string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

דוד המלך וגמריהו בן שפן

אתר "עיר דוד" נהפך בשנים האחרונות למשאלת לב של גופים אידיאולוגים, שמנסים להוכיח את הקשר בין הדמות המקראית לממצאים בשטח. החיפוש הזה הסיט אותנו מהעיקר: הבנת העבר
יונתן מזרחי

במהלך יותר מ-140 שנות חפירה באתר הארכיאולוגי עיר דוד, שבכפר הפלסטיני סילוואן, נמצאו עשרות כתובות בעברית קדומה שרובן מתוארכות למאה השמינית עד ראשית המאה השישית לפנה"ס. במספר רב של כתובות מופיעים שמות אנשים שמזוהים כאנשי הפקידות הגבוהה של ימי ממלכת יהודה. אחדים מהשמות המופיעים על הכתובות, בעיקר על גבי חותמות, מוזכרים בתנ"ך כשרי המלך. הבולט בהם הוא גמריהו בן שפן, ששמו נמצא על חותמת שהתגלתה בחפירות שערך פרופ' יגאל שילה, והוא נזכר בספר ירמיהו.

דגם של עיר דוד. צילום: Ariely, cc-by-sa

בכל הכתובות שנמצאו, ובכללן כתובת "נקבת השילוח", שמתארת את חציבת הנקבה, לא מוזכר אף שם של מלך. שמותיהם של מלכים חשובים כדוד ושלמה או אפילו חזקיהו, יאשיהו ואחרים, שמזוהים מאוד עם ירושלים המקראית, לא נמצאו בעשרות החפירות שנעשו ונעשות באתר.

רבים רואים בארכיאולוגיה כלי שרת שמטרתו להוכיח ולהסביר את המסופר בתנ"ך, והימצאותם של שמות בחפירות ארכיאולוגיות מהווה לפיכך הוכחה לאמיתות הסיפר המקראי. דומה שהעיסוק באימות סיפורי התנ"ך והרצון העז, ולעתים מוגזם, למצוא הוכחה לפעילותו של מלך מקראי בירושלים מסיטים אותנו מהיכולת ללמוד את מה שהארכיאולוגיה יכולה ללמד אותנו הכי טוב: כיצד חיו אנשים בעבר? מה ניתן ללמוד על אותן תרבויות? מה מלמד הממצא של כ-50 שמות של אנשים שונים ממנגנון השלטון של ממלכת יהודה ומה ניתן ללמוד מהעדר שמו של מלך כלשהו מכל הממצאים?

השכיחות הגבוהה של הפקידות הבכירה בחפירות הממושכות בכל רחבי האתר עיר דוד/כפר סילוואן מעידה על הדומיננטיות של שכבה זו במערך השלטוני. ייתכן שלא רק במקרה, זהו הממצא הבולט ביותר בקרב הכתובות באתר והוא עשוי ללמד על שלטון שהתבסס על פקידות בכירה שהיוותה את המנגנון השלטוני. ייתכן שהיה זה מנגנון שהמלך היה חלק ממנו, אבל השפעתה וכוחה של הפקידות בשלטון מעידות שבתקופת ממלכת יהודה לא היה שלטון אבסולוטי של מלך חזק, כמעט כל-יכול.

רובה של פקידות בכירה זו נותר מחוץ לספרי התנ"ך וההיסטוריה, אבל המחקר הארכיאולוגי מלמד שחלקה בניהול הממלכה, ואולי אף בקבלת החלטות היסטוריות, היה יותר משמעותי ממה שידענו לפני תחילת החפירות.

עבודות ארכיאולוגית באתר, 2008. צילום: תמר הירדני, cc-by-sa

ממצא ארכיאולוגי נוסף המתאר את חיי הפקידות הבכירה הם קברי המשפחה שנמצאו במדרון המזרחי של עמק קדרון, למרגלות שכונת ראס אל-עמוד. התפישה המקובלת במחקר מזהה את קברי המשפחה עם שכבת הפקידים הבכירה שנהגה לקבור במשך דורות רבים את בני המשפחה בחלקת קבר משותפת. אך גם במקרה זה, לא נמצאו קברי מלכים, למרות שבתחילת המאה העשרים נעשו ניסיונות מפורשים לחפש את קברי בית דוד.

בשנים האחרונות נחשף מבנה גדול ממדים שנראה היה כי ניתן לזהותו כארמון, והיו שטענו שאולי לפנינו ארמון המלך דוד. גם במקרה זה, העלו חוקרים את הסברה שלא רק שאין מדובר בארמון המלך דוד, אלא שאף ייתכן שזיהוי המבנה כארמון מוטעה. לעומת זאת, אין מחלוקת  על זיהויים של מבנים רבים כבתי המגורים של שכבת הפקידות השלטת.

