• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

היאכטה בידינו

חיילי צה"ל מושיטים פירות לנוסעים, מסרים חשדניים כלפי הפעילים ואף מלה על המצור – כך מכרה לכם התקשורת הישראלית סיפור יפה על עצירת היאכטה "כראמה" שניסתה להגיע לעזה ביולי. מחקר של "קשב"
שירי אירם וחנה גרין

ביום שלישי, ה-19 ביולי 2011, עצר חיל הים הישראלי יאכטה צרפתית קטנה שכינויה "דיגניטה אל-כראמה", אשר ניסתה להגיע אל נמל עזה. מטרת 16 הפעילים שעל הספינה היתה למחות כנגד המצור שמטילה מדינת ישראל על רצועת עזה. לאחר שהחליטו הדרג המדיני והצבאי הישראלי שאין לאפשר למשט לשבור את המצור, השתלטו חיילי צה"ל על הספינה. החיילים לא נתקלו בהתנגדות מצד הפעילים, אשר הובלו אל נמל אשדוד והועברו לידי משטרת ישראל.

הספינה היתה חלק ממערך מחאה רחב שכלל 20 ספינות וכ-1,500 פעילים מרחבי העולם, אשר שאפו להגיע לנמל עזה במטרה למחות נגד הסגר אשר ישראל מטילה על הרצועה.

בדקנו את סיקור האירוע במהדורות החדשות המרכזיות בישראל (בערוצים 1, 2 ו-10) בערב ה-19 ביולי, היום בו נעצרה הספינה, וכן את הסיקור בארבעת העיתונים המרכזיים בישראל ב-20 ביולי ("ידיעות אחרונות", "הארץ", "מעריב" ו"ישראל היום"), למחרת מעצרה. כמו כן ניתחנו את מדורי הטלוויזיה בעיתונות המודפסת ביום הבא, ה-21 ביולי, בהם הופיעה ביקורת על סרט תיעודי חדש העוסק במצור על עזה, אשר הוקרן באופן מקרי למחרת מעצר הספינה.

מחקר זה, שבחן את סיקור האירוע, מראה כי התקשורת הישראלית המרכזית סיפרה סיפור פשוט ובהיר. על פי סיפור זה, צה"ל עמד יפה במשימה הראויה שהוטלה בפניו, עצר ספינה עוינת שניסתה לפרוץ את הסגר על עזה, באופן מקצועי, הומאני ומתחשב, באירוע שהסתיים בהצלחה שלמה. מטרת המשט, קרי מחאה על הסגר הישראלי על רצועת עזה, נדחקה לחלוטין מהסיקור.

מהסיקור נעדרו גם דיווחים או נתונים על הסגר עצמו ועל משמעויותיו. כך, המסר שהועבר היה ברור: מטרת המשט הייתה פגיעה תדמיתית בישראל. צה"ל טיפל במתקפה זו בצורה "נקייה". התקשורת הישראלי אימצה, כמו במקרים רבים אחרים, את הנראטיב השגור שעל פיו "העולם כולו נגדנו" והציגה את פרשת המשט ועצירתו כמאבק בין טובים לרעים על הדימוי הבינלאומי של ישראל ועל זכותה להגן על עצמה.

אופן סיקור זה הוריד מעל הפרק את האפשרות לשיח ציבורי בנוגע לרציונל מדיניות הסגר.

מעניין היה לגלות כי באותם ימים דיון זה דווקא הופיע בעיתונים – אך הרחק מעמודי החדשות, ובמנותק מסיקור המשט. כותבי טור ביקורת טלוויזיה בשלושה מהעיתונים המרכזיים הציגו כתב אשמה חריף נגד מדינות המצור על עזה, כפי שעלה מהסרט "מותרות" שהוקרן בערוץ "יס-דוקו". שם, בשולי סדר היום התקשורתי ובמסגרת ביקורת על סרט תעודה, נשאלו שאלות נוקבות ביותר על מדיניות הסגר, שהציגו באופן אבסורדי וגרוטסקי את שיקולי מקבלי ההחלטות בנושא. למשל, נכתשו בביקורת צינית השיקולים הביטחוניים המתייחסים לשבי גלעד שליט בבניית רשימת הסחורות האסורות לכניסה לרצועה.

