חוק יסוד האפרטהייד

הצעת חוק שלפיה ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, מנטרלת את "האיום" של מדינה דו-לאומית ומאפשרת הנצחה של הכיבוש
יובל אילון

מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה, עוסק בעיקר באתיקה, פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של ספורט

על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. סעיפיו השייכים לסוגה "אצבע משולשת בפרצופם של האזרחים הפלסטינים" זכו לתגובות חריפות. אבל הסעיפים הללו הם הסחת דעת. סביר שבמהלך החקיקה חלקם יוצא מההצעה, ואולי אפילו יעוגן מעמד השפה הערבית. אזי ניוותר עם העיקר – סעיף 1, לפיו מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בלבד.

יוזם החוק, ראש השב"כ לשעבר ח"כ דיכטר, הסביר: "בעזרת החוק נוכל לקבע את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי […] הגדרת מדינת הלאום תאפשר לנו כמדינה להתמודד מול שאיפתם של קיצוניים משני צדי המפה הפוליטית למסד פה, בארצנו, מדינה דו-לאומית" ("הארץ", 5.8, דגש שלי). התוצאות של מיסוד מדינה דו-לאומית ידועות: או מיסוד של משטר מפלה ולא-דמוקרטי המועד לחרם בינלאומי, או מיסוד דמוקרטיה דו-לאומית.

שתי האפשרויות אינן חדשות, אז מדוע עלתה היוזמה כעת? נראה שככל שמתגבשת ההכרה שהסטטוס-קוו קבוע ושלא תקום מדינה פלסטינית, האפשרויות שנחשבו להזויות הופכות לממשיות והמערכת מגיבה בהתאם. למעשה, השב"כ הגיב פומבית לרעיון הדמוקרטיזציה כבר ב-2007, כאשר במכתב שנשלח לעורך בטאון תנועת בל"ד נכתב ש"השב"כ יסכל פעילות גורמים המעוניינים לפגוע באופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל, גם אם פעולתם חוקית" (הארץ, 16.3.07).

הסעיף בעייתי מאוד. ראשית, הוא מאפשר לשב"כ להתנכל ואולי אף להוציא מחוץ לחוק פעילות פוליטית, ובפרט פעולות למען איזרוחם של תושבי השטחים. שנית, הוא מפלה ומשפיל את אזרחי ישראל הפלסטינים. אולם מה באשר לנימוקים שכנגד? האם קיבוע מדינת הלאום של העם היהודי אינו תכלית ראויה שגוברת על הבעיות? למצער, האם העמדה הגורסת זאת אינה לגיטימית? הרי לכאורה, לפנינו מיינסטרים ציוני קלאסי: היהודים הם לאום הזכאי להגדרה עצמית במדינתו. אולי החקיקה מפוקפקת מבחינה חוקתית, אבל לא מדובר בסוף העולם. לאומיים בעד, קוסמופוליטיים נגד. נכון? לא נכון.

בשטח שבשליטת ישראל, כולל הגדה והמובלעת ברצועה, חיים כ-6 מיליון יהודים וכ-5 מיליון פלסטינים. זו לא מדינת לאום, אלא מדינה דו-לאומית. היא רק לא דמוקרטית.

באילו נסיבות מדינת לאום בכלל לגיטימית? התשובה המקובלת פונה לדמוקרטיה: הרוב רשאי לטפח את זהותו ותרבותו. כלומר, מדינת לאום מניחה רוב לאומי מוצק. אבל בשטח שבשליטת ישראל, כולל הגדה והמובלעת ברצועה, חיים כ-6 מיליון יהודים וכ-5 מיליון פלסטינים. זו לא מדינת לאום, אלא מדינה דו-לאומית. היא רק לא דמוקרטית. דמיינו שהמשטר השורר בשטחים קבוע: אוכלוסייה גדולה תחת שלטון צבאי בלי זכויות אזרח, שתי מערכות חוקים לאוכלוסיות השונות, קיפוח בחלוקת משאבים, והפרות מתמשכות של זכויות אדם. מי שמחויב לדמוקרטיה או לזכויות אדם חייב לקבל שאם הכיבוש קבוע, אזי החוק ממסד אפרטהייד והוא פסול.

