string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

טריביוט לקארל

האירועים האחרונים בישראל יצרו רגע שמבהיקה ממנו פתאום הגאונות של מרקס. תגידו להתראות לכל אותן תודעות כוזבות לפיהן "הערבים/שמאלנים באים"

כרגיל, כמו בכל פעם שיש מאבק גדול למען צדק חברתי, באים הטייקונים ועוזריהם ומנסים בזה אחר זה להסית את הדיון מהמצוקה החברתית. ליברמן, שיש לו וילה באיזו התנחלות ועוד חברות שרשומות על שם בתו, אמר לנו – האנשים העובדים – שזה רק נדמה לנו, ושהמצב בכלל טוב. אבל אם כל כך טוב, למה כל כך רע? גם "אם תרצו" תרמו לניסיונות לפורר את המחאה. הם רקמו לעצמם קנוניות ילדים, וטוו מעשיות לכדי תיאוריית הקשר הרגילה שלהם: הכול מעשה ידיהם של "פעילים אנרכיסטים", "הקרן החדשה" והארגונים שבהם היא תומכת. אין באמת מצוקה ומחאה, רק קונספירציה.

צעדת העגלות בתל אביב, 28.07. רק קונספירציה? צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס

אלא שמה שמעניין במיוחד הפעם הוא שהניסיונות הפאתטיים האלו (אחרי הכול, מדובר בארגונים שונים, זמנים שונים ואנשים פרטיים), שבעבר התקבלו בציבור בכל פה (זכור לכולם הלהיט: "איך מסרתם מידע לגולדסטון?") זכו הפעם לקריאות בוז ושריקות צוננות על ידי הטוקבקים. בזה אחר זה בעטו המגיבים את הניסיונות להסית את הדיון הכלכלי-חברתי לשאלות שמרקס היה קורא להן "כוזבות". אחד אפילו כתב משהו כמו "הארגונים האלו פועלים כבר שנים למען רווחה חברתית בפריפריה ושוויון בכלל, והגיע הזמן לשאול את מי משרתים הסרטונים כמו אלו שאתם מפיצים, ובאיזה צד אתם".

אירועי הימים האחרונים בישראל יצרו רגע שמבהיקה ממנו פתאום הגאונות של מרקס. פתאום קשה להתחמק מהפרספקטיבה שלו. מרקס האמין, כידוע, שכל מה שלא קשור ליחסים הכלכליים הוא "תודעה כוזבת". הפלסטינים והיהודים, הדת, ההגירה, הגזעים… בטח אפילו האקלים. אם זה לא דיון בתהליך הייצור, הבעלות על אמצעי-הייצור, הניצול, והחלוקה הלא-שוויונית של ההון – אז זה לא דיון פוליטי, אלא בסך הכול הסחת דעת ההמונים ממי שדופקים אותם באמת. לדעתו, המלחמות והסכסוכים הדתיים – כמו השטויות של ילדי אם תרצו – נועדו אך ורק להסיח את הדעת מאיך שבעלי-ההון דופקים את מעמד הפועלים ("הפרולטריון") בכל חברה ותרבות, ובכל זמן ומקום.

תודעה כוזבת ומעמד הביניים

מחאת מעמד הביניים הנוכחית היא ממש לפי המרשם. על-פי מרקס, כאשר מעמד הביניים חובר אל המעמד הנמוך ומצטרף למחאה, נוצר פוטנציאל מהפכני, שעשוי לשנות את המערכת הכלכלית והחברתית-פוליטית כולה. החבירה הזאת יוצרת כוח חדש ואדיר שיכול, אם הוא מחליט לעשות זאת, לשנות את כללי המשחק לגמרי ולהקים מערכת אחרת, שוויונית יותר. ובאמת, במשברים כלכליים גדולים כמו אלו שמתרחשים כיום, תורתו של מרקס מתבררת כמתכון בדוק.

קארל מרקס. מחאת מעמד הביניים לפי מרשם

מאבקי הענק הנוכחיים בספרד וביוון לצדק חברתי מתרחשים בצלו של משבר כלכלי ענק ומהדהד, שחונק את מעמד הביניים ולא רק את המעמדות התחתונים, וכך מתאפשר שיתוף פעולה בין-מעמדי שמהווה את "רוב העם". גם בישראל המצוקה והניצול הם לא דבר חדש, אבל עכשיו הם הגיעו אל "הרוב הדומם" (שבעבר כיניתי "הרוב השַׂבֵע"). הלוא בפריפריה ואצל חרדים וערבים תחושת המחנק קיימת כבר הרבה זמן, ועדיין לא הייתה בה סכנה לאליטה, כי מעמד הביניים היה אדיש (ושַׂבע).