מסיקור המשט התקבל הרושם כי פעילי הספינה ניסו להגיע לעזה מתוך מטרה אחת – לפגוע בישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה, ושעל כן היה ראוי מכל וכל לעצור את הספינה, ובצורה מקצועית, שלא תחזור על הטעויות מן "המשט התורכי". המסר אותו ניסו להעביר המוחים נגד משמעויות הסגר הישראלי על עזה, נדחק לחלוטין מהסיקור. באופן זה, מנעו העורכים מהציבור את האפשרות לדיון בשאלות המהותיות שהעלה המשט בנוגע למדיניות הסגר הישראלי השנוי במחלוקת על רצועת עזה. הם התעלמו מחשיבות הבנתן של משמעויות אלה, שהשפעתן על המדינה והציבור הישראלי מרחיקת לכת. כמו שראינו בסיקור המשט הקודם, שהסתיים בשפיכות דמים ובשל כך גם בהשלכות דרמטיות על יחסי החוץ של המדינה, התקשורת העדיפה להתמקד בביצועיו של צה"ל, והדיון הוסט מהסוגיה החשובה שעל סדר היום.

נציין כי גם לאחר ההקלות בסגר לאחר משט ה"מרמרה" ביוני 2010, נעדר מהסיקור דיון מעמיק, כאשר במקום לעסוק בשאלות המהותיות לגבי הסגר והסרתו, הוצגו ההקלות ככניעה למשט. מחקר קשב ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה: איך הפך ביטחון לכישלון בסיקור התקשורתי? הראה כי ראש הממשלה עצמו הביע ביקורת נוקבת על מדיניות הסגר שהייתה בתוקף במשך ארבע וחצי שנים, אמר כי גרם נזק לישראל, וטען כי הסרת הסגר האזרחי אף תסייע לחיזוק הסגר הביטחוני. מידע זה הוצנע בסיקור, והתקשורת הישראלית נמנעה מלשאול מדוע המשיכו שתי ממשלות בישראל ביישום מדיניות מרחיקת לכת זו, אם לא האמינו ביעילותה.

ישראל היום

הפניה בעמוד הראשון של "ישראל היום" סיפרה:

המשט הסתיים בכיבוד (כותרת ראשית)

חלק, מהר ובלי בעיות: הקומנדו הימי השתלט על הספינה "כראמה", הציע לפעילים פירות ושתייה והביא אותם לנמל אשדוד • רה"מ נתניהו הודה לרמטכ"ל על הביצוע החלק, ואמר כי "פעולה מדינית שיטתית ניטרלה את המשט" (כותרת משנה)

בחירת המילים בכותרת הראשית הגחיכה לחלוטין את המשט, ובהשלכה מכך גם את מטרותיו.

ההפניה לוותה בתמונה של דובר צה"ל, המראה חייל מציע פירות לפעילים. מה שהודגש היה הביצוע החלק של צה"ל, כאשר המילים "עזה" או "מצור" כלל לא הופיעו בדיווח. למעשה, מטרתו של המשט הועלמה לחלוטין מעיני הקוראים.

"ישראל היום", עמוד 1, 20 ביולי 2011

כותרות הכתבה בעמוד 5 של "ישראל היום" אמרו:

צה"ל: על היאכטה לא היה סיוע הומניטרי (כותרת ראשית)

לוחמי השייטת השתלטו בלי התנגדות על "דיגניטי-כראמה" • הפעילים שזממו לפרוץ את הסגר הימי הועברו לנמל אשדוד – ויגורשו • רה"מ בירך את הרמטכ"ל: "הממשלה ניטרלה את המשט בפעולה מדינית שיטתית" (כותרת משנה)

הכותרת הראשית העבירה מסר חשדני כלפי הפעילים, כמו הייתה כוונתם להעביר ציוד הומניטארי, שבאופן תמוה לא נמצא על הספינה. העובדה שמטרת המשט, מלכתחילה, הייתה פוליטית – למחות נגד הסגר המתמשך על עזה – הייתה יכולה להסביר את העדר הציוד ההומניטארי, אך שוב, עזה כלל אינה מופיעה בכותרות, כך שמטרת הפעילים לוטה בערפל.

כותרת המשנה דיווחה כי הפעילים "זממו" לפרוץ את הסגר הימי, שוב תוך העלמת המסר הלגיטימי שלהם נגד מדיניות ישראל. לאחר מכן הכותרת המשיכה בשיר ההלל לצמרת המדינית והצבאית שמנעה את הפעולה.

רק במעמקי הטקסט נמצאו התייחסויות לסגר על רצועת עזה, למשל, מפיו של מזכ"ל הליגה הערבית, נביל אל-עראבי:

הליגה הערבית רואה בסגר שמטילה ישראל על עזה מעשה לא חוקי. על הקהילה הבינלאומית ללחוץ עליה להסיר את המצור מעל רצועת עזה.

