עזבו את החרדים

ספק אם מדיניות הקבלה של בתי הספר החרדיים מבטאת הגיונות של הסללה עדתית מעמדית. סלקטיביות ובידול רוחני הם מאושיות החברה החרדית כולה, והם לא נעדרים גם מהחברה החילונית
רמי אדוט

ביהמ"ש לעניינים מינהליים  (עת"מ 55600-10-10) דחה עתירה לחיוב מוסד חינוך חרדי לקבל תלמיד, ילד בן שש, ללימודים במוסד. בית המשפט קיבל את עמדת המוסד לפיה אי-קבלת התלמיד נבעה מאי התאמה בין אורח חייה המסורתי של משפחתו לבין רוחו הדתית – חרדית של המוסד. נשמע לכם מוכר? אתם כבר מתעצבנים על החרדים האשכנזים האלה הגזעניים באופן כה בוטה וגלוי ? בדקו שוב, כי במקרה זה מדובר בסירוב של מוסד מרכז המעיין – מוסד חרדי "ספרדי" לקבל תלמיד שגם הוא ככל הנראה ממשפחה מזרחית.

פסק הדין הזה מחזק אצלי מסקנה שלא בדיוק עולה בקנה אחד עם סדר היום של צדק חברתי ושוויון בתחום החינוך. במילים אחרות, מה שאומר אולי לא יהיה פופולארי בקרב פעילים שאני שותף במאה אחוז לתפיסת עולמם בתחום החינוך. רבות דובר על אפליית הילדים והילדות המזרחיים בבתי הספר החרדים ושל בית יעקב בפרט. לי יצא להכיר את הנושא לא רק דרך האינטרנט אלא גם במפגש עם קבוצות הורים שהתלוננו על אפליה בהמשך לעבודת האגודה לזכויות האזרח בנושא שבזכותה נקבע פסק הדין המקורי אשר אסר על אפליית ילדים מזרחים בבתי הספר הללו באמצעות שימוש בכלי המכסה או בכלי של התאמה לרוח בית הספר.

חרדים בכותל. לא רק האשכנזים סלקטיביים. צילום: cc by-premasagar

הטענה של העותרים לפיה הילד נפסל משום שמשפחתו היא משפחה חד הורית נדחתה על-ידי בית הדין, ובמקומה התקבלה הטענה לפיה הוא נפסל על רקע מידת הדתיות של האם ונקבע כי פסילה זו הייתה לגיטימית. בינינו, מה זה משנה?  פסילה על בסיס "מסורתיות" בלתי מספקת היא יותר טובה מפסילה על בסיס מבנה המשפחה? שתיהן דומות מאד מבחינת ההיגיון החברתי. שתיהן דוחות את השונה ומרחיקות את השוליים הרחבים של החברה הדתית, במקרה זה, הדתית מזרחית שנמצאת ביחסים עם החרדיות המזרחית.

אני טוען שמקרה זה ומקרים אחרים שאני מכיר מאירים באור אחר לגמרי את המאבק של החרדים הספרדים נגד אפלייתם במוסדות החינוך החרדיים האשכנזיים. בעיני ראוי להטיל ספק אם מאבק זה באמת משתלב במאבק המתיש וארוך השנים נגד הסללה בחינוך – הסללה עדתית מעמדית. כי מה נמצאנו למדים במקרה זה? שהחרדים הספרדים נמצאים בשני תהליכים חברתיים חשובים: הראשון מהווה את הניסיון להתקבל כבעלי מעמד רוחני סמלי בתוך החברה החרדית ולא להישאר בשוליה של החברה החרדית. השני, בו זמנית, על מנת שזה יקרה, הם  צריכים להתבדל מ"עם הארץ" הספרדי (בזכותו הם עלו לגדולה פוליטית) ולמעשה להפעיל עליהם את אותה הסלקציה שלה הם מתנגדים כאשר היא נעשית על רקע עדתי מצד המוסדות החרדיים.

