string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

הפוחזים בעד מדינת רווחה

מכל מקום צצים לפתע מבוגרים אחראיים, המחפשים שגיאות בדרישות המפגינים ומנסים להוכיח שהן מסוכנות ליציבות הפיננסית של המדינה. גם לכתבים הכלכליים יש מה לומר, אלא שמגרונם מדברים אנשי האוצר
איציק ספורטא

ביום שני חלפה בי תחושה שהמאבק האמיתי מתחיל אז, כאשר נגיד בנק ישראל מתראיין בכל הערוצים האפשריים, וטוען שיש להיזהר, ושלהון יש רגליים ושהוא הופתע מהמחאה. כאשר עופר עיני אומר בראיון שהוא חושש מאנרכיה כי כבר נרצח פה ראש ממשלה, מבינים שמופעלים כל האמצעים כדי להפוך את המחאה לכזו של אנשים הזויים שלא יודעים על מה הם מדברים. כי הרי המבוגרים האחראים התחילו לומר את דברם.

גם ראש הממשלה שהביאנו עד הלום אומר דברים חסרי טעם בכדי לשמר את הדוגמה בה הוא דוגל: "יש גל פופוליסטי שסוחף את המדינה, ויש אמירה רצינית ביחס למצוקות". לדבריו, "יש אמירות פחות רציניות ביחס לפתרונות ואני חושב שהפתרונות חייבים להינתן תוך כדי שמירה על הכלכלה החופשית והדינמית שלנו". לטעמי, המבוגרים האחראים הם דווקא נשות ואנשי המחאה ולא האחראים לכאורה.

המוחים מוחים והאלונקה עוברת. צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס

אחד הדרכים הנוספות שבה הופכים את המאבק ללא אחראי היא בדיקה בפינצטה של כל בדל מידע שמוצג כתוכנית הדרישות של המוחים. אחת הדוגמאות הבולטות היא כתבתה של מירב ארלוזורוב במוסף הכלכלי של הארץ. היא מנתחת כאילו בפירוט את טיוטת הדרישות של המוחים. היא מוצאת בה שגיאות. לא סתם שגיאות, אלא בעשרות מיליארדי שקלים אלא שיחד עם השגיאות, שאכתוב עליהם, היא מפגינה זלזול ומבטלת נושאים המוצגים כשגיאות, אך למעשה מבטאים את תפישת עולמה של הכותבת.

המקור לבדיקת השגיאות הוא משרד האוצר ומומחים עלומים, כאילו משרד האוצר אינו מהווה צד בעניין. הנקודה השגויה העיקרית המועלת קשורה להורדת המע"מ לחמישה אחוז, כאשר בעוד שבמסמך צוין שהעלות היא 15 מיליארד, ארלוזורוב טוענת שהעלות היא 40 מיליארד שקל. אכן, יש פה טעות והעלות קרובה יותר להערכה המוצגת במאמר. אבל הכותבת אינה מסתפקת בכך אלא מנסה לשכנע אותנו שמהורדה זו ייהנו יותר העשירים כיוון שהם צורכים יותר. "עם זאת," היא כותבת, "כאשר בוחנים את תשלומי המע"מ כשיעור מההכנסה, עולה כי השכבות החלשות, שעיקר הוצאותיהן על צריכה, משלמות נתח גדול יותר מהכנסתן על המע"מ."

כדי לקזז את הורדת המע"מ יש העלאה במיסים הישירים, והרי זאת למעשה דרישת המוחים: לשנות את היחס בין המס העקיף למס הישיר, כך שאת ההטבות שיקבלו המבוססים מהורדת המע"מ ישלמו יותר במיסים ישירים. השימוש במילה שגיאה חוזר גם כאן, אף כי לא מדובר במספרים, אלא באמירה על חוסר רלוונטיות של ההצעות, וזאת למה? כי עכשיו מונחת על השולחן רק עצירה בהפחתות המס. מי אמרה? הכותבת, למה? כי ככה. היא קובעת מה רלוונטי  לדיון, כאשר היא שוכחת שמה שנמצא כרגע על השולחן אינו רק מה שאומרים לה אנשי האוצר.

כמו כן, היא שכחה את העובדה שיש במערכת המס פטורים רבים, סך של 38 מיליארד שקל, שרובם מגיעים לאותה אוכלוסייה מבוססת. נניח שהיו מקזזים 20 מיליארד מהפטורים, זה היה גורם לכך שהפער בין ההשקעה הנובעת מהתוכנית להכנסות משינוי המס הייתה מתאזנת.

