• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

זה לא נראה ישן כל כך

השבוע ייפתח במטרופוליטן האגף המחודש לתרבות האיסלאם. למבקר בנימין נתניהו יש כבר חוות דעת מגובשת על אחד המוצגים
יוסי דהאן

זה לא העיתוי המתאים לומר משהו חיובי על האיסלאם, לא בישראל ולא בארצות הברית – עשור ל-11/9. אבל מזה כמה שנים עובדים במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק על פתיחתו המחודשת של האגף לאמנות מארצות האיסלאם. נבינה חיידר, בת לאב מוסלמי ואמא הינדית שגדלה בניו דלהי, היא האוצרת. מטרתה היא להציג את המגוון העשיר של המסורת המוסלמית, בניגוד לקריקטורה שפונדמנטליסטים מוסלמים בארצות מוסלמיות ואיסלאמופובים במערב מנסים לשרטט.

רוברט וורטס הכותב על כך במגזין של "ניו יורק טיימס" מספר שהלחצים על אוצרי התערוכה החלו עוד לפני שזו נפתחה. למשל, הצהובון של רופרט מרדוק, "ניו יורק פוסט", האשים את המוזיאון שהוא נכנע לקיצונים מוסלמים ולכן שום דימוי של הנביא מוחמד אינו מוצג בתערוכה, זאת למרות שדמותו של הנביא דווקא כן תוצג בתערוכה.

תגובה פוליטית ספקנית על המוצג בתערוכה ומבשרת על הבאות הגיעה מאישיות נכבדה שביקרה בה בטרם נפתחה לקהל הרחב (היא אמורה להיפתח לקהל הרחב מחר, 1 בנובמבר). האורח הנכבד היה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. האוצרת חיידר מספרת שבמסגרת ביקור ראשי מדינות ונכבדים אחרים שהגיעו לעצרת הכללית של האו"ם, הגיע גם נתניהו לבקר בתערוכה. לדבריה, נתניהו התפעל מהמוצגים בתערוכה, עד שחיידר הציגה בפניו שטיח תפילה מוסלמי מהמאה העשירית שהתגלה בטבריה. המשמעות ההיסטורית של שטיח התפילה היא שמוסלמים חיו בטבריה במאה העשירית.

נתניהו תמה אם אכן השטיח הזה ישן עד כדי כך, וחיידר ענתה שהתארוך נקבע על פי מבחנים מדעיים. אולם נתניהו המשיך להביט בשטיח ואמר לבסוף: "אני לא יודע, בעיני זה לא נראה כל כך ישן".

צילום: אתר המטרופוליטן
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. סוחר שטיחים ומוכר רהיטים

    גיחה קצרה לויקיפדיה מלמדת שאחרי קרב קרני חיטין, טבריה חרבה (1187), ובתקופה הממלוכית והעות'מאנית (דאהר אל עומר), היתה קהילה מוסלמית בטבריה.

    הרמב"ם (מוסא בן-מיימון בפי הערבים שהעריצוהו,או אבו-עמראן),שקבור בטבריה חי רוב ימיו בחברת ערבים ובמדינות ערביות, וכדאי לנתניהו ללמוד ממנו משהו.

  2. סמולן

    שטיח ששורד בחום ובלחות של חופי טבריה ?

    בהיסטוריוגרפיה ציונית, שטיחי-תפילה דווקא ידועים כחלק מהכלכלה הטבריינית של המאה העשירית (וגם לפניה http://alturl.com/xvv7r). יש מצב שהשטיח יוצר בטבריה, אבל נמצא במקום אחר ושויך לטבריה על פי סימנים מזהים כלשהם ?

  3. פריץ היקה(הצפונבוני)

    ולאור העובדה שרוב תושבי הארץ קבלו את דת הכובשים למיניהם . סביר להניח שהיו מוסלמים בטבריה כבר אז. היהודים חדלו להיות רוב בארץ בתקופה הביזנטית(שוב כנראה שהיה גל התנצרות כמושהיו בשעתו גלי התגיירות.

  4. סמולן

    לחובבי ההיסטוריוגרפיה הציונית, הקישור למשה גיל על תעשיית שטיחי התפילה בטבריה בתקופה המוסלמית המוקדמת הוא alturl.com/xvv7r

    (ולא כמו למעלה).

  5. מתנחבל

    גם כשמדענים קובעים ששטיח מסויים מקורו בטבריה במאה ה-10, וגם כשיש עדויות אחרות לנוכחות האיסלאם בפלסטין בתקופה ההיא – צריך להתעלם מהכל ולשכנע את עצמנו שההיסטוריה שייכת ליהודים בלבד. היידה ביבי והיידה שרה.

  6. סמולן

    מסתבר שהשטיח אכן נראה די ישן, ותמיהתו של ראש הממשלה לא ברורה. הנה הלינק לשטיח האמיתי:

    http://www.metmuseum.org/Collections/search-the-collections/140006960

    התמונה שמלווה את הפוסט היא לא השטיח הפשוט הזה, אלא משהו הרבה יותר ראוי לתאר את העושר של הציבילזציה האיסלמית. על פי גוגל-חיפוש-תמונות, לא מדובר בשטיח אלא בדף קוראן מהודר, מתוארך למאה ה 14. פסוק 50:12 עוסק, הידד, בבני נוח המכחישים את האמת הניצבת בפניהם…

    http://www.metmuseum.org/toah/works-of-art/50.12

    1. תמי ריקליס

      תודה סמולן! החלפנו את תמונת האילוסטרציה בדבר האמיתי. תמי

  7. סמולן

    בוודאי שהיו מוסלמים בטבריה במאה העשירית. אבל הנקודה בפוסט שמצטט בלוג שמצטט את האוצרת, היא שנתניהו אידיוט כי השטיח נראה לו חדש. זה כמובן מסווה: השטיח בטח נראה לנתניהו עתיק, ולכן נתניהו מזדעק להגן על האינטרסים היהודיים בטבריה. ברור. למעשה, ברור מראש ובלי קשר לנתונים.

