string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

ארץ זבת דם ויזע

אירופה .vs ישראל: שם מרוויחים יותר ומשלמים פחות על חינוך, תרבות ומזון, פה מרוויחים פחות אבל משלמים יותר על אוניברסיטה, מוזיאון ואפילו מנה פלאפל. מישהו אמר התנחלויות?

הנה מיתוס שצריך להישבר, ומיד: הפירות והירקות בישראל אינם הטובים בעולם, הם לא מצויים בשפע וממש ממש לא בזול. ועוד מיתוס: החיים בהרבה ערי-בירה באירופה זולים באופן משמעותי מאלו שבישראל, בשעה שהמשכורות בישראל נמוכות משמעותית מהשכר באירופה. הנתונים המוצגים כאן נאספו מכמה ישראלים שגרו עד לא מזמן בתל אביב או מרכז-ירושלים, ובשנה-שנתיים האחרונות גרים בבירות מרכזיות באירופה:

אירופה זולה: לחצו להגדלה

הסקירה הזאת מלמדת שישראל היא עוף מוזר. בדרך כלל במדינות שבהן השכר נמוך יותר גם המחירים נמוכים יותר. אבל בישראל המוצרים יקרים יותר, בשעה שהשכר ממשיך להיות נמוך מהשכר באירופה באופן ברור. רק אם תחשבו לרגע איך היו נראים החיים שלכם אם השכר שלכם היה גבוה בעשרות אחוזים מצד אחד, ובמקביל שהמוצרים היו זולים יותר בעשרות אחוזים, תבינו עד כמה אתם בעצם עובדים קשה, וכמה ישראל היא כבר מזמן לא "ארץ זבת חלב ו(מלקקי) דבש" (משפט שכנראה נאמר בהשוואה לארצות האזור באותה התקופה, ספק אם היה נכון בהשוואה לאיטליה, למשל). לכל היותר זוהי ארץ זבת דם ויזע.

ממה זה נובע?

במהלך "המאבק על הקוטג'" ייחסו רבים את עליות המחירים ל"תאוות הבצע של התעשיינים", ולכן מיד היו שקפצו ודרשו "עוד תחרות" (למרות שהתחרות והייבוא כבר חופשיים למדי, ובכל זאת המחירים בשלהם). אכן, במקרים מסוימים תאוות-בצע היא הסיבה למחירים הגבוהים (כמו רווחי הבנקים), אבל בהרבה מקרים זה בכלל נובע מעלויות הייצור. תנובה לא קובעת את מחיר הקוטג' רק לפי מצב הרוח, לדוגמה, היא גם תלויה במחירי הדלק (למשאיות), התקשורת והחשמל, המגולמים במחיר המוצר שאותו כולם מקבלים עד הסופר הקרוב. לכן, כשמחיר של מוצר/שירות אחד עולה (לדוגמה: מים, דלק, חשמל, תקשורת, חומרי גלם וכו'), זה משפיע על כלל המחירים והעלויות במשק. עלות הקוטג' וכל המוצרים האחרים קשורה בין היתר בשאר המחירים בשוק ובהתנהגות הממשלה.

חוץ מזה, גם אם תאוות-בצע היתה מסבירה את מחיר הקוטג', היא לא יכולה להסביר הרבה מהקריטריונים האחרים בסקר שלנו, מפני שמחיריהם של שירותים כמו חינוך, בריאות, דיור ותשתיות (שמשפיעים על יתר העלויות במשק) נגבים/מפוקחים/מסופקים בכלל על ידי המדינה, ולא על ידי תעשיינים תאבי בצע. האמת היא שכמעט הכול יוצא יקר יותר בישראל. הדבר היחיד שמחירו לא עלה משמעותית בישראל בשנים האחרונות, הוא מחירו של כוח האדם. אז למה זה עולה כל-כך הרבה? הלוא ישראל היא לא מדינה ענייה, ובנוסף לתעשייתה היא זוכה גם למענקים שמנים-עד-חלומיים מתורמים יהודים ונוצרים וממשלת ארה"ב. לאן הכול הולך? איך קורה שסבתא מבשלת בומבה של דייסה אבל לרוב האזרחים לא נשאר? למה זה שהמחירים רק עולים, ואינם יכולים לרדת? מה חסר במשוואה?

