string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

מחאה כן, בדרום לא

לפנות בוקר הרסו פקחים את המאהל בגינת לוינסקי, בטענה שבמקום שוהים פליטים סודנים. בעוד עיר האוהלים ברוטשילד גדלה ומתפשטת, בחלונות הגבוהים מסרבים להביט במחאת השכבות המדוכאות ביותר
שולה קשת

אתמול, בחמש אחר הצהריים, הגענו תושבות ותושבים משכונות דרום תל אביב להקים מאהל ולהשמיע את קול מחאתנו – מחאת הדרום. כתושבות/י דרום תל אביב אנחנו סובלות/ים עשרות רבות של שנים מדיכוי והזנחה שיטתית בכל תחומי החיים, הכוללים מִפגעים סביבתיים, מפגעי זיהום, מפגעי רעש וריח, חוסר תשתיות בדיור ומערכת חינוך ותרבות קורסת.

מאהל המחאה בגינת לוינסקי. גטו של מצוקה. צילום: אסנת פריינטה

גם אלה שיש ברשותם דירות בדרום, חייהם הופכים לגיהנום – בין אם שהן/ם מתגוררות/ים בדירות בדמי מפתח, אשר רבים מבעלי הבית מנסים לפנותן/ם בצורה ברוטאלית, או אלה שבתיהן/ם רשומים בטאבו וסביבתן/ם הפכה לבלתי ראויה למגורים – שלא לדבר על הדור השני והשלישי, הצעירות/ים, שבשל היעדר תוכניות לדיור בר השגה, אין להם סיכוי לרכוש דירות בשכונות הדרום.

כך, מצד אחד ישנה הריסה שיטתית של תשתיות, בתי ספר וגנים, ומצד שני הקמה של מטרדים קשים ביותר כמו התחנה המרכזית החדשה המפלצתית – שיצרה פה גטו של זיהום ורעש וגטו של עבריינות.

קשה ביותר מצבן של הנשים אשר רבות מהן גוססות אצלנו ברחובות מסמים וסחר בנשים – ואין שום משאבים שמוקצים להושיע אותן. נשים נוספות המתגוררות בשכונה עוברות תקיפות מיניות וחוששות ללכת ברחובות. קשה במיוחד מצבן עוד יותר של הקשישים והקשישות, החשופות לאלימות יומיומית, חוסר בטחון ופחד להגורר בבתים שלהן עצמן. בשל המצוקות הקשות הלל ורבות אחרות הוקם אתמול מאהל מחאת דרום תל אביב!

המחאה שלנו נמשכת מזה עשרות שנים. אנו מוחות/ים יום יום כחלק ממאבק ההישרדות שלנו, אך עד עתה קולנו לא זכה לתהודה מספקת. כיום, המחאה של השכבות המוחלשות הפכה גם למצוקת המעמד הבינוני, שאינו יכול לאפשר לעצמו לשכור או לקנות דירות במחירים המופקעים של השוק המשתולל.

אתמול הקמנו את אוהל המחאה שלנו בגן לוינסקי, מול התחנה המרכזית החדשה. לאחר שהתקנו את האוהלים הגיעו פקחים של "הסיירת הירוקה" הממוקמת במבנה בגן לוינסקי, שבעבר שימש כגן ילדים של האוכלוסייה באזור. את האוהלים שלנו מיקמנו באיזור בו עמד בעבר בי"ס ביאליק, כאקט סימבולי להריסתו ולהריסת מערכת החינוך בדרום.

פקחי הסיירת הירוקה מבקשים לפרק את המאהל סמוך למועד הקמתו. צילום: אסנת פריינטה

הפקחים הגיעו במטרה להרוס את מאהל המחאה. היינו כמאה בני אדם במאהל ולא אִפשרנו להם לקחת את הציוד והאוהלים. אחרי שעה של איומים מצד הפקחים וטלפונים לחברות מועצה, התרצו הפקחים, אישרו את שהייתנו שם והביעו את תמיכתם בצדקת המחאה. במהלך הערב והלילה הגיעו מאות אנשים אל המאהל – תושבות ותושבים משכונות נוה שאנן, שפירא ופלורנטין, ותיקים וחדשים, פעילות ופעילים מארגונים רבים – ארגוני נשים וארגוני החברה האזרחית ופליטות ופליטים מסודן ואריתריאה.

היום, בארבע וחצי בבוקר, הגיעו למאהל פקחי הסיירת הירוקה מלווים בכעשרים בריונים, והחלו באלימות לתלוש את האוהלים ולהחרים את הציוד, תוך התעלמות מהמחאה וההתנגדות שלנו. לשאלתנו הם טענו כי הסיבה לפירוק והחרמת האוהלים והרכוש, היא משום שפליטים סודנים הצטרפו למאהל. טענה גזענית זו מטרתה להשתיק כל התארגנות של מחאה מהשכבות המדוכאות ביותר. המאבק מול האקט האגרסיבי הזה הוא מאבק על לב ליבה של הדמוקרטיה, אשר הולכת ומתרחקת מאיתנו. זהו חוק החרם נגד השכונות, הניסיון להחרים את המחאה ולהשתיק את קולנו.

