• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

סד האין ברירה של המכרז

כמו במקרי הפרטה רבים, גם בסוגיית אחיות בית הספר המתעוררת שוב לאחרונה, היעדר התחרות מביא לשירות לקוי ולשיתוק המדינה. זוכה פרס נובל לכלכלה מספק הסבר מוצלח יותר מכשל השוק המסורתי
איציק ספורטא

ב-2007 הופרטו שירותי הבריאות לתלמיד בבתי הספר. אתם יכולים להעלות בדעתכם למה ובאילו טיעונים. כפי שמתברר, ההפרטה הזאת כמו רבות אחרות נכשלה. החברה שזכתה במכרז לא קיימה את חלקה בעסקה ואף לא חיסנה רבע מהתלמידים, והמדינה מגלה כרגיל חוסר אונים מבחירה.  בנוסף, בית המשפט ביטל את זכייתה של החברה במכרז אבל משרד הבריאות מתעקש להמשיך להעסיקה משום שלכאורה, אין ברירה אחרת.

בדרך כלל כאשר מדברים על הפרטה, מדברים על כך שהיא תביא לתחרות שתיטיב עם כולם. אלא שלגבי רבים מהשירותים, מתברר אחרי זמן מועט מאוד שאין תחרות כזאת. כלכלנים מסורתיים ידברו על כשל שוק ותו לו, ונטייתם תהיה שוב לחפש את הגביע הקדוש של התחרות. אלא שגם בין התיאוריות הכלכליות בנושא יש, לפחות, תיאוריה אחת שמתייחסת לנושא הזה ומסבירה אותו. אפילו הממסד הכלכלי העולמי הכיר בתרומה של מפתחי התיאוריות הללו והעניק להם את פרס נובל בכלכלה.

אחות בית ספר. צילום: cc by-expertinfantry

זה קרה בשנת 2009 ומקבלי הפרס היו אלינור אוסטרום ואוליבר ויליאמסון, כאן אתייחס בעיקר לתיאוריה של ויליאמסון-Transaction Cost economics. ההנחות ההתנהגותיות של המודל הן של רציונאליות מוגבלת (חסומה), והתנהגות אופורטוניסטית של הצדדים ביחס לחוזה. ויליאמסון טוען שאף שנדמה שכאשר מוציאים משהו מהארגון, יהיה זה מיקור חוץ או הפרטה, תהיה תחרות רבה על מתן השירות, מה שנקרא בתיאוריה מספרים גדולים,  זוהי במידה מסוימת אשליה. התחרות, לדבריו, עשויה להתקיים במכרז הראשון אבל לא באלה שבאים לאחר מכן.

למה זה קורה? משום שמי שזוכה במכרז לא פעם צובר גם כוח מיקוח כלפי מקבל השירות, ואולי יותר חשוב מבחינת התיאוריה הזאת זה שהוא נצרך להשקעה ספציפית שלא משרתת אותו בתחומים אחרים של פעילות. כאשר נגמר המכרז הראשון, במכרז השני מספר הניגשים הוא בדרך כלל קטן ולעיתים רק המפעיל הנוכחי (מספרים גדולים הופכים למספרים קטנים). כאן מנצל הספק את כוחו ומבקש מחיר גבוה הרבה יותר מאשר זה שניתן לו קודם. כך מצטמצמת הבחירה של המפריט לשתי אופציות: קבלת התנאים של הספק או להשיב את אספקת השירות לעצמו.

על שולחן הכנסת הונחה החודש הצעת חוק שקוראת להחזיר את שירותי בריאות התלמיד למדינה. הבעיה בהחזרת השירות למשרד הבריאות היא שסביר שתהיה לזה עלות גבוהה, כי עכשיו צריך לבנות את המערכת מחדש ולשכור עובדים, במקרה הזה עובדות, ואף שכלכלית לאורך זמן זה יכול להיות טוב לכולם, חסר הרצון הפוליטי לעשות זאת. שמעתי את סגן הבריאות אומר שהבעיה היא שאין די תקנים לצורך החזרת השירות החשוב הזה למשרד הבריאות, וכברירת מחדל יש להמשיך עם החברה הנוכחית. בעולם כזה נשארת אופציה אחת והיא להיכנע למפעיל ולשלם לו הרבה על שירות פחות.

