string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

שנאת חינם

שרון אורשלימי
עוד בנושא

"מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה,
ה' לי לא אירא, מה יעשה לי אדם,
ה' לי בעזרי, ואני אראה בשנאי"

ספר התורה מוסתר ומוחבא בין מלמולי התפילה, הטליתות מוסתרות מתחת למעילים, שאף אחד לא יראה, שאף אחד לא ישמע. התפילה חרישית עד כדי כך שכמעט ואינה נשמעת. מדי פעם צעקות "גוועלד" נשמעות מהצד השני של הרחבה ואחר כך קרוב יותר. "זה אסור" "תורידי את זה" "אסור לך להיות עם טלית כאן". באותו הרגע הוצאתי גם אני את הטלית שלי ושמתי אותה תחת מעילי. "גוועלד" צעקה לי מתפללת חרדית. "למי את מתפללת? למי את קדה? אלוהים לא שומע אותך. הוא לא מקשיב לך. למי את קדה? תתביישי לך. תתביישי לך". התפילה שלי לשמיים רק התגברה, הגשם התחזק, וידעתי שקולי נשמע.
 
"זה היום עשה יי, נגילה ונשמחה בו"
שמחה רבה לא הייתה שם. כשאחת הנשים החרדיות עברו וקיללו אותנו, הגיעה יושבת ראש ארגון נשות הכותל לעברה ואיחלה לה בחיוך שליו ורגוע "חודש טוב גברתי, חודש טוב". השריד האחרון של בית המקדש מזכיר לנו מדוע חרב בית המקדש השני. הוא חרב על שנאת חינם. ואת שנאת החינם הזו זכיתי לראות היום במו עיני.
 
"והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל"
אבל האמת, פחדתי. פחדתי מאוד. בחיים לא קראו לי נאצית ולא איחלו לי, בפניי, למות. וככל שגידפו אותי יותר, כך גדל שירי והפחד התמוגג. הדמעות בעיני הצטברו כשהתחלנו ללכת מעזרת הנשים בכותל המערבי לכיוון הכותל סוג ב' עם ספרי התורה בחוץ והטליתות שלנו מעל המעיל. לאורך ההליכה כולה חצצו בינינו לבין החרדים המתפרעים שוטרים ושוטרי מג"ב. הם אומנם חצצו בינינו פיסית, אך את אוזנינו הם לא הצליחו לחסום. הצעקות הגיעו עד אלינו. ואז התחלנו לשיר "באנו חושך לגרש". נדמה שהמילים קיבלו משמעות חזקה מאשר כל חג חנוכה. אם בעבר השיר הושר על מנת לחגוג את ניצחון עם האור על גבי עם החושך מפני איסורם של היהודים דאז לקיים את אמונתם על פי דרכם, נדמה כי עם החושך היום, הם אותם חרדים שניסו למנוע מאיתנו לקיים את מצוות קריאת התורה בראש חודש, שנשים מחויבות בה.
 
"נאצית, רפורמית, לסבית"
אלו מעט הגינויים, (חלקם גינויים, חלקם לא), שקיבלתי היום בעת שהתפללתי תפילת ראש חודש בכותל המערבי. תפילות ראש החודש מתקיימות מדי חודש כבר עשרים שנים על ידי נשים אמיצות שמתעקשות על זכותן כאזרחיות וכבנות אנוש להתפלל על פי אמונתן, במקום הקדוש ביותר ליהדות. במקום בו נאסר עליהן להתפלל משום פגיעה בכבוד הציבור, כבוד הביריות ופגיעה בסדר הציבורי. אך איזה כבוד יש כאן לנוכח האמירות הללו? איזה סדר ציבורי יכול להיפגע כאשר זרמים שלמים ביהדות מופלים לרעה על ידי המדינה? כאשר נשים הן הנפגעות העיקריות מהחלתו של ההלכה האורתודוקסית השמרנית שאינה מופרדת ממוסדות המדינה ומחוקיה? איך מדינת ישראל מצפה לקלוט מאות אלפי עולים מצפון ארה"ב ואמריקה הלטינית אם היא אינה מכירה בדרך פולחנם? ולא רק שאינה מכירה בה, היא גם עוצרת אותם מלקיים את צו מצפונם. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה ליהודי/ה אין חופש דת וחופש פולחן.