ב"ישראל היום" בחרו להביא דברי ביקורת על מדיניות ישראל רק מפי דובר חמאס והליגה הערבית, אשר מידת הלגיטימיות שלהם בקרב הציבור הישראלי ידועה. ביקורת מהצד השמאלי של המפה הפוליטית בישראל על מדיניות המצור נעלמה לחלוטין מן הסיקור, תוך הדרתה למעשה אל מחוץ לגבולות השיח הציבורי. מהמופיע בעיתון נדמה כי אלו המעבירים ביקורת על המדינה הם רק אויביה המרים ביותר.

ידיעות אחרונות

ההפניה בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" קבעה:

בנחישות וברגישות

היא לוותה באותה תמונה של דובר צה"ל אשר פורסמה ב"ישראל היום", של חייל המגיש פירות לנוסעי היאכטה. שוב, מוקד הדיווח היה הביצוע החלק של צה"ל וסוגית המצור הועלמה.

"ידיעות אחרונות", עמוד 1, 20 ביולי 2011

כותרות הכתבה בעמוד 13 של "ידיעות אחרונות" סיפרו:

היאכטה בידינו (כותרת ראשית)

הפעם זה נראה לגמרי אחרת: לוחמי השייטת השתלטו אתמול במהירות וללא שימוש בכוח על היאכטה "כראמה" שהפליגה לרצועת עזה • על הספינה לא נמצאו כל אמצעי לחימה – אבל גם לא היה שם ציוד הומניטרי (כותרת משנה)

הכותרת הראשית הכריזה בגאווה כי צלחנו את המשט. ושוב, הציפייה הלא ממומשת למציאת ציוד הומניטארי מגיעה לכותרות.

גם ב"ידיעות אחרונות" המסר של פעילי המשט נגד מדיניות ישראל נדחק למעמקי הטקסט, שם, למשל, צוטטה הודעת ממשלת צרפת:

ישראל צריכה לאפשר העברת סיוע הומניטרי בינלאומי לעזה. יש להסיר את הסגר ולאפשר למבקרים מן החוץ להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית.

הכתבה לוותה בתמונות נוספות של דובר צה"ל, של חייל העוזר באדיבות לנוסע לרדת מהספינה, וכן של ההשתלטות עליה בלב ים, בליווי הכתובית המפרגנת:

אחרי שהזהירו את הקברניט בקשר, השתלטו לוחמי הקומנדו על ה"כראמה".

מעריב

עורכי "מעריב" דחקו את סיפורה של הספינה אל-כראמה לעמוד 14 של העיתון, שם הופיעה תמונה בליווי הסבר קצר, תחת הכותרת:

מבצע כראמה

מוקד הסיקור, גם כאן, היה הבלימה המוצלחת של הספינה על ידי צה"ל.

"מעריב", עמוד 14, 20 ביולי 2011

הארץ

הדיווח בעיתון "הארץ" הגיע ישירות מהספינה עצמה, מפי הכתבת עמירה הס אשר התלוותה למשט. כותרות הכתבה בעמוד הראשון של העיתון אמרו:

עמירה הס מסכמת 26 ימים במשט לעזה (כותרת גג)

150 חיילי קומנדו השתלטו על "כראמה" (כותרת ראשית)

"הארץ", עמוד 1, 20 ביולי 2011

בהמשך הכתבה בעמוד 2, הס מדווחת על השתלטות צה"ל על הספינות מנקודת מבטה של מי שהייתה על הספינה, תחת הכותרות:

חיל הים השתלט על "כראמה" במים בינלאומיים (כותרת ראשית)

כמעט ארבעה שבועות אחרי שיצאה הספינה הצרפתית לעזה, תם אתמול מסעה כשחיילי צה"ל ניווטו אותה אל נמל אשדוד • לא פחות משלוש אניות קרב ושבע סירות קומנדו גויסו להתמודד עם היאכטה הקטנה • עמירה הס מסכמת (כותרת משנה)

[…] מה שהתקרב במהירות לא הצחיק: שתי סירות קרב ארוכות, בצבע ירקרק, ועליהן חיילי קומנדו שפניהם עטויים במסיכות שחורות, מכוונים לעבר הדמויות הכתומות כל מיני כל נשק. […] אחד אחד עלינו על שתי סירות גומי, רעולי הפנים הושיטו יד, אמרו מלים מרגיעות כמו "תחזיקי את ידי", "הנה אעביר לך את התיק" […] מהסירות האחרות שקדו חיילים, רעולי פנים, לצלם כל אקט הומניטרי […] (מתוך הכתבה)

אמנם, יש בכתבה ובכותרותיה נימה ברורה של ביקורת כלפי פעולת צה"ל. אולם, גם בסיקור החדשותי של המשט בעיתון "הארץ" מטרת המשט עצמה נעלמה מעיני הקוראים, יחד עם השאלות הנוקבות על מדיניות המצור על עזה.

