• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

הבַּרְקָת וגנו

עוד על מדיניותה המתוחכמת של עיריית ירושלים, המשתלטת שיטתית על שטחים אסטרטגיים במזרח העיר. מיכה רחמן בודק את הקשר בין הגן הלאומי החדש לבין התוכניות שהובטחו לתושבי עיסאוויה וא-טור
מיכה רחמן

הסיפור הזה הוא סיפור על רשעות וציניות במדיניות עיריית ירושלים, בהנהגתו של ניר ברקת העומד בראשה. הסיפור על הגן הלאומי המתוכנן בשטח שבין שכונות עיסאוויה וא-טור, בקצה הדרום מזרחי של מזרח ירושלים, כבר סופר במקומות אחרים; אני רוצה לספר כאן על סיור שערכנו בסוף השנה האזרחית במקום בו עומד לקום הגן הזה, ובמיוחד על ההונאה של עיריית ירושלים כפי שתיארו לנו מארגני הסיור.

תוכנית בניין עיר (תב"ע) לגן הלאומי החדש כבר הוגשה לוועדה המקומית ועומדת עכשיו בפני הגשת התנגדויות הציבור. הגן הלאומי הזה עומד לקום בשטח פתוח, פנוי, במדרונות המזרחיים של הר הצופים, מתחת לקמפוס האוניברסיטה העברית, בין השכונות עיסאוויה וא-טור, במשולש שצלעו השלישית כביש מספר 1 ההולך מירושלים למעלה אדומים. אבל מה שקדם להגשת התוכנית הזאת, הוא סיפור שיכול לשמש משל לסיפורה של המדיניות המתוחכמת של השתלטות שיטתית על שטחים אסטרטגים במזרח ירושלים – שבה חובר ראש העיר לעמותות המתנחלים בניסיון לחבר את מעלה אדומים לירושלים ואת ההתנחלויות השונות בתוך העיר לרצף התנחלות אחד גדול המוביל עד מעלה אדומים.

נזיה אל נאסרי, מנהל המינהל הקהילתי בא-טור, מספר לנו את סיפור היחסים הידידותיים בין המינהל הקהילתי לרשויות התכנון של העירייה, כולל סיור ראש העיר בשטח המתוכנן וההבטחות לפתרון מחסור השטחים לבנייה של א-טור. השטח שבו עומד לקום הפארק הלאומי המתוכנן הוא השטח היחיד הפנוי מבנייה ויכול לשמש כרזרבה להתפתחות שתי השכונות עיסאוויה וא-טור. המינהל הקהילתי, כמו כל מינהל קהילתי בירושלים, קשור בעירייה, מקבל ממנה חלק מתקציבו, ומשמש חלקית כזרוע ביצוע של העירייה (לצד ייצוג רצון התושבים). יש פה אם כן מצב נורמלי לחלוטין, כשראש העיר יחד עם מהנדס העיר מתכננים שטח להתפתחות א-טור ואיסאוויה. שלא כמו שכונות אחרות, יהודיות, כאן דורשים מהשכונה לתכנן בעצמה את התב"ע שלה. כמיליון ₪ הושקעו בתכנון.

כ-30 אלף דולר דולר הושקעו בסקר צרכים (מספר ילדים בגיל חינוך, מספר הכיתות הנחוץ וכדומה). עוד הוכנו חוברת יפה ותוכנית לפיתוח השכונה. התקיימו פגישות רבות בין נציגי א-טור לאנשי מהנדס העיר. ראש העיר סייר במקום והבטיח הבטחות. באחד השלבים הסכימו נציגי השכונה להסכם לפיו הם לא ימשיכו לבנות בשכונה בנייה ללא היתרי בנייה (מכיוון שכמו בכל השכונות הפלסטיניות גם כאן העירייה מסרבת להוציא תוכניות בניין עיר לחלקים רבים בא-טור, ואין להם ברירה אלא לקבוע עובדות בשטח). בקיצור, נתנו להם להבין, כולל הבטחות בעל פה, שהתב"ע תאושר. הרי העירייה עצמה ביקשה מהם להכין את התוכנית.

