צילום: andrewasmith, cc by-sa
ח"כ שי חרמש (קדימה) מוביל חקיקה גזענית ומזיקה. הוא פועל לעגן בחוק את ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים ובהרחבות הקהילתיות, ולתת להן סמכות חוקית חסרת תקדים לערוך סלקציה גזענית בקבלה ליישוב. חרמש נוטה להיתמם כשמטיחים בו דברים מסוג זה, אבל הוא לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו כשהחוק יעבור – מדובר בהצעת חוק גזענית, מפלה ואנטי-חברתית.
חרמש הוא תושב כפר עזה, קיבוץ שבו הרחבה קהילתית בשם "נאות דשא". הקיבוץ שלו מפעיל ועדת קבלה שמסננת את המבקשים לרכוש מגרש בהרחבה הקהילתית, ולפי אתר האינטרנט של הקיבוץ מטרתה היא לוודא שהמצטרפים לשכונה יהיו "האנשים הנכונים". אך מעבר לאינטרס הברור של חרמש לשמר את זכות היתר שלו לברור את שכניו, כדי שלא יהיו אלה בטעות האנשים "הלא נכונים", צריך חרמש להיות חירש ועיוור כדי לא להבין את המשמעויות הגזעניות של הצעת החוק שלו.
שותפו להצעה הוא ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), שהפטרון הפוליטי שלו, שר החוץ אביגדור ליברמן, הוא בעצמו תושב הישוב הקהילתי המתנחלי נוקדים. שם, כפי שפורסם, ועדת הקבלה דוחה אפילו עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. ח"כ רותם מוביל את הדיונים בהצעת החוק, ולא מסתיר לרגע את שאיפתו לעגן בחוק את האפשרות להקים יישובים ליהודים בלבד – אפליה שנפסלה על ידי בג"ץ בפרשת קעדאן. רותם בעד איים של אפרטהייד מרחבי. נפרד ולא שווה. את הדיונים בהצעת החוק שלו פתח בצורה צינית ב"יום הציונות". אורח הכבוד היה סגן השר דני איילון, שציין כי "הנושא הזה של כיבוש הקרקע – ואני אומר עוד פעם, כיבוש הקרקע – הוא חשוב היום מבחינה לאומית וציונית ולא צריך להתבייש לומר את זה". וח"כ רותם, "ציוני" גאה, ציין כי "כאשר אני רוצה להקים יישוב יהודי, אני לא מתבייש בכך". אבל רבים מהציבור, גם ביישובים הקהילתיים עצמם, עדיין מתביישים בחקיקת חוקי אפליה גזעית בספר החוקים של מדינת ישראל.
על כן חרמש משמש בידי ח"כ רותם פיון משחק, שתפקידו למרק את מצפונם של מתנגדי החוק ולהרחיב את התמיכה בו אל מחוץ למעגל של ישראל ביתנו. אפליה גזעית, מה פתאום? הזדעק חרמש, מדובר במנגנון נחוץ כדי לא לסכן את חיי הקהילה ביישוב קטן. ערבי טבעוני, הדגים חרמש, יוכל לגור ביישוב הטבעונים אמירים. אלא שהחוק חל גם על יישובים והרחבות קהילתיות גדולים יחסית,ללא כל אפיון מיוחד. יישובי איכות חיים, פרווריים, אלפי תושבים הגרים מטר מבאר-שבע או שניים מרעננה.
החוק של חרמש כל כך דרקוני, שהוא נותן לוועדת הקבלה סמכות לסנן מי שאינו מתאים ל"מרקם החברתי-תרבותי" של התושבים הקיימים. לא על חיי הקהילה מבקש חרמש להגן, אלא על "המרקם", היינו – על ההומוגניות. חרמש יודע טוב מאוד אלו קבוצות בחברה הישראלית לא מתקבלות ליישובים הקהילתיים.
