string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

הצד המלוכלך של הניקיון

לעשרות עובדות הניקיון של מעונות רזניק ואידלסון באוניברסיטה העברית יש חלומות פשוטים: להחתים כרטיס בכניסה וביציאה מהעבודה, לקבל את השכר שהובטח להן וליהנות מהזכויות שמגיעות להן על פי חוק. כל עוד האוניברסיטה תבחר לחסוך על גבן בעזרת חברות כוח אדם, החלומות האלה לא יתגשמו
יונתן ברזילי

"אין החתמת כרטיס. אני רושמת שנכנסתי בשש בבוקר, ומשלמים לי על שלוש וחצי שעות. לא משנה מתי אני הולכת הביתה", אומרת ס' בפנים חתומות.

ס' (השם המלא שמור במערכת, כמו כל שאר שמות עובדות הניקיון בכתבה) היא עובדת ניקיון במעונות רזניק של האוניברסיטה העברית שבהר הצופים. היא עובדת במעונות כבר שבע שנים, וכמו גם שאר 40 המנקות של המעונות, רובן ככולן מירושלים המזרחית, גם ס' היא עובדת קבלן.

במכרז שנערך באוניברסיטה ב-17 באוקטובר השנה, זכתה חברת "חץ אור", שהחליפה את הקבלן הקודם, חברת "א. דינמיקה". החלפת הקבלן יצרה ואקום, שבו גם הקבלן היוצא וגם הקבלן הנכנס מנסים להתחמק מתשלום זכויותיהן של העובדות. עקב כך, הופנתה הרבה תשומת לב לתנאי ההעסקה המחפירים שלהן.

"עם הקבלן הקודם קיבלתי 2,000 שקל לחודש עבור ניקיון של בניין אחד. כל יום, לא משנה כמה עבדנו, אנחנו מקבלות 72 שקל. החישוב של הקבלן היה על שלוש וחצי שעות, ואני עבדתי משש בבוקר עד 12 ולפעמים גם עד 12 וחצי. עכשיו, עם הקבלן החדש, אני מנקה שני בניינים ומקבלת רק 3,000 שקל לחודש".

ומה עם זכויות סוציאליות? פנסיה, דמי הבראה?

"התלוש מסובך ואנחנו לא מבינות אם יש בו את הדברים האלה. אני לא מדברת עברית, אז אין לי מושג מה כתוב שם. (הראיון נערך בתרגום סימולטני מערבית, י.ב) דמי הבראה קיבלנו, אבל רק 400 שקל כל שנה (לפי החוק היא היתה צריכה לקבל קרוב ל-2,000 שקל י.ב)".

בעבור רבות מהעובדות, השכר הזה, שנראה לנו כה נמוך, הוא חלק ניכר מהפרנסה של משק הבית. בעלה של ס', למשל, הוא פועל בניין, שעובד בעבודות מזדמנות. ס' צריכה לשלם את רוב הוצאותיה, כולל דמי שכירות, מהמשכורת שלה. לכן, למרות הניצול הברור, היא לא יכולה להרשות לעצמה לעזוב את העבודה. אפילו יום חופש היא מפחדת לקחת, כי היא לא יודעת אם תקבל עליו תשלום.

אצל מ', עובדת נוספת במעונות, בעלת ותק של יותר מ-10 שנים בעבודה, המצב אפילו יותר קשה. מ' היא מפרנסת יחידה, שצריכה לממן ארבעה ילדים, בהם בתה הבכורה, סטודנטית בת 23. גם אמה הקשישה, שגרה אתם, תלויה בה. מלבד דמי מזונות לא סדירים מהגרוש שלה, ודמי ביטוח לאומי עבור הילדים, המשכורת שלה היא כל מה שיש להם.

האם את מקבלת ימי חופשה ומחלה?

"אנחנו עובדות ששה ימים בשבוע, 27-26 ימים בחודש. אין לנו ימי חופשה ומחלה", אומרת מ'. "אף פעם לא הסתכנתי לבקש יום חופש. בכל שבע השנים שאני עובדת, היו לי שבעה ימי חופש, לחתונה של הבת שלי. אין לי מושג אם שילמו לי על השבוע הזה".

