string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

זה כבר מהפכני מדי

ההצעה של מנהיגי המחאה לקיים מו"מ שקוף, פתוח ומתועד היא מרחיקת לכת בעולמם של הפוליטיקאים ועסקני אגודת הסטודנטים. אלה, כמו עופר עיני, לא מוכנים לחרוג מנוהל הדיון החשאי בלי הכיסוי
אבי וינברג

עכשיו הם עברו את הגבול, אמרו הפרשנים. זה כבר מוגזם, אמרו השדרים. הם שיכורים מכוח, זקוקים ליועץ אסטרטגי, למבוגר אחראי, הסבירו המבינים. פתאום הם – המומחים והמבינים – מפחדים, כי גילו שמול עיניהם מתגלגלת מהפכה. מתברר שמותר לזעוק "העם דורש צדק חברתי", שמותר לדרוש מדינת רווחה, לתבוע דיור לכל, לקרוא לשינוי יסודי בסדרי העדיפות ובמיסוי ואפילו לחילופי שלטון.

צעדת מחאה בשכונת התקוה, 02.08.11 צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס

אבל לדרוש משא ומתן פתוח ושקוף? כזה שלא מתנהל בחדרי חדרים, בלי טפיחות חבריות על השכם, בלי "הבנות", "הסכמות" והבטחות שאף אחד לא מתכוון למלא? זה כבר מהפכני מדי. זה שינוי של השיטה, ולכך לא יסכימו גם מי שתמכו עד אתמול במחאה: שדרים בערוץ של נתניהו, עיתונאים שמאז ומתמיד היו בשר מבשרו של הממסד וכמובן עופר עיני, האיש שדיונים חשאיים והסכמים מאחורי גבם של עובדים הביאו אותו לאן שהביאו. "יש גבול כמה אפשר להשפיל ראש ממשלה", הסביר עיני מדוע זאת הצעה שאסור להציע. אז זאת הבעיה, מר עיני, כבודו של ראש הממשלה?

ההצעה של מנהיגי המחאה לקיים מו"מ שקוף, פתוח ומתועד היא הצעה מצוינת והיא אכן מהפכנית. היא גם תואמת לחלוטין את ההתנהגות המופתית ואת תרבות הדיון המרשימה שפיתחו יושבי האוהלים לאורך כל הדרך: זו חבורה של צעירים חכמים, מביני עניין, שקולטים  היטב את השטיקים והספינים של נתניהו – ראו איך קלטו מייד את הטריק בכל הצעה שהעלה ואיך הגיבו עליהן בבוז מופגן ומוצדק – והעיקר: הם לא מוכנים לקבל את עולם המושגים המוגבל שבו מדבר, בעצם מדקלם, ראש הממשלה. למעשה, הם מדברים בשפה שאף פוליטיקאי לא מבין. לכן הפוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית נמנעים מלהגיע למאהל ברוטשילד, וחלק מאלה שהעזו, מצאו עצמם מגורשים בבושת פנים.

זה מה שקרה גם לעופר עיני: הוא בא עם השטיקים שלו, עם מה שהוא מכיר, ושוכני המאהל הסבירו לו שהם לא משחקים באותו מגרש: הם משחקים במשחק אחר לחלוטין. עיני וחבריו לפוליטיקה הישנה אומרים למוחים: נו, תכינו רשימת דרישות, תגידו כמה אתם רוצים – 30%? נעשה מו"מ ונסגור על 14%, ככה זה עובד תמיד. אבל הילדים האלה לא רוצים להבין, כי הם בכלל רוצים לשנות את השיטה. מבחינה זו, הילדים הטובים האלה, שבימים רגילים הם סטודנטים לתואר שני, מורים, מלצרים או במאי קולנוע הם באמת מהפכנים.

סתיו שפיר נואמת בעצרת, 30.07.11. זו חבורה של צעירים חכמים, מביני עניין, שמדברים בשפה שאף פוליטיקאי לא מבין. צילום: שרון יחיא

מי שלא שותף לגישה שלהם הם עסקני הסטודנטים: אלה גדלו על השיטה, וחלקם בוודאי חולם להיות פעם ח"כ או שר, כמו "מנהיגי הסטודנטים" בעבר, העסקנים צחי הנגבי, ישראל כץ ודומיהם. גם לפרחי-הפוליטיקאים האלה הרעיון של מו"מ פתוח ושקוף נשמע הזוי: הם כבר יודעים ש"בחיים האמיתיים" זה לא עובד ככה. כל מי שהיה פעם חבר בוועד עובדים מכיר את זה: כשמגיעים לשלב המו"מ יושבים עם ההנהלה בחדר ממוזג, מתכבדים במיץ ועוגות, מחליפים הלצות וקצת רכילות על אלה שאנחנו מייצגים ועל אלה שהם מייצגים ובעיקר מרגישים נהדר.