●●●

מרכז אדוה, החוקר את המצב הכלכלי-חברתי בישראל, ערך מחקר מקיף ומצא שכלכלת ישראל די מסונדלת בעשר השנים האחרונות (ויותר), וממצאיו עשויים להסביר חלק ניכר מהנטל הכלכלי הכללי הנשכח בישראל. לפי המחקר, ישראל לא-סתם משקיעה יותר ויותר כסף בהחזקת השטחים וההתנחלויות, אלא מאז שנת אלפיים מפסידה סכומי עתק הולכים וגדלים מדי שנה בגין השליטה בהם, ומתקשה יותר ויותר לממן אותה. כבר זמן רב שזלילת המשאבים אוכלת בבשר החי של תשתיות חברתיות, בעיקר בפריפריה, ולדבר יש השפעה על איכות החיים בישראל, המורגשת בעיקר בשכבות הביניים ומטה. לא מופרך יהיה לצפות שמתישהו כל המשק יקרוס בגלל ההתעלמות המתמשכת מהבעיה.

כאמור, זה לא תמיד היה ככה. עד שנות התשעים, קובע המחקר, הכיבוש היה די "רווחי". אמנם, דברים מסוימים נותרו כמו שהם: אנחנו עדיין לוקחים משאבי אדמה ומים בחינם, גובים מיסים וקנסות, מעסיקים פלסטינים בשירות הכלכלה הישראלית בשכר נמוך, "מייצאים" להם מוצרים באופן בלעדי (כי מנענו את הגעתם ממקורות אחרים או מקומיים) וכו'; ואמנם בדברים מסוימים הרווח הישראלי אף עלה (למשל: הקמת הרשות הפלסטינית הביאה איתה הכנסות לארגונים ולממשלה הפלסטיניים, שממלאים אחר חלק מחובות-הכובש שבעבר מומנו על ידי ישראל). אבל יש שני משתנים שהכריעו את הכף לכדי חובות עצומים שרק הולכים וגדלים מאז: הגידול במספר המתנחלים והגידול בעלויות הביטחון.

בפשטות, (א) אם מספר המתנחלים גדל פי חמש בעשרים השנים האחרונות, הרי שגם ההטבות העצומות שלהן הם זוכים, ניתנות כיום למאות אלפי אנשים ולרבבות עסקים (ומוסדות). (ב) גם ההטבות עצמן גדלו. (ג) המאמץ המתמשך לשמר את ההתנחלויות ולהרחיבן, מרכז את מאמצי הבנייה והתשתיות (כבישים, חשמל, מים, תקשורת, בריאות, חינוך, ספורט) בשטחים על חשבון הפריפריה. (ד) בגלל ההתנגדות הפלסטינית יש תקופות ממושכות של פגיעה בהשקעות במשק ובתיירות. (ה) השפעה משמעותית יש לעובדה שאנו נדרשים כל הזמן ליותר כוחות אבטחה, הוצאות משפטיות, "הסברה" ודיפלומטיה. עם הכסף הזה אפשר היה לעשות בישראל פלאים…

כך, "מאזן רווחיות הכיבוש" שהתחיל להשתנות סביב האינתיפאדה הראשונה, הפך סביב האינתיפאדה השנייה לבלתי נסבל: "מרגע שהחלה ההתקוממות הפלסטינית, המחיר הביטחוני של אחזקת השטחים הפלסטיניים גדל מאוד. בשנים 1987-2005 הוסיפה הממשלה לתקציב הביטחון סכום מצטבר של כ-29 מיליארד ש"ח בגין האירועים בשטחים" נכתב. מאז חלפו שש שנים נוספות, והגידול רק נמשך: בהוצאות הביטחון וביטחון הפנים, בהיקפי הכוחות, בעלויות גדר ההפרדה, בהפניית משאבי הצבא, בהזנחת תשתיות ורווחה, בפיצויים על פגיעה ברכוש, במיתון ממושך, ועוד ועוד. המרקסיסטים יתאכזבו לגלות שאינטרסים כלכליים פשוט אינם מספיקים כדי להסביר את ההתנהגות הפוליטית במקרה הזה.

