• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

אפקט מצנן לדמוקרטיה

לצורך היציבות השלטונית במערכת הפוליטית, ממשלת ישראל בראשותו של נתניהו מקריבה את ערכי הדמוקרטיה הבסיסיים, ותומכת בחוקים מסוכנים ואנטי-חוקתיים. בעקבות אישורו של חוק החרם בכנסת
זהבה גלאון

כדאי לשים את הדברים על השולחן: הקואליציה החליטה לנהל מערכה נגד המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. זאת המשמעות האמיתית והעמוקה של חוק החרם, שאושר אתמול (ב') במליאת הכנסת. בלי מחשבה, בלהט לקדש את הכיבוש, הורסת הקואליציה חלקה אחר חלקה במפעל הציוני. אנחנו לא חיים במדינה דמוקרטית, אלא נשלטים על-ידי כיבוש ודיכוי שיש להם מדינה. הקואליציה המתנחלית מחרבת את היסוד ואת מעט הלגיטימציה שעוד נותרה למדינת ישראל בעולם.

כיבוש שיש לו מדינה

למעשה, אם רוצים לדייק, צריך לשנות את שם החוק לחוק לעידוד פגיעה במדינת ישראל, באמצעות הפיכתה למדינת דיכוי. בעולם החופשי יסתכלו היום על תוצאות ההצבעה וישאלו את עצמם האם ישראל היא עדיין מדינה דמוקרטית. האם מדינה שבה הרוב מחוקק חוקים נגד המיעוט נגד מחאה פוליטית אזרחית, לגיטימית ובלתי אלימה, משתייכת עדיין למשפחת המדינות הדמוקרטיות או שהיא עוזבת אותה ומצרפת את שמה לרשימת מדינות שהרבה יותר קל להחרים.

משטר דמוקרטי הוא משטר בו הפוליטיקה מגבילה את עצמה באמצעות חוקה או תרבות פוליטית של ריסון עצמי. לנו אין חוקה ואין לנו ריסון עצמי, ולכן אנחנו מגיעים למצב שבו הצעות כמו חוק החרם נידונות בכלל בכנסת, ומכתימות את ספר החוקים הישראלי.

חוק לא חוקתי

"חוק החרם" מנוגד לעקרונות המשפט הישראלי. החוק קובע כי מי שטוען שניזוק מחרם יהיה רשאי לתבוע בנזיקין את מי שקרא לחרם, ולקבל פיצויים ללא הוכחת נזק. אם רוצים לעשות פוליטיזציה של מערכת המשפט הרי שזו בדיוק הדרך. מדובר למעשה על פיצוי עונשין, עקרון זר למשפט הישראלי.

החוק מעודד שימוש לרעה במערכת המשפט. בניגוד למשפט הפלילי, המשפט האזרחי אינו דורש הוכחה מעל לספק סביר. דבר זה מגביר את הסכנה לשימוש לרעה במערכת המשפט ולפוליטיזציה שלה. בית משפט שיפסוק פיצויים בגלל פעולת מחאה לגיטימית לא אלימה, לא ייהנה מאמון הציבור בישראל או מאמון העולם. זוהי דרך נוספת שבה תיחלש מערכת המשפט הישראלית.

אף השמרנים שבמשפטנים, כולל אנשים המתנגדים למה שמכונה אקטיביזם שיפוטי, סבורים שבית המשפט העליון ייאלץ לפסול את החוק כלא חוקתי. מה לעשות, גם אחרי 44 שנים של כיבוש, עצם אחזקת השטחים היא נושא שנוי במחלוקת בחברה הישראלית. אולי השנוי ביותר במחלוקת. ואת הנושא הזה מבקשים אנשי הקואליציה להחריג מתחום השיח הפוליטי הלגיטימי;  דווקא את מה שניטש עליו הוויכוח העז ביותר.