נקודה נוספת שראוייה להתייחסות היא הנושא של עודפי הגבייה של המס. כאן פתאום מופיעה המילה "תלוש". כמובן שאין פה הערכה או ערך אלא טיעון עובדתי גרידה. מדינת ישראל גובה מס הרבה יותר מן התחזית וזוהי לא השנה הראשונה. אולי יש פה מגמה להציג לממשלה הערכת חסר של גביית המס, כל זאת למה? כדי שהעיתונאית תוכל לטעון אחר כך שזה לא כסף אמיתי והוא נועד לכיסוי הגירעון ולפירעון חובות. אלא שזאת החלטה פוליטית ולא כלכלית. במדינת ישראל היום הגירעון קטן מהמתוכנן וגביית המיסים גבוהה מהמתוכנן, ובנוסף חובות המדינה נמוכים משמעותית ממה שקורה בחלק מארצות אירופה ובטח בהשוואה לארה"ב.

במצב כזה יכולה המדינה להחליט להשתמש בכסף הזה לצרכיה בלי לסכן את יציבותה הפיננסית, האיום האולטימטיבי של חסידי המדיניות הכלכלית הנוהגת ושלא במקרה גם של העיתונאית אליה אני מתייחס. אם פעם היו אומרים לחברתיים שהם רוצים להפוך את ישראל לצפון קוריאה, עכשיו נוסף הטיעון המפחיד, לכאורה, של יציבות פיננסית. שוב נוזפת המבוגרת האחראית בצעירות ובצעירים הפוחזים שמעלים בדעתם שמדינת רווחה היא מן האפשר.

לפי מאמרה של ארלוזורוב, גם בעיות הרפואה הציבורית נפתרו זה מכבר, מלבד העניין הטריוויאלי של שכר הרופאים. המחסור של כ-3000 מיטות אינו מטריד את הכותבת, כי הוא ככל הנראה כבר נפתר, כמו גם נושא התקנים. זה שמצהירים עכשיו שיוסיפו אלף מיטות באלף הנוכחי כבר הספיק על מנת להוריד את הנושא מהשולחן.

הכותבת מתייחסת לטיוטה כאל תוכנית מוגמרת, היא מסתמכת על האוצר, זה שטען לפני פחות משבוע שחינוך חינם לפעוטות יעלה 37 מיליארד שקל, היא גם מתעלמת לחלוטין מבעיות מערכת הבריאות הציבורית שהמימון הפרטי שלה הגיע כבר ל-43%, והיא מצויה בדרך למערכת המעולה בארה"ב.

החישוב של שימוש בעודפי המסים השנתיים, בסך 10 מיליארד שקל, לצורך הגדלת התקציב הוא תלוש. כידוע, מדינת ישראל מצויה בגירעון תקציבי. עודפי המסים, הנספרים מדי שנה, הם עודפים ביחס לתחזית המסים שנקבעה בתחילת השנה, אבל זאת כאשר המדינה ממשיכה לצבור גירעון, ולקחת חובות כדי לממן אותו.

לכן עודפי המסים הם תיאורטיים בלבד, וזה אינו כסף שניתן ל"בזבוז". בנוסף, החישוב הזה מתעלם לחלוטין מהצורך של מדינת ישראל לפרוע חובות, ולהקטין את החוב הלאומי. הפניית כל עודף במסים רק לצורכי תקציב, ולא לצורכי פירעון חוב – משמעו שעבוד עתידה של ישראל וסיכון יציבותה הפיננסית.

אבל הסיפור האמיתי אינו התייחסות פרטנית למסמך כזה או אחר אלא הקול היוצא מן המחאה שקורא לשינוי מהותי בדרך בה מתבצעת מדיניות כלכלית בישראל. משום מה, בעיתון בו כותבת העיתונאית, הרצון הזה נתפס כבעיה כי הרי השוק והתחרות אמורים לפתור את כל התחלואים, ופתאום צצים משום מקום כאלה שחוו את הצלחת המדיניות הזו בעשור האחרון וטוענים שזו לא התשובה. שגיאות, מסתבר, אפשר לתקן, אבל יותר קשה לקבל שתפישת העולם בה מחזיקים אינה מה שרצוי ובטח לא מה שראוי.

קראו את ריכוז הנתונים של מרכז אדוה, המבהיר את הרקע לדרישות המוחים.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. Diogenes

    Yeeshar ko'akh!

    Milim kedorbanot!

  2. ג.ש

    צריך אנשים שאינם רק מומחים לנישה זו או אחרת.
    המאמר כבר פורסם בעמוד הפייסבוק שלהם.