לכתבה של הס התלוותה כתבה חדשותית באותו עמוד אשר כותרתה:

נוסעי הספינה לא התנגדו ואיש לא נפגע

גם כאן, כמו בשלושת העיתונים האחרים, הדגש היה על השתלטות צה"ל על הספינה ולא על המטרה לשמה היא הפליגה מלכתחילה. גם עורכי "הארץ" בחרו הפעם לא לעסוק כלל בסגר ובמשמעויותיו.

מהדורות החדשות

כמו הסיקור בעיתונות המודפסת, גם הסיקור במהדורות החדשות בטלוויזיה התמקד בביצוע החלק של צה"ל, תוך התעלמות מסוגיית הסגר על רצועת עזה. שלושת הערוצים, 1, 2 ו-10, השתמשו בקטעי וידאו דרמטיים שהעביר להם דובר צה"ל, בהם נראה למשל חייל המתשאל באלחוט את קברניט הספינה מהו יעדה הסופי, והלה מודיע כי היעד הסופי הוא נמל עזה.

במהדורת "מבט" בערוץ 1, ההפניה מפתיח המהדורה ציינה:

השתלטות בלב ים (כותרת ראשית)

קריינית המהדורה, מירב מילר הפנתה את הצופים לכתב הצבאי, בדקה השלישית של המהדורה:

ועכשיו לענייני המשט: סוף המשט, למעשה. חיל הים השתלט בצהריים בלב ים על הספינה הצרפתית דיגניטה-כראמה בדרכה לעזה. הנוסעים הובלו ללא התנגדות לנמל אשדוד.

אמיר בר-שלום תיאר את ההשתלטות החלקה על הספינה, וסיכם את הכתבה עם דגש על הצלחתנו למנוע דה-לגיטימציה של ישראל:

בישראל יכולים לסכם בהצלחה את המשט הנוכחי. מבין 20 ספינות שהיו אמורות לצאת, רק אחת בסופו של דבר הצליחה להפליג, אולי חשוב מכך, עם מעט מאוד לגיטימציה בינלאומית.

דבריו של בר-שלום שיקפו היטב את הדגש של התקשורת הישראלית על סוגית הדה-לגיטימציה הבינלאומית ממנה הממשלה חוששת. התמקדות זו הסיטה את הדיון מכל ביקורת אפשרית שהמשט העלה על המדיניות של ישראל והפכה אותה למעשה לבלתי קבילה.

בחדשות ערוץ 2, ההפניה מפתיח המהדורה סיפרה:

צה"ל משתלט ללא קרב על ספינה שעשתה דרכה לעזה

קריינית המהדורה יונית לוי הפנתה את הצופים לכתב רוני דניאל, בדקה השביעית של המהדורה:

העניין הבא הערב. ללא שום התנגדות עצר חיל הים אחר הצהריים ספינה צרפתית שאנשיה ניסו לפרוץ את המצור לעזה. שישה עשר הפעילים שעל סיפונה הועברו לידי המשטרה שחיכתה להם בנמל אשדוד.

כתבתו של רוני דניאל תיארה את ההשתלטות המוצלחת על הספינה. אמנם, הובאו בכתבה דבריו של חבר בוועדת הקבלה של המשט בעזה, שאמר "אנחנו מצפים להם כאן, יותר ממיליון ושש מאות אלף פלסטינים שחיים בצילו של המצור הנפשע והבלתי חוקי הזה". אולם, הדגש של הכתבה ושל כותרותיה היה על המבצע הצבאי המוצלח. מעבר לעמדת הפלסטינים בעזה, לא הובאו דברי ביקורת על הסגר המוטל על הרצועה, וודאי שלא מפי מקורות לגיטימיים בשיח הציבורי הישראלי.