ארטס, 2009. מי שמחויב לדמוקרטיה או לזכויות אדם חייב לקבל שאם הכיבוש קבוע, אזי החוק ממסד אפרטהייד והוא פסול. צילום: אנה פאק / אקטיבסטילס

אבל מדוע לקבל שהמצב קבוע? ראשית, נראה שאמנם זהו המצב, וישראל אף מתאמצת לקבע את הסטטוס קוו. שנית, אסור להניח שהכיבוש זמני רק כי זה נוח, ועל-בסיס ההנחה לחוקק אפליה. שלישית, החוק עצמו מקבע את הסטטוס קוו. הרי מדוע שישראל תזנח את הכיבוש לטובת הקמת מדינה פלסטינית? אם נוציא מכלל חשבון תקדים היסטורי בו בעלי פריבילגיות-היתר נתקפים בנדיבות ומוותרים על הפריבילגיות מרצונם, אזי נותרו שתי אפשרויות ריאליות: לחץ חיצוני, והפחד מפני מדינה דו-לאומית. לחץ חיצוני אינו מענייננו כאן. נותר האיום במדינה דו-לאומית.

אבל הנה – צפירת הרגעה: לפלסטינים לא תהיה לעולם זכות בחירה, כי אז לא יהיה רוב יהודי ואז המדינה לא תהיה מדינת הלאום היהודי בלבד וזה נוגד את חוק היסוד. התרחיש של צעדות רבבות פלסטינים ומשת"פים יהודים תחת הסיסמה "אדם אחד = קול אחד" לא יכול להתממש, כי יהיה לא חוקתי אפילו לארגן את זה. אז אין ממה לדאוג ואין סיבה לצאת מהשטחים. החוק מייסד את מדינת האפרטהייד.

הכותב הוא מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    1. הציונות עוסקת בהרס עצמי

      אבל ייסוד מדינת האפרטהייד לא איחר לבוא. כל עוד ש"הלבנים שלנו" קנו אדמה מאפנדים וגירשו אריסים, זה לא היה נורא, והשלטון הזר הבריטי עודד זאת בסיסמה Divide and Rule. עם תחילת הגירוש, עוד לפני "קום המדינה", הנאכבה הפכה להליך דומה ל'האמריקאי הלבן' עם סילוק ה"אינדיאנים" האלים ו/או רציחתם. בד"א הגיע Jan van Riebeck לכף התקווה הטובה ב-1652. גם לציונים היה כף וגם 'התקווה' שימצאו "מידבר" ויוכלו להדביר. בארה"ב הושמדו רוב ה"אינדיאנים", והנשארים נכלאו ב-Reserves. בד"א נכלאו השחורים ב-Bantustans וה'צבעונים' במכלאות מחוץ לקייפטאון. אשר לציונים, הם עוד מנסים לסלק את הפלסטינים שנשארו. אבל הם אינם מבינים שאיחרו את המועד. האפרטהייד הפוליטי גורש מהעולם. ושום AIPAC ו/או לורד רוטשילד לא יעצור בעד סילוק האפרטהייד הציוני. הבחירה בידינו: האם נגרש את האפרטהייד או נמתין שזה יגרש אותנו.

    2. ד.ר

      אבל איך זה שונה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שקובע כי "ישראל [היא] מדינה יהודית ודמוקרטית"? למה צריך את הכפילות הזאת?

    3. שאול סלע

      הקהילות היהודיות היו מסגרת של רשת בטחון סוציאלי שהדבק היתה התורה. בישראל יש קיבוץ גלויות שאפילו בן גוריון אמר "שהפיכתו של ערב רב זה לאומה תרבותית תהיה מלאכה לא קלה"

      המוסדות הציונים גוררים את מדינת ישראל להיות מלכות רשעה. מזרחים הובאו בכחש ובמרמה לעיירות ניחשול וקיפוח, ההגירה מברה"מ היתה קטר שהעצים את הקפיטליזם ואת הפשיזם.

