string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

זאת לא המסיבה שלי

מצעד הגאווה שייערך ביום שישי הוא מסיבה ענקית שלכאורה מזמינה את "כולם" (לרבות תיירים הומואים עשירים מחו"ל), אך למעשה מדירה רבות ורבים אחרים/ות. המצעד הרדיקלי מציע אלטרנטיבה
פנינה מולדובנו

לקראת מצעד הגאווה 2010, ישבנו אני ועוד כמה פעילות ופעילים בפגישה במרכז הגאה בתל אביב. את הפגישה ניהלו גברים הומואים אשכנזים, המאיישים עמדות כוח בקהילת הלהטבא"ק (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים/ות, ביסקסואלים/ות, אינטרסקס, קוויר). הפגישה נועדה לרכז את בקשות חברות וחברי הקהילה לאופי מצעד הגאווה, תוך שיתוף החברות והחברים בתהליך קבלת ההחלטות ופעילות בשקיפות מלאה. אלא שהפגישה התבררה כניסיון לסתום פיות. אותם בעלי כוח טענו שנבחרה מראש ועדה המורכבת מאנשי מקצוע הקובעת את תכני, מראה והתנהלות המצעד. נקודות שהעלנו היו מסובכות ליישום, הועלו בשלב מאוחר מדי בתכנון המצעד או עצבנו את מקבלי ההחלטות. המצעד, כמו תמיד, היה מסיבה ענקית שלכאורה מזמינה את כולם, במיוחד עשירים ותיירים הומואים מחו"ל, אך למעשה מדירה רבות ורבים אחרים/ות.

סרטון התדמית Israel – Gay Oasis:


מצעד הגאווה הרשמי בתל אביב מנוהל על ידי חבורת גברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שלולא היו הומואים לא היה שום הבדל בינם לבין ההגמוניה הפטריארכלית, הקפיטליסטית וההטרוסקסואלית שכולנו חיות בה. מצעד הגאווה העירוני אינו מחאה הקוראת לשחרור מאותם כבלים, אלא ניסיון עיקש להנציח אותם. כאשר קבוצה מצומצת מחליטה על אילו זכויות כדאי להאבק, אילו קולות הם רוצים לשמוע, מה חשוב ומה אינו חשוב, היא משעתקת דפוסים מדכאים. ואולי זה מתאים להם, כי הם, המתיימרים לייצג אותי ורבות נוספות, למעשה מאוד רוצים להיות "כמו כולם".

קמפיין "שווה להיות גאה", מצעד הגאווה 2011. שומרים על ההגמוניה

להיות "כמו כולם" מבחינת המצעד הרשמי פירושו להינשא, להביא ילדים, להתרועע עם סלבריטאים, ללחוץ יד לפוליטיקאים, לעבוד בעבודה "מכובדת" ולגור במרכז, באזורים ה"טובים". להטבא"קים מזרחיים; להטבא"קים פלסטינים; להטבא"קים שאינם גרים במרכז; טרנסג'נדרים הנקלעים לאלימות יומיומית או ביסקסואלים/ות שלכאורה כלל אינם קיימים; להטבא"קים בדס"מיים; מהגרי עבודה ופליטים; נשים; מי שאינו/ה עונה למשטור מגדרי של גבר/אישה, ועוד קולות מושתקים רבים, אינם חלק מתוכנית-העל לפיה "שווה להיות גאה".

השאלה שעולה מיד היא: שווה למי? או מי שווה? חלק מבעלי הכוח, בניסיון מדומה להתחבר לשוליים להם הם אחראיים מלכתחילה, מנסים לצבור הון פוליטי כשהם מדברים על דיכוי של מיעוטים להטב"אקים מסוימים, ולכאורה מעוניינים להיאבק למענם אך בה בעת שומרים על ההיררכיה בחירוף נפש.