אבל למה להיתלות בחברי הכנסת. ראש הממשלה, שהשכם וערב מטיף לנו על הצורך להפריט קרקעות, לנער את הביורוקרטיה ולעודד תחרות בנדל"ן – תומך בחוק. אסור להתערב בהליכי השוק, מטיף לנו ראש הממשלה על "היד הנעלמה", וביד השנייה סוגר בפני קבוצות אוכלוסייה גדולות את הזכות לנסות ולהתחרות על אלפי יחידות דיור בקרקעות המדינה, השייכות לכולם. כי עבור המיוחסים, אין בעיה לעוות את כללי השוק החופשי ולצמצם את התחרות.
גם שר הרווחה לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. האם מודע השר הרצוג לכך שנציג משרדו מגיע לוועדה לתמוך בחוק הגזעני הזה? על מי מגן נציג שר הרווחה? על תושבי יישובי איכות חיים מבוססים המבקשים לבדל עצמם מאלו שלא נחשבים בעיניהם? ומי ייצג את היישובים הפחות חזקים בפריפריה, שהיישובים הסלקטיוויים נוטלים מהם רק את העילית ומותירים את השאר במצוקתם? האם השר לא מכיר את המחקרים המצביעים על כך שהקמת הישובים הקהילתיים הסלקטיוויים פוגעת ביישובים הוותיקים בפריפריה ומחלישה אותם?
היום (רביעי) אושרה ההצעה בוועדת החוקה ועברה להצבעה סופית במליאה. כשזו תאושר, יושקו השמפניות במטה ישראל ביתנו. חרמש וחבריו ימשיכו להתיפייף ולהסביר כי לא מדובר בגזענות ולא באפליה. אלא שצריך להיות להם ברור כי המסר שיוצא מהמשכן לא ייעצר ביישובים הקהילתיים. כי אם להם מותר לסנן, למה אסור לאחרים?
הכותב הוא עו"ד וראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח
הפוסט מתפרסם במסגרת שיתוף פעולה של העוקץ עם פרויקט דמוקרטיה
27.10.10 16:38 // רון גלילי
"כולנו יודעים מי לא עובר סלקציה" כותב גיל גן מור, אלא שלי אין מושג למה הוא מתכוון. כותרת המאמר מדברת על "אפרטהייד" והוא משתמש בביטוי "גזענות" כך שכנראה הוא מדבר על איזושהי אפליה גזענית.
כתושב של ישוב קטן בגליל, המונה כמה עשרות משפחות, אני חייב לומר לגיל גן מור שחוק ועדות הקבלה הוא חוק חשוב מאין כמוהו. ישובים קטנים כמו הישוב שלי, חשוב שיקלטו אנשים המתאימים לרוח הישוב. ברור שאין הכוונה לאפליה גזענית אלא דווקא למצב משפחתי ולהתאמה לקהילה. למשל, ישוב עם 35 משפחות שלא מצליח לאכלס את הפעוטון שבו בעשרה זאטוטים, חייב לקלוט משפחות עם ילדים קטנים ולא בני 60 שילדיהם כבר פרחו מן הקן והם רוצים להקים בית קיט אליו יגיעו בשבתות; ישוב מסורתי רוצה לקלוט אנשים שישלימו מנין; ישוב חילוני רוצה שלא לקלוט חרדים שיתחילו מלחמה על בית כנסת, ערוב ומקווה.
בישוב שלי אמנם עדיין לא גרים ערבים אבל אני לא רואה סיבה שלא לקבל משפחה ערבית שברצונה לגור לידי, ואני לא רואה קשר בין החוק החדש לבין גזענות.
27.10.10 17:04 // מאור
הרבה יהודים אינם רוצים לגור ליד ערבים. הסיבות מגוונות- החל מגזענות, עבור דרך חשש מדרך חיים שונה וכלה בחשש אמיתי ומוצדק מעוינות ערבית. פרקטית, זה אומר שאני מכיר יהודים שיעדיפו שרופא ערבי לא יטפל בהם, ואני מכיר יהודים שחששו ששכן ערבי יעשה חפלה לחמולה שלו כל שבת.
קשה לי מאוד עם הנתון לפיו 40% מערביי ישראל מכחישים את השואה, למשל. http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/892/038.html
לא הייתי רוצה שכן כזה.