זה אל"ף-בי"ת של ניצול, אריסטוקרטיה יקרה. את המעמד הנמוך אפשר למעוך כמעט עד שהם משפריצים דם, אבל בטח שלא שוברים את הגב למעמד הביניים (הכוונה לאלו מגוש דן והחוף בעיקר). גם לסחוט להם את המיץ צריך לדעת. צריך להקפיד שמי שבאמצע לא יקרוס. אפשר לדרוך גם עליהם, כל עוד יהיה להם איך לשלם לפחות על החינוך, הבית, האוכל, הבריאות. כמו קפה תורכי שצריך להרתיח אבל אסור שיגלוש. זה אלמנטרי, טייקונים, בחייאת, אני לא צריך ללמד אתכם את זה. על פרדוקס העבד לא שמעתם?

אלא שבאחרונה המצוקה נעשתה גדולה מספיק גם בקרב שכבות הביניים, אלו שעובדים קשה במספר משרות, בעלי השכלה גבוהה, שפשוט לא מצליחים לסגור את החודש. כבר אין להם התנאים שהיו להוריהם – הסכמים קיבוציים, הסעות לעבודה, הלוואות נדיבות של המעסיק, ביטוחי חיים וועדי עובדים. למרות שכמעט כולם בדור הזה של מעמד הביניים בעלי השכלה גבוהה, הם בכל זאת תקועים בחוזים אישיים נצלניים, במשרות חלקיות, מקבלים שכר לפי המכירות שלהם, נעשים ברי החלפה זריזה, מקבלים תגמול לא הוגן, ומתמודדים עם שכר דירה ומשכנתא בלתי אפשריים לחלוטין.

מזה שנים שהמחירים בישראל עולים לרמה האירופית ואף יותר, ורק המשכורות לא ממש ממריאות וממש לא מדביקות את הפער. אם נדמה היה שלרגע הצליחה האריסטוקרטיה להרדים את מעמד הביניים, ואנשים התרחקו מהפוליטיקה והכלכלה, אז הנה עכשיו, לנוכח הניצול, הם נאלצים לחזור אליהן בעל כורחם, והם מעוצבנים לאללה. העושק המוגזם וסדרי העדיפויות הדפוקים דחפו את מעמד הביניים לשוב ולהתעורר ולהצטרף ואף להוביל את המחאה החברתית.

ברגע זה מתרחש גם משהו מעניין ביחס לכול אותן ה"תודעות הכוזבות" (כמו "ביטחון"), אשר בימים כתיקונים מצליחות להסתיר את העוקץ הפוליטי והתודעה "האמיתית", זאת המעמדית. פתאום אנשים לא מאמינים ולא קונים יותר את השטיקים של "הערבים באים!" או "השמאלנים באים!" או את השפיל של "ביבי, ההסתדרות והטייקונים מצטרפים למחאה". להפך, אנשים רוצים שהמחאה תישאר שלהם. הם רוצים להשבית את המשק, אבל בלי ההסתדרות של עופר עיני. הם רוצים לחבר בין המאבקים (ההורים, הרופאים, הדיור, הנכים, העובדים והמחירים), אבל בלי האופוזיציה (הניאו-ליברלית!) ובלי ארגוני סטודנטים שמחפשים כותרות והישגים אישיים בדרך לאיזו קריירה פוליטית בינונית.

וברגעים האלו, כמו שאמר מרקס, כל ההסחות האחרות כמו גם הניסיון לעשות קרימינליזציה למחאה, הן בסך הכול עוד תודעה כוזבת בשירות השיטה הנוכחית.

סחתיין עליך, יא קארל

אני לא יכול לומר שאני מרקסיסט. אפילו לא ניאו. למעשה, אני חושב שרוב הזמן יש בחברה הרבה דברים שהם לא רק כלכליים שהמרקסיזם מחמיץ. אני לא מתכחש ליחסי הכוח הכלכליים, אבל יש גם סקטורים (אשכנזים וחילונים למשל), יש קטגוריות זהות, יש מגדר, יש משאבים שהם לא רק כלכליים וחומריים, ויש כוחות נוספים ומורכבים שפועלים בה (לעתים בכיוונים מנוגדים), שהם אמיתיים, בעלי השפעה, כוחניים ואף דכאניים, משתיקים ונצלניים לא פחות מהיחסים הכלכליים. אפילו הטבע שמשתנה משפיע על החברה.