הייתכן?!
צריך להבין שמעשיהן של נשות הכותל אינם מפרים את פסיקת בג"ץ. פסיקת בג"ץ קבעה שלנשות הכותל אסור לקרוא בתורה בעזרת הנשים מפני חשש להפרת הסדר הציבורי. וזאת לאחר הפיכתה של פסיקה קודמת שהתירה לנשות הכותל לקרוא בתורה בעזרת הנשים. הפסיקה לא פסקה שאסור לנשים להתפלל שם תפילת שחרית והלל לראש חודש. אם אפשט את זה, מדוע תפילת יחידה מותרת בעזרת הנשים אך לא תפילת מניין? האם זה הטיעון של "קול באישה ערווה"? טיעון זה בטל בשישים מפני שפסיקה זו כביכול מופעלת נגד אישה ששרה לבדה ולא נגד קבוצה של נשים. אז מה הבעיה להתפלל במניין נשים, כנהוג בקהילות אורתודוקסיות רבות?

            אני מקווה שהיום הייתה תחילתה של דרך חדשה עבורי בכך שאצטרף לנשות הכותל מדי ראש חודש, לחגוג את החודש החדש הבא עלינו לטובה, ולחזק את ידן של נשות הכותל. אני קוראת לכל הנשים המתפללות והגברים המתפללים בדרך זו, מכל הזרמים, להגיע מדי ראש חודש כדי להביע את תמיכתם/ן. התמיכה חשובה מאין כמוה. חשוב להראות שלא מדובר בקומץ נשים המעוניינות לעורר פרובוקציה, אלא בדרך פולחן לגיטימית, הלכתית, , דמוקרטית, ובעיקר, בעיקר יהודית.
חודש טוב!

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אלי אמינוב

    קשה להבין את התופעה. נשים אינטליגנטיות, משכילות שרובן אפילומחזיקות בערכים מתקדמים, מוכנות לאמץ תםישה דתית הרואה אותן כנחותות, ככלי למילוי משאלותיו של הגבר ואף כדבר מטמא לפחות חלק מהזמן. זהו שחזור של רעיון העבד הנרצע שגם הוא בוחר כביכול לאהוב את אדוניו מרצונו החופשי. זה ממש מיאש. תשאירו את הדיסכותל לעודי האלילים ותשתחררו מהעבדות הפנימית ומהדת הבזה לכן

  2. אשה באמונתה תחיה

  3. אבירם

    היללות האלו מקבילות לתלונה של אדם שחור על כך שלא מקבלים אותו לישיבות של הקו קלקס קלאן.

    הדת היא הרי תרבות אנטיפמיניסטית (ואנטי עוד הרבה דברים נכונים ומוסריים), אז מה יש לפמיניסטית לחפש בה. את זכויותייך תממשי בכך שתעזרי להעביר את הדת ופולחניה מן העולם.

  4. יהושע רוזין

    מה עםהגבלות חופש הפולחן לפלסטינים מניעת גישה חפשית של פלסטינים למסגדים כחראפ-א-שריף( המתחם הקודש. הר הבית בלשוננו. זה יותר מטריד אותי ממשמרות המהפכה של החרדים והמשטרה ע"י הכותל- אל בוראק.

  5. סמולן

    1. ישנם אתרי פולחן שהם אתרי פולחן ברשות היחיד, ישנם כאלו שהם ברשות הקהילה, ישנם כאלו שברשות כל הדת, וישנם כלל אנושיים. הכותל, נשמה, הוא של כל הדת – ולמעשה יותר מאחת, אבל למזלנו לא כל האנושות. זהו מקום שתנאי הכניסה אליו אינו גחמה אישית, אלא כולל עמידה במספר תנאים חברתיים. להלן: אחריות חברתית. בפעם הבאה, נסי לברר לעצמך מדוע חילונים חובשים כיפה ליד הכותל, אפילו אם הם אתיאיסטים אוכלי שפנים ובועלי נידות (וזה במקרה שהם סטרייטים). שימי לב שגויים שמבקרים בכותל נוהגים גם הם לחבוש כיפה, הדבר נובע לא מאמונה ביהדות, אלא מכבוד ליהדות, ובאופן ספציפי, לחלק ההלכתי השמרני של היהדות, חובשי הכיפה.

    2. עמדה אישית אחרת, את יכולה לבטא בבית, בבית הכנסת עם העוגב ועם רבה בעלת מבטא אמריקאי, הכל סבבה. לא בכותל, דא ?

    3. העמדה לפיה אתן יודעות טוב יותר מכל היהודים מה לעשות אפילו בהקשר הזה – שהוא סימלי בלבד – היא עמדה נוצרית מובהקת. אי שם בין הפרוטסנטיות במובניה הוולגאריים ועד למיסטיקה האנתוזיאסטית, זו שגורסת חוויה ישירה של האל (יעקב בוהמה, נניח). בכל מקרה, את יודעת את האמת.

