"יישומו יחריף את המצוקה"

המומחים לנושא הדיור בוועדת ספיבק-יונה קובעים באופן חד-משמעי: דו"ח טרכטנברג קובר את הדיור הציבורי ומזניח את הפריפריה. הטבלה לא משקרת
צוות דיור, ועדת ספיבק-יונה

אין מעבר מתפישה של צדקה לתפישה של צדק וזכויות. צוות המומחים המליץ לעגן את הזכות לדיור כזכות יסוד ולחייב את המדינה לפעול במגוון אמצעים להבטיח לכל אחד דיור נאות ובר-השגה. לעומת זאת, הדו"ח ממשיך לדבר על דיור כ"צורך", שניתן כפרס על התנהגות "נורמטיבית" ולא כעל זכות של כל תושב. זו צדקה ולא צדק.

אין שינוי משמעותי במדיניות. עיקרי ההמלצות ממשיכות את הקו הקיים של עידוד השוק החופשי, על ידי מתן הטבות ליזמים, עקיפת הליכי תכנון אחראיים, והיעדר התייחסות למגוון הצרכים של קבוצות האוכלוסייה השונות ורצונותיהם להשתתף בעיצוב החברה והעיר.

הוועדה קוברת את הדיור הציבורי. צוות המומחים המליץ לשקם ולהרחיב את הדיור הציבורי ולשלבו בתוך בניינים רגילים, כדי שניתן יהיה לתת מענה הולך וגדל ולהרחיב את הקריטריונים – דרישה שאפילו זכתה לגיבוי אצל שר השיכון בחודש האחרון. כמו כן המליצו המומחים להגדיל משמעותית את תקציבי הסיוע בשכר דירה שקוצצו בחריפות, ולהעמידם על שיעור ההולם את מחירי הדיור הריאליים. ועדת טרכטנברג לעומת זאת, נעצה מסמר נוסף בארון הקבורה של הדיור הציבורי כשהמליצה לא לבנות או לקנות אף לא יחידה חדשה אחת. ללא חידוש המאגר, ימשיכו משפחות הזכאים להמתין ב"תור" שהוא על הנייר בלבד. במקום להוסיף דירות עבור זכאי הדיור הציבורי, ממליצה הוועדה לבקש מהזכאים לוותר על מקומם ברשימת ההמתנה, ולשכור דירה בשוק החופשי.

ההמלצה שוללת מהמשפחות כל תקווה לשינוי, זורקת אותם להתמודד עם בעלי בית פרטיים בשוק לא מוסדר, ותוביל לריכוז עניים באוזרים מוזנחים. הגדלת הסיוע ב-160 מיליון שקל (עליה של 12% מהקיים) היא אומנם התוספת הראשונה בזה עשור, אך הסכום המזערי הוא לעג לרש כאשר הסיוע נשחק ב-30% בשנים האחרונות אחרי שקוצץ בחצי בשנת 2002, מספר הנהנים ממנו צנח ב-30%, והמחירים רק עלו.

הפגנה מול ביתו של שר השיכון אלי אטיאס בירושלים, 25.09.11. צילום: קרן מנור / activestills.org

רכישת דירה נשארת חלום באספמיה. צוות המומחים המליץ על החזרת הסובסידיות למשכנתאות וערבות מדינה, עבור לווים שמתקשים ליטול משכנתאות ולהשיג את ההון העצמי הגבוה מאוד הנדרש כיום, בשיעור 40%; וכן – רשת ביטחון ללווים במצוקה. לעומת זאת, לוועדת טרכטנברג אין כל אמירה בנושא המשכנתאות, שהן הכלי המרכזי שנועד לאפשר למשפחות לרכוש דירה. כיום אין כל מדיניות ממשלתית בנושא המשכנתאות!

