string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

הפונדקאות כצל מוסרי כבד

בשנים האחרונות מתרחבת הלגיטימציה להליכי פונדקאות, אך הדיון בדילמות האתיות והחברתיות הכרוכות בפער המעמדי בין ההורים לבין הפונדקאית והנובעות מחשיפת האחרונה לסיכונים נותר מצומצם למדי
חדוה אייל

ד"ר חדוה אייל היא מיוזמות ועד לאחרונה מנהלת פרויקט "נשים וטכנולוגיות רפואיות, ארגון אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה. חברה בפרויקט "אקדח על שולחן המטבח" ובמחלקה לפריון במרכז הבינלאומי לאתיקה משפט ובריאות, אוניברסיטת חיפה.

לאחרונה עלה נושא הפונדקאות לכותרות לאחר שהגיע שוב לפתחו של בית המשפט העליון. התובעים, זוג שלהם שלושה ילדים המבקשים להיעזר בשירותי אישה פונדקאית להבאת ילד רביעי לעולם, זאת בעקבות כריתת רחם שנאלצה אם המשפחה לעבור. התובעים פנו לבג"צ לאחר שפנייתם לוועדה הסטטורית לנושא פונדקאות (להלן הוועדה) נענתה בשלילה בטיעון כי חוק נשיאת עוברים נועד להביא מזור לזוגות חשוכי ילדים, על כן העובדה כי יש להורים שלושה ילדים אינה מצדיקה סטייה מכלל זה.

הסוגיה הנידונה דורשת מאיתנו כחברה להתבונן באופן מעמיק בחוק הפונדקאות ומשמעותו, על המורכבות האתית, החברתית והמשפטית. לא ניתן לטעות לגבי יחסם של השופטים להליך הפונדקאות באומרם – אין חולק כי הליך הפונדקאות הוא הליך מורכב, הכרוך בבעיות אתיות, משפטיות, חברתיות, מוסריות, דתיות ורפואיות סבוכות. בפסק הדין סוכמה ההתנגדות מטעם הוועדה שעמדה על הבעייתיות הקשה הכרוכה במוסד הפונדקאות, בעיות הנובעות מהחפצת גופה של אישה זרה לשם מימוש שאיפת הזולת להורות.

הם אף עמדו על החשש מהיווצרות יחסים לא-שוויוניים מבחינה סוציו-אקונומית בהקשר זה, בציינם כי הפונדקאיות המשמשות "רחם להשכיר" הן בדרך כלל נשים שמעמדן הסוציו-אקונומי נמוך והמוטיבציה העיקרית שלהן לקחת חלק בהליך היא נחיתותן הכלכלית.

באווירה זו, חברי הוועדה משולים לילד עם האצבע הנעוצה בסכר. הם מבקשים לראות בפונדקאות כהליך נדיר, המצוי בקצה הקיצוני ביותר של מדרג ה"זכות להורות" ולהימנע מהמדרון החלקלק של היקף הנגישות לפונדקאות. אולם עובדה ידועה היא כי בשנים האחרונות ישנה לגיטימציה מתרחבת לשימוש בהליך פונדקאות. חשוב להדגיש כי היקף תהליכי הפונדקאות בישראל, עלה באופן תלול בשנים האחרונות, ממקרים בודדים בשנה לכ-100 מקרים הפונים לוועדה בכל שנה. זוגות חשוכי ילדים ממתינים היום למעלה משנה עד למציאת פונדקאית מתאימה. זוגות הומוסקסואליים מצפים לקבל אישור לביצוע הליכי פונדקאות בישראל וכך גם נשים יחידניות.

פונדקאיות בהודו. מתוך "גוגל בייבי" של ציפי ברנד-פרנק. צילום מסך

לעומת זאת, קיים דיון ציבורי מצומצם יחסית באשר להשלכות על מעמדן של הנשים המשמשות כפונדקאיות וחשיפתן להליכים רפואיים בעלי סיכונים. לא נמצאו גם אלה הנותנים את דעתם על ההשלכות הנפשיות והחברתיות לטווח הארוך, על כל הצדדים השותפים לתהליך ובראשם הילדים הנולדים מפונדקאות וילדיה של הפונדקאית, שנחשפו לתהליך במסגרתו אימם מסרה תינוק שנשאה לאחרים.

במקרה הנוכחי קבע בית המשפט כי לצד ההבנה לעמדתה הראויה של הוועדה, המחוקק לא קבע אמות מידה בנושא ועל כן אסור היה לוועדה לפסול את בני הזוג על הסף, על סמך העובדה כי יש להם ילדים קודמים. בית המשפט הורה על החזרת בקשת הזוג לדיון בוועדה.