לקראת קריסה?

זה לא סוד. גם מחקריו של הכלכלן שיר חבר מגיעים למסקנות דומות:

זה החל להשתנות באינתיפאדה הראשונה (1987), שאילצה את ישראל להגדיל את מצבת הכוחות בשטחים פי עשרה. המסחר נפגע ועלות הביטחון הרקיעה שחקים, מה שהפך את הכיבוש לנטל כלכלי על ישראל. לעלות הכיבוש יש גם חלק אזרחי: סובסידיות למתנחלים הכוללות הנחות ברכישת בתים, כבישים עוקפים, הטבות לחקלאים, שירותים ציבוריים טובים יותר וכן הנחות במסים. הסובסידיה הגדולה ביותר היא לתקציבי רשויות מקומיות […]. עלות הביטחון כוללת את השמירה על ההתנחלויות, בניית חומת ההפרדה (שמחירה עבר את ה-13 מיליארד שקל), תוספות מיוחדות למשרד הביטחון כדי לדכא את ההתקוממות הפלסטינית, ובעיקר – העלות העצומה של ביטחון פנים בישראל, הקמת בתי סוהר, הגדלת משמר הגבול וכו'. […] עד עכשיו עלה הכיבוש לכלכלה הישראלית יותר ממאה מיליארד דולר, יותר מתקציב שנתי שלם של הממשלה.

[… סך] עלויות הכיבוש נטו לישראל: 9 מיליארד דולר בשנה. הסיוע האמריקאי לישראל: 3 מיליארד דולר בשנה, והוא מגיע בצורה של נשק בלבד. בהסתכלות אחורה, אפשר לומר שעד תחילת העשור האחרון, סך הסיוע מארצות הברית כיסה את סך עלויות הכיבוש – אם רוצים להעמידם זה מול זה – אבל בשנים האחרונות מחיר הכיבוש גבוה מסך הסיוע האמריקאי והפער ממשיך לגדול".

על חשבון מי זה בא?

המיסים שאנו משקיעים בהתנחלויות ובאבטחתן לא מגיעים ליתר האזרחים, והראשונים להידפק הם תמיד מי שזקוקים לתקציב הכי הרבה:

[…] אפרת, אריאל, בית אל וקרני שומרון נכללו ברשימת אזורי העדיפות. באפרת, למשל, השכר החודשי הממוצע היה 7,793 שקל. באותה שנה אשקלון, אשדוד, רמלה ולוד לא הוכללו ברשימה. השכר הממוצע ברמלה היה 4,427 שקל.

בעוד שהממשלה מוציאה על אזרח ישראלי בממוצע כ-40 אלף שקל בשנה, היא מוציאה על מתנחל יותר מכפול, כ-93 אלף שקל בממוצע בשנה (הוצאה אזרחית וביטחונית גם יחד). מכאן שכעשירית מתקציב הממשלה השנתי כיום יוצאת על אחזקת הכיבוש, וזוהי הוצאה שצומחת במהירות, שכן אוכלוסיית המתנחלים גדלה בממוצע בשבעה אחוזים בשנה, בעוד שאוכלוסיית ישראל הכללית גדלה רק ב-1.8 אחוזים בשנה, והתקציב גדל ב-2.3 אחוזים בשנה.

צריך לזכור שכל המחירים האלו לא רק מורגשים באמצעות מיסים ישירים ושירות צבאי, אלא הם משפיעים על כל המשק בעקיפין: על יוקר המחיה, והעלויות היום-יומיות. במחיר גבינת הקוטג' מגולמת בעקיפין (ע"י מחירי הדלק, למשל) עלות הקוטג' באפרת, ועלות הביטחון של ההתנחלויות. וכך, גם אם אתם ממעמד הביניים, הדבר נוגע לכם. להזכירנו, קריסת שירותי הכיבוי באסון בכרמל היא רק דוגמה אחת לקריסת התשתיות המוזנחות בישראל: "פי גלילות, המסרטנים בחיפה, המתקנים הגרעיניים, דליקות, פשע מאורגן, מגיפות, רעידות אדמה, נתב"ג, הצפות, הבריאות, תאונות הדרכים, בצורת, בועות כלכליות, אלימות, אסונות אקולוגיים, הכימיקלים בדרום, חוסר תכנון, אדישות, אלימות המשטרה, היטפשות, חינוך, ההשכלה הגבוהה, הזנחת הפריפריה". אין פלא שאחר כך בא שיתוק בנתב"ג, שביתות של רופאים ועובדים סוציאליים ועוד יבואו עוד אסונות אחריהם. זה בלתי נמנע.