המדינה קיבצה את כל הקבוצות המוחלשות ביותר לשכונות הדרום והפכה אותנו לגטו של מצוקה, ללא משאבים וללא תשתיות. בדרך הביתה, בשדרות הר ציון, ראיתי כ-20 פליטים פוליטיים מסודן, יושבים על המדרכה. אלה אנשים ללא קורת גג, אשר חיים ברחובות ללא שום סיוע בסיסי מהמדינה. המאבק והמחאה של אוהלי המחאה של דרום תל-אביב מציף כלפי השלטונות האטומים את שוועתם של המזרחים והמזרחיות תושבי השכונות, של הפליטים והפליטות בדרום תל אביב, של האוכלוסייה הצעירה והקשישה שחיה כאן.

גם את הדבר היחיד שבקושי נותר לנו, קול המחאה, חופש הביטוי והזכות הדמוקרטית למחות  נגד דיכוי – הם רוצים להשתיק! אבל אנחנו לא נוותר!

היום בערב בשעה 19:00 נגיע לרח' לוינסקי פינת שד' הר ציון, בגן לוינסקי נקים מחדש את אוהלי המחאה. אנחנו קוראות וקוראים לכולן/ם לבוא להיות איתנו, ולא לאפשר לדיקטטורה להשתלט עלינו.

הכותבת היא תושבת ופעילה בשכונת נווה שאנן בדרום תל-אביב ומנכ"לית תנועת אחותי – למען נשים בישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. מרבית אזרחי המדינה למעלה מ80%

    הצביעו בין ימין-"מרכז"(? בבל"ת כמו,צירוף הניגודים שמאל לאומי,LMAO))- לבין,ימין קיצוני ,ההתפלגות ודפוסיה עקביים מעבר למחוז,אזור,שכונה ורווחים בקרב צעירים,מעוטי יכולת,מקופחים,חיילים .יורים ובוכים כבר לא מרגש?
    תשלמו את מחיר הרשלנות הפוליטית ,אי המודעות וההתכחשות הדו פרצופית לסדר לאומי של הלאמה,מרקסיזם,מחיקת האליטה הפלוטרכית עד יסוד והפיכת ישראל למדינת רווחה,כמו מדינת השטחים הכבושים,שהוקמה על גב מדינת מערב ישראל לירדן.
    הריבוי אישייות הזה של נצביע ימין(כולם ימין גם המרכז וגם העבודה ומר"ץ)בנושאי בטחון צבא ומדיניות חוץ ונלחם לסוציאלדמוקרטיה לא משפיע בדמוקטטורה וקל וחומר כשהעלתם ,את הבתים של מפלגות האל למינהן.תעשו חושבים ותבינו את החיבורים אח"כ תשנו דפוס הצבעה מאה שמונים מעלות,כרגע יש מפלגה אחת בלבד.חד"ש או שמשיכו בדמעות תנין שא' לא תועלנה וב' לא עושות רושם גם על קרנפים.

  2. מור גרינבאום

    הממשלה פועלת לעשות הכל כדי להפריד בין הקבוצות החלשות בשיטת "הפרד ומשול" הגזענות והשנאה שהתפתחה מתוך פחד בשכונות דרום תל אביב היא קלף משחק בידם.
    הדבר שהכי מפחיד אותם זה שתושבי דרום תל אביב ישבו יחד ועוד אם הפליטים הסודניים ויגלו שבעצם כולם נדפקים מאותה השיטה ושעד עכשיו הכעס שלהם הופנה למקום הלא נכון.
    מצב כזה, קצת דומה למה שקרה ברוטשילד מפחיד מאוד את הממשלה.

  3. שולה קשת

    בשעה 03:40 בבוקר הגיעו שוב פקחי הסיירת הירוקה של עירית תל אביב-יפו, טלטלו את האוהלים על הישנות/ים ופירקו את מאהל המחאה של לוינסקי.

    הערב יום שלישי 26/7/2011 בשעה 19:00 בערב מקימים את מאהל המחאה שוב. תודה לכל מי שהגיעו למאהל המחאה, תמיכתכן/ם חשובה ביותר.

    אנו נמשיך לעמוד על זכותנו לקיים את מחאתנו בדרום תל אביב, לא ניתן לגרש את המחאה משכונות המצוקה!!!!!!!

