string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

לזכור את ויק

ג'ף הלפר נפרד מחברו, פעיל השלום ויטוריו (ויק) אריגוני, שנרצח שלשום בעזה והותיר חור ענק בלב, בחיים ובמאבק למען זכויות אדם באשר הן
ג'ף הלפר
טקס זיכרון לפעיל האיטלקי ויטוריו (ויק) אריגוני בבית לחם, 15.04.11. צילום: אן פאק / אקטיבסטילס

פחות משבועיים אחרי שאיבדתי חבר ועמית, ג'וליאנו מר חמיס, אני נאלץ כעת להתאבל על מותו של חברי למשט "עזה החופשית", ויטוריו (ויק) אריגוני, שנרצח שלשום באכזריות על ידי קיצונים דתיים בעזה. ויק היה דומה לג'וליאנו – לא רק פיזית, אלא גם באישיותו העליזה ובהתעקשותו לעמוד לצד המדוכאים כשהם נזקקו לו.

ויק היה באמת גדול מהחיים. הוא היה מלא באנרגיה, שילוב בין אושר, אחווה וחוסר סבלנות להגבלות התנועה על ספינות ובתי כלא כמו עזה; ויק היה מניף אותך באוויר, או מתגושש עימך – הוא היה בחור גדול ונאה, נלהב ומחויך אפילו במצבים הדכאניים והמסוכנים ביותר – כאילו לומר לך: "יאללה! הספינות הישראליות האלה, שיורות בנו ובדייגים הפלסטינים, לא יוכלו לסולידריות שלנו, לכעס שלנו ולצדקת מטרתנו!" (ויק נפצע באחת מההתנגשויות האלה). הוא היה בא מאחוריך ואומר: "הכיבוש ייפול בדיוק כך!" (בעודו מפיל אותך לקרקע, צוחק ומשועשע).

ויק. צילום: ISM

ויק, שכמוני קיבל דרכון ואזרחות פלסטינית כשפרצנו את המצור על עזה והפלגנו לתוך נמלה באוגוסט 2008, היה פעיל שלום מובהק. על אף שהיתה לו משפחה באיטליה, הוא קשר את גורלו עם הפלסטינים (בכל לבו, כהרגלו. בעמוד הפייסבוק שלו כתב "חי בעזה"). הוא היה ידוע בעיקר בכך שליווה את הדייגים העזתיים בעת שניסו להמשיך בעבודתם, למרות הירי הכמעט יום-יומי של ספינות חיל הים שדחקו אותם למים הרדודים, המזוהמים ונטולי הדגים של עזה. לפחות 18 דייגים נהרגו בעשור האחרון, כ-200 נפצעו, ספינות רבות ניזוקו וציוד רב הושמד. אבל בעיתות מצוקה, ויק היה מעורב ישירות בכל מקום בו נזקק בעזה, גם בין החקלאים וגם בין הילדים למודי הטראומה. ספרו, Gaza: Stay Human, מתעד את חוויותיו משלושת השבועות של ההתקפה הישראלית על עזה ב-2008-9.

כשנודע דבר חטיפתו, צצו באופן ספונטני מאות פניות ובקשות לשחרורו, לא רק מקהילת השלום הבינלאומית אלא במיוחד מהאוכלוסייה הסובלת בעזה. טקס אזכרה נערך אתמול בעזה ובמקומות נוספים בגדה. ויק עבד בגדה כמו גם בעזה, ונכלא שלוש פעמים עד שגורש בידי ישראל. אבל פעילותו לא התבטאה באקטיביזם בלבד. ויק היה רב-אמן של תקשורת – פיזית, מילולית, כתובה (הבלוג שלו, Guerrilla Radio, היה מהפופולריים באיטליה) – והוא שילב בקלילות בין חוויות אישיות לדיווחים ולניתוח.

ויק היה מה שאנחנו מכנים "עד". מישהו שמציב את עצמו באופן ממשי עם המדוכאים וחולק איתם את הניצחונות, הטרגדיות, הסבלות והתקוות. ואולם הוא היה גם מישהו שניסה דרך פעולותיו לגרום לשינוי אמיתי. הוא, כמו ג'וליאנו, רייצ'ל, טום ופעילים בינלאומיים אחרים שהקריבו עצמם למען השלום והצדק בפלסטין ובעולם, מותירים חור ענק בלב, בחיים ובמאבק. אינני רוצה ליצור את הרושם שאיננו מזועזעים מרצח חברינו ועמיתינו, חלק מקבוצה קטנה מדי של פעילים למען זכויות אדם, שלום, וצדק. אבל כרגע אתן לאבל שלנו לדבר.

אני מתגעגע אליך, בנאדם. אבל בכל פעם שארגיש עייף או מיואש, אני ארגיש איך אתה מרים אותי עם חיוך ענק וצחוק, מאיים לזרוק אותי מהסיפון אם אהסס לרגע מלקחת חלק במאבק. היית ועודך הכוח שמאחורי המאבק בחוסר צדק. תמיד תישא אותנו ותעורר בנו השראה. כמו הדייגים הפלסטינים שאהבת כל כך, אנחנו וכל מי שנלחמים למען יסודות החיים ברחבי העולם מקדישים עצמנו למימוש החזון שלך.

