string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

אם כל השתיקות

כמו בשידור חוזר, אנו למדים על בשרו של העם הסורי מהן תוצאותיה של השתיקה של העולם, של ישראל הרשמית, ובולטת ביותר – של ההנהגה הפלסטינית. אף מלה של ביקורת עצמית, של ביקורת ערבית, של יושר ותעוזה להביט לאל המלחמה מדמשק בעיניים ולצרוח
מרזוק אלחלבי

העולם אינו שותק למראה הזוועות ששמען מגיע אלינו מרחבי סוריה. למעשה, הוא לא מפסיק לייצר ולשעתק טקסטים חלולים, שאין בצדם כל מעשה המכוון לשים קץ למרחץ הדמים של אסד ואנשיו. העולם ממשיך לדבר, והשלטון הסורי מבצע יום-יום טבח בבני עמו – כמו היה גיבורהּ של טרגדיה יוונית המתפתל במאמץ לכלות את יריבו ואתו גם את עצמו.

אני מציע אם כן לדבר במונחים של חוסר מעשה, חידלון, הימנעות, הפניית הגב לעם הסורי המגלה נחישות והקרבה בשאיפתו להחזיר לעצמו את חירותו וכבודו האבוד מזה עשורים. הפניית הגב, או אפילו הבגידה האנושית הזאת, אינה מקובלת מבחינה מוסרית, אם כי "מובנת" מבחינה פוליטית-מדינית. ה"אינטרסים הלאומיים" הושגו תמיד במחיר כבד של חיי אדם וסצינות מזוויעות של הרס, השמדה המונית וטיהור אתני; לרבות במרכז אירופה, במקום בו המודרניזם ביצע את פניית הפרסה שהגיעה לשיאה בשואה ובמפעל הסטליניסטי.

צילומי הרוגים בבבא עמר שבחומס. ה"אינטרסים הלאומיים" הושגו תמיד במחיר כבד של חיי אדם. צילום: cc by-FreedomHouse

והנה כאן ועכשיו, כאילו בשידור חוזר, אנו למדים על בשרו של העם הסורי ובמחיר של הרס ערים בעלות ערך היסטורי מה תוצאותיה של השתיקה במשמעותה כהיעדר מעשה. הימים האלה מבהירים לנו כיצד אותו "עולם" שתק למראות הזוועות ברואנדה או לנוכח שנים של דיכוי ואפרטהייד בדרום אפריקה או לאור הימשכותו כנצח של הכיבוש הישראלי. גם בסוריה הוא לא יתערב, אלא אם חוסר המעש ייסב נזק ממשי לאינטרסים של השחקנים הראשיים, כזה שעולה על התועלת של אי-ההתערבות. אין במדינה מספיק עתודות נפט כדי לנצל את המשבר לנכסן, אך לעומת זאת יש מיעוט נוצרי שצריך לדאוג לו. המשטר בסוריה, וגם בני בריתו המוצהרים והנסתרים, מרקדים על החבל הדק הזה בין היעדרו של נפט ובין נוכחותו של מיעוט נוצרי. להערכתי, המערב לא ינקוף אצבע כל עוד המיעוט הנוצרי לא הפך לקורבן ממשי של השלטון העלאווי (וסביר להניח ששלטונו של אסד האב והבן יודעים לקרוא את הטקסט המערבי העקר בנדון).

עולם עם ריבוי של מרכזי כוח אינו ערובה מספקת כדי למנוע פשעים נגד האנושות, או להפסיק אותם כאשר שלטון מונרכי או דיקטטורי מרשה לעצמו לחוללם. אפשר לראות שהמנגנונים הבינלאומיים המיועדים להתמודד עם משברים כאלה אינם עובדים כעת ולא עבדו קודם, ואם עבדו – היה זה באיחור קטלני. מנגנונים המבוססים על יסודות המדינה הטריטוריאלית של אחרי שתי מלחמות עולם אינם ישימים עוד בעולם גלובאלי. במישור הזה, כמו במישורים אחרים של ההוויה המדינית, דבר מה חייב להשתנות מהיסוד.