ההשלכות על גופה ועל נפשה של הפונדקאית לא נידונות באופן מעמיק. צילום: cc by-zetson

אין ספק כי הוועדה תשקול בכובד ראש וביושר את המקרה שלפנינו, אך הבעיה העקרונית נותרת בעינה – שימוש בנשים כפונדקאיות. החוק לנשיאת עוברים (המוכר כחוק הפונדקאות) נקבע לפני חמש עשרה שנה. מעטים יחלקו על קיומם של ליקויים בחוק בכל הנוגע למנגנוני הפיקוח על אופן ביצוע ההסכמים, המעקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של היישום ואיסוף הנתונים.

גם אם יתוקנו הליקויים, שראוי שיעשה כך במהירות, עדיין תישארנה הדילמות האתיות והחברתיות הנוגעות בהתקשרות מסוג זה. הריון ולידה בעבור זוג או אדם אחר אינם יכולים להיחשב במונחים צרים של עסקה כלכלית ויש צורך להכיר בכך כי מדובר במערכת יחסים מורכבת העלולה לשמש כר פורה להתפתחות של פגיעה וניצול. ומעל הכל מרחפת השאלה האם ראוי להמשיך את ההכרה בהסכמי פונדקאות?

פונדקאות היא מוסד המכיל סתירה מובנית מעצם הגדרתו. ההורים המזמינים מעוניינים בילד ללא כל שותפות עם אדם נוסף, ואילו הליך הפונדקאות מחייב את מעורבותה של אישה נוספת. המעורבות הזו כוללת תהליכים פיזיים ורגשיים כבדי משקל. סתירה פנימית זו יוצרת שימוש חפצי אינהרנטי באעשה הפונדקאית, שימוש המנוגד לערכי מוסר בסיסיים.

מסיבות אלו, שלצידן אף מתפתחות תופעות בינלאומיות של סחר בפריון, יש מקום לשקול הצטרפות למדינות רבות נוספות בעולם המערבי האוסרות פונדקאות ולאסור אותה גם בישראל. יש לסיים את הניסוי החברתי הזה שנמשך כבר חמש עשרה שנה ולקדם מודלים משפחתיים חדשים שאינם מטילים צל מוסרי עלינו כחברה.

הכותבת היא מנהלת פרויקט "נשים וטכנולוגיות רפואיות", ארגון אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אמנון

    חדוה יקרה, קראתי את מאמרך על הפונדקאות ושאלתי את עצמי אם אכן את מכירה את התהליך מקרוב.אני עברתי את התהליך מקרוב מאוד. כמו כן ערכי המוסר (כולל הערכים הפמיניסטיים) עליהם את מדברת קרובים ללבי לא פחות מאשר אלייך.עם זאת לא הרגשתי שאני עושה מעשה "המנוגד לערכי מוסר בסיסיים", שותף "לניסוי החברתי…" וכמובן שלא הטלתי "צל מוסרי עלינו כחברה". אשמח לשוחח איתך על הנושא.

  2. מזועזעת

    שיגעון התינוקות שנעשה באמצעות ההליך המפלצתי מבוסס על תאוות צרכנית.
    יש כל כך הרבה ילדים עניים שזקוקים לביית אבל אין כמו תינוק בלונדיני משובט במשלוח פדקס בגיל יומיים.

  3. יורם גת

    מה הסיבות שמביאות את לקוחות הפונדקאות להעדיף זאת על פני אימוץ.

    העובדה שיש צורך להרחיק עד לעולם השלישי על מנת למצוא את מי שמוכנה לשמש בתפקיד פונדקאית מוסיפה לחשד שמדובר בניצול חריף. מה הסיכוי שאפשר יהיה למצוא במחיר ריאלי פונדקאיות שמצבן הכלכלי דומה לזה של הלקוחות?

    שיקולים דומים, אגב, יכולים להעלות פקפוק מוסרי לגבי שירות נפוץ הרבה יותר בקרב המעמד הבינוני – שכירת "עוזרות בית".

  4. רינה

    עברתי גם את תהליך הפונדקאות וגם את האימוץ.
    אין מה להשוות!!

    בתהליך הפונדקאות מקבלים תינוק ישר בלידה לידיים וברוב המקרים הוא שייך גנטית
    לפחות לאחד ההורים המיועדים.

    בתהליך האימוץ – לפחות בחו"ל (פחות מתמצאת בארץ) מקבלים ילד מינמום גיל שנה ישר מבית הילדים עם תיק ופרטים מינימליים על העבר של הילד- בתהליך הזה יש אפשרות לילד לדעת ולקבל מידע על מולידיו.