רבים, כולל הנאבקים נגד גזענות, בקרב החרדים-דתיים מזרחים מקבלים בשתי ידיים את ההיגיון האליטיסטי לא רק בתחום החינוך אלא בתחום הזהות שלהם בתחומים רבים אחרים.
אולי צריך לשאול את יואב ללום מה ששאלתי קבוצות הורים שהגיעו אליי – אילו הייתה האפשרות בידיכם להקים בית ספר לבנותיכם ובניכם, האם הייתם גם אתם מקימים אותו באמצעות כלי סלקציה? ודאי, ענו לי, רק שהיינו מוצאים איך לעשות את זה בלי שימוש בהגיון עדתי. היינו למשל קובעים מבחנים לרמה דתית-רוחנית וכיוצא בזה. אז זאת בדיוק אותה שיטה שגורמת לכך שבמודיעין עלית שכונה שלמה נחשבת לא ראויה להיכנס לשום בית ספר חרדי המחשיב את עצמו.

נאמר עוד מילה על מודיעין עלית – עוד מקרה שממחיש את התהליך הזה ואת המורכבות הזאת ברמה שכלל לא עלתה בתקשורת החילונית או בתחומי הפעילים לצדק חברתי. במודיעין עלית נוצרה אותה מצוקה בשל סירוב מוסדות בית יעקב לקלוט את כל המזרחים שרצו להירשם ורצו רבים להירשם. הלחץ הלך ועלה והמכסות לא הועילו. מה עשו  הרבנים המקומיים? הקימו סמינר נוסף של בית יעקב שמיועד לבנות ספרדיות. אלא מה? כדי שזה יהיה סמינר נחשב שרוצים ללכת אליו, הוא חייב להיות קטן וסלקטיבי מבחינה רוחנית (חלילה לא עדתית, הרי כאן מדובר על סמינר לספרדיות) וכך שוב אין סיכוי לבנות שכונה מסוימת במודיעין עלית להתקבל לסמינר שמיועד בדיוק לבנות ספרדיות.

איך יודעים שהסמינר טוב ושווה את המאמץ לנסות להתקבל אליו ? בכך שרבים לא מתקבלים אליו. לפני הצקצוקים וקריאות השבר כדאי לבחון את העניין בעין מפוכחת. שמא יש מי שסבור שניתן להפעיל קריטריון אובייקטיבי של "רמה רוחנית" או "רמה דתית" שלא יעשה "פרופיילינג" עדתי או קהילתי אחר למשפחת המועמד לבית הספר? אולי אנחנו צריכים לעזוב את החרדים, ובכללם את המזרחים המתחרדים לנפשם. אולי זאת הבחירה שלהם להפוך  לחלק מחברה כה מורכבת ששאלות הבידול הרוחני הן שאלות המגדירות אותה.

אולי צודקים החרדים שבאו לבית המשפט במקרה של עמנואל, וביניהם ספרדים, כאשר אמרו שיש כאן השלכה וצביעות ברורה. במקום להיאבק בהסללה ובגזענות הסמויה בתוך החברה והמערכות החילוניות והממלכתיות דתיות, נטפלים כולם לגזענות הגלויה של החרדים. אבל זו האחרונה מונעת מכוחות אחרים. אולי יש בה מרכיבים של גזענות מוכרת כלפי חוץ. אבל בעומק הדברים, לא זה הסיפור של החברה הישראלית ושל המבנה המעמדי-גזעני שלה שבו נשבענו להילחם.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גרי רשף

    כללית נכון- בחברה ליברלית ופלורליסטית ראוי לתת ל"אחר" לחיות בדרכו: רוצים לחיות באורח חיים בו קיימת הפרדה והסללה מגדרית ועדתית? שיהיה להם לבריאות: אין טעם לריב איתם על כך שגם לילד ספרדי מותר להתקבל לבית ספר אשכנזי ושגם אשה יכולה להיות רב..

    הבעייה היא שבתי הכנסת והספר האלה ממומנים על ידי המדינה, וכאן ראוי היה לעצור ולומר: רוצים השתתפות של המדינה? תעמדו בקריטריונים! לא רוצים לעמוד בקריטריונים? אין השתתפות!

  2. עמית כהן

    התרגלתי להיות זה שקורא וחושף אחרים כגזענים אז זה שהציבור הישראלי החופשי כולו מצטרף בקריאות צדקניות שכאלה גונב לי מהעבודה.