בעקבות היד הנעלמה

בנוסף, אני גם לא מכיר, אפילו בתקופות המהפכניות ביותר, איזושהי שאיפה ממשית לכך ש"פועלי העולם יתאחדו", ונראה שהחברות בכלל לא ששות לפרוץ את גבולות החלוקות הלאומיות והפוליטיות ברוח מה שמרקס האמין שיכול, אמור וצריך לקרות ברגעים מהפכניים כאלו. אבל מוכרחים להודות שיש לפחות דבר אחד שמרקס ידע להסביר באופן מזוקק ומוצלח, שמעורר השתאות גם אחרי כל כך הרבה שנים. בתקופות שבהן הניצול הכלכלי מגיע לשיא, מעמד הביניים חובר אל מעמד הפועלים, ולמאבק יש פוטנציאל מהפכני, שעשוי לשנות את יחסי הכוחות והניצול; ובמהלכו, כמו תמיד, ינסו להפעיל עליהם שלל הסחות דעת "כוזבות". בימים כאלו רואים את גאונותו.

אכן, גם המאבק הנוכחי בישראל הוא כבר לא עוד מרד או מחאה נקודתית על קוטג' או על הבנקים, הסלולרי, החשמל או שכר הדירה, המשכנתא והארנונה. הוא עובר עכשיו איזו נקודת רתיחה, ולכן יש בו פוטנציאל מהפכני. אם הוא ימשיך ולא יתמסמס או יתמסד תחת גג הארגונים וההסתדרות, רק אז – יהיה להמונים סיכוי להביא לעצמם עתיד אחר, ולהכניס שינויים משמעותיים במערכת הכלכלית ובאופן חלוקת המשאבים, כך שהמערכת שתקום תהיה שוויונית יותר, צודקת יותר ועממית.

אחרי הכול, מחאות כאלו כבר יצרו בעבר את המודלים הסקנדינביים השונים של דמוקרטיה שוויונית (הפועלים במידות שונות של הצלחה), ואולי זאת שמתרגשת עכשיו בישראל יכולה להביא משהו דומה למזרח התיכון.

הפוסט פורסם במקביל בבלוג אמת מארץ ישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. סמולן

    מרקס הוא כאותו שעון עומד, שבהתאמצות ניכרת אפשר לחלץ ממנו, לפעמים, חיזוי נכון לשעה. הדבר דורש התכוונות וחלוקת קשב, כלומר הבטה שוב ושוב הן בשעון העומד והן בשעה האמיתית. ברגע האמת יש לזעוק "גאונות" ו"סקנדיביה" !. הבה נדלג על סקנדינביה. ממילא סקנדינביה הצליחה, במידה רבה הרבה יותר ממה שנהוג לדבר, בזכות חניכה שיטתית על ידי תנועת העבודה הישראלית, הקיבוצים הישראלים, ושאר תופינים שנואים במיוחד.

    אבל העיקר הוא אחר, כלומר תאוות ההרג. הבה אצטט את עצמי, ואחדד: הבעיה עם מרקס היא לא יכולת החיזוי העלובה שלו, ולא היכולת לרפרר למשהו שקראו באוניברסיטה. הבעיה שאחד הדברים המטרידים מאד בסוציאל-דמוקרטיה הוא המהירות שבה הרצחנות הסוציאליסטית – אין לי מילה אחרת – יוצאת ממחבואה. סוציאל דמוקרטיה היא הפקת לקחים כואבת כתוצאה מסדרה עצומה של פשעים נגד האנושות שסוציאליסטים ביצעו כמעט בכל מקום שפעלו בו. המערב הוא המקום היחיד, כמדומני, שבו הצליחו להכיל חלק מסויים ומצומצם מהמטרות הסוציאליסטיות, וידעו לברוח מהמהפכנותיזם. מכל מקום, סוציאל דמוקרטיה אומר, כמושג, בערך את הדבר הבא: אנו הסוציאליסטים, יורשים למורשת העקובה של מרקס, היטלר ופול פוט, יודעים כמה מסוכן הוא תכנון מדינתי גורף. ואנו נשבעים באמא שלנו שאנחנו נבצע דמוקרטיה ונהיה נאמנים לדמוקרטיה במשמעויותיה הבורגניות. זעירות, רודפות בצע ותענוגות ככל שיהיו. נפעל במסגרתן ונשמור עליהן מכל משמר. בלי המחויבות הזו, סוציאליזם קורס בחזרה אל עברו המזוויע.