  3. יא עיני

    השורה התחתונה: להוריד התנחלויות, לתמוך בשלום, ולסלק את מתנגדיו. כולם הרי מייצגי "הון-שלטון".
    •• להראות לעמוס עוז-טוז מאין משתין הדג. עמוס תמך תמיד במלחמות השולל בתחילה, ולא במאבק החברתי מתחילתו! עוז לא היה avant-garde [ר א ש] תמיד היה retroguard [ז נ ב]! נמאס מה"אינטלקטואל" הזה. הוא לא אחי!
    •• אז מה צריך לעשות? להקטין את תקציב "הביטחון" – ביטחון ההתנחבלויות אינו ביטחוננו! להגדיל לדיור,בריאות,חינוך וסעד שיוויוני! לצבא מספיק נשק להגנת המדינה. למתנחלים יותר מדי כסף. מניעת מלחמות שולל להגנת ההתנחבלויות תשפר את מצב כל האזרחים.
    ֻֻ•• כך נכתב ב"דה מרקר" על עופר עיני: "שליט יחיד, משכורת מפנקת של שר, השפעה חזקה על נבחרי ציבור ובעלי הון, דירה בשכונת היוקרה 'כוכב צפון', נפוטיזם… הצלחתו נבעה, בין השאר, מחברות אישית קרובה עם יו"ר התאחדות התעשיינים, והברית שכרת עם שרגא ברוש, חברות שלא מעט אנשים במשק מעלים תהיות על טיבה האמיתי".
    http://www.themarker.com/career/1.531747

  4. שקד

    קודם כל תודה על המאמר המאלף. חשבתי שאני מוצאת סתירות והטיות אישיות בניתוח של ארלוזורוב אבל בתור הדיוטה בכלכלה שמחתי לקבל את החיזוק ממך לתחושות שלי. גם אני לא בעד מריטוקרטיה, ושמחה לחשוב בשביל עצמי. רציתי להעיר שנדמה לי שקרתה איזו שגיאה והבאת ציטוטים שלה במקום לא מתאים – בסוף המאמר שלך, בלי לציין שמדובר בציטוטים.

  5. נתן.

    אתמול הייתי בפעם הראשונה במאהל ברוטשילד וכמאמר שירה של נעמי שמר אני פשוט שפשפתי את עיני.

    פסטיבל שלם(לא במובן הרדוד והשיטחי של המילה) של דעות,מחאות,דיונים וגם מוסיקה וריקודים ,והכי חשוב לא בחסות של אורנג' בנק הפועלים או כל חברה אחרת של שודדים, בלי חסויות ופרסומות.

    אולי בכל זאת יש אלטרנטיבה

  6. מחזיקים בעמדות ימין ניציות

    ואינם מודעים לחבילה הכלכלית,שהשמרנות הימנית-הניאו-ליברלית, כורכת בתפישת-עולמה הפוליטי-בטחוני,ימשיכו לעבוד עליהם בעיניים בין מתוך הסכמתם שבשתיקה,הנובעת מעמדתם הימנית ובין מעצם העובדה שמול כוח יש להפעיל כוח פוליטי,סותר ומנוגד למכלול התפישות השמרניות,קפיטל-ניאוליברליות.
    רק מרקסיזם,או,סוציאל דמוקרטיה המושתתת על עקרונותיו,במישור החברתי-כלכלי ,תרבותי, רווחת החיים ואיכותם,השכלה בריאות ,יוכלו להחליף את המנגנונים הרקובים ואת האנשים המסואבים על האמונות והפרדיגמות שאבד עליהן הכלח,מאז פרוץ מלחמת העולם השנייה,בגינן,ולנוכח מפולות השווקים ,קריסתן וכניסתן לשפלים חוזרים ונשנים .
    כל עוד לא יאמינו בעובדת האוקסימורון ההתנהגותי שלהם,לא יראו את העובדות והמציאות,הם, לא יוכלו להצהיר הצהרה פוליטית-חברתית-איכותית כוללנית ונהירה, בעד השקפת עולם שיוויונית וצודקת באשר לחלוקת המשאבים והבעלות עליהם.
    לו היו אזרחי המדינה והמוחים בקרבם ,כאזרחי סקנדינביה,צרפת ,או ספרד,לדוג',בעלי אוריינטציה שמאלית -מרקסיסטית ,פני הדברים בכל המישורים היו מסתנכרנים לטובת האזרחים,בעל כורחה של השיטה,שכן היא הייתה נמחית לטובת האזרחים,ההון האנושי בבסיס הפירמידה הכללית… לא ניתן לטעון לצדק חברתי בעוד מתעלמים מההיבט הפסיאודו בטחוני שייצר, מדינת -רווחה משמעותית בכל השטחים aממזרח לקו הירוק. לא ניתן שלא לכרוך זאת, בהבנה שאתם מממני המדינה הזו ושאת הדירות שחסרות לכם ,בנו ואף הוסיפו ל"עוטפים"בשלושת העשורים האחרונים בתקציב של למעלה ממאה מיליארד דולר =100000000000.00$!!!
    זה תקציב הבינוי והדיור למעמד הנמוך והביניים לאלף השנה הבאות בא"י.
    זו פוליטיקה.
    אלו החלטות מדיניות.
    החלטות כחש.הן כורכות העדפה מתקנת עולם לצד אחד פוליטי,ימני קיצוני,של המפה ונטרול צד אחר ,שעשוי להיות ימני גם,אך במקרה חי בצד המערבי לקו הירוק, במקרה עובד,מייצר,משלם מיסים ומשרת בצה"ל בכדי להגן על מדינת הרווחה שאינו נהנה ממנה,רק סובל ממנה ומעלויותיה,ולבסוף יוצא למחות נגד מה שהוא הרים, כנס ,ברוב עוונותיו מהלך ארבעה עשורים.
    דיאלקטיקה היסטורית -כלכלית של הפרולטריון (והפלוטרכיה כדינמיקת-מתח בלתי פתורה) שפתרונה אחד.
    מודעות והכרה.ראה לעיל.