גם אם מתנגדים לשימוש כולל בטקטיקת החרם, מדובר בכלי אזרחי, בלתי אלים ולגיטימי להבעת דעה ולקידום שינוי חברתי ופוליטי, בתוך כללי המשחק הדמוקרטי. משטרים דמוקרטיים מכירים בזכותם של אנשים להכריז חרם ולהשתתף בחרם צרכנים. חוק החרם מטיל סנקציות על פעילות פוליטית אזרחית לגיטימית. חשוב ללמוד מההיסטוריה במקרים כאלה: כאשר מנסים לאסור פעולת מחאה לגיטימית ולא אלימה, מעודדים אי ציות אזרחי לחוק.

חתירה נגד הלגיטימציה

המכנה המשותף לחוק החרם, לחוקים שנחקקו במושב הקודם של הכנסת וליוזמות חקיקה מתוכננות נוספות הוא שיש להן אפקט מצנן לאופי הדמוקרטי של המדינה. אלו חוקים שמשמעותם רדיפה פוליטית, צמצום חופש הביטוי, סתימת פיות ליריבים פוליטיים ופגיעה בחופש ההתארגנות.

אנחנו עדים ליוזמות משוללות אחריות ממלכתית, רוויות גזענות ואנטי-דמוקרטיות, שמכוונות להגבלת פעילותם של ארגוני החברה האזרחית וקבוצות פעילים בשמאל, באופוזיציה, משום שמחאתם קוראת תיגר על הקונצנזוס הפוליטי כיום בישראל ועל מדיניות הממשלה.

כשראש הממשלה מדבר תכופות על "הדה-לגיטימציה שעושים למדינת ישראל", כדאי לזכור שהלגיטימציה שקיימת לישראל נשענת על היותה של מדינה דמוקרטית ומגינה על זכויות-האדם. ואילו הממשלה שבראשותו, במקום לבצר את צביונה הדמוקרטי של המדינה, מפרה בעקביות את חובתה להגן על זכויות-האדם בישראל. הרוב בממשלה הזו רודף את המיעוט, פוגע בדמוקרטיה ובזכויות-האדם, ולמעשה – מביא לפגיעה במדינה עצמה. חקיקת חוקים אנטי-דמוקרטיים המשתיקים קולות ביקורתיים פוגעת בתדמיתה של ישראל בעולם וסופה לחזק את הקריאות לחרם.

במשך שנים שלטה הנורמה, שהקואליציה והאופוזיציה מכבדות זו את זו, מתוך תפיסה שבדמוקרטיה יש כללי משחק משותפים. ממשלת נתניהו פוגעת בעיקרון הבסיסי הזה. החוק הפסול הזה מובל על-ידי נתניהו, שכופה על הקואליציה משמעת קואליציונית. קבלני הביצוע הם יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת חוקה, המתגוררים מחוץ לישראל, בהתנחלויות בשטח כבוש.

ראש-הממשלה נתניהו והקואליציה הזחוחה שלו לא מבינים את עומק התהום שהם כורים לחברה הישראלית, בקידום שטף יוזמות החקיקה האנטי דמוקרטית, שהשבוע רשם שיא מפוקפק. לאסופת החוקים והיוזמות הנפסדות האלו כבר יש תוצאות.

מקורה של הדה-לגיטימציה שקיימת כלפי ישראל הוא בכיבוש. מדינת ישראל מצויה בבידוד מדיני בגלל המשך הכיבוש. הנטל הכלכלי שמכביד על ישראל הוא הכיבוש. רוצים למזער את מימדי הדה-לגיטימציה? תפסיקו את הכיבוש. רוצים לצאת מהבידוד המדיני? צאו מהשטחים. המטרה של חוק החרם היא להגן על הכיבוש, לסתום את פיהם של מתנגדיו ולעגן בחקיקה זיהוי מוחלט של ההתנחלויות עם ישראל.