  2. אנגלס

    דברים של טעם כתבת, אולם ראוי לציין שמרכס הוא פילוסוף, סוציולוג ותיאוריטיקן שניתח את הקוניפליקטואליות המובנית בשיטה הקפיטליסטית.הוא לא רצח, לא תמך ברוצחים ולא חשב שסטליניזם ובולשביזם הם הנגזרות הממשליות הפרקטיות הראויות של הגותו.

  3. שאול סלע

    מדובר בכך שכל מי שאין לו גם של האבא עלול להתרסק לתהום

    שלמה קראוס YNET

    בעוד שדור ההורים נהנה מביטחון תעסוקתי מלא, קביעות ופנסיה, העובדים כיום תלויים על בלימה וניתנים למחזור בכל רגע. העסקה דרך עובדי קבלן ובחוזים אישיים מבטלת את מחויבות המעביד לזכויות העובד המעוגנות בחוק. אצלכם זה לא היה ככה, כי נולדתם לתוך שוק עבודה מגונן שחוקקו עבורכם הוריכם. חוקים שדאגתם לבטל כשהפכו לנטל. אתם קוראים לנו מפונקים על מאבקים שלא הייתם צריכים לקיים מעולם.

    אייל קליין

    אלא שבאחרונה המצוקה נעשתה גדולה מספיק גם בקרב שכבות הביניים, אלו שעובדים קשה במספר משרות, בעלי השכלה גבוהה, שפשוט לא מצליחים לסגור את החודש. כבר אין להם התנאים שהיו להוריהם – הסכמים קיבוציים, הסעות לעבודה, הלוואות נדיבות של המעסיק, ביטוחי חיים וועדי עובדים. למרות שכמעט כולם בדור הזה של מעמד הביניים בעלי השכלה גבוהה, הם בכל זאת תקועים בחוזים אישיים נצלניים, במשרות חלקיות, מקבלים שכר לפי המכירות שלהם, נעשים ברי החלפה זריזה, מקבלים תגמול לא הוגן, ומתמודדים עם שכר דירה ומשכנתא בלתי אפשריים לחלוטין.

  4. סמולן

    אנגלס, המרקס שאתה מתאר הוא הוגה דעות עלוב, זניח וזנוח בן המאה התשע עשרה. עלוב כי עלבו בו וכי הוא לא ידוע כמעט כלל. זניח כי השפעתו היתה אפסית. היא היתה אפסית, שוב, כי הוא נזנח ובצדק. המרקס שאני מדבר עליו הוא כנראה מישהו אחר, הגם שאולי – בניגוד למרקס שלך – הוא לא התקיים מעולם. המרקס שאני מכוון אליו היה יד נעלמה ברורה מאד מאחורי הרג ופשע בהיקפים שרק הנאצים הצליחו להתקרב אליהם, אם כי לא לעבור אותם. הוא תמך בסטלין ולנין בלי להניד עפעף, וטובי האינטלקטואלים של הזמן אישרו זאת. הוא לא עלוב, לא זניח ולא זנוח, ועליו ועל תורתו אני מדבר. ההבדל הוא – ככל הנראה – דומה להבדל שבין ישו ההיסטורי לזה שהשפיע הרבה יותר.

    לסלע: הפער העצום שבין סוציאליזם קונסטרוקטיבי – כזה שבו אתה לא בוכה, אלא בונה ונבנה – ובין המרקסיזם כנראה לא ברור לך. זה לא מקרי. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עשתה רבות ונחרצות כדי להשכיח לגמרי את החשיבה הרעיונית שעליה נבנתה אותה מדינת רווחה שקראוס כותב עליה. לא מקרי שהמתנחלים לא משתתפים ב"מחאה": הם – בלי קשר למה שהם עושים עם זה – עדיין משמרים משהו לא מבוטל מהיכולות האופרטיביות של הציונות הטרום מדינתית. ומנקודת ראות כזו, השאלה העיקרית שעומדת ומנפנפת בידיה היא מדוע המוחים לא יודעים לבנות קיבוץ עירוני, או משהו (אפשר כמובן לנפנף במונחים אנגליים כדי להמשיך את השכחת הסוציאליזם העברי) שיהיה הבעלים של הדיור שלהם. המחאה היא פסיביזם שמתחזה לאקטיביזם. במובנים האלו, כל מה שהמחאה תשיג היא שביבי יעתר ברוח שפופה ל"עם", יבנה את משכנות השאננים הללו, וישתמש בשליטה עליהם כדי לבסס את שליטתו הפוליטית. כמו בסקנדינביה.