הלכה למעשה, המצעד העירוני הוא מסיבה שאם כבר הוזמנתי אליה, אינני שייכת לה כלל. משאיות מסחריות המפרסמות אי אילו חברות גוזרות רווחים על חשבוני. כאשה, אין לי מרחב בטוח ואני נתקלת בהטרדות מיניות. מכריחים אותי לבחור אם אני גבר או אשה בכניסה לשירותים. יקראו לי "קוקסינל" או "קוקיצה" אם סיווגו אותי כגבר והתלבשתי לא בהתאמה. אין לי זכות להשמיע את קולי על בימת הדוברים, כי כמה מקורבים לצלחת החליטו שהפוליטיקאית הזאת והסלבריטאי הזה יותר חשובים ממני – לא משנה אילו אמירות הם נשאו בעבר ובטח שאין זה משנה שמעשיהם פגעו בקהילה הגאה. בסוף הצעדה אגיע למסיבת חוף חסרת תוכן.

בשנים קודמות התעקשתי להשמיע את קולי בתוך ההמולה הזו, כמו שקולות אחרים התעקשו להביע את עצמם. מקבלי ההחלטות קובעים "שכל אחד יצעד איפה שטוב לו", מנסים בכוח לשמור על המקום שלהם שמתחיל להיסדק. אט-אט נוצרים סדקים. קולות מחאה נשמעים גם בתוך המרכז הגאה וגם אל מול גורמים בעירייה. הקולות הללו לא ידומו. הם מתאגדים לרעש. לא רעש של משאיות ממוסחרות, רעש חגיגת זהויות שונות. לכדי מצעד של מחאה הקוראת לשחרור, הקוראת לשינוי שורשי. זה הרעיון מאחורי המצעד הרדיקלי* וזו המטרה שלו.

המצעד הרדיקלי מתנגד למצעד העירוני, אך עומד בפני עצמו. הוא מציע אלטרנטיבה למציאות אחרת. מי שמרגישות/ים שקולותיהם/ן לא נשמעים מוזמנות ומוזמנים להשמיע את עצמם/ן. אנחנו פועלות למען זה שאף קול לא יאפיל על קול אחר, וזאת מתוך מחשבה שאמנם הכרחי לשמור על הספציפיות של כל מיעוט ודיכוי, אך מאחר והשורש לכל הדיכויים הוא זהה, על-ידי איחוד מאבקים נוכל לשנות את החברה כולה מן היסוד.

מתוך דף הפייסבוק של "שווה למי?" - קמפיין התגובה של המצעד הרדיקלי
מתוך דף הפייסבוק של "שווה למי?" - קמפיין התגובה של המצעד הרדיקלי

במצעד הרדיקלי תוכל לצעוד כל אחת בלי לטשטש חלקים מהזהות שלה ובלי הצורך להתאים אותה לשאר. כל אחד וכל קבוצה יוכלו לצעוק סיסמאות, למחות על מה ומי שמדכא אותם ולהציע אפשרות אחרת. הרעיון אינו פלורליזם, כי אין מקום להשמעת קולות גזעניים, אלא ביטוי רעיונות מודחקים. מתוך מחשבה פמיניסטית, אנחנו רוצות ורוצים ליצור מרחב בטוח לנשים ולא/נשים המאתגרים/ות בינאריות מגדרית. מתוך מחשבה רדיקלית, במצעד לא יצעדו חברות מסחריות, ובסוף הצעדה נרכז בימת דוברים ודוברות בה לא ינאמו פוליטיקאים המנסים לגזור קופון פוליטי, ולא בהכרח להטב"אקים מפורסמים, אלא אינדיבידואלים/ות בעלי/ות זהויות והשתייכויות ארגוניות שונות – בעצם, כל אחד ואחת שמזדהה עם אידיאולגיית המצעד ורוצה לומר משהו.

אני לא בטוחה שזו מסיבה, אבל זו בהחלט חגיגה.

