• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

לא רק בעיה שלהם

יוצאי אתיופיה לא צריכים לעמוד לבד בהפגנות נגד הגזענות. מיכה רחמן תוהה היכן היה השמאל אתמול
מיכה רחמן

השתתפתי אתמול בהפגנת האלפים במחאה על הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. ההקשר שבגללו התארגנה ההפגנה עצוב, אבל היא עצמה היתה מרגשת ביותר. "דור חדש דורש שינוי", צעקו שם, ובצדק: קם הדור הצעיר של יוצאי אתיופיה ויצא לרחבות למחות נגד העלבון. זו היתה הפגנה צעירה מאד, נערות ונערים ועד מנהיגות הסטודנטים. נעדרו כמעט לגמרי הדור הראשון ודור הביניים של יוצאי אתיופיה. להקת הצופים, יוצאי אתיופיה, סחפה את הקהל, וכך עשו גם נאומים חזקים של מנהיגות צעירה וכריזמטית. אך בהפגנה לא היו כמעט פרצופים שאינם של יוצאי אתיופיה, רק פה ושם ראית פרצוף "לבן".

שוב ושוב נדמה שכיום כל קבוצה נלחמת רק נגד הגזענות נגדה (למעט מספר חריגים, למשל הפגנות השמאל נגד הכיבוש). יוסי יונה דיבר מעל הבמה, ושימש אולי כעלה תאנה לחטאי כולנו, מתנגדי הגזענות, המשאירים את האתיופים לבדם במאבקם. בכל מדינה אירופית מתוקנת, השמאל מתייצב בהמוניו להפגנות מחאה על גזענות נגד קבוצה מסוימת. ואילו כאן, למרבה הבושה, השמאל לגווניו השונים נעלם. ייתכן שבתוך הסופרמרקט המגוון של פעולות והפגנות הדורשות את השתתפותנו אנחנו חייבים לבחור – ואי אפשר לבוא לכל ההפגנות. אבל הנה, כבר הפגנה שנייה שיוצאי אתיופיה עומדים כמעט לבדם.

הפגנה במחאה על גזענות נגד אתיופים, ירושלים 18.01.12. צילום: activestills.org

הדור המבוגר של יוצאי אתיופיה סירב לקרוא ליחס המפלה בשם המפורש "גזענות", וגם היה חדש מדי בארץ כדי למחות. הדור הצעיר, החי באפליה מתמדת אבל ישראלי בכל הווייתו, אומר לא עוד. "שמים לנו מכשולים אבל אנחנו לא ניתן לאף אחד לחסום לנו את הדרך", כמו שאמר אחד הנואמים. להקת הצופים הצעירה שרה את "יום יבוא"; מולט אררו, שצעד כל הדרך מקריית מלאכי עד לירושלים, עלה על הבמה ואמר: צעדתי לכאן בשביל סבתא שלי שהלכה את כל הדרך הארוכה והקשה במדבר אל ארץ ישראל. אומרים לי שאני לא יהודי ולא בן אדם בגלל שאני אתיופי. אבל דווקא בכך שאני גם ישראלי לגמרי וגם יוצא אתיופיה, בכך אני גם בן אדם.

אל הבמה עלו גם קייס, שקרא לצעירים לא לשכוח את תרבותם ואת שורשיהם ומחה על כך שלא מכירים בקייסים כרבנים היכולים לחתן, וכן אדם מהדור הוותיק שנאם באמהרית (קהל הצעירים, בחלקם גם דור שלישי, הבין והגיב). סטודנט למשפטים מהמרכז הבינתחומי נשא נאום בנוי לתלפיות, שהתחיל ממגילת העצמאות. פסוק אחרי פסוק שאל את הקהל האם מקיימת הממשלה (או החברה) בישראל את הפסוק המפורסם על שוויון זכויות בלי הבדל דת, גזע ומין.