כי זה פשוט בלתי אפשרי לרצות הכול: גם להישאר בשטחים עם ההתנחלויות ועלויותיהן העצומות והתופחות, וגם להחזיק חברה מתפקדת במחירים סבירים. צריך לבחור. בקמפיין של רבין בבחירות 1992 הוא זכה בקולות רבים מהפריפריה בגלל שהוא הבטיח "כסף לחינוך ולא להתנחלויות"; אבל הוא לא קיים, ואף הפך לראש הממשלה בעל תנופת-הבנייה הגדולה ביותר בהתנחלויות עד אז. בסופו של יום אנחנו בוחרים בנטל הכלכלי הזה, למרות שאיננו יכולים לעמוד בו. האמת היא שגם אם ישראל ממש רוצה, היא פשוט לא יכולה להמשיך את הכיבוש לאורך זמן – מבחינה כלכלית. המערכת הולכת לקראת קריסה והשאלה היא רק מתי, והאם נמשיך להתעלם מהתהום שאליה דוהרת המדינה.

ככל שנתעלם מהבועה הכלכלית הזאת, היא תמשיך להתנפח, ורק תתפוצץ ביתר עוצמה ונזק בבוא העת. ועד המשבר הבא – אזרחי ישראל ימשיכו לשקר לעצמם, לשלם ביוקר, לקוות לסגור את החודש, או לרוץ ולהוציא דרכון זר.

פורסם במקביל בבלוג של אייל קליין, אמת מארץ ישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יאיר גלזנר

    ציטוט:
    "המרקסיסטים יתאכזבו לגלות שאינטרסים כלכליים פשוט אינם מספיקים כדי להסביר את ההתנהגות הפוליטית במקרה הזה"

    בדומה למארקס גם אתה מבקש להעמיד הכל על משתנה אחד, רק שבעוד אצל מארקס סדר העדיפויות האידיאולוגי מצוי בבניין העל, אצלך הוא "התשתית".אך עליך לשאול מדוע סדר העדיפויות הפוליטי הפוך מסדר העדיפויות של האזרח?

    נראה לי שגם כאן הקאפיטאליזם מסביר טוב יותר את שאלתך. משום שהאינטרסים הכלכליים הם שקובעים את סדר העדיפויות הפוליטי.

    שווה בנפשך שלישראל היו עוד 300 מליארד ש"ח בתקציב השנתי, האם אתה באמת ובתמים מאמין שהמצב שתיארת היה משתנה?

    אז לאן הולך הכסף? כמו בכל מדינה אפריקאית בעלת עושר עצום במחצבים וממשלה מושחתת המנוהלת על ידי שכבה צרה של נהנים מהטובין.שהרי גם כשבישראל יש צמיחה של 6 אחוזים, הצמיחה לא מחלחלת למטה אלא לאותן 18 משפחות האוחזות בכחמישים אחוז מהחברות הנסחרות בבורסה.

    מכאן, המארקסיסטים לא יתאכזבו, זה פשוט מוכר להם- שבין ההוויה להכרה שורר היזון חוזר- ומי ששולט באמצעי הייצור הכלכליים – שולט גם באמצעי הייצור המנטאליים.

  2. טל

    על כל קוטג' שקונים המדינה מקבלת מס של שקל אחד(16% מע"מ משבעה שקלים במחיר). זה טירוף. אנחנו לא מפסיקים לשלם מיסים עקיפים על כל דבר שצורכים כאן.

