ככה נראה מפעל שובת

בעוד מספר ימים ימלאו חודשיים לשביתת עובדי חיפה כימיקלים. העובדים השובתים אמנם נחושים להמשיך במאבקם הצודק והאמיץ עד להשגת מטרותיהם, אך זקוקים לכסף בקרן השביתה על מנת להצליח בכך
מיכה רחמן

ביום חמישי האחרון השתתפתי בפגישה עם ועד עובדי "חיפה כימיקלים". העובדים במפעל שובתים מאז האחד במאי. פוסטים בנושא כבר התפרסמו על במת "העוקץ", וברשימה זו אני מבקש להביא את רשמיי מהביקור, להסביר מדוע היה לי חשוב להגיע ולתמוך בשביתה הזו ולציין כמה מדברי המשתתפים בפגישה.

אזור התעשייה של מפרץ חיפה עשיר בריחות ובזיהום אוויר וכולל בתוכו מפעלים רבים מלבד "חיפה כימיקלים" ו"בתי הזיקוק", הצמודים זה לזה. מפעלים אלה היו פעם בבעלות המדינה, ועברו הפרטה תוך הגדלת הניצול של העובדים. זיהום האוויר ומפגעי הבטיחות נותרו כמות שהיו.

מדחס אמוניה. החלק היחידי שעובד במפעל. צילום: cc by-Orbital Joe

אנחנו נכנסים למפעל דומם, רק החלק של ייצור האמוניה עדיין עובד. ליד הביתן של הוועד יושבים מספר חברי ועד, עובדים שובתים ופעילים.  אני מתפעל, כל פעם מחדש, מאומץ הלב והנחישות של השובתים, שבעצם שובתים למען עניין עקרוני, ולא רק למען המשכורת האישית שלהם. כמו שאומר אייל, אחד מחברי הוועד,  בפגישה (שתתחיל עוד מעט): "אנחנו נאבקים למען הצדק, למען העיקרון. הרעיון הכללי שלנו שהחברה הישראלית תהיה חברה שוויונית יותר וצודקת יותר."

הכיסוי לדברים האלה היא העובדה שהעובדים הוותיקים שיש להם תנאים טובים יותר (עובדי "דור א'"), נאבקים בעצם לא למען עצמם אלא למען (מה שהם מכנים) "הילדים שלנו", עובדי דור ב', שלהם תנאים ירודים בהרבה (ואת פירוט התנאים השונים אפשר לקרוא באתר של "מאבק סוציאליסטי", ובפוסטים שפורסמו כאן).

הפגנת עובדי חיפה כימיקלים, 12.10

באנו מירושלים כדי להזדהות עם השובתים משום שהמאבק הזה נראה לנו עקרוני וחשוב מאוד. אפשר לומר אפילו מאבק היסטורי, משום שבפעם הראשונה, בתעשיות הייצור מהסוג הזה,  ארגון העובדים הרדיקלי "כוח לעובדים" מחליף את ההסתדרות שהעובדים נואשו ממנה לאחר שהבינו שעיני משתף פעולה עם המעסיקים ולא יתמוך במאבקם עד הסוף. זהו מאבק היסטורי גם משום שזהו מאבק עקרוני כנגד צורות העסקה הרווחות כאן,  עובדי דור ב' ועובדי הקבלן.

מלבד חדר הוועד, השולחן והמקרר שבסביבתו, יש לוועד במפעל הגדול גם אולם קטן עם מיזוג אוויר בו ניתן לקיים את הפגישה. אנחנו הולכים לאולם הזה, לפגישה בה משתתפים תומכי השביתה, פעילים מכוח לעובדים, נציגים של ועדי עובדים אחרים מכוח לעובדים, פעילות ופעילים  מחד"ש וממק"י ומקבוצת "התחברות-תראבוט" (וכמובן "מאבק סוציאליסטי" שפעיליו הם חלק "מכוח לעובדים" וזה לפעמים קצת מבלבל…)

אייל מהוועד פותח את הפגישה בהצבת מטרות השביתה, הכוללות חתירה לשיפור תנאי ההעסקה ומטרות עקרוניות כמו אלה שהוזכרו לעיל. מפעלים בסביבה הקרובה שומעים את המסר של הפסקת דרכי העסקה פוגענית של עובדים מסוג ב', ועובדי קבלן, ולכן חשוב לנצח. אבל כדי לנצח, צריכים להגיע לשני דברים שהם שוברי שוויון: הדבר הראשון, שתהיה לנו קופת שביתה גדולה וחזקה שתתן לנו אוויר לנשימה, כדי שההנהלה תדע שאנחנו לא עומדים להישבר. הדבר השני הוא להאט או למנוע, את חלוקת האמוניה למפעלים שונים. את האמוניה ממשיכים לייצר במפעל בשל הסכמים קודמים לשקט תעשייתי בנוגע לייצור האמוניה.

המשך ייצור האמוניה תורם לאורך הנשימה של ההנהלה. אנחנו גאים בהיותנו עובדים במפעל, אבל לא מתכוונים להיות עבדים, אומר אייל. המטרה שלנו היא לדאוג גם לעובדי דור ב' וגם לעובדי הקבלן שחלק גדול מהם ערבים. אבל אם לא נצליח במגבית להגדלת קופת השביתה יהיה קשה להמשיך. המאבק דורש מחיר בחיי היום יום, קשה להגיד לעובדים להמשיך ללא קרן שביתה.

דוברים אחרים העלו את הצורך לגבש את הסולידאריות עם ועדי עובדים אחרים, בסביבה הקרובה וגם הרחוקה. העלו את הצורך בחיזוק פעולות מחאה, בכל הארץ במיוחד בנושא מפגעי הבטיחות הקיימים בהמשך ייצור האמוניה. עובדים אחרים וחברי הוועד דיברו על הבעיה שקשה לגייס תמיכה וסולידאריות של עובדים במפעלים שעובדיהם מאורגנים בהסתדרות. ההסתדרות ממשיכה לשים מקלות בגלגלים.

הפגישה הסתיימה בחלוקת תפקידים כדי לקדם את פעולות המחאה וההתרמה לקרן השביתה.

קוראי "העוקץ" מוזמנים לתרום. לביצוע תרומה  מאובטחת בכרטיס אשראי – הקישו כאן. ניתן לתרום גם באמצעות המחאה לפקודת "כוח לעובדים" בכתובת: כוח לעובדים, ת.ד. 554 גבעתיים 53104. לפרטים נוספים ועזרה טכנית: יובל 052-5806800 , רמי 054-3311740

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שוש

    "המטרה שלנו היא לדאוג גם לעובדי דור ב' וגם לעובדי הקבלן שחלק גדול מהם ערבים" – את המסר הזה, שמחבר בין הדורות והמגזרים (הילדים של כולנו) צריך לצעוק.

    מאמר מטלטל, חבל שלא היתה מצלמה ושידור של הדברים.

  2. יצחק

    לא ברור.כל הכתבה נועדה כדי להדריך אך להעביר תרומה?למה אין טיפול שורש?למה אין עתונות לוחמת נגד המוסג"עובדי קבלן"?