנאבקים בגדרות ההפרדה ובתהליך ההתנחלות האינסופי הנוגס בהם, אלה שמתעקשים על מאבק עממי – בלי אשליות צבאיות ומעשי להטים דיפלומטיים, שאינם מנסים להשיג לגיטימציה על ידי חנופה לכובש או לאמריקאים. דווקא מתוך התעקשותם על זכותם לחירות ולחיים ראויים לבני אדם יכולים להכיר בפה מלא בזכותם של ישראלים לחיות כך במזרח התיכון.

    42. יעל

      כאשר מדובר בדם יהודי – הוא הפקר
      כאשר מדובר בדם ערבי – הרי הוא קדוש ומקודש.
      כמה מכם השמאלנים יפי הנפש גרו ולו יום אחד תחת ירי קסאמים או מטח קטיושות?
      תפסיקו להלאות אותנו עם התיאוריות הכאילו חכמות שלכם.
      איש לא ביקש מכם ואף אין לכם יכולת להגדיר את המוסר, את הדמוקרטיה וכו'.
      מדוע שלא תארזו את חפציכם ופשוט תעברו להתגורר בעזה? אם כל כך חפצה נפשיכם
      בעם המוסלמי מי מונע מכם לעשות זאת?
      יש לכם את הלוקסוס לשבת בצפון ת"א או מקסימום קילומטר ממנה ולרחם על העם המוסלמי.
      לבי אתכם על צרות החשיבה שלכם, על היכולת שלכם לראות את הדברים רק דרך עיניו של שמאלני.

      מעניין עם השמאלנים יפי הנפש מקרב החמאס חושבים על ילדי שדרות באותה צורה?

    43. דרור ק

      ואכן, בקיץ 2005 ישראל פינתה מרצועת עזה את כל אזרחיה וחייליה ואף הרסה כל זכר להתנחלויות שהיו ברצועה. אמנם הזמן שחלף משכיח דברים, אבל דווקא את האירוע הזה קשה לשכוח. גם לגבי האסירים – חלקם אנשים שנכנסו לשטחה הריבוני של ישראל וביצעו מעשי רצח. חלקם האחר נעצר בעקבות חטיפת גלעד שליט, והם ישוחררו כשגלעד שליט ישוחרר. הסימטריה בין ישראל לחמאס שאתה מנסה ליצור פשוט לא קיימת.

    44. לוני

      ואני מניח שהוא חושב שזרים לא יהודים יכולים לגור במדינות ערב גם היום.
      ודאי שהם יכולים. כמו שלחיית בית יש את הזכות לגור בבית אדוניה.
      הנה העובדות: האיסלאם מתייחס ללא מוסלמים כ"בני חסות", מילה מכובסת לאזרחים סוג ג'. זה שפה ושם התייחסו יפה ליהודים במדינות ערב עדין לא אומר שהם היו, לפחות על פי חוק, שווי זכויות. עם כל האפלייה כביכול אותה עוברים הערבים אזרחי מדינת ישראל, לפחות על פי חוק הם שווי זכויות. ומישהו למשל יכול לדמיין מפלגה לא איסלאמית בסגנון בל"ד באחת ממדינות ערב ?
      עוד עובדות:
      בחלק גדול ממדינות ערב, למשל ערב הסעודית, קיים איסור על פי חוק לבנות כנסיות ו\או בתי תפילה אחרים שהם לא מוסלמים ולקיים פולחני דת לא איסלאמיים. קיים חוק שאוסר, כן,אוסר – על נישואים בין מוסלמים ללא מוסלמים מבלי שבן\בת הזוג יומרו ראשית לאיסלאם. ועוד ועוד.
      מתאים לך ? סבבה. אותי לא שכנעת "כמה היה טוב לפני הציונות".

    45. חררדו לייבנר

      יעל,
      אני מצטער להודיע לך שרבים מאיתנו הורסים לך את דימוי ה"שמאלני יפה נפש" שלך. רבים מאיתנו לא גרים בצפון תל אביב, חלק מאיתנו (כלומר, השמאלנים יפי הנפש עליהם את מדברת) חיו תחת הפגזות של קטיושות וכן לרבים מאיתנו יש גם חברים ו\או קרובי משפחה שעכשיו תחת קסאמים וגראדים – ואפילו יש שמאלנים יפי נפש ביישובים המופגזים בקרבת עזה. ערבים, גם מוסלמים וגם נוצרים, אנחנו מכירים ולא דרך העיתון – אלא מקשר ישיר, ממגע קרוב. לא צריכים בשביל זה לנסוע לעזה. ואנחנו יודעים יפה מאוד, מקרוב לא דרך עדשות גזעניות של העיתונות ושטיפות המוח של מערכת החינוך הימנית-לאומנית, שיש ערבים מכל הסוגים בדיוק כמו שיש יהודים מכל הסוגים. מי שחובשת משקפיים שמעוותות לה את המציאות זו את – יש לך אומץ לנסות להסיר אותם לכמה דקות?