איפה הקהילה הבינלאומית? הפגנה בעיירה כפר נבל שבמחוז אדלב. צילום: FreedomHouse

יש לשאול: מדוע "ריבונות לאומית" צריכה לגבור על חייהם של עמים או קבוצות? מדוע המערכת המדינית צריכה להמתין למותם של עשרות אלפים או מאות אלפים כדי להתערב בסכסוך עקוב מדם בתוך מדינה או בין מדינה אחת לשכנתה? למה לא יספיקו אלפים בודדים של קורבנות, מאות, עשרות? אכן, בית המשפט הפלילי הבינלאומי מהווה מנגנון מתקדם ללוחמה בפשעים נגד האנושות, אלא שמנגנון זה זקוק למי שיפעיל אותו. כלומר, מנגנון זה של העידן הגלובלי, של עידן זכויות האדם, של העולם/מדינה, מנוטרל על ידי מנגנון אחר של עולם אמצע המאה העשרים באמצעות המבנה המיושן של מועצת הביטחון.

מה שלא עושות מדינות ובריתות, יכולים העמים לעשות. וכאן תפקידה של החברה האזרחית בעולם לפעול ולאלץ את המנגנון המדיני לצאת לפעולה. דברים אלה תקפים גם פה: ישראל הרשמית שותקת, אם כי מאותתת שהיא עוד תגרוף את כל הקופונים מהמשבר בסוריה כאשר תקלוט את הפליטים העלאווים שיזלגו אל שטחיה. אין פלא שזו העמדה הישראלית – ההיסטוריה של מדיניות החוץ של ישראל מלמדת שהיא ניסתה תמיד להתחבר למיעוטים במזרח התיכון, לרבות העלאווים, ולפלרטט איתם בגלוי ובהיחבא. אם נדבר במונחי האינטרסים הלאומיים של ישראל והמנהיגות החלולה שבראשה, ניתן לקבוע שלא כדאי לה להפר את שתיקתה. אך לא כך לגבי ארגונים אזרחיים ישראליים, החייבים להשתתף במאמץ הארגוני הבינלאומי לדרבן את העולם לפעולה בסוריה.

ואי אפשר בלי הנקודה הפלסטינית. תחילה הפלסטינים אזרחי ישראל, שהנהגתם נתפסת בעניין הסורי בקלקלתה. הנהגה זו נכשלה במבחן זה כישלון מהדהד, ונגלתה כאילמת מלידה למרות שאנשיה בדרך כלל לא נוצרים את לשונם. גם האליטה הרוחנית והאקדמית ברובה, נתפסה כנעדרת חוט שדרה מוסרי הומני. מעטים אלו שזקפו קומה וגינו בקול צלול וברור את הפשעים של השלטון בדמשק. מעטים ניסו להלך בין גינוי למשטר הדיכוי לבין האופוזיציה האלימה לדבריהם. רוב רובה של ההנהגה הערבית פלסטינית בישראל שתקה או אף תמכה במשטר בתואנה שהוא משטר של "צומוד" (עמידה איתנה) נגד המערב; או לחלופין, משטר המהווה משענת של "ההתנגדות" (כשהכוונה לחיזבאללה). טעות פטאלית של מנהיגות אינפנטילית עם מוסר כפול ומילון מונחים מוגבל להחריד.