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים. למה ראש העיר מתכוון כשהוא מבטיח אישור תוכניות ליהודים ולערבים? צילום: אורן זיו / activestills.org

עד כאן הכול טוב ויפה. וזה מה שראש העיר מתכוון כשהוא אומר שמדיניות עיריית ירושלים היא לבנות ולאשר תוכניות, גם ליהודים וגם לערבים. רק בתנאי שכולם יבנו לפי החוק. ובינתיים, בתוך נופת הצופים הזו, מדי פעם מופיעים הבולדוזרים ללא שום הזהרה מוקדמת, והורסים כמה בתים המפוזרים בתוך השטח שאמור שבו אמור לקום הפארק הלאומי. קובעים עובדות בשטח.

תושבי א-טור הלכו אם כן לפי הספר. ענו בחיוב לכל דרישות העירייה. התושבים שנכחו בסיור אישרו את העובדה שהם נמנעו מלבנות בנייה לא-חוקית כלשהי כל עוד הולכים לקראת תב"ע מאושרת. שתי עמותות עזרו במהלך החיובי הזה מול העירייה. עמותת "במקום" – אדריכלים/ות המסייעים למי שנחוצה לו עזרה, ועוזרים לצדק להיעשות, ועמותת "עיר עמים". אבל בינתיים, במחשכים, הוכנה תוכנית אחרת. בדיונים על התוכנית להקמת הפארק הלאומי החדש לא הוזמנו נציגי א-טור, באותו הזמן בו תוכנן הפארק המשיכו לדבר איתם על תב"ע שגבול התכנון שלה ("הקו הכחול") עובר בתוך שטח הפארק המתוכנן. התושבים גם טרחו ושילמו עבו ייעוץ נופי שייתן חוות דעת על הגבול הנכון לתב"ע שלהם, שלא יפגע בנוף.

הגן הלאומי החדש במורדות הר הצופים. במחשכים הוכנה תוכנית אחרת

ואז בתחילת החודש, אישרה הוועדה המחוזית את התב"ע לגן הלאומי החדש, שכולל את כל השטח שבין עיסאוויה וא-טור, מגיע עד הבתים הגובלים בשטח הפארק, ולא משאירה מקום לפיתוח השכונה, לפי דברי מארחינו. במילים אחרות: בבוקר בהיר אחד, הראה ניר ברקת לתושבים שניהלו איתו מו"מ מסודר ויפה על פתרון של שלום לבעיית הבנייה הלא-חוקית, מה היא באמת מדיניותו. ישראבלוף: הקו הכחול נמחק, רזרבות הקרקע להתפתחות השכונה היו כלא היו, וקריית החינוך שעמדה לקום בשטחים המיועדים לשכונה אין לה איפה לקום (יש מחסור במאות כיתות לימוד וגנים בשכונה המונה כ-30,000 תושבים, וילידיה נאלצים לנסוע ללמוד במקומות אחרים במזרח ירושלים).

השטח המכונה אי-1 נראה לא רחוק באופק בכיוון מעלה האדומים הניבטת אלינו מרחוק. הרצף ההתנחלותי המתכונן נראה היטב מהגבעה עליה אנו עומדים, עליה מתוכנן הפארק הלאומי החדש. ממראה העיניים הזה קשה מאוד להאמין לסיפור שהפארק הזה נחוץ מבחינה נופית או ארכיאולוגית. החשיבות האסטרטגית-התנחלותית-כיבושית שלו נראית כסיבה אמינה יותר.

עוד בנושא:

אח, איזה נוף / יונתן מזרחי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אריאל

    "הסכימו נציגי השכונה להסכם לפיו הם לא ימשיכו לבנות בשכונה בנייה ללא היתרי בנייה, (מכיוון שכמו בכל השכונות הפלסטיניות גם כאן העירייה מסרבת להוציא תוכניות בניין עיר לחלקים רבים בא-טור, ואין להם ברירה אלא לקבוע עובדות בשטח)."