    46. רועי לבנה

      וואלה, דרור. הבנתי. כבר אין כיבוש, אין סגרים ואין מצור. הכל בדמיון שלי. וכל האסירים שישראל מחזיקה נעצרו בשטח ישראל. אין דבר כזה מעצרים בשטחים פלסטינים – הכל חלומות ודמיונות מזרחיים.

      בחייך.

    47. רועי לבנה

      1. גם בישראל יהודים לא יכולים להתחתן עם לא יהודים. הם צריכים לנסוע לקפריסין בשביל זה.
      2. בישראל גם קיים חוק (סליחה "תקנה") שאוסר, כן אוסר, על פלסטינים להתחתן עם אזרחי ישראל ולחיות ביחד.
      3. גם ישראל מוגדרת כמדינה יהודית שמפלה דרך החוקים שלה בין יהודים ללא יהודים. לא יהודים הם אזרחים סוג ג' בישראל, כמו שאתה בוודאי יודע. כמה ישובים יהודים חדשים הוקמו מאז 48' וכמה ישובים ערביים? (רמז: מספר הישוביים הערביים – אם לא סופרים את ה"כפרים" הבדווים שהוקמו כדי שהמדינה תוכל להשתלט להם על האדמות – הוא אפס)

    48. גאומטריקאי

      בוודאי שאין סימטריה בין ישראל לחמאס.

      ישראל תוקפת בעזה עם מטוסים, מסוקים, תותחים ועוד מעט טנקים. החמאס יורה רקטות, רובן אילתורים תוצרת בית.

      ישראל הרגה יותר מ-100 אזרחים במבצע שלה עד כה. החמאס הרג שניים.

      האוכלוסיה בעזה נמצאת על סף רעב כבר יותר משנה. בישראל לחלקים גדלים והולכים מהאוכלוסיה יש בעיית עודף משקל.

      הערכות אומרות שהאבטלה בעזה עברה את ה-70%. בישראל מתלוננים על 8%.

      ישראל מחזיקה למעלה מ-8000 בני ערובה. החמאס מחזיק באחד.

      מתחילת האינתיפדה השניה (לא כולל העימות הנוכחי) פלגים פלסטינים שונים (לא רק החמאס) הרגו 727 אזרחים ישראלים. ישראל לעומת זאת הרגה 2227 אזרחים פלסטינים שלא השתתפו בלחימה (זה אם לא סופרים 875 פלסטינים שלא ברור אם הם השתתפו או לא).

      מתחילת האינתיפדה השניה פלגים פלסטינים שונים הרגו 123 קטינים ישראלים. ישראל לעומת זאת הרגה 955 קטינים פלסטינים. (שוב, לא כולל הסיבוב הנוכחי).

      צודק, דרור. אין סימטריה.

    49. גיל

      את חוסר הסימטריה הכי חשוב שכחת, את חוסר הסימטריה במוסר. הרי הם כבר שמונה שנים הורגים ילדים בכוונה, ואנחנו כבר שמונה שנים הורגים ילדים בטעות.

    50. סמולן

      יפה. עכשיו, חשב בבקשה מה היקף ההרג שישראל ניסתה לייצר (רמז: פחות ממה שהיא עשתה בפועל), ונסה להשוות עם ההרג שפלסטין ניסתה לייצר.

      מה שאתה רואה, הוא את התוצאות של מצב שבו נבלם ההרג הפלסטיני על ידי ההרג הישראלי (והדיכוי, והכיבוש, וכל הדברים האלו). אבל אילו הוא לא היה נבלם אני חושב שהיינו פחות או יותר במצב של עיראק.

      לגופו של עניין, דבר אחד צריך להיות ברור (גם, אפילו) לך: בלי הדבר הזה, צה"ל, מערכת הלחימה הפלסטינית, האינתיפדה השניה ומתקפת המתאבדים, היתה מביאה להרג לא מבוטל. אותו דבר עם הטילים: בלי מצור, היו טילים יעילים יותר ומדוייקים יותר.

    51. רועי לבנה

      לציונות כיום יש שני הגיונות מוסריים עיקריים והסמולן בעוונותיו תמצת רק אחד מהם. לתועלת הציבור וכתחמושת אידיאולוגית לקראת האסונות הבאים (פגז באמצע מחנה פליטים, טיל לחלון של בי"ס, פצצה שפוגעת בבית חולים) אני אסקור כאן בקצרה את שניהם.