מפגן תמיכה באסד, השבוע בחיפה. מנהיגות אינפנטילית עם מוסר כפול (צילום מסך ממאקו)

שתיקתם של מנהיגים אלה היא הבולטת בין כל השתיקות האחרות. אם כל השתיקות. איך אפשר לדבר על דיכוי ישראלי, על אפליה, על הרס בתים ועל נישול אדמות בהקשר המקומי – ובצדק – ולא לצעוק את זעקת הקורבנות בשכונת באבא עמר בחומס הנצורה? איך הם מביטים לשתיקתם במראה? איך יכלו לעשות זאת לעם הסורי, לעצמם, לנו כמי שאמורים לייצגנו? זו אותה הנהגה שביקרה אצל מועמר קדאפי כאילו הוא סלאח אלדין; אותה הנהגה שהתחרתה על לבו של אסד האב וגם הבן כפרחחי השכונה המתדפקים על דלתותיה של עלמת חן. זו אותה הנהגה אבודה שלא פצחה פה לאור העובדה שמחצית מהרוגי הפגזותיו של חיזבאללה במלחמת 2006 היו פלסטינים תושבי הגליל, ושלא השכילה לאמץ עד עכשיו קוד מוסרי ברור בפעילותה ובדפוסיה – לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים. ומכאן, היא אחראית על אי-היכולת של גורל המיעוט הפלסטיני בישראל להפוך לשאלה מוסרית ולא רק פוליטית.

לא ניתן לצפות ממנהיגות זו לשום מעשה אמיץ. כי היא שבויה בשיח צר וחד-כיווני המלא ביקורת (מוצדקת) על מדיניות ישראל ומעשיה הנפשעים, ואף מלה של ביקורת עצמית, של ביקורת ערבית, של יושר ותעוזה להביט לאל המלחמה מדמשק בעיניים ולצרוח, או להשפיל מבט מול פניהם המרוטשות של הקורבנות מדרעא. לאן תוכלו להוליך את השתיקה הזאת כשישאלו אתכם נכדיכם מה עשיתם כמנהיגים? שאלה תקפה לכל מנהיגות ולכל אדם. אלא שהאדם המתגלה לנו לו ביתר שאת בימים אלה הוא כפי שלימד אותנו ברנרד שו: עילוי בעשיית מלחמה והרג וכישלון מהדהד במניעתם.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. מאיה

    צודק בכל מילה. החידלון לנוכח סוריה אכן מחריד.
    האם הטקסט קיים גם באנגלית?

  2. דרור בל"ד

    שלום רב.

    לאחרונה מתפרסמים בתקשורת הציונית דברי הסתה חמורים בדבר תמיכתם כביכול של מנהיגי מפלגת בל"ד בטבח של רב המרצחים אסד. גם בבלוגים של אנשי שמאל לכאורה (אנשי מרצ) קיימת הסתה נגד מפלגה זו, מנהיגיה, חבריה ותומכיה. הגדיל לעשות יוסי גורביץ כשהאשים את מפלגת בל"ד כולה, כולל תומכיה, בתמיכה באסד.
    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2799

    גם לאחר שאני ומגיבים נוספים הצבענו על טעויותיו הרבות (עיסאם מח'ול לא חבר בבל"ד. גם אחיו, אמיר מח'ול, שנחטף ע"י השב"כ, לא חבר בבל"ד וכמובן לא הופיע בכנס בחיפה. נפאע סולק מבל"ד בתחילת 2010
    http://news.walla.co.il/?w=/9/1632448
    ועוד ועוד, ראה שם) זה לא מנע ממנו להתעלם מההערות ולאחר מכן אף למחוק חלק מתגובותיי.

    לא לגנות בפומבי את פשעיו של אסאד זה דבר אחד, והבעת תמיכה מוצהרת בו הוא דבר אחר לגמרי. לו הייתי מאמין ביכולת המערכת המשפטית לעשות צדק לא הייתי מהסס להגיש נגד גורביץ תביעת דיבה על דברי ההסתה שלו.