      משום שההגירה מברה"מ הביא איתה קשישים רבים ,וחד הוריות רבות נפגעו בצורה אנושה העניים הותיקים.

      הציונות שואפת למקסם את מספר היהודים שמתגוררים בישראל, אבל ישראל היא מדינה שכדאי לברוח ממנה ולא לבוא להתגורר בה.

    4. דמוקרט

      בסופו של דבר לא תהיה דרך אחרת. נצטרך כולנו, ישראלים ופלסטינים, לצעוד בהפגנות ענק תחת הסיסמה "אדם אחד קול אחד". ככל שנבין את זה מהר יותר, כך ייטב לכולנו.

    5. ע.

      מטריד שנדיר כל כך דיון בענין המהותי הזה. לא שהיינו צריכים את החוק כדי לתחזק את האפרטהייד.

    6. שי

      מדינה יהודית זאת סתירה מוחלטת מדמוקרטיה…. הלאום הוא ישראלי ותו לא….כמו שצרפתי הלאום שלו צרפת ולא דתו…הדת של כל בן אנוש זה בינו ובין דתו בלבד…ושייכת לו בביתו או בבית הכנסת,הכנסייה,המסגד….ובליקשר למדינה בה הוא אזרח… ערבים זה לא דת ישנם ערבים נוצרים(מסוגים שונים)מוסלמים (מסוגים שונים)קופטיפ,דרוזים,יהודים…ואולי עוד..

    7. תום

      אזרחי ישראל או אזרחי פלסטין?

      1. יוסי אמיתי

        לא צריך יום לימודים ארוך כדי להבין שהכוונה היא לפלסטינים אזרחי מדינת ישראל, אשר החוק המוצע, אם יתקבל וייושם, יפלה אותם משפטית ועניינית. אשר לאזרחים הפלסטינים (במדינת פלסטין שטרם קמה), הם אמורים קודם כל להשתחרר מן הכיבוש ולכונן את מדינתם העצמאית, ובצמוד לכך לוודא שייכון בה משטר דמוקרטי. אך כל זה יקרה, אם יקרה, מעבר לתחומה הריבוני של מדינת ישראל.

    8. עוזי אורנן

      הכותב היטיב להראות את הצד המופרך שבהצעת החוק הנוראית הזאת, הרחוקה מכל ממד דמוקרטי. אבל הוא דילג באופן תמוה על המצב החוקי בישראל, הקיים לא רק אחרי 1967 אלא גם ב"ישראל הקטנה".
      כבר ב 1952 יצרה הממשלה בהנהגת מפאי ובשותפות מפם ואחרים את חוק האזרחות, שבלי בושה מחלק את אזרחי המדינה – שבהצהרת העצמאות שלה התיימרה להיות מדינה דמוקרטית – לשני סוגים: ליהודים (הנקראים בשל הנימוס "}אזרחים מכוח שבות") ולא יהודים, שהאזרחות שלהם היא "מכוח ישיבה" (היא לא נשמרת אם אזרח כזה נמצא בחו"ל כמה שנים).
      במדינה דמוקרטית כל האזרחים שווים, לכולם יש אותה האזרחות. השוויון בישראל מדומה, וכתוצאה משני סוגי אזרחים יש המוני אפליות והוצאה מן הכלל בחוקים, בתקנות ובהוראות מימוש.
      הכיבוש כמעט לא הוסיף דבר, אבל נוח לרבים להאשים את "הימין" ההזוי כאילו הם המציאו את האפרטהייד. אז לא , זוהי מורשת השלטון הציוני כפי שהבינה אותו מפא"י שכללה את כל מנהיגי המדינה.