לבסוף, דניאל קבע בזלזל מסוים כי תכלית המשט היתה "לפרוץ את המצור":

העניין הוא שעל הספינה לא היה אף לא גרגיר אחד של סיוע הומניטארי. לפרוץ את המצור, זו התכלית. הטיעון ההומניטארי נעלם אפילו מדברי הפעילים.

שוב עלתה סוגית הציוד ההומניטארי, מתוך הנחה כי העברתו הייתה מטרתה המוצהרת של הספינה, ומכאן שחוסר הימצאותו מעיד על טקטיקת הטעיה, כביכול, של פעיליה, אשר מטרתם האמיתית לפגוע בישראל. מדבריו של דניאל לא עלתה אפשרות שיש לפעילים מסר פוליטי, אנושי, לגיטימי בנוגע למדיניות ישראל, שראוי להבין או לדווח עליו.

בחדשות 10, ההפניה מפתיח המהדורה ציינה:

יאכטה צרפתית קטנה שניסתה להגיע היום לעזה – הופנתה לנמל אשדוד

קריין המהדורה, יעקב איילון, הפנה את הצופים בדקה החמישית של המהדורה לכתב אלון בן דוד, לאחר כתבה אשר עסקה בגל תביעות נגד הצמרת המדינית בעקבות המשט של אשתקד:

והיום יאכטה צרפתית קטנה שניסתה להגיע לעזה, הופנתה לנמל אשדוד, שם נמצא אלון בן דוד. ערב טוב אלון, הכנות רבות אבל יאכטה קטנה.

אלון בן-דוד דיווח על ההשתלטות והעברת הפעילים לידי המשטרה. לאחר מכן השידור עבר לכתבה של אור הלר על ההשתלטות על הספינה אל-כראמה. הלר פתח:

לא משט, אפילו לא משטון, אפילו לא ספינה, בסך הכול יאכטה אחת, יאכטה בודדה, שאפילו לא נשאה עליה שום ציוד הומניטארי לרצועת עזה.

שוב אנו רואים את ההפתעה מחוסר הימצאות הציוד ההומניטארי על הספינה, ללא שום הסבר על מטרתה או המסר שניסו נוסעיה להעביר. בהמשך הכתבה הלר מציין:

צוות אל-ג'זירה שהיה על היאכטה, עוד ניסה לשלוט תקשורתית בסיפור, ולשדר לעולם בשידור חי את ההשתלטות […] אלא שכלקח מהמשט של השנה שעברה, הצליח השנה חיל הים לחסום לאחר מכן את השידורים, מתוך הספינה, ולשלוט תקשורתית בכל מה שיצא ממנה, וזה הרי הדבר היחיד החשוב כאן.

המסר של הלר קבע כי מה שחשוב בסיפור הזה הוא רק הקרב על הדימוי שלנו בעיני דעת הקהל הבינלאומית, וכי כל תכלית המשט היא לפגוע בתדמית של המדינה. ההתייחסות אל המצור הייתה כאל דבר שכלל איננו שנוי במחלוקת או ראוי לדיון ציבורי.

לאחר מכן הובאו דבריו של תא"ל רני בן-יהודה, ראש מטה חיל הים (חלקים מדבריו שודרו בשלושת מהדורות החדשות):

המשט הזה הוא חלק ממערכה כוללת כנגד הלגיטימציה של מדינת ישראל, לפעול בצורה שתבטיח את הביטחון של התושבים שלה ותמנע נשק מארגוני הטרור.

דבריו של איש הצבא, בן-יהודה, חיזקו את הסיפור התקשורתי של השתלטות צה"ל על הספינה כפי שעלו מכלל הסיקור: הפעילים מנסים לפגוע בלגיטימציה של ישראל בעולם ובתדמית שלה, ללא כל הצדקה, ולכן פעולתם פסולה מן היסוד.

לא הועלה אפילו צל של ספק בתקשורת שמטרת המחאה של פעילי המשט היא להצביע על מדיניות בעייתית של ישראל. אף אחד ממדורי החדשות בכלי התקשורת לא הביא אל הציבור את השאלות המהותיות בנוגע למדיניות בעזה, או חשף אותם לביקורת על המצור מתוך הציבור הישראלי עצמו. הפגיעה המתמשכת של המצור באזרחי רצועת עזה איננו מוזכר. וכך, הצבא הישראלי מסתמן כגיבור היום, אשר עצר פעולה מסוכנת בצורה מקצועית, חלקה וראויה, והציבור הישראלי נשאר עם המסר הקבוע לפיו "העולם כולו נגדנו" – מנסה לפגוע בכל דרך במדינת ישראל.