    אסעד גאנם: "על פי סקר שביצע פרופ' שיבלי תלחמי מאוניברסיטת מרילנד, אשר הוצג בכנס על האביב הערבי שנערך באוניברסיטת חיפה בחודש שעבר, כ-76% מהציבור הערבי בארץ מצדדים במהפכה ובמהפכנים ורק 18% מצדדים באסד ובשלטונו.
    הציבור הערבי נמצא בצד הנכון, הדמוקרטי וההומני, שמבין כי בפני הערבים עומדת הברירה להצטרף לעולם הנאור או להישאר בימי הביניים, שבהם שליטים עושים במדינה כאילו היתה חלקה פרטית שלהם. הבעיה היא במנהיגות הערבית, או לפחות בחלקה הגדול, שמונחית על ידי אופורטוניזם". מתוך: "למה הציבור הערבי שותק"? ,הארץ.

    שאט הנפש שאתה, אסעד גאנם ורבים אחרים מביעים כלפי המנהיגים הפוליטיים של הציבור הפלסטיני בעניין השתיקה מול פשעיו של אסד מובנת מאליה. יש לציין עוד כי לא נתקלתי במקום כלשהו בעולם בו הציבור הרחב אוהב את מנהיגיו הפוליטיים. מה שלי מפריע בביקורת שלך הוא שאין שמות. מי מחברי סיעת בל"ד תומך באסד? יוסי גורביץ לא ענה עד היום על השאלה הזו, מה שלא מנע ממנו להסית ולהדיח נגד ציבור שלם של תומכי בל"ד.

    בכנס האמור היו לכל היותר 500 איש. פרט למוחמד נפאע מזכ"ל חד"ש לא היו אנשים המזוהים רשמית עם מפלגה כלשהי. ההתנגדות בקרב כל אנשי חד"ש ואנשי בל"ד כמו גם כל פלסטיני אחר שאני מכיר דומה (לפחות ע"פ הקללות) להתנגדותם של האחים המוסלמים למעשיו של אסד.

    יש תומכים במעשי אסד? יופי. תן שמות. של אנשים, לא של מפלגות. כל פרסום גילוי דעת לא מבוסס דיו מתורגם מיידית להסתה ציונית חסרת תקדים בתקשורת. הם, הציונים (בן כספית – מעריב, ג'קי חורי – הארץ, יוסי גורביץ באתרו) מעוותים לחלוטין את דברי הביקורת החשובים והכואבים שלך ומתרגמים זאת מיידית להפצת שנאה נגד הציבור הפלסטיני כולו.

  3. נתן.

    אכן העולם אינו מסוגל\יכול\רוצה למנוע מעשי טבח שנעשים בעמים חסרי אונים ברחבי העולם.

    ושוב מוכחת צדקת הציונות מהרצל ועד ימינו שהחליטה שאת ההגנה על העם היהודי יכול לעשות רק העם היהודי לבדו בכוחו ובמדינתו החופשית. הייתי ממליץ למשרד החוץ לתרגם את המאמר הזה ולהפיצו ברחבי העולם

  4. מרזוק אלחלבי

    א. בד"כ אני מקפיד לכתוב את ביקורתי כלפי החברה הערבית ומנהיגיה בשפה הערבית ובמידיה דוברת ערבית. תפיסת עולם שאני מאמץ מיומי הראשון כעיתונאי. אולם, איני מהסס להשמיע את דעותי גם בעברית ובפני קהל דובר עברית משום שאיני יכול לדבר בשתי קולות, בכפל לשון וערכים. ומכאן ביקורתי כאן.
    ב. איני מזכיר שמות במקום שמדובר בתופעה. כדי להתמקד בנושא ולא באנשים. התופעה כאן מחרידה.ומדובר באופן הברור על רוב המנהיגות הערבית לרבות חלק מהאנשים המרכזיים בבל"ד.
    ג. באשר לבל"ד – לא אני בחרתי את התגיות ולא שאלו אותי לגביהם. והיה עדיף ויותר הוגן בלי. אכן, נפאע הוא כבר מתנהל כעצמאי ללא שום קשר עם מפלגת האם שגרשה אותו משורותיה – מעשה הדומה למשפט שדה. ולהזכירך, כמי שמנסה ללמד סניגוריה על בלד בנושא סוריה, הרי הם הם שפתחו את דלתות העליה לרגל לדמשק והחיזור הקטלני בפתחי ארמונו של אסד האב והבן, הם שהללו ושיבחו והכשירו את שלטונן כאן, ןלא ראיתי אותם מכים על חטא ומודיעים כיאה למנהיגות גאה, על חשבון נפש שעשוומודים בטעותם. העמדה שלהם כעת סופר אופורטניסטית בעיני- אם כי נכונה עיקרונית ופוליטית. אלא לצערי הם היו שם עמוק בתוך העניין הסורי ועליהם חובת ההוכחה לא עלי.
    ד. באשר לשימוש הציוני בדברי ביקורת שלי – השימוש שהם יכולים לעשות בשתיקה הוא פי אלף ואלפיים. הסכם אתי שהמצב שהגענו אליו – השתיקה כמשל – הוא תוצאה ישירה של השתקת הביקורת הערבית הפנימית או הצנעתה בל יקראוה הציונים!
    אפרופו שתיקה!
    ואני בחרתי לא לשתוק,
    לא עוד שתיקה דרור!
    גם לא זו המבטאת כוונות טובות.