    4. האמת שלך מכפיפה את היהודים לבג"ץ, שמה לו ולהלכה, ולתיאוריה פמיניסטית שוויונית, במקום הכי קדוש להם. האמת, אני מתקשה לחשוב על דת אחרת שהיית משימה למרמס תיאורטי דומה, וזה בלי להכיר אותך. יש מצב שטיעונים פמיניסטיים יגרמו לך לעודד התגנבות של נשים לחאג` ?

    5. באנו חושך לגרש. תרצי או לא, את ואי אלו אנטישמים אוחזים בזיהוי דומה של "עם החושך". מדובר ביהודים. היישום של דואליזם מזדאי-זורואסטרי-מניכאי-קומראני נורא נורא סבבי. הבה נחדד: המסר הפשיסטי מחד והלא לגמרי מונותיאיסטי הוא שלך ורק שלך. השיר דן ביצירה של אור דרך ערך הקרוי עבודה קולקטיבית, שירים וסבבה כללית, ולא ברדיפה של "עמי חושך", המרתם או גירושם. אם החרדים היו כמוך, היה לאנשים כמוני וכמוך ממש רע פה. בואי נאמר, שאני לא רוצה לראות חרדים שמסתכלים עלי ושרים "באנו חושך לגרש".

    6. הערה אסתטית: יש משהו צורם במי שהיהדות האותנטית גואה בה מחד, שסולדת מיהודים פחות אותנטיים מאידך, ושהארגומנטציה שלה מצטטת את בגץ ובמובלע גם סוג של פמיניזם ארכאי משהו (פמיניזם כתביעה לשוויון מדויק), אבל לא טורחת להעמיד טיעון הלכתי אחד כמו שצריך. במקביל, את מנסה לחקות פיסית את מי שאת סולדת ממנו עד כדי דמוניזציה כ"עם החושך". את בטוחה שלא התבלבלה לך הדת ?

    8. לגופו של המאבק שלך, אני בעדו. בחיי. הוא אמנם לא מדגדג את החשיבות המיידית של פתרון הלכתי להומוסקסואליות. אבל בחייכן, לכו בצעדים קטנים, ועם הרבה הלכה וכבוד למסורת.

    מצ"ב השיר. אין בו עם של חושך. הוא סתם שיר, חמוד ודבילי.

    באנו חושך לגרש,
    בידינו אור ואש.
    כל אחד הוא אור קטן,
    וכולנו אור איתן.

    סורה חושך, הלאה שחור!
    סורה מפני האור!

    ציל-ציל-ציל בפעמונים,
    מי אנחנו? – סביבונים.
    לנו רגל אחת,
    אם ניפול – גם לא נפחד.

    סורה חושך, הלאה שחור!
    סורה מפני האור!

    אנו שובבים גדולים,
    עליזים והוללים -
    אך נדע יפה מאוד
    לספר, לשיר, לרקוד.

    סורה חושך, הלאה שחור!
    סורה מפני האור!

  6. איזי גור

    הבעייה עם הגילויי הנמשכים של עבדות הנשים ועבודת האלילים של של בעלי הפאות וחובשות השביסים, היא- שלאחר יריקת שאט הנפש, אנו עוברים לסדר היום.
    ואיש אינו מתעכב לשאול ברצינות ולשקול ברצינות מה באמת קורה לנו ולמדינה.
    אז מה שקורה הוא שאנחנו מתרכזים באיראן, בחומוס , סליחה חמאס, במיזבאללה, סליחה- חיזבאללה ומתעלמים מהסכנות האמיתיות הרובצות לפתחהשל מדינת היהודים האובדת.
    מהרסייך ומחריבייך… הם:החרדים והמתנחלים!
    אלה יביאו להתפוררות הצבא ואלה להרס שרידי החוק, ההיגיון והציונות. .
    ראו הוזהרנו.

  7. בלבן מלך הכוזרים

    הנה דוגמא נוספת להשתלטות הכוזרית על היהדות, חובשי השטריימל העשוי פרוות זנבות שלושים שועלים,הביאו את מנהגיהם הפאגנים ממלכת כוזר.
    החזרת היהדות ליהודים היא צורך הזמן

  8. נטלי מסיקה

    ראשית אני רוצה לעודד ולחזק אתכו על האומץ והדבקות בעקרונותיכן.
    שנית תמיהה קטנה: "המקום הקדוש ביותר לעם היהודי"
    האמנם?
    הרי כל היהדות שאחרי חורבן הבית נבנתה על עקרון קידוש לימוד התורה, התפילה ועשיית צדקה, ולא על קידוש מקומות ואבנים על פני האדמה.