ערוץ 10, מפתיח מהדורת החדשות, 19 ביולי 2011
ערוץ 1, מפתיח מהדורת החדשות, 19 ביולי 2011
ערוץ 2, מפתיח מהדורת החדשות, 19 ביולי 201

"האם שוביו של שליט ניזונים מאבקת חלב?"

ביקורת על מדיניות הסגר במדורי הטלוויזיה של העיתונים

גישתם החסרה של כלי התקשורת בסיקור החדשותי של המשט, הוצגה באופן מאיר עיניים דווקא באמצעות מבקרי הטלוויזיה של העיתונות המודפסת. ב-21 ביולי, יום לאחר סיקור ההשתלטות על "אל-כראמה" בעיתונות, הופיעה בעיתונים "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"ישראל היום" ביקורת על סרטו התיעודי החדש של דוד אופק, "מותרות". הסרט עוסק במצור על רצועת עזה, ושודר באופן אקראי בערוץ "יס-דוקו" למחרת עצירת הספינה אל-כראמה.

במדורי ביקורת הטלוויזיה אשר בעומק העיתון, הרחק מעמודי החדשות, הרשו לעצמם העיתונים לעסוק בשאלות מהותיות העולות מהמצור, ולהשמיע ביקורת על מדיניות הסגר, ללא קשר לכאורה למשט של יום אתמול. וכך דיווחו מבקרי הטלוויזיה:

מתוך מדור הטלוויזיה של שיר זיו, "ישראל היום", עמוד 36:

מתוך מדור הטלוויזיה של מורן שריר, "הארץ", עמוד 12:

מתוך מדור הטלוויזיה של אסף וייס, "ידיעות אחרונות", עמוד 18:

כך העלו שלושה עיתונים יומיים בישראל שאלות נוקבות ביותר, שהציגו באופן אבסורדי וגרוטסקי את שיקולי מקבלי ההחלטות המנהלים את מדיניות הסגר של ישראל על רצועת עזה בשנים האחרונות. למשל, הועלה ספק גדול בנוגע לטענה כי השבי של גלעד שליט הוא נימוק ביטחוני מספק לרשימת הסחורות האסורות, ונשאלו שאלות על אופן קבלת ההחלטות בנוגע לרשימה זו. מעבר לכך, הועלתה ביקורת נוקבת על חוסר המוסריות שבשליטת מדינת ישראל ב"מותרות" שלהן זוכים תושבי הרצועה.

הביקורת הופיעה, למרבה הצער, הרחק מעמודי החדשות וללא שום קישור לסיקור המשט לעזה שנועד למחות על מדיניות זו. היא הופיעה רק כי שלושה כותבי ביקורת טלוויזיה ראו חשיבות במידע הזה, שהובא בסרט דוקומנטרי באחד מערוצי הלווין.

יש לזכור כי מיקום משדר משמעות. רוב קוראי העיתונים תופסים את החומרים המופיעים בעמודי החדשות הקדמיים כחדשות חשובות, "קשות", "עובדתיות". כאן לומדים מה קרה ביום האתמול. החומרים המופיעים בחלקי העיתון האחרים – בעמודי החדשות האחוריים, המוספים ומדורי ביקורת הטלוויזיה והקולנוע – נתפסים כחומרים "רכים", פחות "חשובים", פחות "עובדתיים". מעבר לכך, יש לזכור כי המיקום הוא תוצאה של החלטה עריכתית. אותם החומרים היו יכולים להופיע במיקום אחר לחלוטין, ואז היו מתפרשים כבעלי חשיבות שונה לגמרי.

אם כן, בעיני קוראי העיתונים ב-21 ביולי הביקורת על הסגר הסתמנה כשולית ובלתי משמעותית, שהרי מדובר בטורי ביקורת טלוויזיה ותו לא, בניגוד למסרים החזקים אשר עברו בכתבות החדשותיות. מעבר לכך, גם כותבי המדורים עצמם לא קישרו בין המשט של יום אתמול לבין הביקורת על הסגר. כך, מסגור המשט כעוד מסע של דה-לגיטימציה בינלאומי חסר הצדקה נגד ישראל נשאר בעינו. המסר שניסו הפעילים להציג נגד מדיניות המצור – מסר שראוי להידון גם בציבור הישראלי ואולי בעיקר על ידו – נותר מחוץ לתחומי השיח הציבורי המקובל במדינה.

גירסת פי-די-אף, לאתר קשב

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.