  5. יסמין

    על קול עקבי וקוהרנטי בלי זגזוגים.

  6. סמולן

    הסיבה היחידה שבגלל מעשי הטבח של אסד האב לא משוכפלים ומזמן, היא אותו "עולם" מוכפש, ובראשו אובאמה. בוודאי שלא הערבים הם הבולמים אותו. במלחמה כמו שמתרחשת בסוריה, צריך להודות שמספר ההרוגים לא הגיע כבר למאה אלף – ותשעים האלף שחיים כעת, צריכים להודות לאובאמה כל בוקר. ולפי פרסומים זרים, גם לציונים. לא שהם יעשו את זה, כמובן.

  7. דרור בל"ד

    התכוונתי עוד בתגובתי הראשונה להתייחס לנמענים של מאמרך זה הכתוב בעברית אלא שהתגיות בל"ד וחד"ש שהופיעו (ועדיין מופיעות למרות הסתייגותך) בצירוף ההשלכות התעמולתיות של התקשורת הציונית שהשתמשה בכנס מחפיר זה כקרדום לחפור בו בכל הנוגע ל"מפלגות הערביות" בפרט ול"ערבים-ישראלים" בכלל זעקו לשמיים.
    חלילה לי מלומר לך לשתוק או לדבר בשני קולות. זעקתך חשובה וציינתי זאת כבר בתגובתי הקודמת. צר לי לשמוע כי גם בקרב מפלגת בל"ד ישנם כאלה התומכים באסד. (לך אני מאמין. לציונים אני לא מאמין). יחד עם זאת, אין להתעלם מההשלכות החמורות של קריאה מעין זו על תפיסתה של התקשורת הישראלית בכלל ושל אנשי שמאל ישראלי בפרט את דבריהם ומעשיהם, ואפילו את הלגיטימיות של מנהיגי מפלגות אלו.

    אתה, כאינטלקטואל וכאיש אקדמיה פלסטיני מכיר היטב את הפוליטיקה הפלסטינית ואת הנעשה שם. אך טבעי הוא שעיקר ביקורתך תופנה אליהם. הרשה לי להסב את תשומת לבך ליהודים – נמעני מאמרך זה. מעטים היהודים, גם התומכים הגדולים ביותר (לשיטתם) במאבקו של העם הפלסטיני, המתמצאים בנבכי הפוליטיקה הפנימית הפלסטינית. רובם המכריע של אנשי השמאל הישראלי בישראל ובתפוצות – שב"ע, שמאל בעיני עצמו ע"פ הגדרתו של עמוס נוי, אתר קדמה – תומך בפלסטינים מסיבות מוסריות (לשיטתם) מבלי לעסוק יותר מדי בהשלכות הפוליטיות של תמיכתם. לכן קל להם לבוא ולומר לפלסטינים כיצד להתנגד, לגנות כל מאבק אלים ("בעזה ובשדרות ילדים רוצים לחיות"), קל להם להגדיר את חמאס כארגון טרור ולנפנף בדו"ח גולסטון הקובע כי גם חמאס בצע פשעי מלחמה, קל להם לבוא ולהאשים את ההתנחלויות כמכשול היחיד לשלום, קל להם להתנגד מוסרית לBDS, קל להם להשוות את קיצוניותה של חנין זועבי לקיצוניותו של ליברמן או של דני דנון, ועוד ועוד. עכשיו הם באים ומגנים את התמיכה של קומץ מבוטל באסד ומשליכים אותו על מפלגות שלמות או על ציבור שלם.