הדומיננטיות של שכבת הפקידים והשרים המתבטאת בממצא הארכיאולוגי היא דוגמה להבנת אתר ארכיאולוגי על סמך הממצא בשטח ולא על סמך סיפור מקראי או היסטורי שחשוב לקבוצה לאומית או דתית להוכיח. זהו מסע אל העבר ללא הדחף להוכיח את הקשר בין העם היהודי, או עם אחר, לעבר. ההיכרות עם הממצא הארכיאולוגי מאפשרת למבקר להיחשף לעבר עשיר שמהווה חלק מן הרצף התרבותי המקומי. עבר זה אינו שייך לעם או לדת, אלא שייך בראש ובראשונה למקום בו הוא נמצא. זהו עבר רחב אופקים המזמין את בני כל הדתות והלאומים להיות חלק ממנו.

האתר המכונה עיר דוד הפך בשנים האחרונות למשאלת לב של גופים אידיאולוגים, מתנחלים ואף חוקרים המנסים להוכיח את הקשר בין שמו של האתר לממצא הארכיאולוגי. החיפוש הממושך אחר הקשר בין דמותו של דוד המלך לממצא בשטח, הסיט את רובנו מהעיקר: הבנת העבר. בימים אלה, בהם העבר הוא כלי פוליטי בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארכיאולוגיה שהיא נגישה לכולם, שאינה מתיימרת להוכיח את התנ"ך או להפריכו – אינה רק צורך מדעי, אלא צורך קיומי למען עתיד טוב יותר לתושבי סילוואן, ירושלים והאזור כולו.

אתר עיר דוד כפי שמציג אותו סרטון תדמית של עמותת אלע"ד (אל עיר דוד):

הכותב הוא ארכיאולוג וחבר בארגון "עמק שווה", שעוסק במקומה של הארכיאולוגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יורם שורק

    למי שאינו מבין את הקשר בין החפירות בסילוואן לאג'נדה של המתנחלים הנה התרשמות שלי כהורה מלווה בסיור באותן חפירות במסגרת "תכנית שורשים" לתלמידי כיתות ז'
    http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-3348.htm

  2. איתמר זינגר

    שלום יוני,
    מאמר מצויין וחשוב!
    רק תיקון קל, שאינו גורע דבר מן התמונה הכללית שהצגת.
    אתה מציין ש"בכל הכתובות שנמצאו… לא מוזכר אף שם של מלך." להזכירך, נמצאה כתובת ציון קברו של עוזיהו על גבי לוח אבן מימי בית שני ועליה כתוב בארמית "לכאן הובאו עצמות עוזיהו מלך יהודה ואין לפתוח." בהיותו מצורע, נקבר עוזיהו מחוץ לקברי המלכים, אך בעת פעולות בניה בימי בית שני הועברו עצמותיו למקום קבורה אחר והציבו על קברו ציון חדש.
    כה לחיי להמשך עבודתך החשובה ב"עמק השווה"!
    איתמר זינגר

  3. חנה קים

    מאמר מרתק. ארמון וקבר דוד עדיין לא נמצאו, גם לא שרידים למקום קבורתו של שלמה, אבל המימצאים הארכיאולוגים המרשימים ביותר משוייכים דווקא להורדוס האדומי, בונה ירושלים ובונה בית המקדש. מי שמבקר במנהרות הכותל מגלה עד כמה הצליח בן-בריתם של הרומאים, שהיה בן-בית בחצר הקיסרים ברומא, לבנות את כל הסמלים של ירושלים. חומות העיר, בית המקדש ועוד. אבל החרדים והמתנחלים תמיד יעדיפו את המלך ששלח את שר צבאו אל המוות בזמן שהתעלס עם רעייתו ואת המלך החכם באדם שזנה ופשע בשנות מלכותו האחרונות, ורשם אחריו שרשרת מלכים שהביאו לחורבן בית המקדש. למה? ככה. הורדוס היה נטע זר, משת"ף ואיש העולם.

    1. ד.ש

      לפני שאתה מדבר על דוד המלך, אנא בדוק את ציציותך.
      אותם כתבים המספרים לנו על "חטאו" של דוד המלך, גם קובעים שדוד המלך הוא הבחירה של אלוקים, גם לעתיד.
      מכאן תוכל להסיק את שני הדברים או לפחות אחד מהם.
      א.דוד חזר בתשובה ותשובתו התקבלה.
      ב. בעצם חטאו של דוד הוא לא כפי שאתה מפרש אותו, אלא מעשה שלא היה ראוי. מומלץ שתבדוק את דברי המפרשים. תזכור, הסטנדרטים המוסריים של הפרשנים(האורטודוקסים) הם קרוב לוודאי יותר גבוהים משלך או משל החברה שלך.(בגידות, מעברים מאחת לאחת וכו' הם לצערנו חזון נפרץ).

      1. אבירם

        לא למדת כלום מ2000 שנות השכלה
        ואתה מוכן שימשיכו להוליך אותך באף..