צ'או, חבר.

הכותב הוא מנהל הוועד נגד הריסת בתים

למאמר באנגלית באתר ה-ISM

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. רועי

    תודה על הטור הנהדר הזה.

  2. מיכאל

    ובכ"ז ודווקא בגלל זה- האם אין מקום להתייחס גם לזהות הרוצחים? או שהכותב חושש מטעמיו להיכנס לזה. אם זאת הסיבה אבין זאת- אבל זה יהיה מעציב מאד. גם במקרה הנורא של ג'וליאנו גם כאן, השתיקה של השותפים לדרך בכל הקשור לנסיבות הרצח מעוררת אצלי שאלות ותחושה מטרידה. ראוי להיאבק ולהוקיע כל גורם אלים ולא צודק, ובעיקר אם הוא חלק ובשר מבשרה של החברה שלמענה אנשים כג'ול וויטוריו הקריבו את חייהם. אני חושב שהתוקף והיושרה של עשייתם רק תתחזק מהוקעה כזאת, ותחבר אליהם שותפים נוספים.

  3. רמי יובל

    וזכויות האדם. אם יש תקוה למדינתנו ולאזור כולו היא תקוה שהם נוטעים ומטפחים. לעולם לא נשכח אותם. ומיהו הרוצח הנבל? הכיבוש האינסופי הוא שהרג את ויטוריו והוא שמאיים על כולנו.

  4. דרור בל"ד

    פרט לכך, היו התייחסויות לרצח, ואפילו בתקשורת הציונית הן זכו לאזכור. מומלץ מאד לראות את "מבט שני" האחרון. זכרייה זביידי טוען שארגון גדול או מדינה ביצעה את הרצח הזה (ותבין מזה מה שאתה רוצה). איסמעיל הנייה אמר כי זהו פשע כלפי העם הפלסטיני והבטיח, כמו זביידי, לתפוס את הרוצחים.

    העם הפלסטיני, רובו ככולו, אימץ את דרכו המוצלחת של בן גוריון (עם הצלחה לא מתווכחים): נילחם בג'יהאד האיסלמי כאילו אין ג'יהאד ציוני ונילחם בג'יהאד הציוני כאילו אין ג'יהאד איסלמי. גם ג'ף הלפר רומז לכך. אם לא הבחנת בזאת, פתח את הקישור רייצ'ל.

  5. ליאת

    ג'וליאנו מר חי את שני הצדדים בידיעה ברורה את הסיכון שהוא לקח על עצמו. אין להשוותו עם אותו פעיל שמאל אירופאי שבא עם נאיביות גדולה בהכירו רק צד אחד של הסכסוך.

  6. רועי

    תתעוררו מההזיה הרומנטית הזו. אדם המחבק מנהיג משטר שהאידיאולוגיה שלו היא רצח, והמקעקע על ידו את המילה "התנגדות" בערבית, הוא לא פעיל שלום, אלא מחרחר מלחמה.

    1. גיא

      במקום הממשלה הייתי יותר יצירתי ומכריז "ממשלת ישראל אבלה על מות סוכנה הנאמן בעזה" ואז היינו רואים איך היו מתייחסים לגופתו-עונש הולם לפעולתו האנטי-ישראלית

  7. רפיטר

    פעיל שלום בעזה = בתולה בכלא של גברים.

    מי שהולך לישון עם כלבים, שלא יתפלא שיקום בבוקר עם פרעושים.

    והמשפטים הללו נאמרו די והותר בכל אתר חדשותי כלשהו, בכל פורום ובכל אתר בכלל שקיים ברשת.

    ערבים, רובם ככולם, הם ל-א פרטנר לשלום. תבינו את זה, בטרם תספגו עוד אבדות.

  8. אלי קליר

    רציתי לדעת מה הסיבה שרצחו
    אותו, באילו מסיבות, מי היו
    אלו, ואלו שעשו זאת- כיצד הם מתרצים את הרצח?

  9. דניאל

    אני לא יודע מי מבינכם באמת קרא את אמנת חמאס ומי לא, אבל שאומרים שזה המסמך הכי קרוב עד עכשיו לאידאולוגיה הנאצית יש בזה הרבה מן האמת.
    כשמצטטים שם פסוקים מהקוראן הקוראים להרג יהודים כשטוענים שהיהודים אחראים למהפיכה הצרפתית ולמלחה"ע ה-1, אני מפקפק בקשר שבין חמאס ללוחמי חופש ויותר נוטה לראות בהם איסלמיסטים ששילבו אנטישמיות אירופאית קלאסית באג'נדה שלהם.
    באשר לויטוריו אריגוני, מיש שקשר את גורלו עם אותם אנשי חמאס מגיעה לו קבורה של אחרון הנבלים.
    אין רומנטיות בשום צד לא במתנחל שמהלל את ברוך גולדשטיין, ולא באנטישמי שמחבק את החמאס. לא כל חובש כיפה הוא דתי, ולא כל אקטיביסט הוא פעיל שלום.