    כתבת: "השימוש שהם יכולים לעשות בשתיקה הוא פי אלף ואלפיים. הסכם אתי שהמצב שהגענו אליו – השתיקה כמשל – הוא תוצאה ישירה של השתקת הביקורת הערבית הפנימית או הצנעתה בל יקראוה הציונים"!
    אינני יודע. הפרופגנדה הציונית כל כך התרחקה מהמציאות עד שכל מה שיאמר או ישתוק כל פלסטיני כלשהו יתורגם מיידית לאיום אסטרטגי. בביטוי האומלל "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית" תומך לא רק גרוניס אלא לכל הפחות 98% מהיהודים החיים כאן. מס' זהה של תמיכה היה לטבח בעזה. יקחו את מאמרך או כל מאמר אחר ויסיתו נגד ההנהגה הפלסטינית. לתפיסתם, הציבור הפלסטיני רק רוצה להיות "ערבי טוב" ולחיות את חייו בשלווה ואילו "הערבים הרעים" – מנהיגי המפלגות הערביות, מובילות קו קיצוני וכו'. לא ביקורת לגיטימית על מנהיגי המפלגות כמו זו שלך אלא קרדום לחפור בו לערעור הלגיטימיות של מפלגות אלו – שיטת הפרד ומשול שמוביליה הם משה ארנס ויובל ("הערבים הישראלים הם איום אסטרטגי") דיסקין ואליהם מצטרפים גם רוב רובם של השב"ע.

    מה תועיל קריאתך זו לנמענים אלו? אין להם מה לעשות איתה, פרט לסיווגך כ"ערבי טוב" וסיווגם של האחרים, אלו שלא גינו, כערבים צבועים היודעים לצעוק רק על פשעי המשטר הציוני. נסה להשוות את פשעיו של אסד לאלו של אהוד ברק ותיהפך באחת ל"ערבי רע".
    בניגוד לציבור הפלסטיני שאין לו ברירה אלא להצביע לאלה או להחרים את הבחירות, ינצלו היהודים את הפריוילגיה שלהם כדי להצביע למפלגות ציוניות וישתמשו להצדקת מעשה נבלה זה דווקא במאמרך שלך. היות וכתבת בעברית אני מעוניין לשאול אותך כיהודי: מה המשמעות הפוליטית של קריאתך זו? האם גם אתה קורא להחרמת הבחירות כמו למשל מאמרו המצויין של תאמר מסאלחה – על הפיכחון, אתר זה? מה אמור לעשות "יהודי טוב" עם המידע הזה?
    הרי מס' הנרצחים הסורים אינו תלוי בהצהרה זו או אחרת של מי מאזרחי ישראל. הנה באו להם חמאס מחד וליברמן מאידך וגינו בקול גדול את הטבח בסוריה. האם הם יכולים להוות תחליף מוסרי נאות – עקב גינוי זה – לחד"ש או לבל"ד? והרי גם אתה יודע כי בפוליטיקה אין חברים, יש אינטרסים. כתבת: "העמדה של בל"ד כעת סופר אופורטניסטית בעיני- אם כי נכונה עיקרונית ופוליטית". בפוליטיקה לפעמים צריך להיות אופורטוניסט. לפעמים דווקא האופורטוניזם היא ברירת המחדל הראוייה, ולכן גם המוסרית.

