string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

השינוי יתחיל בתוכם

על התאגידים הישראליים להפנים שאחריות חברתית אינה רק עניין של צדקה ופילנתרופיה. עליהם גם לתת לעובדיהם להתאגד ולשלם שכר הוגן
עופר סיטבון

בשבוע שעבר נערך בתל-אביב "כנס מעלה לאחריות תאגידית". כבכל שנה, התכנסו ראשי התאגידים הגדולים במשק וטפחו לעצמם בפומבי על השכם על מעורבותם החברתית הגוברת. גיוון תעסוקתי, שקיפות וקיימות – כמעט כל המלים הנכונות נאמרו שם. אין ספק, המודעות לנושאים אלו גברה מאוד בשנים האחרונות, וכבר לא ניתן לפטור עוד את העשייה בתחומים אלו, לפחות אצל חלק מהחברות, כתעלול יח"צני גרידא.

ובכל זאת, היה בהתכנסות הזו – הרחוקה עד מאוד, אגב, מן הנורמה היהודית היפה של "מתן בסתר" – משהו צורם, אם נזכרים לרגע בחלק מהפרקטיקות המאוד בעייתיות המאפיינות לא פעם את ההתנהלות של התאגידים הללו: פגיעה מתמשכת בזכויות עובדים, מהלנת שכר ועד לאפליה על רקע מוצא או גיל; פערי שכר בלתי נתפסים; תכנוני מס אגרסיביים ועוד.

קנה מחשב של דל - תרום למלחמה באיידס. גייטס, בונו ודל נרתמים

תאגידים מובילים רבים נוטים עדיין לייחס לכותרת "אחריות חברתית" תפיסה של צדקה ופילנתרופיה גרידא (היזכרו, למשל, ב"יום המעשים הטובים"). אלא שעוצמתם הכלכלית והפוליטית הגוברת של התאגידים מגבירה את הציפיות החברתיות מהם. אכן, בשנים האחרונות ניצבת שאלה זו במקום מרכזי על סדר היום הציבורי במערב.

פעולה אזרחית-צרכנית נמרצת מצד ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מבקשת לתמרץ פעילות חברתית וסביבתית בקרב תאגידים בולטים, ובמקביל, להשחיר את תדמיתם של תאגידים סוררים. הולכת ומשתרשת ההבנה שהתפיסה שלפיה מטרתם היחידה של תאגידים היא מקסום רווחי בעלי המניות, הופכת למיושנת. תאגידים נדרשים עתה לנהוג בצורה אחראית, מתוך הבנה לצרכים ולציפיות של כל מחזיקי העניין, בהווה ובעתיד – עובדים, לקוחות, ספקים, רשויות, קהילות מקומיות והסביבה. למעשה, מדובר בהחדרת נורמות התנהגות המתבססות על ערכי מוסר המקובלים בחברה המערבית, החורגות ממסגרת תפיסות השוק הקלאסיות של רווח והפסד, ואשר הינן רחבות יותר מאשר גבולות הציות לחוק.

בתרגום לעברית: הגיע הזמן להחליף דיסקט ולהפנים שאחריות חברתית אמיתית אינה עניין של טוב-לב – במקום להכריח עובדים "להתנדב", על התאגידים הישראלים לאפשר להם להתארגן; במקום לשפץ מועדוניות לאנשים עם מוגבלות, עליהם להעסיק אותם; במקום לחלק מזון, לשלם שכר הוגן; במקום לתרום כסף, לוותר על מקלטי מס ולשלם מס מלא.

הכותב הוא ראש הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דלית ביטון

    שורה תחתונה לאחר שההצגה נגמר ומורידים את המסך ,התאגידים נמצאים רק במבוא של שלבי ההפנמה לעניין אחריותם החברתית של התאגידים.

    עם זאת אני אופטימית ,ראשית : עם קליניקה כמו שלנו, בראשותו של עופר סיטבון שיודע לשאול בעדינות שאלות מאוד מאוד,אבל מאודדדד כואבות[שאלות ישר לבטן הרכה, של התאגיד בענייני תשלומי מיסי התאגיד ומקלטי המס] שנית: בעזרתם של קליניקות דומות שיקומו בעתיד בפקולטות ברחבי ישראל, המודעות תכה שורשים היא פשוט מוכרחה.
    ועמה יבואו גם התוצאות.

  2. פטל מנשה

    הכתבה ממצה ונוגעת בעניינים הכואבים שעל סדר היום הציבורי. אם נסכים שהעובדים מניעים את גלגלי התאגידים אז צריך לתת משקל רב יותר לזכויות עובדים כפי שהדגיש ראש הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים, לכן צריך לפעול בכדי למקסם את תנאי העבודה, השכר, איכות סביבת העבודה ובמיוחד לדאוג לבטיחות העובדים במקומות העבודה, שלא תמיד נשמרים ולא מקפדים עליהם.גלוי נאות אני סטודנט בקליניקה.

  3. האזרח הפשוט

    1. תאגיד לא יכול לתת בסתר, כי תמיד יתקפו אותו כי אין לו אחריות חברתית, כי כשאתה נותן בסתר אף אחד לא יודע.
    2. תאגיד לא צריך לדאוג להתאגדות העובדים שלו, זה אחריות העובדים, אם הם מעוניינים.
    לצערי במדינת ישראל 6.5 % אבטלה אך זה עדיין טוב יותר ממדינות סוציאליסטיות אחרות שהעובדים שם מאוגדים להפליא.

  4. טלי

    אבל זה פשוט לא יהיה..
    למה שתאגידים יוותרו על יכולת לקצץ בשקט משכורות ולתרום ברעש גדול?
    אני מאוד מסכימה שעל תאגידים לתת לעובדים להתאגד ולשלם שכר הוגן. אבל זה פשוט לא יקרה אף פעם מתוך רצון טוב אלא רק מתוך אילוץ

  5. מעיין סבג

    חשוב לציין כי לא הייתי בכנס מסיבות שונות ואני מצטערת על כך.אין ספק שמאמר זה מסכם במס' מיליםאת ההתנהלות הנוראית של אותם תאגידים בכל הקשור לאחריותם החברתית. אני אישית ממתינה לרגע שניצור את הדו"ח הסופי.
    אני מאמינה כי השינוי האמיתי(עם דגש על האמיתי ולא בהתייפיפות כמו שהבנתי שהיה בכנס) יתחיל בנו! ובקלינקות כמונו!

  6. יעקב לקס

    עופר,
    בפעם הבאה אתגר את התאגידים בשיתוף נציגות העובדים בהנהלה ובדירקטוריון.

  7. שגית

    הבעייתיות עם אחריות סביבתית של תאגידים היא למי התרומה מיועדת?
    מה קורה כשתאגיד תורם לעירייה שנותנת לו רישיון עסק האם אותה עירייה אכן תאכוף את תנאי הרישיון?!
    ומה קורה שהתרומה מועברת לאיגוד ערים לאיכות הסביבה האם הוא יפעיל איזו שהיא סנקציה כנגד המפעל שתורם לו?!
    כמו כן יש לבדוק כמה מענקים קיבל מן המדינה האם אין הם עולים לאין שעור על גובה התרומה?