Pingback: עתיד משגב » לונדון וקירשבנאום על חוק ועדות הקבלה
28.10.10 10:01 // אורי סבח
רון – אני אגיד לך מאיפה מדברים על אפרטהייד וגזענות.
אתה מוזמן לקרוא את הראיון של דוד רותם מיוזמי החוק, ויו"ר ועדת חוקה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3909858,00.html
הוא בסה"כ רוצה לייהד את הגליל. אז הוא דואג שלא יגיעו ערבים. זה הרציונל.
גם התקנונים של ישובי משגב שמשתנים עכשיו, נועדו לשמור על צביון "ציוני, ששומר על חגי ישראל ומורשת ישראל"
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1133893.html
אז אפשר לדבר על גנים, ילדים והתור למכולית. ואפשר להסתכל על המציאות ולהבין שתושבי משגב לא רוצים שערבים יגורו בישוביהם (ועל הדרך הם מפלים גם אוכלוסיות חלשות אחרות)
28.10.10 15:51 // ירושלמי
רשימה שאנשיה גרועים מאנשי הליכוד, כפי שמוכיח חוק זה.
קדימה, מפלגת השב"כיונרים והאקס-ליכודניקים, המפלגה היחידה שאנשיה ימניים אבל כל מצביעיה הם שמאלנים בהגדרת עצמם (מצביעי 'מערך' ומרצ שנדדו), אכן מוכיחה את עצמה כיורשת של מפלגת העבודה, מפלגה שעיקר עשייתה בעשורים האחרונים הוא הכשרת השרצים של הליכוד ממלחמת לבנון ועד בכלל, יורשת שעולה על מורישתה בהמצאה יצירתית של שרצים שה'ימין' לא חושב להמציא: החוק הביומטרי, חוקי השב"כ ועוד.
והיידה ציפי, הייל ליברמן.
28.10.10 16:31 // יעקב
אתה באמת חושב שהמדינה תאפשר לך ולחבריך לקלוט מתיישב ערבי? הרי אתם יושבים על אדמת מדינה (למען הדיוק אתם יושבים על אדמה ערבית שנמסרה בנאמנות לאפוטרופוס לנכסי נפקדים והוא באקט של חוסר נאמנות מובהק "מכר" אותה בנזיד עדשים לקק"ל להתיישבות יהודית-בלבד) ולמדינה יש ויהיו כל הכלים למנוע ממך ומשכמותך לקלוט את מי שהיא אינה חפצה ביקרו. אתה יכול להיות, גיל חביבי, אפילו חבר חד"ש ולהאמין בכנות בשותפות יהודית ערבית. אתה לא תסולק מהישוב (לא בעתיד הקרוב אך אם תתמיד לדגול ב"שטויות" שלך, הם יגיעו גם אליך, ולא לעולם חוסן) אבל אל תחשוב שתוכלו, אפילו ברוב גדול, לקלוט אפילו ערבי אחד. מה אתה חושב שח"כ רותם הוא ילד קטן? חדל נאיביות. אפרטהייד בתוככי מדינת ישראל זו הכותרת ואין אחרת.
05.11.10 22:08 // המתעורר
כשאני אבוא לקנות דירה באום אל פאחם אתה תגיד שזאת גזענות, כי המטרה לייהד וכשאחמד יבוא לקנות דירה במעלה פוחצ'בסקי אתה לא תגיד שהוא בא לערב. עכשיו תסביר לי את האפליה הזאת.
06.11.10 23:18 // רני ברקוביץ
למה כולם מדברים על קליטת ערבים בישוב כפרי קטן בפריפריה ואף אחד לא קורא את מכזי שיווק הקרקעות של ממשלת ישראל לעיר הבדואית רהט .שם מצויין במפורש לבני המקום בלבד
ולא רק זאת אלה ששיווק המגרשים ברהט מתבצע לפי חמולות חלילה שלא תתערבב משפחה אחת בשכנתה
האם אין ללמוד מכך שיש חשיבות בכלך יישוב קטן לשמירת הציביון המשותף?
Pingback: הפרדת קהילות יהודיות וערביות « מאסף