  5. ע

    כלומר, בניגוד למה שחושבים, דווקא העובדה שמחאת הצדק החברתי הנוכחית היא של הבורגנים, היא הרבה יותר מסוכנת למי שמקדשים את המצב הקיים.

    ובכל זאת, כרגע נראה שלא עוברים את הקו והרוב לא רוצה לעבור על החוק, למחות נגד המשטרה ו/או להחליף את השיטה כולה. אנשים עדיין מפחדים. זה כנראה יצטרך לחכות עד למחאה הבאה…

  6. איתמר

    אייל, מסכים עם כל מילה. אני רוצה לקוות רק שהאופטימיזם שלך לגבי מה שצפוי אכן יתממש. אבל אני חושש ש"התודעות הכוזבות" יצליחו להסיח את הדעת עם בוא הסתיו.

  7. שושי

    פססט, שוקחופשיסטים, תסתכלו החוצה. מה שאתם רואים, המחאות האלה? זה השוק מסדיר את עצמו. זו היד הנעלמה, ולשם שינוי היא מונפת עליכo

  8. מריה

    מעמד הביניים הוא הוא הזעיר בורגנות אשר החלק העשיר יותר בה נוהה אחרי הבורגנות, תפיסת עולמה ותרבותה, אך החלק המדוכא כלכלית, או בימים של קריסת הטבותיה, אותו חלקמתייצב בראש מעמד העובדים ונאבק בבורגנות. הסתיכות ההולכות ומחריפות בתוך הקפיטליזם עצמו – גם זה ניתן לניתוח ולהבנה בכלים מרקסיסטיים.

  9. דוב

    אין אצל מרכס מושג תודעה כוזבת.
    המושג אידיאולוגיה מתאר חלק מבנין העל הפוליטי המשפטי התרבותי ומהווה הצדקה למשטר בממד הרוחני אבל אין זה כלל במובן של תודעה כוזבת.
    אסכולת פרנקפורט שנסתה להסביר את התברגנות הפרולטריון במושגים פסיכולוגיסטים היא שיצרה את המושג תודעה כוזבת במובן זה שמעמד הפועלים פועל מטעמים כוזבים בניגוד לאינטרס שלו.
    הסבר זה קלוש ומנותק מהמציאות: מעמד הפועלים התברגן כתוצאה מהקפיטליזם בתופעתו האימפריאליסטית ששינה את נקודת הכובד של הניצול מהמטרופולין לפריפריה וחילק את השלל גם למעמד העובד שהפך למעמד ביניים שיש לו אינטרס בשיטה.
    היום, כאשר הקפיטליזם הגלובלי נמצא במשבר עמוק כאשר שער הרווח הקפיטליסטי יורד כתוצאה מהדינמיקה של הכלכלה הזאת (כפי שמארכס אכן הסביר) הכדור חוזר למגרש הביתי כאשר "השותפים" ממעמד הביניים נזנחים ובהתאם לכך גם תודעתם שהיתה כפופה לתודעה שעיצב המשטר שהיטיב איתם באופן יחסי משתנה.