    לא לכל אחד מתאים לעבור את תהליך הפונדקאות ולא לכל אחד מתאים לעבור את תהליך הפונדקאות.

    מברכת את 2 התהליכים! ומאחלת לזוגות להגיע להורות במהרה.
    rinaronen1@gmail.com

  5. סימה

    נכון, פונדקאות מעלה בעיות מוסריות רבות, אבל הקריאה "למה לא אימצתם?" שקולה לקריאה "לכו לפריפריה" למפגיני האוהלים.
    אימוץ הארץ הוא תהליך מורכב שאורך שנים רבות ומודרים ממנו אנשים רבים. אימוץ בחו"ל עולה כסף רב, לעיתים יותר מתהליך הפונדקאות ויוצר דילמות רבות אחרות. זה לא שיש מאגר של ילדים עניים ואומללים שכל אחד יכול לגשת אליו בלי בעיות וליטול תינוק.
    שורש הבעיה אינו ב"חיפצון" של נשים, או בחוקי האימוץ (או לפחות לא רק בהם). שורש הבעיה הוא בפניקה להוליד השוררת בחברה הישראלית ובראיית הזכות להורות זכות הגוברת על זכויות רבות אחרות. כמי שהיא בעצמה חלק מהמרוץ המטורף להביא ילדים, גם כשהדבר כרוך במחיר אישי- פיזי ונפשי- כבד, נדמה לי כי פולחן הפריון והילודה הישראלי הוא הנמצא בעוכרינו.

  6. יורם גת

    האם מדובר בבדיחה? התבטאות כזו מתאימה יותר להשוואה בין קניית מכונית משומשת לבין קניית מכונית חדשה מאשר להשוואה בין אימוץ לבין פונדקאות.

    אם היתרונות של הפונדקאות הן הקירבה הגנטית והעובדה שהתינוק הוא בן יומו ולא ילד שקורותיו בשנה הראשונה לחייו בלתי נודעים, נראה שההעדפה של הפונדקאות היא במידה רבה גחמה. האם מערכת יחסים שאורכת חיים שלמים מושפעת באופן משמעותי מגורמים שטחיים שכאלה?

  7. מימי יעקבי Miriam Jacoby

    הוק לנשיאת עוברים נולד בחטא
    מתוך ההשקפה שעוברים הם מוצר וגוף האשה הוא מיכל.
    החוק כולל עוולה מובנית נגד האם ההרה כאשה, תרצו עולה מגדרית.בנוסף עוולה מעמדית – הפונדקאית היא בדרך כלל ממעמד נמוך יותר זקוקה לכסף וקשה לנסח זאת אחרת, המזמינים קונים את שרותי גופה תמורת כסף.עוולה גזעית- גזענית,המזמינים בדרך כלל מעדיפים את הגנים של עצמם.

  8. חגית פרץ

    הבאת ילד לעולם בדרך הטבעית(ואני מתכוונת גם לגידול ולא רק ללידתו) הנו תהליך שחלק גדול ממנו לא נתון לבחירה. כמי שעוסקת במחקר של תינוקות שנולדו עם בעיה בריאותית אני תוהה מהו גורלם של תינוקות שנולדים לאם פונדקאית עם בעיה בריאותיות, בין אם בגלל בעיה מולדת או בעיה שנוצרת בזמן הלידה או אחריה. כפי שדובר על החפצת הפונדקאית יש כאן סכנה גדולה של החפצת הילוד, ומכך אני מוטרדת מאד. האם ידוע למישהו על דיון אתי שנערך בנושא זה? האם כבר היה תקדים משפטי? מי צריך לתבוע מהורים אחריות גם כאשר נולד תינוק עם בעיות?

  9. חגית פרץ

    בכל הדיון סביב הבאת תינוקות באמצעות פונדקאיות עדיין לא שמעתי התייחסות למה יקרה אם התינוק שיוולד לא יהיה "תינוק מושלם" מבחינה בריאותית. זה יכול להיות בגלל מום מולד או בעיה בריאותית אחרת הנוצרת בלידה (פגות למשל) או אחריה. בעולם שבו ביציות, זרעים ורחמים עוברים חיפצון לא ניתן להמנע מהתיחסות דומה ל"מוצרים" ולציפיה כי הם יהיו מושלמים – כפי שהתבטאה אחת הכותבות לפני. זה מדאיג ודורש התייחסות.

  10. בלהה

    תופעה הצריכה להעלם מן העולם.