המשך הזנחת הפריפריה. צוות המומחים המליץ לפעול לתוכנית לאומית להתחדשות עירונית, עם דגש מיוחד על ערי הפריפריה בהן תמריצים בלבד אינם יעילים ונדרשת מעורבות ציבורית. צוות המומחים רואה חידוש עירוני כשלל פעולות, לרבות שיפוץ, עיבוי, תחבורה ציבורית, שיפור תשתיות, סבסוד ציבורי ושיתוף הדוק של הקהילה. ועדת טרכטנברג מדברת על החשיבות בחיזוק הערים בכלל, אך המלצותיה מסתכמות בהקמת ועדה בין-משרדית לבחינת הנושא (ללא מעורבות של ראשי הערים או הסגל הבכיר). היא ממליצה בנוסף על המשך הסתמכות מוחלטת על כוחות השוק ליוזמת התחדשות עירונית, עם שיפורים קלים לקידום פרויקטים של "פינוי- בינוי".

תמיכה בהמשך הפרטת הקרקע לתאגידי נדל"ן. צוות המומחים המליץ לעצור את הפרטת הקרקעות במתכונת הנוכחית, אשר מגבירה את הפערים החברתיים ומעבירה נכסי ציבור למעטים. לעומת זאת, ועדת טרכטנברג אינה מבקרת את הליך הפרטת הקרקע ותומכת בו ואף אינה מבקרת את האופן הלא דמוקרטי והריכוזי שבו מנוהלות קרקעות המדינה. באופן אירוני, רוב הפתרונות של הוועדה מתבססים על קרקעות מדינה פנויות, אך אם נפריט את כולן – מה נעשה במשבר הבא?

תמיכה בהמשך תכנון מהיר, הומוגני ולא חברתי של מתחמי ענק. צוות המומחים המליץ לבטל את חוק הוד"לים, לתקן בצורה מהותית את הרפורמה במערכת התכנון, לחזק את מערכת התכנון במאות תקנים שנגרעו ממנה, לחזק תהליכים של שיתוף ציבור בתכנון, ולהטמיע שיקולים חברתיים בתהליכי התכנון. צוות המומחים הציע לתעדף בתוך המערכת הרגילה פרויקטים למגורים הכוללים לפחות 20% דיור בר השגה מוזל. ועדת טרכטנברג לעומת זאת תומכת בקיום חוק הוד"לים וברפורמה בתכנון, ללא התייחסות לתכנון חברתי, ואף מעודדת זירוז בנייה תאגידית במתחמים ענקיים בשולי הערים. בטווח הקצר, הוועדה מציעה 5,000 יח"ד להשכרה (רק חלקן במחיר מוזל) ו-5,000 יח"ד בשיטת דיור למשתכן, מתוך 40,000 יח"ד שרובם ייבנו על ידי תאגידים ב-27 מתחמי ענק על קרקעות מדינה. אין הוראות מחייבות לדיור בר-השגה בקרקע פרטית ובתחומי ערים חזקות באזורי הביקוש ובהליכי התחדשות עירונית.

אין שינוי בתפישה של עקרונות תכנון והקצאה לישובים האוכלוסייה הערבית. צוות המומחים המליץ על שינוי מהותי בתפישה: מעבר מהקצאה מפלה לפיתוח מתקן. עיקרון "הפיתוח המתקן" השואף לסגור פערים חברתיים יחד עם עידוד הפיתוח, ינחה את הקצאת קרקעות המדינה, קביעת גבולות מוניציפאליים, הענקת זכויות מרחביות, תכנון והשקעות בישובים ובתשתיות. ועדת טרכטנברג, לעומת זאת, מכנה את האוכלוסייה הערבית בשם הלא מכבד אוכלוסייה "לא יהודית", התעלמה משינוי תפישה וממתן פתרון נחוצות כגון שינויי גבולות בלי כל המלצה בנושא, ומציגה כבשורה מרכזית הצעה להקמת עיר חדשה (ג'דידה-מכר) שהתכנית שלה תקועה מעל ל-20 שנה. בנוסף, הוועדה לא ענתה על צרכים אקוטיים כמו הכרה בכפרים הלא-מוכרים בנגב והסדרתם התכנונית, ועידוד מתן פתרונות למצוקת הדיור הקיימת ולאפליה.