מעניין כמה מהמומחים במשרד האוצר והבריאות מודעים בכלל שבדיסציפלינה שלהם יש כלכלנים שמסתכלים על העולם לא רק דרך המודל האידיאלי, המוטה ביסודו, שבו הם מחזיקים. מאחר שכנראה אין הרבה כאלה, אנו נידונים לקבל שירותים ברמה נמוכה ובעלות גבוהה ומסתפקים בכך בלית ברירה. כמובן, שגם אם תיאוריה זאת לא הייתה קיימת היו לנו מספיק טיעונים מוצקים נגד ההפרטה, אבל כאשר מומחים אינם יודעים מה מסתתר מתחת לחוטמם, הם בבעיה ואנחנו בעקבותיהם. עלינו להיחלץ מחוסר הברירה המצמית הזה, ולדרוש לממש את זכויותינו הבסיסיות, כן גם הזכות לשירותי בריאות.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רמי אדוט

    המכרזים האינסופיים האלה. הזכיות התמוהות, השירות הקלוקל אותו היכרתי על בשרו של הבן שלי. חיוני להאבק בהפרטה הזאת וזה מרענןלראות את התמיכה בכנסת. מצד שני, חשוב שנהיה ברורים יותר – למה כוונתנו בסיסמה: החזרה לידי המדינה. חשוב לדעת שהשירות הזה חוקית מעולם לא יצא מידי המדינה. הוא שוכן לו בתוספת השלישית לחוק בבמ שהוא המקום הדל ביותר בו שוכנים שירותים שהמשרד כאילו מספק ישירות. אלא מה? בשום מקום לא כתוב שאסור למשרד למכרז את זה. אני מאד בעד שהאחיות יחזרו לידי משרד הבריאות ישירות ושתהיה אחות בכל בית ספר. הבעיה שהכלה – משרד הבריאןת – לא ממש מעוניינת בזה וזה נחשב מילה גסה להכניס עכשיו אחיות כעובדת משרד. ובכלל שכחנו מתי פעם אחרונה הייתה אחות בכל בית ספר. ההפרטה הזאת נכשלה בזה אין ספק. אבל חסר לנו מודל ממלכתי לא מופרט לחזור אליו ואנו נאלצים להסתכל קדימה ולא אחורה – הרי אף אחד לא רוצה להחזיר את האחיות לידי האגודה לבריאות הציבור – עוד גוף חיצוני. אנו צריכים להציע משהו שלא היה בעצם.

  2. שי כנעני

    האין ברירה של המכרז היא תיאוריה יפה, אבל היא הרציונליזציה כמו שהטענה על שיפור השירות והוזלתו היא רציונליזציה. המניע האמיתי הוא תפיסת העולם הבסיסית, הגובלת באמונה דתית, המובילה את המפריטים (פקידים ופוליטיקאים כאחד). תפיסה זו אומרת שאין חובה על המדינה לדאוג לאזרחיה, ושילחמו אחד בשני וקבוצה אחת באחרת ואין שום מכנה משותף. המלחה תתנהל במה שמכונה שוק חופשי.
    תפיסת עולם זו מובילה להפרטת הרפואה, החינוך, הכבישים, בתי הסוהר, הסיעוד הפרקליטות וכו'.

  3. שושי

    התחלתי להתנדב בבי"ס יסודי אחד שכיתותיו גדולות מדי, כרגיל שאי אפשר להתרגל אליו.
    כאחראית למתנדבים מונתה המזכירה. היא ניסתה בכל כוחה ללהטט בין תפקידיה כמזכירה לבין היותה תחליף אחות, אליה שוצפים נחלי תלמידים עם בעיות אמיתיות ומדומות, חלקן מחוץ לתחום הכשרתו של אדם שאינו משירותי הבריאות. לא היה סיכוי שהיא תוכל גם לתאם הסתייעות אדיבה במתנדבים.