    9. נפתלי אור-נר

      כפי שנפל שלטון האפרטהייד בקרום-אפריקה כך תיפול ישראל. ההבדל הוא ששם הוחלף רק השלטון, אצלנו, סביר להניח, שיקיץ הקץ על מדינת ישראל כולה

    10. דרור קמיר

      החוק הוא גרוע, ואם הוא יעבור מדינת ישראל תמצא את עצמה בבעיה חוקתית קשה, כי עלולות להימצא סתירות בינו לבין חוקים קיימים, שלא לדבר על הניסוחים האיומים הכלולים בו, שאינם ראויים אפילו לחוברת הסברה, לא כל שכן לחוק יסוד. במילים אחרות: אסור שחוק כזה יעבור, ועצוב שהוא בכלל עולה על שולחן הכנסת, אבל הטיעונים שעולים כאן הם לא ממין העניין ואפילו לוקים בגזענות. משום-מה, לדעת הכותבים כאן, מותר להגדיר מדינה כערבית-מוסלמית, אבל אסור להגדיר אותה כיהודית-דמוקרטית. למה? כובע. אולי בגלל שהערבים פחות מפותחים מיהודים ולא יודעים מה מותר ומה אסור, ואולי בגלל שליהודים אין רשות לעשות מה שלעמים אחרים מותר. בין אם הגזענות כאן היא אנטי-ערבית או אנטי-יהודית, זו עדיין גזענות מצד הכותב וחלק מהמגיבים. האם יש לבקר את יוון על כך שהיא מוגדרת כמדינה יוונית-אורתודוקסית או שמא יש לפקפק בדמוקרטיות שלה עקב ההגדרה הזאת? האם הקביעה בחוקת ספרד שהשפה הקסטליאנית (מה שאנחנו קוראים "ספרדית") עליונה על "השפות הספרדיות" האחרות (קרי קטלונית, גלגו, בסקית וכו') ושכל אזרח ספרדי צריך להיטיב לדבר קסטליאנית היא בבחינת אפרטהייד? אולי יואיל הכותב להאיר את עינינו למה בדיוק הוא קורא אפרטהייד ומהי דמוקרטיה בעיניו.

      לגבי ההערה של עוזי אורנן כאילו האזרחות של ערביי ישראל היא מותנית – אלה דברי הבל. אזרח ערבי שקיבל אזרחות ישראלית עם הקמת המדינה, הרי אזרחותו כשל כל אזרח אחר, והוא מוריש אותה לילדיו באופן אוטומטי (לטוב ולרע – יש גם אזרחים ערביים שהיגרו לחו"ל והיו רוצים להיפטר מהאזרחות הישראלית, או לפחות לא להוריש אותה, ומגלים שזה כרוך בבירוקרטיה לא-פשוטה).
      יש, באמצעות חוק השבות, העדפה להתאזרחות אנשים ממוצא יהודי (לאו דווקא יהודים בדתם, ולאו דווקא יהודים על-פי ההלכה). חוק האזרחות מפרט דרכים אחרות להתאזרחות שלמרבה הצער לא מיושמות. אפשר בהחלט להיאבק על יישום מלא ומסודר יותר של החוק, וזה גם נעשה, בעיקר בכל הקשור להתאזרחות מהגרי עבודה שהשתקעו בישראל. יש גם תביעה מוצדקת של ערביי ישראל להקלות באיחוד משפחות של אזרחים ערבים ישראלים עם קרובי משפחה שהם אזרחים זרים, אבל זה לא אומר שמי שהוא כבר אזרח צריך לחשוש לאזרחותו. אפילו הצעת החוק הגרועה הנוכחית לא אומרת דבר הזוי כזה.

      1. נועם בר-שלום

        אם כך למה היא גרועה כל כך?

    11. עידו

      החוק רק יתאר בספר החוקים את המציאות. במקרה הגרוע ידחה את סיום האפרטהייד בכמה שנים.
      הרי אם החוק לא יתאים יותר למדינה, על שלל תושביה (גם אם הם לא יוגדרו אזרחים רשמית), הוא לבסוף יוחלף.
      אם לא החוק יוחלף – המדינה תוחלף.

