ליל בלהות בסילוואן

דניאל דוקרביץ'

סילוואן, ליל ראשון, 27.6
עוד לילה יורד על סילוואן. רק לפני יומיים מאות מפגינים ישראלים ופלסטינים צעדו לאורך הרחובות הצרים של השכונה, מפגינים תמיכה בתושבים מול התוכנית של העירייה להרוס 22 בתים. אבל כאן, כמו בכל מקום בעיר המזרחית, האירועים לא עוצרים לרגע. בשבועות האחרונים הלכו והתרבו מספר הפניות של התושבים לפעילי "סולידריות-שייח ג'ראח", ולאור הצלחת הקמפיין שלנו יותר ויותר פלסטינים ביקשו למצוא את הדרך לשיתוף פעולה ערבי-יהודי. התחושה של כולנו היתה של דחיפות ושותפות גורל. חייבים לפעול, ולפעול מהר לפני שיקרה פה אסון. לפני שהתהום תהיה עמוקה מכדי שנוכל לגשר עליה. ולפעול יחדיו. כנגד כל הסיכונים וכנגד כל החשדנות שנבנתה פה במשך שנים.
ועכשיו אנחנו פה. מטפסים למעלה בין הסמטאות יחד עם התושבים. לפני כשעה נכנסו עשרות מאבטחים פרטיים, מלווים בשוטרי מג"ב, לבתים פלסטינים סביב "בית הדבש" ו"בית יהונתן". בסך הכל על שני בתים הצליחו המתנחלים כאן להשתלט, אבל זה מספיק כדי להביא את האזור לנקודת פיצוץ. סיורים ליליים של מג"ב, כוחות ביטחון פרטיים חמושים באקדחים, שוטרים סמויים ומסתערבים הפכו את האזור כולו למוקד מלחמה. הסמטה כאן צרה, חשוכה. עשרות מטרים מעלינו נורות יריות ונשמעים פיצוצים. מסוק חג מעלינו, מאיר בזרקורים את הסמטאות שהעירייה מעולם לא חשבה להתקין בהן תאורה. כ-20 פעילים נצמדים לקירות, ממשיכים להתקדם קדימה. הסמטה נקטעת לפתע, והופכת לשדה קרב. הרחוב הקטן סביב בית הדבש זרוע כולו בתרמילי רובה, רימונים שלא התפוצצו וחלקי מכוניות הרוסות. החיילים עומדים בקבוצות בפתחי הבתים ועל המרפסות, יורים לתוך הבתים סביבם. הקבוצה שלנו מתפזרת באחת בין הבתים השונים, בין קבוצות התושבים שמתבוננים בייאוש במה שקורה סביבם. אני רץ אחרי פרמדיק פלסטיני לתוך אחד הבתים. חיילים מסתתרים בתוך חדר המדרגות, חוסמים לנו את הדרך ומנסים למנוע מאיתנו להתקדם. בסופו של דבר הם נותנים לנו לעבור – ולהגיע לפצועים. הבית בן שלוש הקומות מלא כולו בגז מדמיע. החלונות כולם מנופצים, המסגרות שלהם מוטלות על הרצפה. אנחנו עולים קומה-קומה, סורקים את הדירות. ברובן מצטופפות משפחות מבוהלות, ילדים קטנים, נשים, פצועים מוטלים על הרצפה. בסלון אחת הדירות ילדה צעירה מונחת על אלונקה מחכה לפינוי מזה שעתיים, אחרי שהחיילים מנעו מהאמבולנסים להגיע. ובחדר ליד אני עוד מספיק לראות כמה ילדים קטנים יושבים מול מחשב. ככה זה כאן. דירות, משפחות, חיים שלפתע הפכו לגיהנום. אבל חלק מהחיים כאן מתעקשים להמשיך לחיות.
הפצועים מורדים אחד אחרי השני באלונקות לרחוב. מכאן עוד כמה מאות מטרים של ריצה מהירה בין הסמטאות, לכיוון האמבולנסים המחכים. באחת הפעמים אני נשאר מאחור, חושש לרגע לרוץ בין רימוני הגז וכדורי הגומי. ולהשאר כאן לבד זה רע. אני מנסה להישאר צמוד לקיר, אבל נראה שזה לא עוזר. שני רימוני גז פוגעים לידי. רבאק, הם ראו אותי לפני שנייה, הם ידעו שאני מנסה לחלץ פצועים. לא שזה משנה בכלל. מזל שאחרי דקה כמה תושבים עוזרים לי לברוח גם מהסמטה הזאת.
אחרי שעה זה נגמר. החיילים נסוגים ויוצאים לפאתי השכונה. משאירים אחריהם שובל של הרס. צינור מים דולף, מכוניות שרוסקו על ידי גיפים צבאיים וירי, חלונות מנופצים וחמישה פצועים. ועשרות משפחות שגם הלילה לא ישנו בדירות שלהם, המוצפות גז מדמיע. והכל בשם הגנה על בית שאיש לא גר בו מעולם. בית שלטענת בעליו, המתנחלים פשוט באו ולקחו יום אחד. כשאנחנו עוזבים את השכונה, מלווים על ידי חברינו הפלסטינים, ברור לכולנו שלא נותר יותר מה לעשות, חוץ ממה שכבר נעשה. כמו שעמדנו עד היום בשייח ג'ראח, נעמוד גם בסילוואן. ונחזור כל פעם שנצטרך. עד שמישהו שם למעלה יבין את מה שברור כאן כל כך. האיוולת הזאת של התנחלויות בלב שכונות פלסטיניות חייבת להפסק.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליאור וכטל