  10. שכח שמכבסת-מילים מעוטרת מליצה נבובה

    אינה מכסה על תוכן מהותי, גלוי ועל אמת ועובדות, שלעולם לא יבלבלו את הנאחז בקרני המזבח של הסמנטיקה הדמגוגית המסתירנית.
    ישו היה גאון של הרוח האנושי,החמלה,הצדק ומשוואתו ל"פתרון " הסבל,הגזל והאלימות חתרה להבנתם כשורשים של,הרגל רע ומושרש, של תכונות שבבסיסן המולד יש גם את ההרגל והנרכשות ,וייעודו היה בהעלאת הטבע וההרגל הרקובים,אל המודעות ולהבנה של האובדן הנוראי שהן גורמות לבני האדם ובאי- נחיצותן ,כנורמה לקיום.
    לעובדה שהתורה של ישו אודות רחמים,שיוויון ואהבה, הפכה לתורה של רוכשי נפשות ע"י רצח,הקמת צבאות-שם של מחרחרי מלחמה ,אלימות ושנאת שווא תמידית,על רקע שימור הכוח,ההון והמעמד של "בני הדם הכחול",אין קשר למציאות התכניתית, העיקרית, של ישו ולחזרה לעקרונות ושורשי הכוונות שלו,שנותרים תקפים, במיוחד, לנוכח המציאות של העולם לאחר מלחמת העולם ה-2.(והתמריץ לפרוץ המלחמה)
    בהקבלה לקיום ישו ההיסטורי והביוגרפי,שום דיבור ריק אודות,סמלים מעוותים,מסולפים,של דיקטטורה,כנאציזם,צאריזם או סטליניזם, הנובעים ,בדיוק,מחמת אי -קיום הסוציאליזם, אין להם קיום(פרט לאשליה), עצמאי, ביחס למניפסט של מרקס, שניתח בגאונות יחידנית , ראשונית ומדוייקת את עיקרון הדיאלקטיקה של המציאות הכלכלית של ההומוסאפיאנס על רקע המתח הדינמי של מלחמת המעמדות.
    זו בדיוק החרפה שלך,בניסיון סרק,להעלים אמת ועובדות ולהשלות עצמך,שבמחי קולמוס נלעג, תבלבל בין הגאון ה"טרירי" שעמד על חולי הפלוטרכיזם, השמרנות הפתולוגית של הליברליזם במלוא היקפו רוחבו ועומקו,והקפיטלזים-המפריטנות-האצילות ,שהובילה להרס ,חורבן ושמד של העולם המוכר ולבסוף למלחמת העולם השנייה בדיוק בגלל חוליי הקפיטליזם הדכאני על צורת ה"שוק ה(לא)"חופשי"מבניו הקונגלומרטיים-אוליגופוליסטים-מונופוליסטיים,
    לבין כל החולים שעיוותו וסילפו את עיקרון הבעלות השווה על גורמי הייצור ושליטה של בני האדם העמלים "ההון האנושי",על כל שאר אמצעי -הייצור והקצאת המשאבים באופן שווה בינם לבין עצמם.
    כל השאר הינו בהחלט תודעה מסולפת,אשלייה פרי פיתוח של מוחות שהמודע נרדם בם או מת מוות קליני.

  11. נתן.

    גם מי שלא מסכים עם המתנחלים חייב להודות שהדרך שבה הצליחו להשתית את השקפת עולמם על כלל החברה בישראל למרות שבסופו של דבר הם מיעוט היא דגמה לנחישות,חכמה,יכולת ארגונית והבנה טקטית ואסטרטגית.

    היכולת שלהם לחבור ולשכנע קבוצות מרכזיות בחברה הישראלית כמו תומכי הליכוד החילונים העולים מרוסיה ותומכי ש"ס סללה את דרכם לניצחון.

    אולם נראה כי בפעם הראשונה מזה שנים המתנחלים טעו.

    אך החלה המחאה התיצבו כאיש אחד כל נציגיהם ותומכיהם בתקשורת ובאופן שלא היה מבייש את הכלבים של פבלוב מיהרו להגן על מה שנראה להם התקפה על ביבי מגינם הגדול, בינתיים נראה כי חלקם הבינו את גדל האסון והחלו להנמיך פרופיל אבל יתכן שחטא היהירות וההתנשאות שפגע בשמאל הישראלי בעבר פגע הפעם בהם, פגיעה שעלולה להתברר כאנושה.

  12. מריה

    המתנחלים לא הצליחו בשום צורה. הם היו פשוט חיל מצב שנשלח על ידי ממשלות ישראל לקבוע עובדות בשטח.
    את המשפט שאמרת לגביהם, אפשר היה גם להגיד על פעיליה המסורים של המפלגה הנאצית, גם הם הצליחו ביעילות ובנחישות להשתלט על רוחו ותודעתו של כמעט כל העם הגרמני בשנים ההן.

  13. נועם א"ס

    נא להירשם להפגנה בבית שאן היום בשעה 18:30. מי-ם נצא בשעה 16:00 במאהל אין ברירה בגן העצמאות. מת"א נצא בשעה 15:30 מתחנת רכבת הצפון.

    סמולן: התחל ממאות אלפי ההרוגים בעיראק מאז הפלישה האימפריאליסטית והמשך לספור אחורה את הגופות בנתיב הדם והמוות של הקפיטליזם לאורך ההיסטוריה של הקולוניאליזם הבורגני ב-500 השנים האחרונות. פשעיהם המחרידים של סטאלין, מאו, פול-פוט וכו' – מחווירים. וקפוץ לי עם ההיטלר שלך.