נכון, יש משהו בעייתי ברעיון של מו"מ מצולם: נתניהו הלא מסתנוור לחלוטין מול מצלמות והוא יגיע מאופר (כידוע, יש לו תקציב של 105 אלף לשנה רק בשביל זה) ויקרא נאום מוכן במקום לנהל מו"מ. אז אפשר לקבוע: זה לא לשידור חי, רק לתיעוד, כשעותק של הסרט נשמר אצל כל אחד מהצדדים רק כדי שהצד האחר לא יוכל להתכחש לדברים שאמר.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אסף דרעי

    עלית כאן יפה על נקודה חשובה: הקו האדום של הבורגנים, שכשמישהו מנסה לחצות אותו הם מתחילים לרעוד.
    אפשר להמשיך את האנלוגיה שלך גם לנשיאת בית המשפט העליון ביניש, שנזפה היום ברופאים השובתים והאשימה אותם בסרבנות להסכם ובכך שהתאהבו במחאה ובשביתה. זו כמובן אמירה שערורייתית ובמידה רבה גם מרושעת, כשהיא מכוונת כלפי רופאים שנדרשים לעבוד ימי-עבודה באורך שנאסר כבר במאה ה-18.
    ביניש, כמו עיני ועסקני התאחדות הסטודנטים, מבטאת בדיוק את הרוח הישנה והמאוסה שהמחאה הרעננה הזו מבקשת לבעוט בה. כל אנשי העבר – ביבי, עיני, ביניש – ניצבים המומים ומפוחדים מול שבירת-הכלים הזו, ומסרבים להאמין.
    מה קורה כאן? נזעקים יחד עמם גם שדרי הרדיו ופרשני הטלויזיה – הם לא מבינים שאי-אפשר ככה, ש-enough is enough ?
    אז זהו, שכן, חברים. זה בדיוק העניין – היה לנו מספיק מכם. הגיע הזמן למשהו חדש.

  2. יונתן

    לא מדובר כאן בארגון עובדים אלא בדרישה לשינוי כיוון כוללת במדיניות. יוזמי המאבק הביאו את עצמם לניהול סזיפי על סעיפים ותתי סעיפים כשיום לאחר שהאוהלים יתקפלו אין להם שום כוח וערבויות לביצוע התוכנית.כשיגיע חוק ההסדרים וימחק את כל ההסכם היפה מה יגידו אז?

    נתניהו צריך להראות מהפך , כלומר להחליף יועצים כלכליים , להחליף ראשים באוצר ולפרוט בפני האומה את דרכו החדשה. כל דבר אחר יהיה בבחינת אחיזת עינים.

  3. ירון

    משא ומתן מול המצלמות הוא מהפכני בדיוק כמו כוכב נולד עונה 28. זה בסך הכל אימוץ של הפורמט הטלוויזיוני המאוס בהיסטוריה.
    שקיפות אמיתית יכולה להיות פירסום פרוטוקול הדיונים מה שמחייב קריאה וממקד את תשומת הלב סמה שנאמר ולא באיך שנאמר

  4. אבי וינברג

    לירון: לשיטתך, גם תיעוד מצולם של חקירות משטרתיות הוא "ריאליטי". ואם זה יהיה רק מוקלט (אודיו) אבל פתוח לציבור – לזה תסכים?

  5. ארי

    למה באמת לא להפוך את כל העניין לתוכנית ריאליטי? המהפכים (יש כמה דמויות מצוינות) מול הממשלה (כמה דמויות פחות מצוינות) ראש בראש, עד לגמר הגדול.

  6. נתי

    מסכים עם כל מילה. מאוד אהבתי את הדרישה לשקיפות, מובילי המאבק לא צריכים להירתע מהאמבוש שעשו להם מלחכי הפנכה והשמרנים.

  7. אבישי מתיה

    ביטאת בצורה מושלמת את רחשי ליבי ורחשי ליבם של אחרים שמאסו בסדר הישן ובכל מייצגיו. מאמרך הנוקב והרהוט הוא משב רוח מרענן בין כל הררי הלהג וערימות הפטפטת בתקשורת.

  8. דוב

    הדרישה למו"מ שקוף הוצגה לראשונה (עד כמה שאני יודע) ע"י לך ולנסה וארגון סולידריות בפולין. המו"מ התקיים באולם המספנות תוך כדי שרמקולים (אז לא דובר על צילום) הוצאו לחצר והפועלים יכלו לשמוע בדיוק מה מתרחש בפנים.
    אני מניח שכל המתנגדים לכך כאן מחאו כפיים כאשר זה קרה שם שהרי דמוקרטיה ושקיפות רק כשמהפכה מתרחשת לא בבית ספרנו.

  9. ותעלו בדיור חי ליוטוב

    שם ראש פירמידות השחיתות, בעלי הכסף והכוח יוצאים תמיד וידם על העליונה

  10. שייקה

    לצערנו המכונה כבר מתחילה לפעול ראו הספרון שהעליתח בפייס בוק

  11. רג'ינלד שו

    כדי להשגיח האזרחים השובבים.