      1. "אבל אנחנו לא מתכוונים" – זה פחות או יותר מה שסמולן אומר. אז כן, מתחילת האינתיפאדה הרגנו פי שלושה אזרחים מהפלסטינים ומתחילת המבצע (לפי הערכות אונר"א האנטישמיים) הרגנו כעשרים ילדים ופצענו כמאה ושלושים. למרות זאת, אנחנו המדינה הכי מוסרית בעולם עם הצבא הכי מוסרי בעולם – כי לא התכוונו! כמו שהייתי אומר לאחותי בכל פעם שהבאתי לה גוגואים כמתנה ליום הולדת – העיקר הכוונה. כמאמרו של שמאלן זאת טעות ועיוות קשה להשוות את מספר האזרחים שישראל הורגת למספר האזרחים שהחמאס הורג. במקום זה צריך להשוות את מספר האזרחים שישראל מתכוונת להרוג למספר האזרחים שהחמאס הורג. ועל זה כתב יפה גיל "הם כבר שמונה שנים הורגים ילדים בכוונה ואנחנו הורגים ילדים בטעות".

      2. "היינו יכולים להרוג הרבה יותר": את זה הסמולן שכח, וחבל – כי זה טיעון מוסרי לא פחות משכנע מהראשון. בהגדרה, גם כאשר אנחנו מפציצים מחנות פליטים, מרעיבים מיליון וחצי איש במשך יותר משנה, מסרבים לשאת ולתת עם ממשלה נבחרת ויורים בשוטרי תנועה, הפלסטינים צריכים להיות אסירי תודה ולהשתחוות בפני המוסריות הנאורה שלנו. הרי אם רק היינו רוצים – היינו יכולים להטיל עליהם פצצת אטום, לשרוף אותם בנשק כימי ולירות פלשטים לתוך בתי ספר. ולמה לא עשינו את זה, אתם שואלים? ברור – כי אנחנו נורא, נורא מוסריים.

      —-
      עד כאן בנוגע לתיאוריה המוסרית של סמולן וכעת – לפוליטיקה. כאן הטיעון פשוט יותר: יש שתי אפשרויות – או שנכבוש ונדכא אותם, או שהם יהרגו אותנו (כי כמו שאנתרופולוגים הוכיחו מעבר לכל ספק, הערבים האלה אלימים מטבעם). זה לא שיש איזשהו קשר בין הכיבוש האמריקני בעירק להתקוממות העממית שם (עיתונאים עירקים סתם אוהבים להשליך נעליים על נשיאים אמריקאים כשהם באים לביקור). זה לא שיש קשר בין המצור בן ה-14 חודשים שישראל הטילה על עזה לקסאמים. זה הרבה יותר פשוט: הם אלימים ולכן אנחנו צריכים לשלוט בהם ולביית אותם. בהצלחה לכולם.

    52. תום פסח

      תקרא את הראיון הזה, תשנן אותו, תמסגר אותו, ובבקשה אל תחזור על הטיעון שלפיו ההתנתקות היתה איזו יוזמה מדינית נועזת. הנה, האיש הזה, אחד מאדריכלי ההתנתקות, אומר בפה מלא "התהליך המדיני זה הקמת מדינה פלשתינית עם כל הסכנות הביטחוניות הכרוכות בכך. התהליך המדיני זה פינוי ישובים, זה החזרת פליטים, זו חלוקת ירושלים. וכל זה הוקפא כעת". אין יותר ברור מזה.
      http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=486151

      ולרועי, ממש כל הכבוד על הטענה ש"אני לא אומר שאי אפשר למצוא ציטוטים אחרים באמנת החמאס ובמקומות אחרים. אני פשוט אומר שאפשר למצוא ציטוטים שמצביעים על נכונות החמאס להידבר וציטוטים שמצביעים על הקיצוניות של החמאס – השאלה היא מה רוצים למצוא. ברק, לבני ובוודאי שנתניהו מחפשים סיבות להילחם וכולנו משלמים את המחיר". נראה לי שזו תמצית כל העניין. החוכמה הגדולה היא לא למצוא סימנים של קיצוניות, אלא לטפח ולעודד סימנים של מתינות, אבל בשביל זה צריך להיות מדינאי ולא גנרל.

      ועוד מילה אחת – באמת באמת שנמאס לשמוע את מעריצי שיטת הנבוט מטילים על כל מי שמתנגד להם את נטל ההוכחה. כאילו גיליתם בבת אחת איזה פטנט מדהים, סוף סוף נמצאה השיטה להשיג שקט ושלווה במזרח התיכון, ואיך בכלל מישהו יכול להעלות על דעתו לשפר את הבלחת הגאוניות הזאת. די, חלאס, אז חיסלנו ביום שבת תוך שלוש דקות שבעים שוטרים שהמשפחות שלהם באו לראות אותם מסיימים את קורס ההכשרה שלהם. באמת כל הכבוד לצה"ל. שמתם לב שזה לא הפחית את הקסאמים? יכול להיות שזה דווקא לא יגביר את האהדה לישראל? ולאן תוביל המתקפה הקרקעית, לעוד כיבוש של עזה? ואז מה?