הקבלן לא ניהל, לכאורה, רישום שעות נוכחות, דבר שכשלעצמו אינו חוקי, אך העובדות טוענות שראו בבירור את מנהלת העבודה מנהלת רישום. לדבריהן, הקבלן ידע בדיוק כמה שעות הן עובדות. העובדות גם קיבלו תשלום עבור 25-24 ימי עבודה, בעוד שהן עבדו בפועל 27-26 ימים.

חסימת כביש במחאה על תנאי העסקת עובדות הניקיון באוניברסיטה העברית, 14 /11 /10

אם יש לך בעיה עם זה, את יכולה ללכת הביתה

"הקבלן עצמו כמעט לא הגיע לעבודה, לא היה יחס של עובד-קבלן. בכל השנים שלי בעבודה פגשתי אותו אולי ארבע או חמש פעמים", אומרת ב' כשאני שואל אותה איך התייחסו אליהן. ב' עובדת גם היא במעונות רזניק, זה יותר מ 10 שנים.

ואם לך או לאחת מהעובדות היה משהו להגיד, לשאול, לבקש, היה עם מי לדבר?

"היתה מנהלת של העובדות מטעם הקבלן. היא היתה שם כל יום, והיינו מדברות אתה. כשהיינו מתלוננות שיש לנו אקסטרה בעבודה (הכוונה לשעות נוספות, ללא תוספת תשלום י.ב.), היא היתה אומרת 'אם יש לך בעיה, את יכולה ללכת הביתה. נמצא עובדת אחרת'".

גם ס' וגם ב' מתארות יחס משפיל לעובדות מצד מנהלי העבודה של הקבלן. בסופר-מרקט ליד המעונות, הן מספרות,  משאירים ירקות שלא נמכרו בסוף היום, במקום מוסכם, כדי שעובדות הניקיון יוכלו לקחת. הנוהג נמשך עד שיום אחד אחת העובדות לקחתה קרטון עם ירקות וחילקה לחברותיה. מנהל העבודה נזף בה ואסר עליה לקחת את הירקות שוב. מאז, לטענתן, הוא היה לוקח את הירקות לעצמו.

היחס המביש נמשך גם אחרי שעות העבודה. ס' מספרת על מקרה שבו סטודנטים הזמינו את העובדות לשתות קפה אחרי העבודה, בפינת ישיבה. מנהלי העבודה באו לצעוק עליהן שהדבר אסור. גם עם עובדי השיפוצים במעונות אסר עליהן הקבלן לדבר, גם אחרי שיום העבודה נגמר.

העובדות לא חשות בשום שיפור ביחס אצל הקבלן החדש. "יש לי הרגשה שהוא יהיה יותר גרוע מהישן", אומרת ב', "למשל היום, אחת מהעובדות רצתה ללכת להפקיד בסופר בקבוקים ריקים שהיא אספה בבניין, בשביל לקבל כסף. מנהל העבודה החדש ראה אותה ורדף אחריה עד לשם, וצעק עליה בסופר מול כל העובדים והלקוחות שהיו שם שאסור לה לעשות את זה".

גם ממערך האבטחה של האוניברסיטה הן לא רוות נחת. בכל יום בודקים להן את התיקים בכניסה וביציאה, אף על פי שרבות מהן עובדות במעונות ששה ימים בשבוע כבר כמה שנים. אסור לעובדות להוציא שום דבר מהמעונות, אפילו אם סטודנט נותן להן משהו. היו מקרים שסטודנטים שרצו לתת לעובדת בגדים, נאלצו להוציאם בעצמם מהמעונות ולמסור אותם בחוץ, כי השומר לא נתן לה לעבור אתם בשער.

במקרה אחר, היתה לס' היתקלות עם האחראי על הביטחון במעונות. "יום אחד הוא עמד בשער, ומכיוון שכבנאדם הוא מפחיד אותי עברתי לשער אחר. יצאתי מהשער, ולמרות שעברתי דרך שומר אחר, הוא רדף אחרי עד שתפס אותי בכיכר ליד מעונות אידלסון, ופתח לי את התיק מול כולם".