      ראו מה קרה בהיסטוריה ולמדו מכך. לא ניתן להחזיק משטר אפרטהייד שכזה לאורך זמן.
      הלחצים יבואו מבפנים או מבחוץ, ובבוא היום יגיע שינוי.
      בהיסטוריה זה קרה בכמה תרחישים:
      —————————
      1. מלחמת אזרחים – זה השם הנפוץ. יכול לקרות גם אם לא כולם אזרחים. בתרגום לישראלית עכשווית – אינתיפדה3++.
      2. שינוי המשטר – הרפובליקה הצרפתית החמישית, הגרמנית גם כן החמישית – המסגרת, שהיא המדינה, נשארה כמסגרת, עם אותם תושבים ואותם גבולות, אך המשטר התשנה באופן מהותי. גרמניה למשל, היתה מדינה עם 5 משטרים שונים ב 140 שנים האחרונות. גם בישראל זה יכול לקרות.
      3. שינוי המדינה – שינוי שם/גבולות/ תושבים. זה גם יכול לקרות.

      אז אמנם זו לא סיבה להתעלם מזה, אבל זה לא סוף העולם. נהפוך הוא, ניתן להתיחס לזה כאל זרז לשינוי. ברגע שמשהו כזה יהיה פומבי ורשמי, זה רק יגביר את הלחצים לשינוי מצב זה. הרי המציאות כבר מזמן כזו…

    12. שרון

      המילה דמוקרטיה לא מופיעה ולו פעם אחת במגילת העצמאות. היא תוספת ופרשנות מהגיגי ליבם של הגייסות החמישי והשישי, התקשורת ובג"צ השמאלני שרצו להידמות ולהיות "ככל העמים". ראינו לאן זה הוביל אותנו כל ה- "גרמני בן דת משה" היומרני והמטומטם. מדינת ישראל לעם ישראל ומי שלא נראה לו יכול להתחפף מפה לאן שרק יחפוץ ליבו

      1. שני

        לא תמצאי את המילה דמוקרטיה אבל את כן תמצאי את הפיסקה הזו:
        "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. "

        לא כזה קשה להסיק מה הכוונה.

    13. י .א

      "שרון", לא שזה כזה חשוב, אבל מי שלא קורא עד הסוף, מועד לפספס את העיקר:

      "מדינת ישראל […] תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות."

      "שוויון זכויות מדיני גמור".

    14. אריק

      שגיאה- מדינת ישראל לא שולטת בעזה ולא ברש"פ.
      יש כמה מאות אלפים- פחות ממיליון פלסטינים שאינם אזרחים בשטחים שנכבשו ב67 ולא הועברו לרש"פ/לחמאס.

      ישראל מטילה מגבלות מסוימות על הרש"פ וחמאס. זה לא הופך את זה לחלק משטחי המדינה.
      לפחות לגבי עזה הקביעות של השליטה הישראלית על המוצא שלהם לים(כי שליטה אחרת לא ברור לי איזו יש) תלויה במצב הבטחוני איתם.
      אני משער שאם הם יציעו הפסקת אש ל20 שנה בתמורה להפסקת המצור הימי ואפשור פעילות פלסטינית חופשית ברצועת הביטחון בעזה ממשלת ישראל תקפוץ על המציאה.

      1. נועם א"ס

        העם הפלסטיני לא יחולק לשבעת עממי כנען לפי גחמות לבו של הקולוניאליסט הציוני ממזרח אירופה.

    15. יואל נגר

      זו יהדות לבנה, אירוצנטרית. לא היהדות בגרסת המזרח…המקורית והשורשית. לכן לא באמת יהדות אלא אירוצנטריות גזענית שעוטפת עצמה ביהדות, היהדות הפכה ע"י המדינה לחלק מהעולם המערבי-לבן-מודרני…כשם שהציונות-האירופית השתמשה בסמלים ורטוריקה יהודיים לרכישת כח פוליטי-חברתי… וזו אחת הנקודות הכי עמוקות של הדיכוי כיום, לדעתי. כי אם היהדות לבנה ואירופית, יהודי המזרח בפרט, הם איום שצריך לעקור, איום על זהותם,– וזה בדיוק מה שהם עושים…