דיור בר-השגה. צוות המומחים המליץ על שילוב דיור בר-השגה בבנייה חדשה, גם באזורי הביקוש, כשמחיר השכירות אינה עולה על כ-30% מהכנסת הזכאים (אנשים בעלי הכנסה בינונית עד נמוכה מאוד). ועדת טרכטנברג מאמצת את הקו של שילוב דיור בר-השגה בבנייה חדשה, אך ללא כל ציון של מחיר ההשכרה. ועדת טרכטנברג המליצה על עיגון מנגנון דיור בר-השגה בחקיקה, ובתיקון הרפורמה בתכנון, ומציעה כלי תכנוני חדש של יעוד קרקע לדיור בר-השגה. צוות המומחים מברך על התקדמות זו, כמו גם הצעות לקידום שילוב דירות קטנות, פיצול דירות תחת בקרה, והטלת עונשים על אי-השכרת דירות ואי-מימוש היתרי בנייה. על הקריטריונים המוצעים לדיור בר-השגה, בהשכרה ובפרויקטים של "מחיר למשתכן" יש לקיים דיון ציבורי, בשיתוף השלטון המקומי ולבטל קריטריונים שמדירים אוכלוסיות חלשות.

צוות המומחים מול ועדת טרכטנברג – הטבלה המסכמת

הנושא דרישות מוחים/מומחים המלצות צוות טרכטנברג
עקרון מוביל צדק חברתי: זכות בסיסית למגורים נאותים לכל, לפי חוק שוק חופשי: דיור לאנשים "נורמטיביים", על ידי תמריצים ליזמים
דיור ציבורי שיקום הדיור הציבורי הקיים, ומענה לרשימת הממתינים תוך 5 שנים על ידי רכישת דירות והשכרתן לזכאים. תוספת של לפחות 2000 דירות כל שנה, משולב במגורים רגילים (כ-5% מסה"כ הבנייה השנתית) אין כל תוספת למאגר הדיור הציבורי. העברת הזכאים לדירות שכורות בשוק החופשי, ללא הבטחת משך הסיוע בשכ"ד
דיור בר-השגה חקיקת חוק דיור מכיל שיחייב בנייה של דיור בר-השגה מוזל לזכאים, לפחות 20%, משולב בבנייה חדשה באזורי ביקוש, במחיר הולם לבעלי הכנסה בינונית עד נמוכה מאוד, לצד דירות קטנות ודיור להשכרה. דיור בר-השגה ייבנה על קרקע פרטית וציבורית כאחד, וכן בפרויקטים של התחדשות עירונית. במכרזי רשות המקרקעין – קביעת תנאים מהותיים כמו מחיר הדירה מראש במכרז כדי להבטיח שההטבה מגולגלת לאזרחים דיור בר-השגה למכירה מוגדר כדירות ממכרזי מחיר למשתכן (בלי קשר ליכולת של משק הבית הזכאי, עד היום פרויקטים אלו הניבו הנחה של 20% במקרה הטוב ולעתים המחיר היה מחיר השוק הרגיל). בהיעדר תמיכה בקבלת הלוואות לאוכ' המתקשות בגיוס הון ראשוני, ההטבה עשויה להתגלגל בעיקר לבעלי הכנסות גבוהות יחסית עם הורים אמידים

דיור בר-השגה מוגדר כחלק מדיור להשכרה מוסדית, כאשר רק חלק ממנה במחיר נמוך ממחיר השוק, ולא צוין באיזה שיעור (2%? 20%?) ומחיר הדירה לזכאים

שוק השכירות הגדלה של הסיוע בשכ"ד וביסוס על הכנסת המשפחה ושכר דירה ממוצע באזור מגורי הזכאי, בעלות של כ-500 מיליון שקל. הסדרת היחסים בין משכיר ושוכר, ייצוב שכר דירה.

