string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

אחר צהריים של גזענות

מעצרו המפוקפק של פעיל אתיופי בגן לוינסקי עורר את המאהל. רשמים
יובל בן-עמי

השמועה אומרת שעצרו אחד מדיירי מאהל לווינסקי בדרום תל אביב. בפועל נראה שעצרו את כולם. בארבע אחר הצהריים אין במקום איש מלבד שני פעילים המאיישים את המטבח.

אחד מן השניים, בחור בלונדיני מזוקן, מצביע לעבר המדשאה שבחזית תחנת המשטרה ומסביר: "כולם שם. מחכים לשמוע חדשות. באו שוטרים וחיפשו את המאהל של האתיופים המאוחדים. הם חיפשו בחור מסוים ומיד כשהם מצאו אותו, תפסו אותו ולקחו אותו לתחנה. אנחנו עדיין לא מבינים מה קרה אבל בעצם מבינים טוב מאוד. הם רואים שכולם יושבים כאן ביחד וזה מפחיד אותם. בדיוק בזה הם רוצים לפגוע".

אותה דעה נשמעה גם בדשא שבחזית התחנה. "איחוד של שחורים ולבנים, אין דבר יותר חזק מזה", אומר קובי שחר, פעיל גבה קומה ומרשים ממוצא אתיופי. הוא יושב במעגל של פעילים, ממש מול פתח התחנה. כמה מאיתנו מצטרפים למעגל במקביל ומונחים להיזהר ממחטים בדשא. זוהי אחת הפינות הקשות והקסומות ביותר של תל-אביב, והתחושה היא שבשעה האחרונה הפכה קשה עוד יותר ולא בהכרח יותר קסומה.

פעילים מתכנסים בלווינסקי בעקבות מעצרו של אחד מהם, 09.08.11. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

שולה קשת, ממקימות המאהל, מגיחה ממעמקי התחנה עם התשובה לשאלה הבסיסית ביותר: "הם טוענים שהוא חצה את הרחוב באור אדום ותקף את השוטרים שהעירו לו על זה". החבורה מופתעת, ואין פלא. מאיזה טווח התרחשה תקיפת השוטר שלא איפשרה מעצר בו במקום? נשמעים דיבורים בדבר שוטרים סמויים במאהל המבקשים את רעתו. מישהו נזכר ששני בחורים ניגשו אליו עם הקמת המאהל האתיופי ושאלו מי הם האחראים לו.

קשת מבקשת להימנע מדיבורים כאלה, ומנטיעת חשדנות בין יושבי המאהל. "אין לנו מה להסתיר, הכל גלוי ופתוח". שחר ללא ספק מכבד אותה ואת שילוב המתינות והעוצמה של אישיותה, אבל רוח רדיקלית אוחזת בו, כעס על שנים של התנהגות לא מוצדקת כלפי רעיו מצד הרשויות. הוא חושש שמעצר הפעיל נועד לחבל במאהל ושהעציר "ייחלב". "אל תדבר!” הוא קורא מעבר לגדר, "אל תדבר!" פעיל אחר מתעקש שכל יושבי המאהל יתודרכו בהלכות עציר. "לא אומרים כלום אם אין איתך עורך דין".

האופטימיזם של קשת מנצח והמעגל נרגע. כעבור כמה דקות מגיע דיווח מבפנים: העציר ישוחרר בתוך שעתיים, ללא אישום. הספק בדבר תקיפת השוטר הופך לבטחון. אדם שתקף שוטר לא ישוחרר כך. "הוא משוחרר כי אנחנו כאן על הדשא", מאמינה קשת, אבל פעילה אחת מתעקשת: "גם אם היינו 3,000 כאן על הדשא, אם הוא באמת תקף שוטר מבחינתם, לא היו משחררים אותו". כעבור כעשרים דקות נמסר שאורי עומד ממש על סף השחרור, אבל זה לא מתרחש. אנחנו נשארים ישובים במעגל פחות או יותר קוהרנטי, אוכלים בייגלך ומעשנים.