      דבר שני- יהדות היא דת בלבד, ולא לאום או גזע. מדינת "ישראל" חייבת להרפות את טלפיה מ"ישראל" ועניינים מקראיים, ולקרוא לעצמו "ליטל-אמריקה", או משהוא דומה

      אלה הן הנקודות שהן שורש הבעיה, וחבל ששוב מתמקדים ב"פלשטינים", שזה רק פועל יוצא למה שקורה בתוך חברה רקובה זו שקוראת לעצמה "ישראל"…

    16. סטיב

      באמת ובתמים, אני לא מצליח להבין איך החוק החדש, להבדיל מחוקים ישנים – משנה את מעמדם של הפלסטינים. מישהו מוכן להסביר לי, יחד עם סימוכין מנוסח החוק החדש (בגירסת ביבי או שקד) מה נגזר מהגדרת הסטטוס בשונה מהעבר?

      1. י.א

        החוק מאד משנה. ממגוון טעמים.

        ראשית, שווה לזכור את כוונות מציעיו ומנסחיו, כפי שהן מופיעות כאן במאמר. נראה שהרעיון לחוק נולד דווקא בראשו של פרח משפטנים כלשהו במחלקה המשפטית של השב"כ, כאשר התעוררה התנגדות פומבית לרעיון של השב"כ שהחוק מתיר לו לפעול נגד התנהלות פוליטית לגיטימית אם היא"חותרת תחת אופייה היהודי של המדינה" (אבל גם אם זה לא נכון, ברור שלחוק משמעות אפשרית מרחיקת לכת לגבי החירות הפוליטית.

        לכך יש להוסיף את הכוונות של רבים מתומכיו ודוחפיו כעת – לבטא עליונות יהודית. אני מציע לא לזלזל ברמה הסמלית הזו כלל – זה לא טריבאלי כאשר הממשלה ואח"כ המדינה בחוק מוציאים אצבע משולשת מפורשת לציבור הערבי. וכמובן, בהנתן החוק תפיסת העליונות ואפליות שונות יבואו לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית של רשויות ומעסיקים ובכלל, ביתר שאת. החוק לא רק מבטא נורמה קיימת, אלא משנה את המרחב הנורמטיבי מבחינת איזה שיקולים לגיטימיים ואיזה מכריעים ומתי וכיו"ב.

        בנוסף, חוק היסוד יכשיר או אמור להכשיר כל-מיני חקיקה מפלה. למשל חוק ועדות קבלה. החוק לא נפסל בסיבוב הנוכחי משום ששופטי הרוב הסתתרו מאחורי הטענה שטרם הגיעה העת – והחוק החדש טרם שימש להפלות איש. כעת, ספק אם יהיה בכך צורך. כך הדבר לגבי חוקים אפשריים מפלים רבים נוספים, עיגון אפליה בחלוקות משאבים, וכיו"ב.

        לסיכום, החוק למעשה מעגן במידה רבה משטר של אפרטהייד – הוא מאפשר להמשיך את הכיבוש (ר' המאמר למעלה), ויוצר הבחנה מפורשת בין האזרחים היהודים לאילו שאינם יהודים. בכך הוא מקרב (עוד, ובמוצהר) את מעמדם של האחרונים לזה של תושבי השטחים

    17. מרואן מנדלה

      הצביעו לי, תמכו בי, קדמו את שחרורי מן הכלא ואוביל את האזור לתקופה חדשה בה רצח יהיה עדות לשלום, טרור יהיה פרקטיקה של דו-קיום ומעל הכל – חיסול הפריבילגיה, יהודים ימותו במידה שווה לערבים – די לאפליה

      נ.ב
      תודה לעמוס עוז, הספר שלו סייע לי להעביר את הזמן בעודי מהרהר היכן נכשלתי כשנתפסתי על הרציחות.

    18. איתן פ.

      לא מובנת לי ההקבלה ל'אפרטהייד'. הרשות הפלסטינית שולטת בשטחיה. האם עלינו לדאוג לפירוק הרשות ולספח את שטחי הרשות באופן רשמי כדי להמנע מהקבלה לאפרטהייד?