    ***

    "ולהזכירך, כמי שמנסה ללמד סניגוריה על בלד בנושא סוריה, הרי הם הם שפתחו את דלתות העליה לרגל לדמשק…הללו ושיבחו והכשירו את שלטונו כאן, ולא ראיתי אותם מכים על חטא…".
    –לא. אינני מנסה ללמד סניגוריה על בל"ד. להיפך, אני מודה לך ולאתר העוקץ על כך כי סוף סוף יש לי את מי לשאול מבלי שאיקרא בוגד או תומך באסד. בכל האתרים הכתובים בעברית – כולל בלוגרים המשוכנעים והמשכנעים אחרים שהם שמאל – אין התייחסות אובייקטיבית, רק מסע השמצות מחריד נגד המנהיגים הפלסטינים בכלל ונגד בל"ד בפרט. במילים אחרות, אין כלל עם מי ועל מה לדבר.

    הנה הצהרה של בשארה מאפריל 2011:
    #2907 – Former Israeli MK Azmi Bishara Turns Against the Syrian Regime
    Al-Jazeera TV (Qatar) – April 15, 2011 – 03:10
    http://www.memritv.org/clip/en/2907.htm
    והנה תגובה שלי למגיב ציוני שצונזרה אצל יוסי גורביץ :
    ציוני: "עזמי בשארה יודע להתנהג בנימוס כלפי דיקטטור כמו אסד אבל שופך אש וגופרית על הדמוקרטיה הישראלית".
    – בדיוק כך. זה תפקידו כחבר פרלמנט. דמיין לעצמך מה היה קורה אילו כולם היו נוהגים כמו ליברמן. אנג'לה מרקל הייתה באה לנתניהו ואומרת לו מה דעתה האמיתית עליו. אובמה היה מושיב אותו על שרפרף נמוך, ארדואן היה שולח את שירותי הבטחון הטורקים להביאו למשפט על רצח פעילי IHH. בשארה מייצג את האינטרסים של הפלסטינים, שלטעמו וגם לטעמי הם גם האינטרסים של כלל אזרחי המדינה הציונית. ככזה הוא אינו יכול להשתולל כליברמן ולומר את דעתו. הייה סמוך ובטוח כי אסד יודע את דעתו, אלא שאסד גם יודע, כמו בשארה וכמו כל אדם המבין מעט באינטרסים פוליטיים, כי במלחמה בין בריה"מ לבין האימפריאליזם המערבי העם הפלסטיני, בדיוק כמו אזרחיה היהודים של המדינה הציונית, הם כלי משחק – מריונטות, חיילים על לוח שחמט – בידיהם של רודנים מרושעים תאבי ממון ושררה.

    בשארה אינו צדיק תמים. זה לא תפקידו. זה תפקידם של הנביאים, של ישעיהו ליבוביץ ושל שאר אנשי הרוח. רובם בוגדים בתפקידם. לבוא ולצפות ממנו שיהיה איזה אוראקל מוסרי, אור המגדלור המנווט ספינות בחשיכה, זה לא תפקידו. לו היה רוצה, מקומו היה מובטח במגדל השן, ומדי פעם היה מפרסם איזו מודעת מוסר ב'הארץ'. הוא החליט לתרום בצורה אחרת לרווחת כל תושבי השטח שמהנהר ועד לים. [סוף תגובה שצונזרה].

    ושאלה חשובה (לפחות לי) לסיום: ללא כל קשר לגינוי המוסרי שלך את מנהיגי המפלגות, מדוע לדעתך הם (ומפלגת בל"ד בפרט) אינם יוצאים בגלוי נגד אסד? איזה אינטרס פוליטי יש להם בשתיקה רועמת זו? ברור לי כעסם הרב של נבחרי הציבור הפלסטיני על מראיינים בתקשורת הציונית אשר נזכרים בהם רק כש"צריך" לגנות מעשה נבלה ערבי או פלסטיני. מדוע לדעתך הם אינם מגנים את פשעיו של אסאד במדיה דוברת ערבית או אנגלית?