החוק יחול רק על מי שמכריזים או מבצעים צעדי חרם נגד הכיבוש וההתנחלויות, ולא על החלטות פוליטיות וצרכניות אחרות. במה שונה חרם על מוצרי התנחלויות מחרם על גבינת קוטג' או על בתי עסק המוכרים מוצרים לא כשרים?

אין הבדל, אך יוזמי חוק החרם ניסחו אותו בצורה כזו, שהחוק לא ייגע בחרמות הקיימים, היקרים ללבם של אנשי הימין. זו הצעה סלקטיבית, לא שוויונית ומופנית נגד אנשים, ולא נגד מוסדות או מדינות, ולא במקרה.

יוזמי החוק ניסחו הגדרה של חרם, שאינה פוסלת חרם באשר הוא, אלא "רק" חרם של: "הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה, או אזור הנמצא בשליטתה".

אצל יוזמי החוק, כחול לבן אינו עוצר בקו הירוק. הממשלה הגדירה את רוב ההתנחלויות כאזור עדיפות א'. הממשלה מעניקה סובסידיות למתנחלים הכוללות, הנחות ברכישת בתים, בכבישים עוקפים, הטבות לחקלאים, שירותים ציבוריים טובים יותר, הנחות במיסים, סובסידיות לתקציבי רשויות מקומיות ותקציבי עתק לשמירה על יישוביהם.

מדינת ישראל שולטת בשטחים ממניעים אידיאולוגיים מזה 44 שנים, ללא רצון להגיע להסדר מדיני, תוך ניצול כלכלי של משאבי הטבע וכוח העבודה הזול של הפלסטינים. המפעלים הנמצאים בשטחים מסייעים ומעודדים את תעשיית הכיבוש. הם שותפים מלאים למערכת משומנת שמפעילה ישראל כדי להנציח את השליטה בפלסטינים באדמותיהם ובמשאביהם.

מוצרי ההתנחלויות הם חלק מכלכלת כיבוש ענפה שבה מעורבות חברות מסחריות, ישראליות ובינלאומיות, בעסקאות נדל"ן, בפיתוח תשתיות בשטחים, בניית חומות מחסומים וגדרות וכל זאת על קרקע פלסטינית.

כיום, בהסכמת ממשלות ישראל, ישראל מחויבת לסמן את מוצרי ההתנחלויות. לכן, התעשיינים והחקלאים, בהסכמת הממשלה, שותפים בסימון של מוצרי התנחלויות המופנים לחו"ל. כשחוק החרם ייכנס לתוקפו וייאסר על שיתוף פעולה עם מדיניות סימון כזאת, כל תוצרת ישראל כולל זו המיוצרת בתחומי הקו הירוק, תוחרם אוטומטית בידי מדינות אירופה. האיחוד האירופי עומד על כך שהמוצרים שמיוצרים בשטחים לא צריכים לקבל פטור ממכס, ובמידה שלא יסומן מקור הייצור, יוטל המכס על כל המוצרים מישראל. מאותה סיבה, גם משרד המשפטים ומשרד התמ"ת התנגדו להצעת החוק.

שקדי מרק. החוק יגרום להחרמת כל התוצרת הישראלית. צילום: cc by-arimoore

מדינת ישראל מבקשת באמצעות הצעת החוק לא רק לטשטש את ההבחנה בין ישראל שבגבולות הקו הירוק לבין השטחים שכבשה ב-67 ומנסה להפוך את מי שבוחר לנקוט בעמדה המוסרית ולסרב לצרוך תוצרת התנחלויות לעבריין.

אני מתנגדת לחרם כלכלי, פוליטי ואקדמי על מדינת ישראל בין על-ידי אזרחים ובין על-ידי זרים, אך תומכת בבחירה האישית הצרכנית של כל אזרח ואזרחית לא לממן באמצעות צריכה פרטית את הכיבוש. חוק החרם מבקש להתערב בהחלטות המוסריות האישיות ביותר של אדם, בבחירות הפוליטיות שלו, ובחופש ובאפשרות לבטא ולפעול בהתאם לבחירות אלו.