    נהיה שם כולנו גם הערב בשבע, בואו בהמוניכן/ם

  4. דרור בל"ד

    אתמול נזכרה התקשורת האשכנזית להואיל בטובה ולהגיע למאהל בשכונת ג'סי כהן בחולון (אני מחרים את ערוץ2 ומתייחס לשאר התקשורת בלבד). בתוכנית "הערב", ערוץ1, זכתה חה"כ גילה גמליאל, סגנית שר במשרד רה"מ, לראיון ארוך ומעט סלחני של יעקב אחימאיר. בהמשך, ב"מבט", זכינו לראות סוף סוף לא רק את מעמד הביניים המשתולל כגמל, אלא גם אנשים מבוגרים ואמהות חד הוריות. נאמר שם ע"י אחת האמהות: "הם [הגמל, עמוד השדרה של המדינה הציונית] נלחמים למען החיים שלהם, אנחנו נלחמים למען הילדים שלנו". מול יושבי מאהל אלו, כולם מזרחים ורובם (כך נאמר בכתבה) תומכי ליכוד, הגיעה גילה גמליאל – מזרחית, אישה, שליחת רה"מ – כדי להסיח את הדעת, לזרות חול בעיניים, ולהוליך בכחש, בתחבולות ובלהטוטים רטוריים, את היושבים.

    מזכיר רה"מ, המסית והמדיח צבי האוזר עשה היום שימוש ציני בזכותם הדמוקרטית של ההמונים להפגין. בראיון שנתן הערב ליעקב אחימאיר (ערוץ1, 7 בערב) בלה בלה בלה אך במשפט האחרון הזכיר המזכיר את היותה של ישראל [הכוונה למדינה הציונית – דרור] מדינה דמוקרטית בה מותר להפגין. הוא גם ציין כממתיק סוד כי זהו דבר ייחודי למזה"ת. לא נותר אלא להזכר בתגובתו של נתניהו כאשר מפגינה התפרצה לדבריו בנאום לפני הקונגרס הציוני-אמריקני. גם הוא הלל ושיבח את הדמוקרטיה האמריקנית וציין כי לא בכל מקום הדבר כך. ("מעניין מה היו עושים לך בסוריה" – כך נתניהו לזועבי לא מזמן, רגע לפני הגירוש מהמליאה).

    אזהרה חמורה: נתניהו מעוניין במחאת האוהלים כדי להציג את משטרו כמשטר דמוקרטי. שילוב המאבק המזרחי ע"פ דרכם של הפנתרים השחורים עשוי לחבל במזימתו הציונית-אשכנזית. לכן הוא נזקק לנציגתו המזרחית גילה גמליאל (זו שישבה לצידו היום במושב הלצים לצד שטייניץ ואטיאס במה שמכונה בשיח הציוני מסיבת עיתונאים). דפני ליף מייצגת, ע"פ דבריה היום, 30 מוקדי מחאה שונים בכל רחבי הארץ. לא ייתכן כי מצד אחד היא בוחרת לייצג את כל המאהלים ומצד שני כאשר מאהל כלשהו מפונה בכוח ע"י הבריונים של חולדאי, הדבר לא זוכה לתגובה כלשהי ואפילו לאזכור.

  5. נועם א"ס

    לאחר שני חיסולים של מאהל לווינסקי לפנות בוקר בשני הלילות הקודמים, מאהל לווינסקי שרד את הלילה וכרגע האוהלים עדיין עומדים. כבשני הלילות לפני כן, פשטו אנשי הסיירת הירוקה על המאהל בסביבות 4:00 לפנות בוקר, אולם הפינוי נהדף, לטענת אחד מאנשי המאהל שאיתו דיברתי – ללא ספק בזכות נוכחותם של כ-40 מאנשי מאהל רוטשילד, והצטרפותם להתנגדות הבלתי אלימה לפינוי המאהל.
    ב-7:15 בבוקר הגיעה למאהל קבוצה של כ-8 שוטרים במדים כחולים, אשר יצאה ממטה המשטרה הסמוך למאהל, תחת הנהגתו של קצין בבגדים אזרחיים, אשר כבר היה מוכר בשמו ע"י יושבי המאהל.
    בשלב זה נותרו במאהל בערך כ-20 איש: האחרים עזבו לפני כן, בעיקר כדי להגיע לעבודה.
    השוטרים חילקו צווי פינוי לאוהלים. פקודת הפינוי אמורה להתבצע ב-9:00, עוד כחצי שעה מכתיבת תגובה זו. מי שיכול לבוא ולתרום את נוכחותו נגד המישטור המפלה והבלתי לגיטימי של המחאה, מוזמן.

  6. רחל פניני אופק

    כבר שנים רבות אני מיצרה על-כך שהיושבים בראש (קרי -הממשלה וכל הכנסת ) לא מבינים שהם יושבים שם בעיקר בזכותנו ולכן הם חבים לנו ,שיתנו לנו כבוד לבני האדם שאנחנו ויבינו סוף סוף שבאמת רק כן רק בזכותנו הם שם וזו הזכות היחידה וכל זכויות היתר שהם לוקחים לעצמם מייצרות מצב שלנן לכל שכבת הביניים והאובר -דרפט על צוארה לא נותר כמעט כח התנגדות אני מחזקת את ידי כל המוחים עלו והצליחו .