מעבר ליחס האנושי המבזה, מתברר שהקבלן גם לא דאג לעובדות לאמצעי בטיחות מינימליים. העובדות מנקות את השירותים עם אקונומיקה ואת המטבח עם מסיר שומנים. לדבריהן,הן לא מקבלות כפפות ושום ציוד הגנה. הקבלן גם לא הסביר לעובדות איך לעבוד עם חומרי הניקוי בצורה בטוחה. הוראות השימוש של החומרים הן בעברית. כתוצאה מכך, רבות מהעובדות נפגעו משילוב החומרים, וקיבלו כוויות בידיים ובכל חלקי הגוף. במקרה חמור במיוחד, אחד מעובדי הניקיון הגברים נפגע בדרכי הנשימה.

"פעם אחת מנהלת העבודה ביקשה מכמה מהעובדים הגברים לעזור לנקות את החרסינה בשירותים", מספרת ב', "ואחד מהם עירבב כמה חומרי ניקוי ונחנק. הוא היה צריך להשתמש שבוע במכשיר אינהלציה. זה עובד שלא רגיל לעבוד עם חומרי ניקוי ולא הסבירו לו איך להשתמש".

למרות הפחד והיחס הקשה, העובדות דווקא ניסו לשנות את תנאי העבודה שלהן. לפני כמה שנים, פנו קבוצה של עובדות מיוזמתן ל"קו לעובד". התוצאות הקשות לא איחרו לבוא. הקבלן שלח את העובדות הביתה למספר ימי עבודה, ללא תשלום, כמובן.

בעצם, הוא מנע מכן עבודה?

"כן. כשאמרתי למנהלת העבודה שהלכנו לקו לעובד ושאנחנו רוצות לשבות, היא התקשרה לקבלן. הוא חזר אלינו, אבל רק תוך כמה ימים, ואז קרה מה שקרה. העובדות פחדו אחרי זה להתלונן".

הקשר עם קו לעובד לא נמשך מאז.

לא מחכה לתשובה

כשמתחלף קבלן במקום עבודה, העובדים יכולים לפי החוק לבחור בין מעבר עם הקבלן למקום עבודה חדש, לבין הישארות במקום העבודה הנוכחית ולהיות מפוטרים. במקרים רבים, כמו במקרה הנוכחי, קיים חשש כבד שהעובדים לא יקבלו פיצויים כחוק, ולא תישמר להם צבירת הזכויות הסוציאליות.

כשהתחלף הקבלן דיברו אתכן על פיצויים? חובות?

"הוא דיבר על פיצויים לפי התלוש בלבד, לא לפי מה שבאמת עשינו. בתלוש כתוב 25 ימים בחודש שלוש וחצי שעות ביום, ואנחנו עבדנו יותר. הם ידעו בבירור מה הימים והשעות שאנחנו באמת עושות".

מעבר לסוגיית הפיצויים, ב' גם לא אופטימית לגבי תנאי השכר אצל הקבלן החדש. "דיברתי אתו אישית. הוא אמר שהתשלום יהיה כמו אצל הקבלן הישן. אמרתי לו שזה לא פייר כי הקבלן הישן ניצל אותי, עבדנו יותר משש שעות וקיבלנו על שלוש וחצי, עבדנו 27 יום וקיבלנו על 24. הוא אמר שיחשוב על שיפור בתנאים. ההבטחה הראשונית היתה שישלם כמו הקבלן הישן. עברו שלושה ימים, והוא עדיין לא חזר אלי. אני לא באמת מחכה לתשובה. אני יודעת שהוא זכה במכרז כי הוא הציע פחות כסף".

הוא אמר לכן את זה במפורש?

" כן, הוא בפירוש אמר שהוא זכה כי ההצעה היתה יותר נמוכה".

אף אחד מהאוניברסיטה לא שאל

כשהעובדות נשאלות אם מישהו בעל תפקיד רשמי באוניברסיטה שאל למצבן מתישהו, התעניין או ניסה לעזור, התשובה קצרה וברורה: לא.

"שום בעל תפקיד רשמי לא שאל או התעניין", אומרת ב'. "רק סטודנטים. אף אחד מהאוניברסיטה לא שאל", מחזקת ס' את דבריה.

פעילות מחאה נגד תנאי העסקת העובדות באוניברסיטה

"האוניברסיטה לכאורה משתפת פעולה, אך לא נותנת שום התחייבות משמעותית", מבהירה יעל וולפנזון, סטודנטית ורכזת תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק". יעל חברה בפורום הסטודנטים למען העסקה ישירה, בו שותפים בנוסף ל"במעגלי צדק" גם אגודת הסטודנטים, תנועת "קמפוס לכולנו", תא "אופק" וארגון כוח לעובדים.