        אותם אנשים שמספרים על החטא, מספרים גם שהוא נסלח
        ממש כמו יועצי התקשורת של היום..
        את הסיפור על החטא (אם אכן היה) אי אפשר להעלים
        אפשר רק לעשות לו ספין ולנסות לשכנע שהכל טוב.

        ולגבי המפרשים, תמיד עדיף השכל הישר מהסתמכות על דברי
        "אנשי חצר" (במובן הרעיוני – גם אחרי מאות שנים) דוברים מטעם וכו'

  4. רמי יובל

    מזרחי מצביע על הפער, העולה כדי סתירה, בין הסיפור המקראי ובין הממצאים בשטח (כלומר: המקרא מספר סיפור על שושלת מלכים אדירים וארמנותיה ואילו השטח מספר על משפחות אצולה שנותרו מהם רק עקבות (שרידים) בתנ"ך אבל מצבות ענקיות במדרון הקדרון וחותמות וכתובות בשטח המגורים). אבל מזרחי כלל אינו מתייחס לשאלה העולה מן הסתירה. ברור שהוא מעדיף את הסיפור של השטח (כי הרי מסמך שהעותק הישן שלו מאוחר כאלף שנה מתאריך חיבורו הוא בר זיוף וסילוף ואילו השטח לפחות עד שהגיעה אליו עמותת הזייפנים, הוא אוטנטי), אבל אין לו מה לומר במשמעות של ביקורת המקרא, כלומר נסיון להסביר מהו המקור לאותו הסיפור המקראי שלפי התזה שלו (שאני מקבל אותו לעת עתה) לא היה ולא נברא. הגרמנים והצרפתים העזו לבקר את הטקסט המקודש באמצעים של זמנם (ניתוח טקסטואלי וכו'), זנד הציע תרומה אנתרופולוגית היסטורית (למשל העדר גמל מבויית באזור בתקופת האבות) אבל אף אחד עדיין לא תפס את השור בקרניו וניסה להציע הסבר לסתירה בין סיפור התנ"כי והסיפור הניבט אלינו מהשטח, הסבר שלם ומאיר עינים. מזרחי לא יכול לטעון אני ארכיאולוג ולא היסטוריון. שומה עליו ועל שכמותו להציג את השאלה בכל חומרתה ולנסות להשיב עליה או להזמין אחרים לעשות זאת.

    1. אבירם

      למען הדיוק, בהרבה נושאים (בטח בתחום הארכיאולוגי-היסטורי)
      זנד רק ציטט
      נדמה לי שכבר אולברייט דיב על הגמל
      ואם לא הוא אז בספרי ארכיאולוגיה היסטורית של א"י (ערך בנימין מזר?)

  5. עודד ישראלי

    נתחיל בהגזמה: האם העבר של מחנה ההשמדה אושויץ שייך בראש ובראשונה לתושבי העיירה הפולנית הקטנה אשויצם, שאולי היו מעדיפים להקים שם מרכז קניות חדשני, או שמא הוא שייך בראש ובראשונה לסבתא שלי שהיתה שם בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת; לי (כי קיבלתי מסבתא את המורשת); לעם היהודי בכלל; ובמידה רבה גם לעם הגרמני? ואולי העבר של אושויץ בכלל לא שייך לתושבי העיירה אלא "למקום" עצמו – כי הרי תושבי העיירה הם בני אדם שבאים והולכים, נולדים ומתים, ואילו "המקום" לעולם עומד וממש-ממש אכפת לו ממה שטמון באדמתו…

    לגבי העבר של כפר השילוח/סילוואן: ספק רב אם אכפת לתושבי המקום הערבים בני-ימינו, להפוך את מערות הקבורה הקדומות של שרי יהודה לדירים של עיזים, להשתמש באבנים מארמון מלכי יהודה כדי לבנות רמפה בשביל תוספת בניה, או להפוך את הבור אליו הושלך ירמיהו לבור ספיגה של ביוב. גם "המקום" עצמו כנראה די אדיש למה שהתרחש בו בעבר או מתרחש בו בהווה – וגם לא אכפת לו ממש מה יקרה בעתיד… למעשה, האנשים היחידים שמאוד אכפת להם מארועי העבר הקדום שהתרחשו במקום – ארועים אשר חלקם השאירו את חותמם על הממצא הארכיאולוגי – הם אלו אשר נשאו עמם במשך דורות ארוכים את הספרים שכתבו וערכו מי מסופרי ירושלים שחיו בדיוק במקום הזה, אותם שנשאו עמם את המורשת הדתית והתרבותית שנוצרה במקום הזה ושנרקמה סביב המקום הזה במשך מאות רבות של שנים…

    בשביל תושבי סילוואן הערבית מדובר באיזה "שכונה" של הכפר – עוד גל חורבות ואבנים שניתן לבנות עליו בתים; בשביל היהודים זו היא "עיר דוד", "קריה למלך רב", "משוש תבל"…