• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

אמנות הצמצום

עוד בספטמבר התלוננו ארגוני נשים על הפגיעה בתלמידות בבית שמש, אך לשווא. תמי קצביאן על הדרת נשים בחסות המדינה, המתרחשת גם במרחב החרדי וגם במרחב החילוני – שמתהדר בליברליות שלו
תמי קצביאן

איך אפשר שלא להזדעזע מהמאורעות האחרונים בבית שמש: ילדה קטנה בת שבע, מפוחדת כולה, זוכה למבול של ירקות ונאצות, ועל שום מה? על שום שהיא מעזה להסתובב עם חצאית לא ארוכה מספיק במרחב הציבורי, בדרך לבית הספר הדתי שלה. הסיקור התקשורתי על מה שמכונה "הדרת נשים" מבהיר לנו היטב שאי אפשר עוד להסתתר מאחורי טיעונים של רב-תרבותיות, חופש דת ו"תנו לחרדים לעשות מה שהם רוצים בשכונות שלהם". הדרת נשים לא באמת מתקיימת במרחבים מנותקים וסטריליים, היא נוגעת בכולנו: בנשים דתיות וחילוניות שמבקשות להספיד את יקיריהן בבתי הקברות, לשיר בטקסים ממלכתיים, להשתתף בדיונים במועצות דתיות, או סתם לעשות שימוש בקו אוטובוס ציבורי וזול יותר שמגיע למחוז חפצן.

מעדויות שהגיעו לעמותות כמו קולך והמרכז לפלורליזם יהודי, עולה שהיא נוגעת גם ובעיקר בנשים החרדיות עצמן, שנדרשות לדחוק את קולן, גופן והווייתן בגבולות המרחב הפרטי, ונענשות על כך, באופן סימבולי או פיזי ואלים ממש, כשהן מבקשות להלך בחופשיות במרחבים הציבוריים. נדמה שמה שמזעזע יותר מכל בתופעה, זה הצמצום של הגוף וההוויה הנשית לכדי מיניות שטנית בלבד: לא רוח, לא נפש, לא חוכמה ולא קול, רק מיניות מלוכלכת ומחטיאה שצריך להסתיר ולטשטש. זה מחזיר אותנו לגל הראשון של הפמיניזם, שביקש לבטל את הדיכוטומיה ציבורי-פרטי ותפס אותה כפוגענית כלפי נשים. נכך שים רבות נאבקו במשך שנים על הזכות לקבל קול – קול פוליטי בבחירות, קול בספירה הציבורית, קול במוסדות האקדמיה.

עם כל הזעזוע הציבורי המוצדק ממקרה בית שמש ושות', נדמה שזה הפך להיות סוג של טרנד לרחוץ בניקיון כפינו הליברלי ולצקצק בלשון למראה החרדים החשוכים ההם, שלא יכולים לשאת קול של אשה וכופים עלינו להתרחק מעמדות של תורה ושלטון, או סתם מהרחוב. מי לא התבטא(ה) בנושא: לבני, לבנת, אפילו נתניהו הודיע קבל עם ועדה שהוא נגד הדרת נשים. אבל אל תתנו לבאזז ולחיבוק התקשורתי והפוליטי הזה להטעות אתכן/ם: המאבק הזה איננו חדש לנו. הדרת נשים מתרחשת במשך שנים בחסותה ובאישורה של המדינה.

הנה דוגמה קטנה: כבר בשלהי חודש ספטמבר האחרון פנו שורה של ארגונים, ביניהם שתיל, קולך, ממזרח שמש וי"ב בחשוון למשרד החינוך ולעיריית ירושלים כנגד הפגיעה המתמשכת בתלמידות בבית שמש. במכתב ששלחנו לו (pdf) נכתב מפורשות:

אנו פונים אליך בדאגה רבה נוכח ההתנהלות החרדית-קנאית סביב בית הספר "אורות נריה" שבבית שמש, בבקשה כי תפעל באופן אקטיבי לשם הגנת שלומן וביטחונן של תלמידות בית הספר, ותמנע את הפעילות הפוגענית כנגדן מצדה של האוכלוסייה החרדית במקום. אנו עושים כן דווקא מתוך מיקומנו בחברה האורתודוכסית-דתית ומתוך דאגה כנה לעתידה של חברה זו ולשלומן/ם של בנינו ובנותינו (…)