    התירוץ הזה קביל גם לקבוצות אחרות שהמדינה חונקת אותם? כי בהתנחלויות מגיע הדחפור למרות שבניגוד למזרח ירושלים, הקרקע נקנתה בכסף מלא?

    דבר נוסף, אפשר היה לכתוב את הכתבה מהכיוון השני, על החרות שתושבי מזרח ירושלים מרשים לעצמם לבנות על קרקעות ציבוריות.

  2. נפתלי אור-נר

    ככל שמתבררת מדיניותה של ישראל בשנים האחרונות כן ניתן להצביע על נכונותה של הכותרת. מזה שנים במדינתנו רק היהודים נהנים משיוויון זכויות מלא. עתה, בחקיקתה המופקרת של הכנסת,משויון זכויות זה יהנו בקרוב רק היהודים תומכי הימין הלאומני והגזעני שלנו. "בעת שישנו" שינתה ישראל את פניה

  3. מאיה

    מה פסול בשמירה על שטחים פתוחים? חבל שלא הכריזו גם על פסגת זאב ונווה יעקב כגנים לאומיים. תשאירו לנו קצת טבע בלי נדלן!

  4. יעל

    צר לי, אך אני חייבת שלא להסכים איתך!
    1. הבנייה בא-טור ובעיסאוויה היא בנייה מכוערת, שאינה מתחשבת באף פרמטר סביבתי: לא קו-הרקיע, לא ארכיאולוגיה (משמעותית פחות או יותר…), לא דאגה לכבישים המתאימים לנפח תנועה, לא דאגה לשמירה על ערכים של פינוי פסולת ואשפה, לא דאגה להקפדה על הדציבלים של רמקולי המסגדים ועוד ועוד. לכן, אם רוצים לשמור על איכות החיים של תושבי הכפר והישובים היהודיים הסמוכים, אין ברירה אלא להגביל את התפשטות הכפרים הללו שהינה כעת התפשטות בלתי מבוקרת.
    2. הבא לי איזשהיא הוכחה כי מדובר באדמות של תושבי המקום. אני מתמצאת לא מעט בנושא ומעולם מעולם לא ראיתי הוכחות כי האדמות אכן שייכות להם (יתרה מזו, הקברים היהודים העתיקים אולי אף מוכחים ההפך…).
    3. מחצית מהכפר עיסאוויה בנוי על אדמות פרטיות של האוניברסיטה העברית. פרט זה אינו מצוין בפוסט שלך. שוב הגדרת "למי שייכות האדמות" נותרת עמומה, במקרה הטוב, ברגע שמגיעים לנושא מזרח ירושלים.
    4. גם תושבי השכונות היהודיות הסמוכות סובלים ממצוקת מקום. בגבעה הצרפתית למשל, היו הרבה משפחות שמחות אילו היו יכולות לבנות דירות כאוות נפשם בכדי לשכן בהן את הילדים והנכדים, אך מה לעשות שיש חוקים עירוניים ולא ניתן להתרחב לכל מקום פנוי?
    5. תושבי עיסאוייה וא-טור מתלוננים זה עשרות שנים כי אין להם פארקים ומגרשי משחקים לילדים. גם כשבונים פארק, זה לא מספיק טוב…?
    6. עיסאוויה שילשה ורבעה עצמה בעשור האחרון הרבה מעבר לקצב הגידול הטבעי של תושביה מלפני עשור. 40% מהמתגוררים בה הם שב"חים ולא ילידי המקום. כך שהטענות על חוסר מקום, אינן תואמות את המציאות בשטח…
    7. גם בהר הצופים, הגבעה הצרפתית, רחביה ופסגת זאב המוזכרות בכתבה נבנו פארקים סביב קברים עתיקים, ואף אחד לא התלונן כי זהו בזבוז שטח לבנייה עבור תושבי המקום. מדוע טענה זו פתאום מועלית באשר לעיסאוויה וא-טור? האם רוצים שיוון או לא?
    יעל