יצירת תנאים לשוק דיור מוסדי

אין התייחסות תקציבית לייצוב השוק. תוספת של 160 מיליון שקל בלבד לסיוע לשכר דירה. שפה של עידוד השקעה בשכירות, ללא ביטוי תקציבי
חידוש עירוני השקעה מסיווית בתוכנית לאומית לשיקום וחיזוק ערים ושכונות קיימות, לרבות שיפור הנגישות, מענקי הרחבה, מינוף תוספת יח"ד בתמהיל חברתי. שמירה על המרקם הקהילתי, והגנה על דיירים ותיקים התייחסות מילולית מרשימה לצורך הדחוף לחידוש עירוני, אך ללא גיבוי בהמלצות קונקרטיות. 20 מיליון שקל ליזמי פינוי-בינוי ללחץ על "הדייר הסרבן". המשך מיקוד המערכת בתוכניות לפי חוק הוד"לים על קרקע ציבורית מחוץ לערים
משכנתאות החזרת הסבסוד הממשלתי במשכנתאות, ומתן ערבות מדינה על משכנתאות של לווים זכאים ופרישת רשתות ביטחון אין כל התייחסות
פריפריה סבסוד בנייה רוויה הולמת לתושבי המקום ותוכנית לאומית לחידוש וחיזוק ערי פריפריה. התייחסות ללא גיבוי תקציבי והתבססות על כוחות שוק שאינם משקיעים בפריפריה גם נוכח תמריצים שונים
חברה ערבית הקצאת קרקעות להרחבת יישובים קיימים, השקעה בתשתיות וקידום תכנון הולם לפתרון מצוקת הדיור. הכרה בכפרים הבדווים בנגב והסדרתם התכנונית הקצאה של 50 מיליון שקל לשנה, במשך 5 שנים. תמיכה בהמלצה ישנה להקמת עיר ערבית חדשה ליד עכו (ג'דידה-מכר), ויחס מזלזל באמצעות הביטוי אוכלוסייה "לא יהודית"
תחבורה שינוי סדרי עדיפויות והשקעה רבה יותר בשיפור הנסיעות הקצרות והיומיומיות, במיוחד עבור 42% ממשקי הבית שאין ברשותם רכב, ולא רק בנסיעות בין-עירוניות ארוכות. דגש על מגוון אמצעי תנועה ולא על תחבורה מסילתית בלבד בפרק הדיור יש מילים יפות על חשיבות התחבורה הציבורית, אך אין כל גיבוי תקציבי
תכנון ייעול ושיפור מע' התכנון, במיוחד ברמה המקומית, לרבות הוספת תקנים. השקעה במעורבות הציבור בהליכי תכנון והדגשת ההיבט החברתי בתוכניות. ביטול חוק הוד"לים והשהיית קידום הרפורמה בתכנון עד להטמעת הערות הצוות תמיכה בחוק הוד"לים וברפורמת התכנון ללא סייג, ובכך תמיכה בתכנון לא חברתי
דירות ריקות קנסות על יזמים – מברכים על הצעת צוות טרכטנברג הכבדה /קנסות על אי מימוש היתרי בנייה ועל דירות ריקות
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דוב

    הפניית סובסידיות לשכ"ד ולמשכנתאות לדיור הנרכש בשוק החופשי רק גורם להעלאת שכ"ד ומחירי הדירות ויצירת בועה מתנפחת

    הפתרון הוא סיבסוד רק לדירות פרטיות או ציבוריות בשכ"ד תחת פיקוח ולדירות ברי השגה לרכישה שמחיריהם נקבעו מראש ודיור ציבורי.

    סיבסוד כזה יגרום לירידה גם בשוק החופשי