    מי כמו השמאל הרדיקלי יודע לטעון ש"פשע לא מצדיק פשע אחר"? אז למה בדיוק כאשר זה מגיע לחרדים, חברה גזענית, פאנטית, שמרנית, שמדכאת נשים ומזרחים ברמות שבחברה החילונית ממזמן כבר נתפסות כלא-לגיטימיות (זה שהם הוחלפו על ידי אפליה "רכה" יותר לא מוריד מכך) פתאום חלקים מסוימים בשמאל הזה נהפכים למגניהם? גזענות רכה חילונית לא מצדיקה גזענות גסה חרדית. אפילו גזענות גסה חילונית לא מצדיקה או מפחיתה מהחומרה או מהצורך לגנות ולפעול נגד גזענות גסה חרדית.
    יש שיגידו שזו הזדהות עם מיעוט. אבל מדובר פה במיעוט עם פריבילגיות יתר. פריבילגיות שלא קיימות לשום ציבור אחר בשום מדינה בעולם.

  3. אורי זקהם

    בהרבה בתי ספר ממלכתיים ישנן כיתות לילדים שבעבר היו לומדים בבתי ספר מיוחדים – ילדים עם אוטיזם קל, קשיי למידה – אבל הם לומדים באותו בית הספר עם כלל התלמידים ולא מועפים החוצה. הם ביחד עם כלל התלמידים בהפסקה ובשאר פעילויות בית הספר. הם משולבים עם כלל התלמידים במידת האפשר. זה המקרה של בני הצעיר.

  4. ג. אביבי

    ראשית, כותב המאמר מאמץ את החלטת ביהמ"ש ואת עקרון הסלקציה על רקע "רוחני". כעת כשהסלקציה לגיטימית אליבא הכותב, מה גם שש"ס הפעילה אותה, הרי כל סלקציה "מנומקת" בעיניו כשרה. מכאן מכשיר הכותב את האפליה הגזענית הבוטה של חרדי אשכנז נגד מזרחים ואתיופים, כי להגנתם תמיד יוכלו אלה לטעון על אי התאמה רוחנית. לפי הגיון זה כל בית ספר חילוני יכול לפסול קבלה של תלמידים מזרחים, אתיופיים ופלסטינים על רקע "אי התאמה רוחנית/תרבותית", בעיקר אם הנהלתו מצהירה שזה לא מטעמי גזע או הסללה מעמדית.
    להזכיר: א. התלמיד שנדחה הוא מזרחי. אם הנדחה ע"י אותו מוסד היה אשכנזי/רוסי הייתה קמה צעקת תקשורתית על קיפוח האשכנזים והרבה מזרחים היו מצטרפים אליה.
    ב. ביהמ"ש המאשר הוא מוסד אשכנזי אליטיסטי. החלטת ביהמ"ש המנהלי נועדה להכשיר מעשי אפליה / סלקציה רחבי היקף המתקיימים בבתי הספר החילוניים והממלכתיים-דתיים בהם לומדים ילדי האשכנזים. האפליה הזאת היא ברובה הגדול על רקע גזעני/מעמדי, גם אם היא מוסווית בטענות צבועות כגון אי התאמה מסיבות אחרות.
    ג. המוסד הדוחה שייך לתנועת ש"ס. זאת התנועה שמנהיגיה משתפים פעולה עם הגזענות האשכנזית חרדית נגד תלמידים/ות מזרחים.
    ד. הארגון היחידי שהרים ראש בישראל נגד האפליה הגזענית הוא נוער כהלכה בראשות יואב ללום. ש"ס נאבקת נגדו, כי הוא מציג את מנהיגיה רקובי המוסר כמשת"פים של חרדי אשכנז האנטי-מזרחים. אם גם המזרחים הלא חרדים ישללו את פעילותו, תהיה זאת אמירה גורפת בזכות הגזענות האשכנזית האנטי מזרחית באשר היא.
    עוד טוען הכותב שאין טעם להיאבק נגד הגזענות הגלויה של חרדי אשכנז וזאת ע"מ לפעול רק נגד הגזענות המוסווית והמסלילה מעמדית של מוסדות האשכנזים החילוניים. ואני טוען שבאמירתו זאת הוא מכשיר כל גזענות אשכנזית, מסלילה כלא מסלילה, ובלבד שמפעיליה יודו בה בריש גלי.
    ועוד משהו. כשכל כך הרבה מזרחים מגלים סלחנות לגזענות האשכנזית-חרדית ואף מכשירים אותה, כדאי להזכיר להם עוד כמה עובדות: הסלקציה במוסדות חרדי אשכנז איננה מעשה נקודתי. היא מתקיימת באופן גורף בכל מערכת החינוך החרדית אשכנזית. היחס למזרחים/יות שם הוא כאל בהמות טמאות. שום טענה על בידול רוחני לא יכולה להצדיק את זה. הסלקציה הזאת היא המשך ישיר של חוק הפרדת הגזעים הלא כתוב הנהוג בקרב החרדים האשכנזים. היא מצווה המקוימת ע"י חרדי אשכנז יותר מכל תרי"ג המצוות הכתובות. הגזענות הזאת והנחישות של מחולליה מחלחלת בעקביות לשאר המגזרים האשכנזיים. היא הולכת ומתפשטת במוסדות הממלכתיים-דתיים האשכנזים ומשם גם לכל המוסדות החילוניים. היא תקבל מעמד של חוק מדינה – גם אם הוא לא כתוב.