אישור חוק החרם מהווה פגיעה חמורה בזכויות יסוד דמוקרטיות ובראשן חופש הביטוי, ההתארגנות והמחאה הפוליטית. חופש הביטוי מטבעו כולל ביטויים שאינם נוחים להישמע ועשויים להיות מקוממים ביותר. הגבלת חופש הביטוי במדינה דמוקרטית נשמרת רק למקרים שיש בהם פגיעה חמורה בזכויות האחר, כגון הסתה לגזענות ולשון הרע או פגיעה קשה בביטחון המדינה.

העובדה שתוכן מסוים או דרך מסוימת של מחאה אינם נראים לנו ואף אם אנחנו מתנגדים להם בחריפות, אינה יוצרת כשלעצמה עילה להטלת איסור עליהם. הדרך להתמודד בדמוקרטיה עם סוגים כאלו של מחאה היא במסגרת השיח הציבורי ולא באמצעות כפייה מכוח חוק.

האיסור הגורף על חרמות מביא ליצירת הסדר בלתי מידתי ובלתי מאוזן, המזניח במפגיע את חשיבותה הרבה של מחאה ציבורית בלתי אלימה ואת מעמדו המרכזי של חופש הביטוי.

גאווה ישראלית: חוק שאין לו תקדים

ח"כ זאב אלקין, ליכוד. מתוך אתר הכנסת

מדובר בחוק שאין דומה לו בשום מדינה בעולם. החקיקה הקיימת בארצות הברית מתייחסת רק לחרם שהוכרז על-ידי מדינות ומתייחסת לפעילותם של תאגידים ולא ליחידים או קבוצות פוליטיות.

הצעת החוק הזו, כמו חוקים אנטי דמוקרטיים אחרים, מטרתה לפעול נגד עמדות ציבוריות שאינן נוחות לרוב, ולהציגן כבלתי לגיטימיות, כחשודות, כראויות לסוג של נידוי או לפחות להפללה, היא פסולה מוסרית, ערכית ומשפטית.

בתירוץ נפסד, שקרי של הגנה על המדינה מקדמים חוקים קיצוניים, לא דמוקרטיים, הרסניים, שמאותתים לפעילי ימין לאן הממשלה מכוונת, והם פועלים בהתאם לרוח הרעה שיוצאת מהכנסת ומהממשלה.

אנחנו נמשיך להתנגד לכיבוש. אנחנו מאמינים בחלוקת הארץ ובשתי מדינות לשני עמים. ולכן, עד שראש-הממשלה נתניהו ייכנס למו"מ עם אבו מאזן על סוגיות הליבה, ויגיד כן למדינה פלסטינית, אנחנו נמשיך להתנגד לכיבוש ולא נקנה מוצרים מההתנחלויות.

לצערי, לא נראה שבזמן הקרוב תפעל ממשלת נתניהו לכינון הסדר מדיני. למרות החשש שפתרון שתי מדינות עלול להפוך לבלתי אפשרי, זהו בעיניי הפתרון המעשי היחיד, שהוא עדיין בתחום המציאות, ולא השלום המדומיין שראש-הממשלה מנסה למכור לנו. אנחנו נמשיך להתנגד לכיבוש, וגם החקיקה האנטי דמוקרטית של הקואליציה לא תשנה את זה.

אנחנו נמשיך להחרים את תוצרת ההתנחלויות, והחוק הזה לא יפחיד אותנו.

מבוסס על דברים שנשאה הח"כ בדיון במליאת הכנסת לפני ההצבעה על החוק

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. Diogenes

    Has "Mekharevet" given a Kosher stamp by the Hebrew Language Academy?

    I was always told to use "Makhariva" instead.