  3. ערן

    אך קודם נקודה לציון- הניתוח ההשוואתי כלכלי ממש טוב ובאמת "עושה את העבודה", אך לא מספיק שכן אתה מנתח רציונלית כאילו שזה ההיבט היחיד במתרחש פה.

    זה היה יותר אמיץ אם היית מתייחס למועצות האזוריות כהתנחלויות זוללות כספים..שכן זה בדיוק מה שהן עושות אבל למה לך בעצם? בואו נטפול הכל על ההתנחלויות.

  4. טל

    הבעיה היא לא המסים, אלא מה עושים איתם. אפשר לבנות התנחלויות, ואפשר לשפר את מערכות החינוך והבריאות וכל היתר המוזכרות שם

  5. דרור ק

    לאחרונה היינו עדים לירידה דרמטית בשער הדולר, האירו והלירה סטרלינג לעומת השקל. כוח הקנייה לא השתנה הרבה, אבל כל מיני משחקים בשער המטבע הפכו את השקל למטבע "כבד" יותר כביכול. כשמשווים מחירים בין תל-אביב ללונדון הדבר בולט במיוחד – אם החשבון הוא לפי השער היציג, המחירים בלונדון נראים נמוכים, אבל זו אשליה. תחושה דומה הייתה לי בבואנוס איירס. הכול נראה כל-כך זול, עד שהבנתי שהם פשוט פיחתו את שער הפזו מול שערי מטבעות זרים. השער הרשמי הוא בערך שקל לפזו, אבל המחירים באופן עקבי מראים שהפזו שווה שקל וחצי בערך. טריק מוצלח אם הם מעוניינים ביותר תיירים ויותר יצוא.

  6. j

    התחזקות השקל לא מסבירה מספיק פערים כמו הנתונים שבטקסט בסקר-המחירים שלהם. השערים זזו, אבל לא בכזה פער. בעיקר לא מול שוודיה וגרמניה. במקרה של אנגליה יש שם דוגמה על פחית קולה שעולה 3 ש"ח בקיוסקים, שגם אם אתה ממיר בשער של 6 ש"ח ולא 5.5 ש"ח אתה עדיין מגלה פער עצום. גם מעולם לא הציעו כאן אינטרנט במהירויות כאלו, או תחבורה ציבורית, או חינוך חינם לגמרי וכולי.

  7. עמית

    אבל בתור כלכלן, ה"מחקר" צורם. צורם מאוד. האמת שזה לא קשור לכך שאני כלכלן, אלא להפעלת הגיון ולוגיקה בסיסים. טיעון פשוט אחד מוריד את הנתון על השקעה בהתנחלויות מ"100 מיליארד דולר" ל-מיליארד דולר במקרה הטוב. הווה אומר השקעה חסרת משמעות לכלכלה הישראלית. ואכן, כך הגיוני שהמצב.

    אפשר לחשוב שהמתנחלים הם לא בני אדם. אם הם לא היו גרים ביו"ש, לא היה צריך להשקיע בהם. כמובן שזה קשקוש מוחלט. לא רק שהיה צריך להשקיע בהם, אלא רובם הם אוכלוסיות חלשות, ורובם היו גרים בפריפריה אם הם לא היו גרים ביו"ש. כלומר, הם ברובם גם היו זכאים לאותן הטבות. אם לא היו בונים להם בתים ביו"ש, היו בונים להם בתים בשדרות וקריית גת. כך שגם הנתונים על בניית בתים ותשתיות לא במקומן. זה אומר שאם רוצים לבדוק כמה עולים לנו ההתנחלויות, צריך לקחת את ה-100 מיליארד דולר האלה, להוריד את הסכום שהיינו משקיעים בכל מקרה באוכלוסיה, ואז מקבלים את התוצאה.
    בגלל שרוב האוכלוסייה הייתה גרה בפריפריה, הם כאמור ברובם היו מקבלים את אותן הטבות. ההפרש בין מה שמשקיעים בהם כשהם גרים ביו"ש לבין מה שהיו משקיעים בהם לולא הם היו חיים ביו"ש, הוא ההטבות של מי שבמקרה אחר לא היו גרים בפריפריה. ספק אם זה עולה על 100 מיליון דולר. אם נוסיף לזה את בניית תשתיתות ההגנה על המתנחלים, תשתיות שלא היו נדרשות לולא היו גרים ביו"ש, ספק אם זה היה עולה על מיליארד דולר בשנה. 3 עשיריות האחוז מהתוצר הלאומי של ישראל.