פורום הסטודנטים, שנקרא בעבר "הפורום למען עובדי קבלן", התגבש במסגרת מאבק משותף לכלל עובדי הקבלן באוניברסיטה ולסטודנטים. המאבק מתנהל כבר כשש שנים, והשיג הישגים מסוימים, אולם המטרה הסופית עומדת בעינה: העסקה ישירה לכל עובדי האוניברסיטה.

"האוניברסיטה אומרת שתעזור במקרה שיהיו הפרות בעתיד, אך היא לא מוכנה, למשל, להתחייב לכפות על הקבלן החדש להמשיך להעסיק את העובדות. לקבלן משתלם לפטר את העובדות, כי הן צברו ותק וזכויות. היינו מצפים שתכפה עליו להמשיך את ההעסקה, גם אם זה אומר לשלם קצת יותר".

לדברי יעל, כמעט בטוח שהמכרז החדש הוא מכרז הפסד, כלומר מכרז שלא מאפשר לקבלן לשלם לעובדים שכר מינימום בתוספת זכויות סוציאליות, מבלי להפסיד כסף. החישוב הסופי טרם בוצע, אבל ההצעה הזוכה נמוכה בכשליש ממה שהקבלן הקודם, שכידוע ניצל את העובדות, הציע למכרז הנוכחי. הקבלן הקודם הציע 119,000 שקל, וההצעה הזוכה עומדת על 82,900 שקל. אמנם, ההצעה כוללת פחות עובדות, אבל פירוש הדבר שהעובדות יצטרכו לעבוד יותר שעות.

האוניברסיטה היא לא גוף ממשלתי? ככזאת, אין עליה חובה  להימנע ממכרזי הפסד?

" מבחינת החוק אין מה שמונע מהאוניברסיטה לקבל מכרזי הפסד, אולם נקבע בפס"ד, בעתירה מנהלית 127/01 גשש ז.א. בע"מ נגד עיריית נצרת עילית, כי יש אחריות למזמין השירות לוודא כי ההצעה הזוכה אינה גרעונית אלא ריאלית. בכל מקרה, היתה ציפיה שמוסד ציבורי מכובד כמו האוניברסיטה העברית יעשה יותר על מנת למנוע מראש ניצול של העובדות".

לאוניברסיטה בהחלט היה מה לעשות. מלבד ההצעה של הקבלן הקודם, היו עוד כמה הצעות נוספות במכרז. משיחה עם המנכ"ל של אחת מחברות הקבלן שהפסידו במכרז האחרון, גילתה יעל כי החברה שלו הציעה 122,000 שקל על אותו מכרז. לטענת הקבלן, אפילו בהצעה שלו, שגבוהה פי כ-1.5 מההצעה הזוכה, שולי הרווח היו מאוד קטנים. למעשה, האוניברסיטה, בכך שהיא בוחרת את ההצעה הזולה ביותר, לא משאירה ברירה לקבלן אלא לנצל את עובדות, אם הוא לא רוצה להפסיד כסף.

יעל סיני, רכזת מעורבות חברתית באגודת הסטודנטים וחברת הפורום, מוסיפה שפורום הסטודנטים מאוד לא מרוצה גם מהקבלן הקודם, ומההתייחסות, או ליתר דיוק מחוסר ההתייחסות, של האוניברסיטה.

" זה אחד ממקרי הניצול הקשים ביותר שראינו. אם מחשבים את הסכום שהן קיבלו בפועל, זה יוצא כ-15 שקל לשעה, הרבה פחות משכר המינימום. כמו כן, הן חישבו אחוז משרה לפי כמות שעות מוטעית, ולכן העובדות לא קיבלו את הזכויות הסוציאליות בשיעור המגיע להן. כל זה בנוסף ליחס המשפיל שהן מקבלות."