  2. ירדנה אלון

    א. מדהים,מדהים,מדהים.באיזו מהירות חוקק החוק הזה שנועד להגן על בעלי ההון בהתנחלויות בה בשעה שחוקים סוציאליים שבאים להגן על החלשים בחברה הישראלית לוקח חודשים אפילו שנים עד שהחוקים האלה עוברים תוך כדי שהם מתמסמסים בכל מיני ועדות כספים למינהן שיושבות על המדוכה במשך תקופות ארוכות
    החוק הזה עבר במהירות שיא
    מה שמוכיח כי כשהכנסת רוצה היא יודעת ואף מסוגלת להעביר חוקים במהירות שיא.תלוי כמובן על מי בא החוק להגן.

    שנית- כל המפעלים שמייצרים שם את מוצריהם, מי מסבסד אותם?בכמה?ועל חשבון מי נשפך כל הכסף דווקא לכיוון הזה?

    שלישית- החרם על המוצרים זהו בעצם חרם ומאבק בורגני של המעמד הבינוני הגבוה מסיבה אחת פשוטה,לשכבות החלשות בחברה הישראלית אין אפשרות כספית לצרוך את המוצרים האלה מפני שאלה לרוב מוצרי "מותרות"
    לשכבות העניות אין כסף לקנות יינות של רמת הגולן או של יקבים מיהודה ושומרון,בקושי יש להן כסף לקנות מוצרי יסוד בסיסיים , השכבות העניות סובלות מחוסר בטחון תזונתי.
    לשכבות העניות אין כסף לקנות ביצי חופש שעולות פי שתיים מביצים רגילות.

    לשכבות העניות אין כסף לצרוך מעדני גבינות יוקרתיים בקושי יש להן כסף לקנות חלב,או גבינה לבנה .
    וכך גם סלטים מוכנים תוצרת סלטי שמיר,ועוד ועוד

    מכאן יוצא שאת רוב המוצרים האלה צורכים מעמד הביניים הגבוה,והעשירון העליון.

    אבל את המחיר משלמות השכבות העניות,מפני שכל המיליארדים שבמקום להיות מופנים לטובת השכבות העניות,בחינוך בבריאות בדיור,הופנו לטובת פיתוח ההתנחלויות.

    השכבות העניות בעצם לא יכולות להשתתף במאבק,הן מחוץ למשחק הכלכלי(כמו תמיד)

    מכאן שזהו מאבק של בורגנים שמאלנים נגד בורגנים ימנים

    לשכבות העניות לא נותר אלא לעמוד מן הצד ולצפות במאבק ולקוות שכאשר יעשה תחקיר מעמיק מי מסבסד ובכמה את ההתנחלויות תפתח הדרך לשכבות העניות להיכנס למאבק בדרישה לשינוי חלוקת המשאבים

  3. דרור בל"ד

    ראוי לומר לה, לחה"כ גלאון, כי אין זה ראוי להשתמש בסמלי הBDS המקוריים – אלה התומכים בחרם על כל המדינה הציונית עקב היותה תחת משטר ציוני – ולהשתמש בהם לפרופגנדה הציונית הקוראת להחרים את מוצרי ההתנחלויות.

    אמצעי המאבק שונים, דרכיהם שונות והחשוב מכל, מטרתם שונה, אפילו מנוגדת. על ההבדל בין חרם על ישראל לבין חרם על מוצרי התנחלויות ראו כאן
    The PA's disingenuous boycott campaign
    http://electronicintifada.net/v2/article11286.shtml

    אחת ממטרותיו של החרם הוא לשלול את אמון העולם ממערכת המשפט הציונית. לצורך כך, נתניהו וממשלתו משרתים את החרם. לעומת זאת, אלה לא משרתים את מטרותיה של גלאון, החרדה לאמון הציבור במערכת המשפט הציונית.