  8. עמית השני (לא כלכלן)

    מקריאה במקורות המופנים כאן, אתה צודק: ההטבות למתנחלים הם לא עיקר העלות, (למרות שהעלות פר-אדם היא יותר מכפולה, כך שעדיין חוסכים המון אילו היו חיים במקום אחר).

    מצד שני הסכום כולל את עלות הקמת התשתיות מאפס, ובעיקר בעיקר את עלויות הביטחון (במובן המאוד-מאוד רחב של המושג) וזה מה שמקפיץ את הסכום הזה לסכום האדיר הזה מאז האינתיפאדה השנייה. אפשר להתווכח אם זה ראוי או לא להשקיע את הסכום בשהיית הצבא באזור, אבל זה כבר עניין אחר.

    עמית

  9. דרור ק

    לפי הניתוח של ה-OECD, שער השקל מול הדולר במונחים של כוח קנייה ל"צריכה פרטית" הוא 4.47 ש"ח לדולר בשנת 2010. זה פער של כמעט 30% לעומת השער היציג. זאת אומרת שההשוואה לפי שערים יציגים יוצרת עיוות של בין רבע לשליש. זה לא מעט. http://stats.oecd.org/Index.aspx?datasetcode=SNA_TABLE4

    זה לא סוד שמדינת ישראל מספקת כיום הרבה פחות שירותים מאשר בעבר ובהשוואה למדינות מערב אירופה. זה גם לא סוד שהפער בין הכנסות להוצאות בארץ הוא גבוה מאוד. ובכל זאת אני חושב שיש גם טעות אופטית מסוימת בגלל משחקים בשערי המטבעות.

    חוץ מזה עמית צודק לחלוטין. את ההתנחלויות צריך לפנות בכל מקרה מהרבה סיבות, אבל דווקא מבחינה כלכלית לא ברור כמה עולה תחזוקת ההתנחלויות. מדובר הרי באוכלוסייה שרובה הייתה נתמכת בכל מקרה (בעיקר האוכלוסייה החרדית). התחושה שלי היא שמקימים עיירות חרדיות בגדה כי דווקא שם הם "עולים" פחות – הקרקעות יותר זולות, פחות חיכוכים עם שכנים חילוניים.
    לגבי הוצאות ביטחון – אפשר לבדוק אם ובכמה פחתו הוצאות הביטחון אחרי היציאה מעזה. הרי לא השתרר שלום בעקבות ההתנתקות. המתנחלים בעזה היו "בשר תותחים". היה נוח יותר לירות פצצות מרגמה עליהם מאשר קסאמים על שדרות. ברגע שהוציאו אותם מעזה (בצדק, המדיניות הזאת של "בשר תותחים" הייתה מטורפת), היה צריך להגביר את הוצאות האבטחה של מה שמכונה "עוטף עזה", כי הוא הפך ליעד הקרוב ביותר להתקפה. במקביל אירן המשיכה לחמש את חמאס בנשק יותר יעיל, כך שהוצאות האבטחה על היישובים הסמוכים לקו הירוק שוב עלו.