נקווה שיהיה לצעירים האלה כוח להמשיך במאבק, ושבפעם הבאה כולנו נהיה שם. הגזענות היא לא רק השטן – היא מחלה מדבקת וממארת, שסופה עלול להיות הרסני לחברה כולה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רעות

    בעצרת הגדולה בירושלים נכחו אילן גילאון וניצן הורוביץ (שנאם). פעילי מרצ נכחו באירוע, הח"כים גילאון והורוביץ הציעו, בהקשר זה, הצעת חוק נגד אפליה בדיור (שכמובן נדחתה ע"י הקואליציה).
    אם תמשיך להתעלם מפעילי השמאל שתומכים במטרות שחשובות לך, בסוף הם באמת לא יהיו שם.

  2. אפרת

    רעות, זה ממש לא מספק! ומה זה האיום הזה- אם תמשיך ככה אז לא נגיע\הם לא יגיעו?? היו שם כמה נציגי שמאל ואני שואלת את השאלה הזו כבר הרבה זמן: האם השמאל פשוט תקוע כל כך בנושא הכיבוש שהוא הפך עיוור לכל סוג אחר של אלימות?
    אני מעריכה את פעילותיהם של הורוביץ וגילאון ואני מרגישה שאכן חלה התעוררות מהכיוון שלהם ואיזושהיא שאיפה לעשייה ממשית. אבל זה לא רק הם. איפה כל מי שהיה במצעד זכויות האדם למשל? איפה פעילי אל עראקיב? איפה מתנגדי הכיבוש? איפה אלו שצעדו בהמוניהם בעצרות נגד חוק ההסתננות שהיו לפני כשנתיים? איפה הם??? ולסיום, אני מודה (: לפעילי השמאל שכן היו, לפעילי הדיור הציבורי שכן הגיעו, למזרחים המוחים נגד הגזענות על גווניה ולמביעי הסולידריות באשר הם.

  3. אדחנום

    מיכה,
    חבל שבמקום לתאר את החגיגה האזרחית המרתקת, שיש לה השלכות מאוד מעניינות ומונחי הגזע שבהם השתמשו המוחים צמצמת כדי לעשות נו נו לשמאל, שגם כך לא נקף אצבע לטובת עניינם של יוצאי אתיופיה.

    שתי שאלות: שאלה, מהיכן הביטחון הרב ש"דור הביניים" לא נכח,ומהיכן אתה שואב את המסקנה שדור ההורים שלנו "סירב לקרוא ליחס המפלה בשם המפורש גזענות". רק התמימים באמת חושבים שיש כאן "דור חדש" – אי אפשר להפרד את המחאה הזו מהמאבק שהיה להורים שלנו. ובכלל, גם אם ההורים שלנו לא היו שם פיזית, הם מעולם לא הפסיקו להיאבק – ראה מקרה "פרשת הדם" משנת 1996 – בנוסף. אתה טועה, ההורים שלנו הפגינו מאז ראשית ה-80 והם ידעו היטב למה – הסיבה הייתה גזענות והם קראו לה בשמה הפרטי – צבע עור – תרבות וכו'. ולא רק זאת – הם גם ידעו את זה עוד בשהותם באתיופיה.

    דומה כי יש מי שעדיין שלא הצליחו להשתחרר מהתפישה היורצנטרית – מערבית – לפיה האתיופים באו מהחלל החיצון (מערבות אפריקה).

  4. אדחנום

    אם יש קבוצה שהתעלמה בצורה כה צורמת לגילויי הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה הרי שהם אלה המכונים "מזרחים", או אלה שנאבקים כנגד האליטה האשכנזית. כך שלא הייתי ממהר לחלק להם ציונים כל כך מהר. והאבסורד הוא שיוצאי אתיופיה סובלים מגזענות יומיומית בעיקר מאלה המכונים "מזרחים" (ע"ע קריית מלאכי).

    ואפרת, בשם מי את טוענת זאת? בפועל, היו שם מעט מאוד פרנג'ים. מעניין שהתקשורת, כרגיל, שמה פוקוס על אותם מתי מעט, כנראה כדי לומר שהמחאה לא הייתה רק של שחורים.

    מסתבר שהכול באמת פוליטיקה.