מי שעזר לסטודנטים לבדוק את תלושי השכר הוא עו"ד אריה אביטן, שעבד בעבר עם "במעגלי צדק", ועובד בפיקוח על עובדי הקבלן בעיריות ת"א וירושלים. הפורום דרש להכניס את עו"ד אביטן כמפקח מטעם האוניברסיטה, כי רו"ח האוניברסיטה, האחראי הנוכחי על הפיקוח, לא תפקד כראוי בנושא, לטענתם. עו"ד אביטן בדק תלוש שכר של עובדת מייצגת, ומצא שחייבים לה יותר מ 70,000 שקל, וזאת למרות שנציגי הפורום העבירו לו בטעות תלוש מחודשי הקיץ  בהם בשכר של העובדות גבוה באופן חריג, שכן הן מנקות גם את חדרי המעונות.

"האוניברסיטה עושה את המינימום הנדרש", מוסיפה סיני, "למעשה כיום הלשכה המשפטית היא היחידה שמשתפת אתנו פעולה, אולם ההנחיות מלמעלה הן כאלו שלא מאפשרות מעשים אמיתיים. האוניברסיטה מעכבת סכום מגוחך לקבלן, ושלחה מכתבים שהיא מבקשת שלא ינצלו את העובדים. נורא מביך ביחס למה שהאוניברסיטה אמורה להיות מסוגלת לעשות. הם לא לוקחים אחריות בשום צורה, אפילו לא כלפי עובדים שמנקים את אותם המעונות במשך 10 שנים ועלולים לפטר אותם כי הם מבקשים את זכויותיהם היום. אין זה מן הראוי, לדעתי, שתחת הפיקוח של האוניברסיטה ימשיכו להתקיים הפרות כאלה בוטות. צריך להגיד את הדברים בצורה הכי בוטה שאפשר. האוניברסיטה חותמת על מכרזים כשהיא יודעת טוב מאוד איך זה משליך על חיי המנקות. בתוך הלחצים השונים להתייעלות המערכת באוניברסיטה, המחיר הראשון שהם מוכנים לשלם זה טובת העובדת שמנקה להם את הבניינים משעה 6:00 בבוקר שישה ימים בשבוע".

בינתיים, התחזיות השחורות של פורום הסטודנטים התגשמו כמעט במלואן. שלוש מעובדות הניקיון פוטרו, בהליך בלתי חוקי, לפני כשבוע. בהפגנה שנערכה ביום ראשון שעבר, חסמו עשרות סטודנטים את הגישה לאוניברסיטה. הנהלת האוניברסיטה זימנה את הקבלן לשימוע, לאחריו השתכנע להחזיר את העובדות לעבודה. הדרך להעסקה ישירה, כמעט מיותר לציין, עוד ארוכה.

כשהיא נשאלת אם יש לה עוד משהו להגיד לסיום, משהו שהיא רוצה שאנשים ידעו, ב' חושבת דקה ואומרת: "אנחנו רוצות לקבל זכויות כמו כל העובדים, מה שמגיע לנו על פי חוק. כעובדות, אנחנו מבקשות להחתים כרטיס בכניסה וביציאה. שהכל יהיה מסודר".

תגובת האוניברסיטה:

"האוניברסיטה רואה בטיפול בזכויות עובדי קבלן נושא בעל חשיבות רבה ולכן מבצעת מעקב קפדני על שמירה על זכויותיהם של עובדים אלו. בנוסף, מטפלת האוניברסיטה בכל תלונה שמוגשת הן באמצעות הלשכה המשפטית והן על ידי גורמים מקצועיים שנשכרו במיוחד לצורך זה כמו רו"ח ועו"ד. לאחרונה, האוניברסיטה הקימה ועדה בשיתוף חברי סגל אקדמי ואגודת הסטודנטים שמטרתה להוות כתובת למעקב שוטף אחר חברות קבלן.

"חברות הקבלן מחויבות לשלם שכר מינימום לעובדים ולקיים את כל התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק, והן עומדות בפני סנקציות של הטלת קנסות ועיכוב כספים מצד האוניברסיטה באם הן מפרות את התחייבותן. המעקב אחר חברות הקבלן כולל גם שיחות עם העובדים בשטח כך שנבדקות גם טענות לגבי שעות העבודה בפועל.

האוניברסיטה מקפידה לוודא שההצעות שנבחרות על ידה עומדות בתנאים הנדרשים על מנת להבטיח שזכויות העובדים לא ייפגעו".

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. עדי בן יעקב

    ויתבעו אותם אישית לא יהה פה סדר והראשונים? פרנסי האוניברסיטה.

בא/ה לפה הרבה?
העוקץ זקוק לעזרתך!
סגירה X