  10. עמית

    מישהו מעלה בדעתו שתקציב הביטחון לא היה גדל לולא ההתנחלויות? אפשר לחשוב כמוני, שבהתאם לרמת האיומים על ישראל, זה סביר ונכון שהוא עלה גם בלי קשר להתנחלויות. ואפשר להיות צינים, ולהגיד שהוא עלה בגלל שהממסד הביטחוני הוא הלובי החזק ביותר במדינה. בין כה וכה, סביר להניח שהוא היה עולה, ובשביל לבחון כמה מזה באמת קשור להתנחלויות או אפילו לכיבוש צריך לבחון כמה מתקציב הביטחון הלך אליהן. זה דבר מסובך מאוד לבדיקה, שספק אם עשו אותו כאן. מה שנראה שעשו כאן זה פשוט לקחו את כל הגידול בתקציב הביטחון מ-67 עד היום והחשיבו אותו "השקעה בהתנחלויות\כיבוש". אני לא מוצא דרך אחרת שבה הצליחו להגיע לסכומים כמו 9 מיליארד דולר בשנה (כל תקציב הביטחון של מדינת ישראל הוא 11 מיליארד דולר, כולל הסיוע האמריקאי).
    אגב, תקציב הביטחון גדל אבסולוטית, כמו כל תקציב המדינה. באופן יחסי לתקציב המדינה תקציב הביטחון דווקא ירד ואפילו צנח.

    בכל אופן, אם אנחנו מדברים על השקעה במתנחלים ספציפית, חייבים להסתכל על העלות האלטרנטיבית (מושג שלומדים בשיעור א' של סימסטר א' של שנה א' בכלכלה), ולהפחית אותה מהעלות הנוכחית. רק כך היינו מקבלים מה ה"בזבוז"\"הפסד" על ההתנחלויות. בפירוש לא עשו את זה במחקר הזה, ולכן הגיעו לסכומים כמו 100 מיליארד דולר. אפשר לחשוב שאם ה-400 אלף בני אדם האלה לא היו חיים בהנתחלויות אז המדינה לא הייתה מוציאה עליהם מיליארדים.

  11. דב פוניו

    מיסים עקיפים או ישרים. מועצה אזורית זוללת כספים. לפי איזה דולר נעשה החישוב.זה מה שעומד על הפרק? אתם ישנים או מה? עמית חושב שבשטחים יש אוכלוסיות חלשות? אתה לא יודע מי חי בסוסיא או בקדום?
    סללו כביש מסנסנה לאמציה
    באורך 38 ק"מ.כביש כמו שכתוב בספר. עם מעגלי תנועה ומעקות מגן. לדעתי הוא עלה למדינה 570 מיליון ש"ח.אני נוסע שם מערד לירושלים-לבד על הכביש. הכביש מהווה דרך גישה נוחה להתנחלות נגוהות.זו תכליתו העיקרית היום.
    אתם לא מבינים שבמקום הכביש הזה אפשר היה לשפר כבישים אדומים בארצינו ההומה כלי רכב ולצמצם תאונות דרכים? זאת במקום נגישות משופרת להתנחלות מאד סימפטית שהיא בשטח כבוש.מה אתה אומר, עמית?

  12. חזי

    ממחקר שנערך במכון אבו מאזן לחקר השלום, נמצא שעלויות ההתנחלויות הן קוואדטריליון דולר בשניה.

  13. מני אביב

    מזה כמעט שלוש שנים אני מתגורר בגרמניה, ואני חושב שההשוואה שערך הכותב היא די קולעת. גם כאן, דרך אגב, מתלוננים על ירידה ברמת החיים, בעיקר השקתו של האירו. אבל באופן כללי השכר הוא אכן גבוה יותר, השירותים הציבוריים הם לרוב טובים ונדיבים יותר, ובאשר למחירים: התחושה שלי היא שהרמה זהה לזו שבישראל.
    אבל דוגמה אחת מחיי האישיים יכולה להמחיש את ההבדל המשמעותי בין גרמניה לישראל: אישתי, שהיא אזרחית מקומית, עובדת בתור מורה במשרה מלאה. עם וותק של כ- 10 שנים היא משתכרת לפחות פי שלוש ממקבילותיה הישראליות. בשל מעמדה המיוחד היא משלמת מעט מיסים. כשנולד בננו היא קיבלה חופשה של שמונה שבועות בתשלום מלא כחודשיים לפני הלידה וכחודשיים אחרי הלידה, ובנוסף לכך- עשרה חודשים של חופשה בתשלום של כ- 70% מהשכר. עבור בננו אנו מקבלים כמאתיים אירו בחודש.
    דוגמאות נוספות לא חסרות. אני זוכר איך, כשהייתי ילד, גאוותנו הייתה על כך שבארץ מטפלים באזרחים. ישראל הופכת לסיוט חברתי ולבית כלא אורווליאני.