ביום שישי, 10.6.11, כשהמצעד העירוני יפנה ימינה בבוגרשוב פינת בן-יהודה, אני אפנה עם המצעד הרדיקלי שמאלה (נכון ליום רביעי בצהריים, המשטרה לא אישרה לצאת מתוואי המצעד. אנחנו שוקלים את צעדנו, אך מתעקשים שהמצעד הרדיקלי יתקיים)

* מקורו של המונח "רדיקלי" במילה הלטינית "רדיקוס" שמשמעותה היא שורש. פוליטיקה רדיקלית מבקשת לשנות את המבנה החברתי הדכאני מן השורש

———

עוד על יום הגאווה:

הרחק מגן עדן | הילה עמית

הזדמנות לפוליטיקה קווירית | אייל גרוס

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. טלי ק

    בהצלחה עם המצעד הרדיקלי

  2. גופי

    המצעד הראשי הוא ממוסחר, אבל הוא הרבה יותר דמוקרטי מהכת הטהרנית והצדקנית שמובילה את "המצעד הרדיקלי".
    אפילו בטקסט הזה את כותבת שזה לא יהיה פלורליסטי

  3. דרור ק

    אם בפסקה הראשונה מופיע הביטוי "גברים אשכנזים". ובכן גבירותיי, רבותיי, וגם כל מי שמהרהר/ת בזהותו המינית, קצת סטטיסטיקה. יש הרבה יותר גברים הומוסקסואלים מנשים הומוסקסואליות (לסביות). למה? אף אחד לא יודע. קשה להפיק סטטיסטיקות מדויקות, אבל ההערכה היא שיש 2 גברים הומוסקסואלים על כל אישה לסבית. קחו בחשבון שלפחות חצי מאוכלוסיית היהודים במדינה הם אשכנזים, הוסיפו לזה את העובדה שהאוכלוסיות היהודית-מזרחית והערבית יותר שמרניות, ותגיעו למצב שבו כל פגישה של הומוסקסואלים/ות בישראל תורכב בעיקר מגברים אשכנזים. הסטטיסטיקה עושה את שלה, גם אם הפוליטיקלי-קורקט נורא רוצה אחרת.

    לגבי מעמדם הסוציו-אקנומי של אותם גברים אשכנזים הומואים מהסטטיסטיקה – זה נכון לגבי כמעט כל ארגון התנדבותי. מי שעושה דברים בהתנדבות על חשבון זמנו וממונו הפרטיים, כנראה שיש לו כסף. אחרת הוא לא היה מוצא זמן לישון. אולי זה עוד עדות לכך שבארץ דורשים מהעובדים יותר מדי, אבל כל עוד זה המצב, הכותבת תמשיך למצוא את עצמה לזוועתה בקרב גברים אשכנזים הומואים אמידים. סטטיסטיקה וכלכלת זמן.

    מעמד ההומוסקסואלים בישראל הוא מהטובים בעולם. ישראל תמיד הייתה בראש המדינות הסובלניות כלפי הומוסקסואלים (ביחס למדינות אחרות בזמן נתון) וזה באמת דבר שמעורר הרבה גאווה, לא רק בקרב הומוסקסואלים/ות. יש מקומות בישראל שבהם קשה להיות הומוסקסואל, אבל דווקא החוק הישראלי ורשויות השלטון מספקות הגנה לא רעה. יש כמובן גבול למה שהמדינה יכולה לעשות, ויש גבול להישגים שאפשר להשיג בפרק זמן כל-כך קצר. המאבק לשוויון זכויות לנשים נמשך יותר מ-150 שנה ויש כאלה שטוענים/ות שהוא עוד לא הסתיים. המאבק לזכויות הומוסקסואלים/ות טרנסג'נדרים וכו' החל לפני זמן לא-ארוך.

    לגבי השאלה במה צריך להתמקד המאבק – הומוסקסואלים הם בני-אדם, וכבני אדם גם הם רוצים לחיות בזוגיות שתקבל הכרה חברתית ומשפטית, וגם הם רוצים בסופו של דבר להשתלב בחברה. בני-אדם הם יצורים חברתיים, והעונש הגדול ביותר לאדם הוא בידוד. ההומוסקסואלים/ות הצליחו לפרוץ את הבידוד הזה, ואך טבעי שעכשיו הם עסוקים בשאלה איך להשתלב בחברה הכללית.