  9. ירדנה אלון

    האמת היא שאין לי דיעה מוצקה בנושא,לא לכאן ולא לכאן,על כל פנים כאישה יש לי קונפליקט לא קטן עם היהדות קונפליקט שקשה לי ליישב קודם כל בייני לבין עצמי.
    אבל אני מאמינה גדולה בכוחה של התפילה, ובעיקר בראש חודש זה מנהג הנקוט אצלי מזה שנים רבות,בראש חודש אני יושבת עם עצמי ועם האם הגדולה (הלבנה כידוע היא אנרגייה נשית וזה שריד לפולחן האלה הגדולה שהיה כאן בכנען לפני שהיהדות הפאטריארכלית השתלטה ומיגרה אותה) שהיהדות אימצה לעצמה חלק מהמאפיינים של אותה דת.על כל פנים בראש חודש במולד הלבנה אני מבקשת את משאלותי לחודש הקרוב או לזמן הקרוב (תתפלאו אבל לרוב זה עובד),ואתם יכולים לקרוא לזה פגאניות,עבודת אלילים (אני מכנה זאת עבודת אלים ומי אמר שאמונה באלים רבים נחותה מאמונה באל אחד?אולי נהפוך הוא זה מצריך מורכבות רגשית ומחשבתית רבה יותר?).
    על כל פנים התפילה והאמונה לאל לעניות דעתי הבלתי קובעת לחלוטין זה דבר מאוד מאוד אינטימי,מאוד אישי בין אדם לבין אלוהיו או אלוהויותיו.אישית מעולם לא הרגשתי צורך לעמוד מול אבנים היסטוריות ולחוש קרובה לאל או לאלה,(מקום שקט על שפת הים והתבוננות במרחביו עושים אותי יותר קרובה,אבל כפי שאמרתי זה עניין מאוד אישי ומאוד אינטימי).ובפעמים היחידות שגררו אותי לכותל לא התרשמתי במיוחד מאלה שהתנועעו שם קדימה ואחורה שהם מאמינים גדולים יותר מאלה שמתפללים ביחידות במסתרי ביתם או בטבע,לעיתים זה נראה לי החצנה וולגרית של משהו מאוד אינטימי,(כמו הזוגות "האוהבים" שמחצינים את תשוקתם בפרהסייה),גם לא אהבתי את החלוקה הברוטאלית הזאת למדור גברים ולמדור נשים,ראבאק אתם באתם להתפלל על נפשותיכם או באתם להציץ אחד על השני?,אם אתם בעיצומה של בקשה,תחינה,או תפילה למשהו עמוק וחזק אין סיכוי שתציצו אחד על השני ומחשבות זימה יעלו בראשכם(בדוק) ואם באתם סתם לעשות הצגה מחשבות זימה יעלו בראשכם בין אם אתם מתפללים תוך הפרדה או אי הפרדה,כל החלוקה הזאת לא נראית לי,לא נראה לי? אני לא שם,מקומות להתפלל כאמור ולהתייחד עם הכוח האלוהי גברי או נשי לא חסר.
    טיפ קטן למתפללים/ות ביחידות
    תמיד טוב לסיים את התפילה ב- "תכון תפילתי קטורת לפניך" (לפנייך),זה מרגיש טוב אחר כך.

  10. אלי אלי

    איזה בלבול מוח.
    דת אי אפשר להמציא. הדת היהודית בפרשנותה ההגמונית היא שוביניסטית וגזענית. להיאבק בה מבפנים זה חסר טעם ואווילי.
    חנוכה אינו חגו של חופש הפולחן, אלא חגו של הפונדמנטליזם הדתי – זה שמדכא כל סטייה מהדרך האלוהית היחידה והמקודשת.
    היהדות לא תהיה פמיניסטית וטוב שפרובוקטוריות מהכותל תעכלנה זאת.