    רק לחץ בין לאומי יוכל להביא לשינוי המצב!

  2. קינן

    הרי הציבור לא תומך בכם, גם אם תפגינו אלף שנה, כי הוא יודע שאתם צבועים. ואכן, אתם צבועים.

  3. מרדכי

    אני חפש פרטים על הכותבים(בגוגל)אין הפתעות כולם כותבים בגדה השמאלית וכדומה,לא ראיתי כאן כותוב ימיני

  4. שור

    הציונות היא תנועת החזרה למולדת של העם היהודי,
    ובראש ובראשונה חזרה לציון, היא ירושלים,
    ובתוך ירושלים – חזרה לעיר דוד ערש המולדת שלנו.

    מדוע יהודים לא יכולים להתגורר בשכונת כפר השילוח ?

    די לגזענות ולאפליה !

    שור

  5. משה לופיאנסקי

    אכן צדק גדול הדור הפרופסור ישעיהו ליבוביץ` כשהעניק לאנשים אלו את התואר "יודאונאצים"

  6. יהושע רוזין

    כסדום היינו לעמורה דמינו. רשעות ממשלות הזדון הישראליות ומנגנוני הכוח שלהם כבר אינם יודעים גבול למגשי הפרעות שלהם . הגיע הזמן שמועצת הבטחון תטיל סנקציותכבדות על ישראל ואלי אף תשעה את זכות הניהול העצמי ו תמנה נציב עליון שישלוט פה עד שישראל תיטיב דרכיה.

  7. מיכה רחמן

    טוב שיש לנו מידע אלטרנטיבי. קשה להבין מה באמת קורה מדיווחי הטלבזיה. השיטה של כוחות הבטחון הישראלים דומה במקומות שונים. אם יש מחאה פלסטינית חזקה שעוברת את הגבול המותר נכנסים בכוח לכל הבתים, אם יש סיבה (חיפוש אחרי "מבוקש") או ללא סיבה. בסופו של דבר מדובר פשוט בעונש קולקטיבי. בהרתעה. אם המאבק הפלסטיני כולל ירי והרג אזרחים ישראלים חפים מפשע, העונש הקולקטיבי כולל הרס בתים פלסטינים, והרג אזרחים פלסטינים. אם המאבק כולל רק אבנים העונש הקלוקטיבי כולל שבירת חלונות והסתערות על בתים של חפים מפשע, או חיפושים בבתים תוך הרס. בכל מקרה מדובר כאן בעונש קולקטיבי, ולא בפעולה משטרתית לגטימית למעצר חשודים שעברו על החוק.

  8. Diogenes

    This is the face of the New Zionism !

    This is the face of New Jerusalem !

    But this is not the New Israel – it is the plain old Israel which nourished itself off robbery and theft since 1948 !

    This permeated into your genes to become your essence which dictates your conduct.