    לגבי נושא הפונדקאות – כאן אני בהחלט מסכים. פונדקאות פירושה לקחת אישה בריאה ולהעביר אותה טיפולים רפואיים מיותרים. אין לזה הצדקה, גם אם זוג הומוסקסואלי מאוד רוצה ילדים. הזכות של אלה לא באה על חשבון זכותה של אישה לבריאות מלאה.

    לגבי המאבק בזנות ובניצול קטינים – זה לא משהו שקשור בהומוסקסואלים דווקא. אני אפילו לא בטוח שהתופעה קיימת בקרבם יותר מאשר בקרב מגזרים הטרוסקסואלים. המאבק כאן צריך להיות מאוד נחרץ, אבל ההתמקדות דווקא בהומוסקסואלים היא לא לעניין.

  4. גרי רשף

    גם אני מרגיש קצת לא בנוח עם המצעד "הרגיל" שלא ברור כיצד הוא קשור לנושא. כסטרייט נחמד לי לראות נשים נאות בלבוש מינימלי מחוללות, ולאחרים כיף לראות גברים; אך מה זה קשור לזכויות הלהט"ב?

    יחד עם זאת הפתרון שגוי: אני מבין שמאבקך למען הנושא מושרש בהשקפת עולם שמאלנית רדיקאלית, אלא שרוב הלהט"בים אינם שמאלנים רדיקאלים. אם תצליחו במאבק תפסידו אותם, וגם אותי.

  5. דנה ג. פלג

    השאלה היא לא כמה הומואים אשכנזים ועשירים יש, אלא מה הם עושים עם זה? האם הם משתמשים בכוח שלהם כדי ליצור דימוי שמעתיק את החברה ההטרו-נורמטיבית, ובכך מוחק אלטרנטיבות, מוחק ומדיר זהויות אחרות – או נעזרים בו כדי לשנות את החברה? פרופ' אייל גרוס למשל, הוא הומו אשכנזי, שנעזר במעמדו האקדמי כדי לקדם נושאים פמיניסטיים וקוויריים, רובם שנויים במחלוקת קשה באקדמיה. ויש עוד הרבה דוגמאות. גם המרכז הגאה היה יכול להפוך למרכז שחובק את כל הקולות בקהילה, שמגן ומקדם מיעוטים מיניים ואחרים. במצב הנוכחי, המקסימום שיניב ויצמן מסוגל לעשות הוא לשלוח מכתב, חמישה-שישה ימים לפני המצעד העירוני ולקבול על אי שיתוף פעולה מצד הקהילות הבי והטרנס, שבשלן אין דוברים במצעד מאותן קהילות, תוך התעלמות בוטה מהיחס המשפיל והדוחק לשוליים אליו זכו פעילותים מקהילות אלה ואחרות לעומת פוליטיקאים כמו ציפי לבני שטענו שזהות מינית היא לא זהות פוליטית. לא נולדתי ביסקסואלית כדי להיות כמו כולם. נולדתי קווירית כי יש לי ולקוויריות מסר אחר לחברה. וזה לא המסר של המצעד העירוני ושל המרכז הגאה. לכן אני נפגשת עם חברותיי מכל המגדרים למשמרת מחאה בבן יהודה פינת בוגרשוב ביום שישי הקרוב ב-13.30.

  6. דרור ק

    את עושה שגיאה לוגית וקונספטואלית שהיא נפוצה מאוד באתר הזה.
    את יוצאת מתוך הנחה שכל הסדר חברתי קיים הוא בהכרח פסול וצריך להיאבק בו. העובדה שאנשים חיים בסדר חברתי מסוים אין פירושה שהסדר הזה בלתי-ראוי. לפעמים אפילו להפך – זה לפעמים אומר שזה ההסדר האופטימלי שנוצר אחרי הרבה ניסוי וטעייה במשך דורות. יש מצבים שבהם סדר חברתי הוא באמת גרוע וצריך להחליף אותו, אבל אלה דווקא המיעוט של המקרים, וגם אז הרס המצב הקיים בבת-אחת עלול לגרום יותר נזק מתועלת (למשל, ביטול העבדות בארה"ב לא הביא לשוויון זכויות אלא כעבור מאה שנה, ובדרך נוצרו קהילות עניות מאוד של עבדים לשעבר שגורלן לא היה יותר טוב מגורלם של עבדים). יש מצבים שסדר חברתי דורש תיקונים ושיפוצים, וצריך להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים – כלומר לא להרוס את ההסדר החברתי אלא לתקן אותו בעדינות. מכל האפשרויות האלה את מתעלמת.