  11. שרון

    כותבת לכן/ם המחברת של המאמר. אני מאוד שמחה על התגובות שלכן/ם…
    מה בעצם אני מחפשת ביהדות ומדוע איני עוזבת את הפולחן היהודי? היהדות היא חלק ממי שאני וחלק ממסורת אימותי. הפרשנות ההלכתית מאפשרת לי גמישות מחשבתית ויצירת מרחב שיאפשר לי לקיים את שתי זהויותיי יחד: זהותי הםמיניסטית וזהותי היהודית. איני רואה התנגשות בין השניים, ומעבר לכך, אני חייבת לשלב אותן, אחרת אהיה חצי שלמה.
    בנוגע למגיב שכתב בנקודות ממוספרות, לא אגיב על הדברים כי איני רואה שום צורך או טעם להגיב למי שאינו בקיא בהלכה הקשורה לקריאת נשים בתורה ותפילת נשים, כן אגיב ואומר, שכן, אני מצפה גם לפתרון הלכתי להומוסקסואליות….

  12. סש"ש

    אולי רק בסאב-טקסט של דברייך מקופלת האמת ואולי לא התכוונת או שאינך מכירה בה עדיין: אין עם יהודי. זו הטעות הנפוצה של יהודים רבים שהתכנסו כאן תחת דת הלאומיות הציונית. העניין המשותף היחיד שיש לך עם אותן נשים שקראו לעברך נאציות הוא העניין הלאומי (בהנחה שאינך אנטי-ציונית, כי אז מה לעזאזל את מחפשת בכותל). אין עם יהודי ולא היה עם יהודי. יש כל מיני עמים יהודים, שבטים וקבוצות דתיות שבאופן מופלא הצליחה התנועה הציונית לכבול תחת דגל אחד. לכן, העימות שיש לכן עם הנשים הדתיות בכותל הוא עימות בין דתות שונות, עמים שונים. אם תכירי בכך, יקל עליך להבין, אם כי זה גם יכול להבהיל אותך. אבל לדעתי יהיה לך גם קל יותר לכבד את הדת האחרת. הדת היהודית האורתודוכסית הרבנית היא דת שיש לכבד, כפי שודאי יש לך כבוד לדת האיסלאם או לנצרות או כל דת אחרת. הרי לא תיכנסי למסגד עם בגד ים מתוך כבוד למוסלמים המתפללים באותו מסגד. לא תבקשי לשנות את מנהגיהם ולהכיר בזכותך להתפלל בבגד ים או בגופיה. כך אותם חרדים בכותל. הם בני דת אחרת לגמרי משלך ויש דברים כמו אשה עם טלית שהורסים להם את סדרי עולם. צריך להגיע לסידור ב ותוכלו להתפלל שם עם טליתות וספרי תורה בשעות נפרדות או משהו דומה. זאת במקום לנסות לשנות את הדת האחרת מבפנים.
    אני מגדיר עצמי "יהודי מרוקאי ללא רבנים" (דת של איש אחד בינתיים) אבל מאוד אוהב להתפלל בבית כנסת מרוקאי, או ספרדי במקרה חירום. כל בתי הכנסת האחרים שייכים בעיני לדתות אחרות שאני מכבד מאוד. לאחרונה חגגנו לבתי בת מצווה. כשהתקרבנו לגיל הבת מצווה היא הביעה רצון עז לעשות "בדיוק כמו האחים שלי", כלומר להתעטף בטלית, לעלות לתורה, לקרוא בפרשה ואת ההפטרה ו… בסגנון מרוקאי. כדי לא להאריך אספר שבסוף הצלחנו להרים את הפרוייקט בשיתוף פעולה בין שתי דתות יהודיות שונות, כי כמובן בבית כנסת מרוקאי או ספרדי זה היה בלתי אפשרי, מן הסתם. הצלחנו כי מראש אני מכיר במה שנהוג לכנות "זרמים ביהדות" כדתות יהודיות שונות. אני מכיר ומוקיר רבים מבני ובנות הדת היהודית הרפורמית, אבל הם לא בני ובנות הדת היהודית שלי.
    ולסיום רציתי לשאול, איך קרה שהדת היהודית הרפורמית הדרדרה כל-כך עמוק עד כדי שעבוד לסמלי הדת היהודית האורתודוכסית משיחית, כמו הכותל המערבי שהוא סמל לאלימות ולחידוש מנהג הקורבנות, אלא שהיום אלה קורבנות אדם. ודרך אגב, לקיר הזה אין שום נגיעה וקשר לבית המקדש. וגם אם יש לו קשר כלשהו, מה לך כבת לדת היהודית הרפורמית ולבית המקדש? שהוא סמל הכהונה המושתחתת והדכאנית.
    אהבתי את הרפורמים לפני שהם נכנעו לציונות, כלומר הפכו לדת טריטוריאלית, לפחות בתאוריה. גהיע הזמן שכדת עצמאית תסירו את תמיכתכם ממדינת הציונות התומכת בדיכויים ומחיקתם של עמים יהודים אחרים.