  7. www.gazagateway.org

    ערי האוהלים שהוקמו ברחבי הארץ הן עדות לתסכול שחשים ישראלים בשל עליית מחירי הדיור. מאהלי המחאה התרחבו לכל ישראל. אנשים ישנים בחוץ, באוהל, ומקיימים הפגנות המוניות. חברי הממשלה והעומד בראשה, מפריחים הבטחות לדיור בר-השגה, המזכירות את אלו המושמעות טרום בחירות.

    אבל בינתיים בעזה, סוג אחר של משבר דיור ממשיך להתפתח, מתחת לרדאר של מרבית הישראלים, כולל אלה מאיתנו שמפגינים עבור צדק חברתי וזכויות דיור.
    משבר הדיור בעזה נגרם בעיקר בגלל
    האיסור המוחלט על הכנסת חומרי בניין לרצועה, שנמשך מיוני 2007 ועד יוני 2010. ההערכה היא שבכל שנה יש צורך בכ- 13,000 יחידות דיור חדשות כדי לעמוד בתנאים שיוצרת הגדילה הטבעית.
    לצד האיסור של בעל "הצבא המוסרי בעולם" – מר אהוד "מגדלי אקירוב" ברק, על הכנסת חומרי בניין, ובמיוחד בגלל שאותו הצבא הרס – כללית או חלקית – מעל 60,000 בתים במהלך "מבצע עופרת יצוקה"

    לפי נתוני shelter cluster, מתוך 3,502 הבתים שנהרסו כליל במבצע עופרת יצוקה, רק 79 נבנו מחדש (0.02%!). מתוך הבתים שסבלו נזק גדול, קרוב ל-38% תוקנו. על פי הערכות, יש צורך לבנות בעזה עשרות אלפי בתים עבור אוכלוסייה שמונה 1.6 מיליון אנשים.
    http://www.gazagateway.org/hebrew/2011/08/01/משבר-דיור-מסוג-אחר/

  8. שושנה גבאי

    איך זה לא מביך אותה לשמש יחצ"נית, ועוד בחינם? שנים רבות וארלוזורוב לא קולטת שאלף בית בתפקיד עיתונאי הוא לבדוק את הפרטים שמלעיטים אותה בעלי עניין בשלטון. שתלך ללמוד עיתונות מחברה למערכת גידי וייץ לדוגמא. אין ספק שיותר קשה להיות עיתונאי חוקר, ולהבין מערכות פוליטיות וכלכליות מאשר לשמש כקלדנית של משרד האוצר. ארלוזורוב היא דוגמא מצערת לעיתונות הישראלית שמנגנון הקידום בה דומה לזה של 'פרבדה' בברית המועצות. ככל שעיתונאי משמש כשופר השלטון(לא חשוב אם זה משרד האוצר או בעלי ההון)מעמדו נחשב לרם. מה הפלא שאנשי המחאה, כמו אזרחי ברית המועצות, לא מאמינים לעיתונות הישראלית יותר?

  9. יעקב נריה

    תודה לד"ר ספורטה היודע לשים דברי במקומם. הדבר הקשה ביותר הוא לשנות השקפת עולם. השקפת עולם שונה, וזו המתבקשת תביא בעקבותיה במילא שינוי שמתבקש כל כך.

  10. פריץ היקה(הצפונבוני)

    יישר כוח