    העובדה שהומוסקסואלים/ות בישראל אינם מוחרמים, אינם נרדפים – תופעה שלא הייתה נדירה בארץ ובעולם עד לפני 20 שנה בערך, העובדה שהמדינה מכירה בזוגות הומוסקסואלים ומחייבת מקומות עבודה להכיר בזוגיות הומוסקסואלית, כל זה לא נחשב בעינייך כי זה משעתק נורמות חברתיות קיימות? ולמה הנורמות הקיימות פסולות? אולי להפך? אולי העובדה שהומוסקסואלים/ות יכולים סופסוף להשתלב בנורמות האלה היא בדיוק התיקון שהיה דרוש להן? וגם אם את חושבת שלא, מדוע את פטורה מהספק שמא אולי דווקא את טועה ואחרים צודקים – ספק שכל אחד אמור לחוות, ולמה את פטורה מכבוד לאלה שחושבים אחרת?

  7. נא לא לסלף

    גרעין ולב הבעייה, טמון באיפיון סוציו-פסיכו-פוליטי- לכלי של אזרחי מדינת ישראל.
    כמגיבים כאן,הם יותר שמרנים,צרי-מוחין, דתיים,קנאי אדמה-קדושה, בעלי איפיון כניעה ,חרדה ועבדות בפני סמכות ומרות שמעליהם במדרג ,ודיכוי החלש שמתחתם.
    הם גרועים מהאמריקקי הקו- קלוקס-קלני הממוצע , בדעותיהם הצבאיות הבלתי פשרניות וברצונם להקריב חיי עולליהם לשווא ובמכוון על מזבח אדמה, קיבעון דפוס מוחי של שליטה וכוח וקבלת הרע,המושחת,הפתולוגי והמשמידני,כסדר הקיים הנורמטיבי ולפיכך המקובל.
    מצוות התנ"ך ערכית בעינם מערכי האהבה ,הסובלנות הקבלה ,הדמוקרטיה המעשית השיוויונית ,הסוציודמוקטית,השקיפות וטוהר המידות.
    זהו עם סיקרי.קרי, מאבד עצמו-לדעת ותוקע פגיון בלב אחיו השמאלי,החל בבית הקדום,הכוהן המושחת המנוון הפושע,דרך מצדה בה שרפו את ממגורות-התבואה ואילצו ודחפו אנשים אלי מותם ובלבד שלא יתפשרו ויצילו חייהם וחיי העם ועולליו,או ישאו ויתנו עם הריבון על זכויותיהם.
    על שם הסיקרי נטבע המושג המאוחר רוצח.
    מקרב אותו ימין מרובה ממאיר, צמחו הרוצחים הבלבדיים של מדינת-ישראל. תקצר היריעה,נזכיר את המגועל מדם יגעל,ג'ק המרטש הסדרתי טייטלבאום,רב-המרצחים גולדשטיין והמטיפים בשם תורת-המלך המתירים הרג כל השונה בשם מלכות ,למי שמתנגד למלכות-שמיים ועושי דבריה, שהרי הם רוב התגים השונים,ורוצח גרינצוויג ימח שמו וכן הלאה המטיפים להרג סיטוני ברישיון ("תורת- המלך ")הצופים ומאשרים שבשתיקה,בשער ראשי הממשלה, הצועדים בסך לנוכח מדי הס.ס יודנראט בהם הולבשו גיבורי מדינת ישראל ושבקרבם רבין הנרצח.
    עם עם כזה ,השואף לאבד לרצוח ולהשמיד את אזרחי המדינה הקוראים לשלום בכל מחיר ,הקוראים לשלווה ,עם מזי -טירוף הדם -אדמה, שלוחי מפלגות -האל היהודיות,הזהים ואף עולים בטירוף עיוועם מהמוסלמי האלקעידי הג'יהדי, אין תימה שהלהטבאק באשר הוא רובו כמעט ככולו,גם כן, שמרן, כסנופוב,מדירן, הומופוב,המזדהה עם התוקפן הסהרורי החל מבית ש"ס וכלה בדוברמני הליכוד,לבנתם ,סהרם,ומשווי ההומוסקסואליות לשפעת העופות או החזירים,שהאמצעי להדברתם, תקף גם לגבינו.
    אלו הם,כולם,המתנגדים נחרצות לברית חילונית ונישואין או אימוץ שווה זכויות ורישום שווה שלהם במשרד הפנים.
    זה עם משמידני-עצמי וההומואים הם בתחתית סולם עדיפויותיו .רק מאבקים כוחניים אנטי -ממסדיים של פרטים מחוץ למערכת הנורמטיבית,שקראו תיגר על הסדר החברתי הקיים הפכוהו, בזכות המשפט שמיוצג ע"י קומץ התובעים כגרוס המופלא,השופטים והמשפטנים השמאליים שהביאו לשינוי-מה,אך אבוי,ןשנותרו,רק ואך ורק, בתודעת המיעוט שחוקקם ואלו הזקוקוים ליישומם,מבלי-דעת ואשר ,רוב העם סבור שהינם מיותרים ואכן אין צורך להשמיעם או אין לנראות וליישומם בשטח,כל צורך כלל.