  14. דרור בל"ד

    ראשית, יש לתרגם את כל המחירים לזהב. כמה יח' זהב בחודש מרוויח ישראלי לעומת אירופאי או אזרח העולם השלישי וכמה יח' זהב עולה קוטג' או כל דבר אחר בישראל לעומת אירופה או עולם שלישי. כך תיפטר מטרדות מסויימות, שאינן רלוונטיות כמובן.

    כדאי לזכור: מטרתו היחידה של שרון בפינוי הישובים בחבל עזה היה רצונו לטבוח ביתר חופשיות בתושבי עזה. כשמתבוננים בבעייה מסוימת רק מההיבט הבטחוני/צבאי שלה, גם הפתרון שיינתן הוא אך ורק בטחוני/צבאי. הדברים נכונים גם לגבי הגדה המערבית. נכון להיום, לאחר שהכסף הושקע והנזק נעשה, יש צורך לחשב כמה יעלה תיקון הנזק. חישוב מהיר יעלה כי ישראל לא תוכל, כלכלית, לעמוד בעלויות הפינוי. השארת הכיבוש על כנו במתכונתו הנוכחית, גם אם לא תביא ישירות לקריסתה של ישראל (אין לי מחלוקת עם שיר חבר, אני הולך לשיטתך לצורך הדיון בלבד), תהפוך אותה למדינת ומשטר עולם שלישי. הנטל הכלכלי ילך ויכבד ועוד ועוד אנשים – מי שיוכל – יעזוב.

    לבסוף ישראל תישאר עם אוכלוסיה חלשה – תושבים שלא יוכלו עוד לממן את הכיבוש. משם זה כדור שלג. כל שטח ישראל יהפוך רשמית לבסיס צבאי אמריקני. האפשרות היחידה למנוע זאת היא חתירה לפתרון דמוקרטי – מדינת כל אזרחיה.

  15. סמדר לביא

    שכר נמוך ויוקר מחייה אסטרונומי היו מדיניות מכוונת של ספיר ושות' כדי ליצור אוכלוסייה כנועה, הטרודה מסביב לשעון בפרנסה ובשרידה, למען לא תתמרד. כמובן שזו האוכלוסיה ממנה נשללה, היסטורית, ע"י פרנסי המדינה, הזכות לדיור הוגן, חינוך נאות, שירותי בריאות סבירים, ביטחון אישי, וכ"ה. כמובן שזו אוכלוסיית הרוב האזרחי – מזרחים ופלסטינים אזרחי ישראל. זה לא קשור בהתנחלויות, אלא בחלוקת העבודה הגזעית (או הגזענית) בין אירופאים מתרבויות דוברות יידיש לבין שאינם כאלה.

  16. אסף

    הערות לטבלה המשווה: באנגליה חופשת הלידה אינה "מחודש עד שנה". כל אישה עובדת זכאית לחופשה בת 9 חודשים – 6 בתשלום מהמעסיק, ו 3 בשכר מינימום. יש לשמור לה את מקום העבודה עד 9 חודשים (אולי האריכו לשנה עכשיו. לא יודע).

    חינוך – מגיל 3 גן מסובסד חלקית, ואפשר לקבל זיכוי ממס אצל מעסיקים מסויימים. מגיל 4 חינוך חובה עד 3 אחר הצהריים, חינם, את האוכל שולחים מהבית או משלמים. מעוטי יכולת פטורים גם מזה.

    למרות שמחירי לונדון גבוהים (דיור בילוי ותחבורה) המחירים מחוץ ללונדון נמוכים באופן משמעותי, ודומים לפריפריה בישראל. אפשר להוסיף גם את מכירי הרכב הנמוכים באופן משמעותי.

    בלונדון משפחה שמרוויחה פחות מ20 אלף שח בחודש (יחד, ברוטו) זכאית למס הכנסה שלילי, ולסבסוד של גן לילדים קטנים.

  17. ברלינאית

    לא כולל חשמל. כולל מים והוצאות בנין כמו ארנונה, ועד בית, פינוי אשפה וחימום