    "הלגיטימציה שקיימת לישראל נשענת על היותה של מדינה דמוקרטית ומגינה על זכויות-האדם". המדינה הציונית לא יכולה, מעצם הגדרתה את עצמה כציונית, להגן על זכויות אדם. מי שרוצה להגן על זכויות אדם לא יכול "להכריח" את המשטר הנוכחי להיות דמוקרטי (זהו רעיון מטופש – כך גורם דמוקרטי בכיר באל-ג'זירה) אלא חייב לפעול לדה לגיטימציה שלו.
    על כך ראו כאן:
    http://www.alanhart.net/palestine-does-not-have-to-be-a-lost-cause/

    לכן, כפי שטען פושע המלחמה עמיר פרץ, "חקיקת חוקים אנטי-דמוקרטיים המשתיקים קולות ביקורתיים פוגעת בתדמיתה של ישראל בעולם וסופה לחזק את הקריאות לחרם" איננה הבעייה, אלא הפתרון. (במקור: "מצביעי הליכוד אינה הבעייה אלא הפתרון"). במילים אחרות, או שהמולדת תהיה לכולם, או שלא תהיה מולדת. על כך כאן:
    "עדיף שלא תהיה לך מולדת, מאשר לתרום בשתיקתך לזוועה" – אילנה המרמן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217113.html

    בשלילת לגיטימיות בגצ ננוחם.

  4. יואב פלד

    הכל טוב ויפה, אבל לא צריך להשתמש בשד המזויף של אובדן הלגטימיות של ישראל ב"עולם החופשי" (מה זה בכלל?). הממשלה הנוכחית, כמו ממשלת ברק, שמר"צ הייתה שותפה כנועה בה עד שהעיפו אותה, היא אסון לכל אותם ישראלים שעדיין מחזיקים בערכי הנאורות, בלי קשר למה שחושב "העולם החופשי". ו"העולם החופשי" דווקא תומך בישראל, לא מתכוון להחרים אותה, ואפילו רואה בה מודל לחיקוי. תסתכלו רק על אירועי השבועיים האחרונים.

  5. איזי גור

    ההיסטריה (וההיסטוריה) של עמים ומדינות רצופה בדוגמאות של השחתת מידות. יש בהן כאלו שהבחירה המקורית באיש או ברשימה, הייתה לפי כל כללי ההלכות והנוהלים הדמוקרטיים, רק שעם הזמן והפינוקים אשר מציעה השררה העצימה את תאוות השלטון את השליט, או השולטים, עד כי עברו על פי עמדותיהם המקוריות והחליטו לנצל את הכוח שברשותם כדי להנציח את שלטונם, ואם לצורך זה היה עליהם ל"שכוח" מכמה יסודות דמוקרטיים, מכמה הבטחות שנתנו בדרכם אל הכס ומכמה מאות, אלפים ולעתים גם מיליונים, של קרבנות- אז לו יהי!
    רוצים להיזכר. הנה לכם על קצה המזלג. ה"סוציאליזם" של "שמש העמים" והאיש המושחת ברומניה כשתי דוגמאות באירופה. אידי אמין ופינושה באפריקה, מאו "צה צה" בסין והגמד השמן הארור בוויטנאם. והבולט מכול, הריהו רודף הסופרים וכוכבי הקולנוע הסנטור מקארתי שהטריף את דעתה של האומה והבאיש את ריחה אפילו של הדמוקרטיה הגדולה מכולן.
    ודומה על כן, שגם על מדינת היהודים מתחיל לעבור התהליך. ואי לכך, מה שקרה למדיניות של סטלין וצ'אושסקו, אמיו דאדא ופינושה, דובלייה ומקארתי, יקרה לרעה הפשיסטית החולה מבית מדרשם של קיצוני הימין והמתנחלים.
    ולו יהי זה במהרה.
    הקץ לסתימת פיות!
    הקץ לשלטונם של בעלי הפיאות, הזקנים והכיפות!!
    הקץ לשלטונם של מי שחבשו את בתי הספר בארצו של דז'ושוולי והעברית שבפיהם – חרפה ובושה!!!
    הקץ לפשיזם ולשלטונם של ביבי ואיווט וברק !!!!
    אמן ואמן.