  5. ג. אביבי

    הנה עוד משהו על השימוש החרדי-אשכנזי במושג "אי צניעות" (וריאציה על שוני תרבותי/רוחני), ע"פ הראיון שבקישור שהעניק יואב ללום ל'סופשבוע' (25/6/10):

    המראיין: מאיזו סיבה לא רצו לקבל את הבת שלך לבית הספר?
    יואב ללום: "רק אחרי שהגשתי עתירה נגד בית הספר ומשרד החינוך עורך הדין הציג לי מסמך שבו המנהלת כותבת שהסיבה לאי קליטתה של הילדה היא הופעתה הלא צנועה של אשתי. כשאומרים דבר כזה לאדם חרדי, טענותיו מסתיימות. מבייש אותו להתעסק בצניעות של אשתו".
    המראיין" אשתך מתאימה להגדרה הזו?
    ללום: "אשתי צנועה ויראת שמים, לבושה בסטנדרטים שמקובלים במגזר החרדי. מנהלי בתי ספר מנצלים את הטיעון הזה אינספור פעמים כדי לכסות על גזענות. הם אומרים, הפאה של אשתך ארוכה מדי, יש לה עגילים בולטים, הכפתור שבחולצה נמוך באלפית הסנטימטר ממה שצריך. אם הקריטריונים האלו היו חלים על ספרדים ואשכנזים באותה מידה, הייתי שותק. זכותו של בית ספר חרדי לקבוע כללים אחידים. אבל למי שמקורב מגמישים את הקריטריונים ולמי שלא, מקשיחים. ולא מדובר רק בספרדים ובאשכנזים, אלא גם במשפחות אשכנזיות שמכל מיני סיבות סר חנן בעיני מנהל בית הספר". סוף ציטוט.

    וכדאי לזכור עוד כמה דברים על חרדי אשכנז המופלאים:
    חרדי אשכנז נחשבים כאן לאנטי ציוניים ולכן חלק מהכותבים כאן מגלים סלחנות הן כלפי גזענותם נגד מזרחים ופלסטינים והן כלפי תמיכתם בימין הפוליטי הציוני.
    נציגי הזרמים העיקריים של חרדי אשכנז היוו חלק מרוב הממשלות שכיהנו בישראל, גם אם במעמד סגני שרים, לכן הם חלק בלתי נפרד מהממסד הציוני. הם תמכו ותומכים כמעט בכל גחמה תוקפנית של ישראל נגד הפלסטינים ונגד מדינות ערב השכנות. הם מקבלים את התקציב שלהם ישירות מהמדינה הציונית וכך גם מוסדותיהם הגזעניים.
    לציבור הזה יש פריבילגיות שאין לאחרים: פטור משרות צבאי, פטור מבעיות פרנסה, פטור משפיטה ערכית על התנהלותם, כגון מעמד האישה והגזענות האולטרא-קיצונית שלהם.