    Remember Zahala uvnoteha,
    Remeber Shkhunat Khap !

    Aken khazeer ha`am !

  9. אורלי נוי

    כמו שקורה תמיד בשטחים הכבושים, גם את הפוגרומים של מתנחלי סילוואן בפלסטינים מתארת התקשורת הישראלית כ"עימות" במקרה הטוב, או כ"התפרעויות" של הפלסטינים במקרה הרווח יותר.
    אחת הרעות החולות של ההתנחלויות בירושלים המזרחית היא אותם בריונים חמושים, אנשי חברות אבטחה פרטיות, שמאבטחים את המתנחלים בכספי ציבור (עשרות מיליונים בשנה, מתקציב משרד הבינוי והשיכון) ובדרך כלל להוטים אף יותר מהמתנחלים עצמם לכסח ערבים. הם הדין והם הדיין שם, מתנהלים בפועל כמשטרה פרטית לכל דבר ועניין, כולל סגירת כבישים ומעצר תושבים.
    ועשרות מטרים בודדים משם, חולם ברקת להקים את הדיסנילנד הקטן שלו על חורבות תושבי אל-בוסתן. והוא מספיק יהיר, או טיפש, לחשוב שנאמין לו כשהוא מדבר על "דאגה לרווחת התושבים".

  10. mark smith

    I came to Israel because I feel that it is my country/ and I`ve been contemplating on making Aliya, but afte watching the horrors and the ways Arabs are treates I`m going back HOME
    I will not speak ill about Israel, but I will not conceal thr truth.
    WHAT IS GOING ON IN jERUSALEM, IS A SHAME

  11. נחמן

    האיוולת הזו חייבת להיפסק. שטח שבו רוב האוכלוסיה מחליט שהוא שייך ללאום הפלסטיני הוא שטח פלסטיני שצריך להיות תחת ריבונות הרשות הפלסטינית ושטח שבו רוב האוכלוסיה מחליט שהוא שייך ללאום הישראלי הוא שטח ישראלי שצריך להיות תחת ריבונות ישראלית. זה דינמי וככה זה צריך להיות. ולדעתי זה צריך לרדת לרזולוציה של רחובות, שכונות וערים. ברגע שבשטח מסוים אין רוב ברור אז או שהשטח יחולק לשטחים קטנים יותר או שהרוב בשטח הגדול יותר יקבע והמיעוט צריך לקבל את הדין ולחיות תחת ריבונות הרוב או ללכת למקום שבו לאומיותו מוגשמת. כמובן שהשאלה היא מה הוא רוב מכריע ומה הם גבולות השטח שיעבור צד, אבל במקרה הספציפי הזה, שכונה שבה כל התושבים רואים את עצמם כפלסטינים והבית הישראלי היחיד יושב ריק, אין למדינת ישראל מה לחפש וזה לא משנה שבירושלים יש רוב ישראלי. הרשות צריכה לקחת פיקוד על השכונה הזו, לפצות את בעלי הבית הישראלי פיצוי כספי כלשהו וחלאס. יש לכבד את זכויות המיעוט שבחר להישאר בכל צד, אבל כפיה אלימה של חוקי המיעוט וריבונותו על הרוב היא שגויה, לא יכולה ולא צריכה להצליח לאורך זמן. פלסטינים צריכים להישלט על ידי הרשות הפלסטינית שבמהרה בימינו תהפוך לממשלת פלסטין וישראלים על ידי ממשלת ישראל.

  12. נפתלי אור-נר

    צריכה להיות מאבק כנגד כלי התקשורת אשר בשל שיתוף הפעולה שלהם עם השלטון הלאומני והדתי בישראל דואגים שלא לסקר את עמדות ומעשי הצד המתנגד להם, במקרה הטוב, ולשקר במצח נחושה, במקרה הרע.
    כך, כל אלו שמפגינים נגד המדיניות הכוחנית וגרימת העוול לפלשתינאים מוכתרים, ע"י התקשורת, כ"מתפרעים", בעוד שאלימות כוחות הביטחון מצוירת כהפעלת כוח סביר למניעת ה"התפרעות". מתי נזכה לכך שתהא תחנת טלויזיה אשר תשדר תמונות חיות ותחשוף את השקר?