פתאום מתמלא הדשא בבני נוער בחולצות כחולות. על פי הכיתובים שעל החולצות, הם בני תנועת הנוער של האיחוד החקלאי מרחבי הארץ. בידיהם: גיטרות, כדורסל והולה הופים. החבורה הגדולה תופסת את מרבית המרחב ופוצחת בשירת "א-קווה-קווה-דלה-אומה". "כמה הזוי", אומרת קשת, ופתאום מקבלת אס-אם-אס: חבר הכנסת שלמה מולה נמצא בדרך אלינו. מתפתח דיון בדבר מפלגתו של מולה, קדימה, שלאחרונה תמכה בחוקים שערוריתיים. אני מסנגר על מולה עד שמתברר לי שהצביע בעד החוק המציב את הלאום מעל לדמוקרטיה.

קשת ושחר משוחחים מחוץ למעגל. הוא ישוב על קוביית בטון ובה חלון פלדה: אחד מפתחי האוורור של המקלט הענק השוכן מתחת לגן. "אלה לא דמעות של עצב", הוא מסביר לקשת, ואני מבחין שמתחת למשקפי השמש האובר-קוליים שלו אכן פניו שטופים. "אני מתרגש. שנים, שנים שמשהו חולה ועכשיו יש סיכוי שזה ייצא לאור". בינגו, הגן נעשה גם יותר קסום.

רק העדר התקשורת שבין שתי הקבוצות הנוכחות על הדשא, הנוער החקלאי ופעילי האוהלים, מונע מן הקסם להרקיע שחקים ממש; אבל חברי קבוצה שלישית מופיעים ומשנים את התמונה: ילדי מהגרים ופליטים, רובם ממוצא אפריקני, שמשוטטים בפארק באופן טבעי בשעה זאת של אחר הצהריים, נמשכים אחרי צלילי השירה של כחולי החולצות ואט אט מוצאים להם חברים חדשים לקפוץ איתם בחבל. מטרים ספורים מבניין שבו עצור בחור על רקע גזעני לכאורה, מתרחשת חגיגה בשחור ולבן. אמירתו של שחר מוכחת: אין יותר חזק מזה.

כאילו כדי להשלים את התמונה לכדי כרטיס ברכה לכבוד יום מרטין לותר קינג, מתנחלים כלב שחור וכלב לבן באמצע מעגל המוחים ומשחקים זה עם זה. בשלב מסויים מנסה הכלב השחור לתנות אהבים עם הלבן ולהביא לגן גם זוגיות מעורבת, אבל אבוי, שניהם זכרים. הם מתייאשים ונרגעים לצד בעליהם, השותפים עכשיו בדיון נמרץ. מה עושים הלאה?

מוחלט לערוך אירוע אנטי-גזעני שיחל בשעה תשע. השעה כבר שש ויש מי שחש שהזמן דוחק מדי, אבל המציאות דוחקת עוד יותר. הפעיל לא משוחרר (הוא שוחרר לבסוף רק לקראת השעה שמונה). זה מתסכל, אבל ברוחם של ימי האוהלים – זוהי גם הזדמנות. צריך לקחת את מה שקרה לו ולעשות מזה משהו יפה.

היום בתשע ייערך בגן לוינסקי (הקווקזים) רייב מחאה אתיופי-ישראלי. בואו בהמוניכם/ן. לפרטים

———

עדכון, 10.08: סרטון מהאירוע בלווינסקי, בכיכובו של אורי בריהון –

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. יועץ ארגוני (ומהפכן בגימלאות)

    צריך להתחיל לערבב. שחלק מיושבי רוטשילד יעברו ללוינסקי, להדביק להם ליווי משפטיולשדר למערכת שהם אינם משיסה ושהם אורגן טבעי של רוטשילד.

    יובל, יישר כח על הדיווח. חשוב מאוד לשמור על ערנות, לתצפת ולייצר תהודה.