  8. רמי

    תודה על המאמר החשוב הזה. אני שמח שחשפת את אותם גברים הומואים אשכנזים (ועשירים) והצגת אותם בקלונם. דרך אגב, שכחת לציין שמלבד היותם גברים הומואים אשכנזים, הם גם שמנים שעירים ומכוערים (גהאשש"מ). כאילו, מי בכלל בחר בגהאשש"מ האלה לעמדות הכח האלה שמהן הם מחלקים משרות וכיבודים למקורבים וסוגרים דילים עם טייקונים?!?

    יחד עם זאת, אני מצטער על השימוש שאת עושה במושג להטבא"ק שרק מנציח את ההתנשאות הלסבית על פני הטרנס-ג'נדרים והבי-סקסואלים/ות. אני מעדיף את המושג טבאקל"ה שנשמע יותר כמו שילוב של טבית עראקי משובח עם דג בקלה.

  9. מעיין ר.

    ולא האמנתי! לא האמנתי שאכן ישראל משווקת את עצמה כגן עדן להומואים, לא האמנתי שכל המרואיינים בווידאו הם גברים , אשכנזים (חלקם עילגים עד כדי גיחוך).

    מדהים איך הגאווה מגויסת לטובת הרוח הניאו-ליברלית ולמאמצי ההסברה של ישראל כאי של שפיות במזה"ת. מביש לקחת חלק בחגיגה מעוותת כזו.

  10. נתן.

    אני בטוח גם שהם קוראים ספרים של עמוס עוז, הנבלות!! ואולי חלקם גם הצביעו בעבר ל (טפו!טפו!טפו!)יוסי בילין….

    וברצינות –
    קשה לתאר במילים כמה הנפש קצה בסוג הטהרנות והצדקנות הזה שהפכה את השמאל הישראלי לבדיחה אחת גדולה.
    בעוד הימין הולך ומשתלט על כל חלקה טובה , עסוקים רסיסי השמאל הישראלי בהבל ורעות רוח, בוקי וסרוקי קש וגבבה.

  11. אשכנזיהו

    לכן, אכן העוקץ מניח את היד על הנקודה הנכונה והבעיתית של מדינת ישראל. המאמר הזה מוכיח שגקם כשמדובר בהומואים הבעיה היא מיעוט גברי אשכנזי שרוצה להשתלט ומצליח להשתלט על התודעה ועם המדינה. נגדם תבוא המהפכה.