    נתניהו צודק במובן מסויים. הנה המובן: כל העולם יודע שטבריה היתה הבירה של המחוז בתקופה הערבית המוקדמת. לא צריך בשביל זה שום שטיחים, אין על זה מחלוקת, ואין שום רגישות של היסטוריוגרפיה ציונית לעניין. למעשה, שטיח תפילה לא יכול להוכיח נוכחות מוסלמית בטבריה אלא ההיפך: שטיח תפילה הוא דבר קטן ונייד – וזה הרעיון המרכזי שלו – ואם מוצאים אותו בטבריה ומתארכים אותו יודעים בעיקר שעבר שם מוסלמי שאיבד אותו. אם היו מוצאים אותו בשבדיה היו יודעים שעבר שם מוסלמי שאיבד אותו. בשני המקרים, אף אחד לא יכול להקיש שום דבר (או כמעט שום דבר) על "נוכחות מוסלמית" לפי השטיח. מה שקיים, הוא בדיוק ההיפך: יודעים מצויין שהיו מוסלמים בטבריה, ולכן רואים את השטיח, לפי ההקשר הזה, לא כמשהו שסוחר מוסלמי אקראי איבד, אלא חלק מאוכלוסיה שהתקיימה שם. זה לא השטיח מלמד אותנו על מה שהיה בטבריה, אלא הידיעה על מה שהיה בטבריה מלמדת על השטיח. קח עוד מטר בחפירה, ושים לב שלא סביר ששטיחים ישרדו בחופי טבריה. זו לא טענה עובדתית-מדעית, אלא סתם מה שאדם שמכיר את האקלים הטברייני יכול לחשוב, גם אם בטעות (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2917884,00.html). מנקודת הראות הזו, יותר סביר ששטיח טברייני ימצא, נניח, במצרים. הוא יכול להרכש משם על ידי אספן גרמני בשנות השלושים של המאה הקודמת.

    נראה שמה שקרה היה שבקריאה אנטי-ציונית, אפילו במובנים רכים (כלומר, אנטי-ציונות בשם איזו ציונות עמוקה וטהורה הימנה), כל מה שביבי אומר על היסטוריה נראה כמו אפולוגטיקה שמנסה למנוע הוכחות של נוכחות מוסלמית מוקדמת ומאוחרת בארץ הקודש. הפעם מדובר על ביזאר עמוק: שטיח מהמאה העשירית מתפרש כמאיים על הציונות? לא יותר פשוט שהוא באמת נראה לא רע לגילו ?

  8. עודד ישראלי

    ראשית יש לציין שלחפצי דת שנוצרו באזור טבריה במאה ה-10 יש כנראה אורך חיים גבוהה במיוחד. כך למשל כתב היד הקדום ביותר של התנ"ך ששרד עד ימינו – הלא הוא "כתר ארם צובא" – נכתב בטבריה בתחילת המאה ה-10 לספה"נ, והוא השתמר לא רע – כפי שניתן לראות בתמונה שבקישור להלן:

    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/6/68/%D7%9B%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%A8%D7%9D_%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90.JPG

    כמו כן, זה אמנם נכון שלקראת סוף האלף הראשון לספירה טבריה היתה אחד המרכזים היהודיים החשוב ביותר בארץ, ושם נוצר הניקוד הטבריאני ונכתב התנ"ך הנ"ל וכיו"ב, אך אין להתפלא שהתנחלו במקום ועברו בו גם לא מעט ערבים – שהרי טבריה היתה הבירה הערבית של נפת "ג'ונד אל-אורדון" שהשתרעה על חלקים של צפון ירדן ודרום סוריה ממזרח ועל צפון השומרון, רוב הגליל ודרום לבנון במערב…

    עוד יש לציין שגם בימי הרמב"ם ישבו בטבריה ערבים, ועדות על כך ניתן למצוא ב"איגרת תימן" שהרמב"ם עצמו שלח לראשי הקהילה היהודית בתימן ובה הוא מתאר את החיים בין הערבים ותחת שלטונם כדלהלן:

    "ואתם אחינו, ידוע לכם שהקב"ה הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו, כמו שגזר עלינו יתברך "ואויבינו פלילים". ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה, ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם. שאפילו דוד המלך ע"ה, כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל, התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומר מרעת בני ישמעאל ואמר תהלים ק"כ ה' "אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר". […] וכבר הסכמנו כולנו, גדולים וקטנים, לסבול שעבודם, שכן אמר ישעיהו ע"ה ישעיה ג' וי"ו "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלימות ורוק". ועם כל זה לא נוכל להינצל מרוב רעתם ופחזותם בכל זמן. וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמר דוד המלך ע"ה תהלים ק"כ ז' "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה".."

    http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/teyman1-2.htm

  9. עמיש גל

    רוצה לומר, גם אם זה נמצא בטבריה, מי אומר שמוסלמי היה בעליה? אולי היא נמכרה? אולי נשדדה והובאה לטבריה?

  10. מאור

    משפט אחד של נתניהו, שמי יודע האם נאמר בהיסח הדעת, בלצון או בכוונה מלאה, מעסיק את "העוקץ" יותר מהשאלה של שימור והצגת אמנות ארצות האיסלם.