כאן המקום להבהיר כי אין מדובר כאן בעניין פרטי גרידא של הציבורי החרדי או הדתי, כי אם בעניין ציבורי מובהק, וכחלק מזכותן הפומבית של נשים לחינוך, כבוד, שוויון ותנועה חופשית ללא חשש במרחב הציבורי. משכך, על משרד החינוך ועיריית בית שמש מוטלת החובה האקטיבית לפעול לשם שמירה על הגנתן של תלמידות בית הספר, ולעשות ככל שביכולתה על מנת למגר ולמנוע מראש את המתקפה הקנאית על תלמידות בית הספר.

אולם כל מה שזכינו לו הוא תגובה רפה (pdf) לפיה "הבנות זוכות להשתתף בסדנאות והעניין מטופל". לכו תגידו את זה לילדה בת השבע שנאלצת לצעוד יום-יום בחרדה לבית הספר שלה תוך שהיא חשופה לאלימות. ובל נשכח את ההפרדה במדרכות הציבוריות במאה שערים שהתבצעה בחסות המדינה, ואת העובדה שנשים מצונזרות משלטי חוצות בירושלים והעירייה אינה עושה דבר.

אז לא, זה לא קורה שם סתם אצל "המשוגעים השחורים ההם". ועוד יותר מזה, זה קורה גם "אצלנו" ממש. תפיסת גוף האשה כאובייקט מיני ותו לא היא לא המצאה של היהדות, היא קיימת גם בחברה החילונית-ליברלית, ומספיק להתבונן במקבץ פרסומות מקרי בטלוויזיה בכדי לרצות להסתתר מאחורי איזה של. הדרה של נשים והשתקת קולן בכנסים ציבוריים איננה ייחודית למגזר החרדי – גם במרחבים הליברליים נשים עדיין מודרות ממוקדי כוח וקבלת החלטות וקולן מושתק. כל מה שצריך זה רק לספור כמה נשים משתתפות בוועדות ביטחון, בוועדות מומחים שהממשלה מקימה, בשיחות שלום, בכנסים מקצועיים, ואפילו בכנסת הליברלית שלנו. 23 נשים מתוך 120 ח"כים זה לא הדרת נשים?

אז נכון, "אצלנו" זה הרבה פחות חמור ונעשה באופן מנומס, מינורי ומעודן יותר לכאורה. אבל בדיוק בגלל זה אנחנו בולעות/ים את זה בשקט.

הגיע הזמן שנתבונן באופן הוליסטי ורחב על סוגיית הדרת נשים בישראל ונדרוש טיפול הולם ואמיתי בבעיה. הגיע הזמן שנדרוש מנבחרות ונבחרי הציבור שלנו שיקיימו את הבטחותיהם/ן ויעמדו מאחורי הזעזוע העמוק שלהם/ן מתופעת הדרת נשים. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות אמיתית על מה שקורה היום בחברה החרדית, ותפעל כנגד ההקצנה שמתחוללת שם ורומסת את זכותן וכבודן של נשים באלימות יומיומית. הגיע הזמן שנישיר גם מבט לעצמנו, ונדרוש מאותם/ן נבחרות ונבחרי שלא להשלים עוד עם ההדרה הסמויה שלנו. הגיע הזמן שנדרוש חקיקה ואכיפה של ייצוג שוויוני אמיתי של נשים במוקדי קבלת החלטות שרלבנטיות לחיים של כולנו. הגיע הזמן שנאמר באופן רם וצלול: די. תפסיקו להדיר אותנו. תפסיקו להחפיץ, להשתיק ולצמצם את הגוף שלנו, ולא משנה לנו אם זה קורה במרחבים החרדיים או החילוניים. הגיע הזמן לייצוג שוויוני אמיתי של נשים, בכל מרחב שהוא.

הכותבת היא מנהלת פרויקט פלורליזם בשתיל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.