string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

פסיקה לטובת התארגנויות עובדים בישראל

יוסי דהאן

חיים ביאור ב"דהמרקר" מפספס בדיווחו חידוש מרכזי בפסק הדין התקדימי שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בעניין ארגון כוח לעובדים נגד הנהלת סינמטק ירושלים.
ביאור כותב "בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקה תקדימית כי עובדים שהתארגנו בפעם הראשונה במטרה להגיע להסכם קיבוצי ראשון עם המעסיק – רשאים לשבות ואין להגביל את חירות השביתה שלהם". זה אכן נקבע בפסק הדין, אולם לדעתי החידוש המרכזי יותר בפסק הדין אותו ביאור אינו מזכיר, הוא קביעת הרוב בפסק הדין הקובעת כי הכרה בארגון העובדים כיציג במקום העבודה, מטילה חובה על המעסיק לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון העובדים בנושאים שניתן לנהל לגביהם משא ומתן קיבוצי.

פסק הדין הזה קובע הלכה המקדימה את יוזמת החקיקה עליה הסכימו יושב ראש ההסתדרות עופר עיני וראש הממשלה בנימין נתניהו. יוזמה שנגדה נאבקים בימים אלו אוריאל לין וחבריו המעסיקים באיגוד לשכות המסחר. כלומר עתה גם אם יוזמת החקיקה הזו לא תצא לפועל, ונסיון העבר מלמד שניתן לסמוך על נתניהו בכל הקשור להפרת הבטחות והסכמים, הנורמה המשפטית הנוהגת מעתה היא שחלה חובה כל מעביד, שעובדיו התארגנו בארגון יציג, לנהל עימם משא ומתן על הסכם קיבוצי. המעביד לא חייב לחתום על הסכם קיבוצי אולם הוא חייב לנהל משא ומתן כזה בתום לב.

פסק הדין ניתן בקשר לסכסוך העבודה בין ארגון כוח לעובדים המייצג את עובדי סינמטק ירושלים, אשר יוצג בהליך ע"י עוה"ד ערן גולן ועמית גורביץ, לבין הסינמטק, לאחר שביה"ד האזורי נתן צווי מניעה נגד שביתת העובדים שם, צווים אותם מבטל ביה"ד הארצי בפסק-דינו. זהו הישג חשוב מאד לעובדי הסינמטק שעל פי הדיווחים ההנהלה הסכימה לחתום עימם על הסכם קיבוצי, לארגון כוח לעובדים, לעורכי הדין ולהתארגנויות העתידיות של עובדים לא מאורגנים בישראל.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. זוחי

    לא, איזה תגובות ואיזה נעליים. זה מאמר קצר ואינפורמטיבי, שמספר סיפור שאי אפשר להוציא ממנו את הקלף המזרחי-אשכנזי. אין שם "בובלילים", אין שם תרבות גאה עם צמות, אין שם דיכוי סמלי מהודר, אין שם פאתוס אנטי-ממסדי, אין שם תיאוריות מגדר וזהות. כולה אנשים שמנסים לשרוד. וזה באמת עובר כל צבע עור.