  8. אלון

    תודה למרזוק אלחלבי על הדברים החשובים והאמיצים.
    תודה גם לדרור בל"ד על הדיון המעמיק.

  9. לדרור רק בערה קטנה

    .

  10. אליזבט

    ראשית, התמונה עם הקריקטורה היא מהעיירה כפר נבל במחוז אדלב.
    בנוגע לפליטים העלאוים, לישראל אין שום אינטרס לקלוט אותם והיא לא תעשה זאת. העלאוים גם לא מתכננים לברוח לפה. שנאת ישראל (ואנטישמיות) מאוד נפוצות בקרבם אחרי שניזונו מתעמולה של משטר הבעת' במשך עשורים.
    היעדר הפעולה המערבית אינה נובעת מרצון להגן על 12 האחוזים של האוכלוסיה הסורית שהיא נוצרית. זו ראייה מטופשת למדי שאינה מעוגנת במציאות. המערב אינו מתערב משום שהטבח בסוריה לא מאיים על האינטרסים שלו, ומשום שרוסיה וסין, אשר להן יש אינטרס רב בהמשך קיומו של המשטר, מונעות פעולה בינ"ל. גם אם רוסיה וסין לא היו קיימות, המערב לא היה מתערב צבאית בנעשה בסוריה בשל חוסר הרצון להתערב במה שבבירור הפך למלחמת אזרחים.

  11. תמי ריקליס

    תודה על התיקון לתמונה

  12. שולי דיכטר

    ועל העמידה האיתנה מול צדקנים מכאן ומכאן.

  13. טל

    להגיד על שתיקתם של בל"ד ושאר המנהיגים הערבים לנוכח הרג האזרחים הערבים בישראל ע"י חיזבאללה בתקופת מלחמת לבנון?
    וחוץ מזה מאמר מצויין של מרזוק אלחלבי שמצטרף למאמר דומה שכתב עודה בשאראת בעיתון "הארץ" היום.

  14. דרור בל"ד

    שואל עודה בשאראת: "האם בשביל להביע סולידריות צריך קודם לשכנע את הצבועים לא להזיל דמעות תנין"?

    לפני שנתייחס (אני, אתה, מרזוק אל חלבי ועודה בשאראת עצמו) לשאלתו, אני רוצה לומר בוקר טוב לכתבנו לענייני ערבים ערן זינגר. [אני רוצה גם להתנצל בפני המאזינים על העברית העילגת של כתבנו, אבל יפטרו אותי אם אזכיר זאת]
    ע.ז: הטרגדיה היא שאין יותר עיתונאים, לא זרים ולא ערבים שנמצאים שם בתוך חומס, בתוך באבא עמר, כדי שיספרו מה באמת מתרחש בשטח והוא אומר [חאוויאר אספינוסה – עיתונאי ספרדי בראיון לCNN] שזה מה שמדאיג אותו יותר מכל דבר אחר…עד רגע זה השיירה של הצלב האדום ממתינה בכניסה לבאבא עמר, והסורים אומרים להם אתם לא נכנסים לכאן.
    קרן נויבך: כי מה? למה?
    ע.ז: הם לא רוצים שהצלב האדום והסהר האדום הסורי יראו מה מתרחש בשטח. יש להם מה להסתיר. למי כן נותנים להכנס? לכתב ולצלם הטלוויזיה הסורית. הוא מראה בתמונות מעשי הרס, זה נראה כאילו טנקים נסעו קדימה ואחורה על הכבישים שם ופשוט הרסו את כל התשתיות. גם הכבישים, גם המדרכות, הבתים פשוט מחוררים…
    ק.נ: ולטענת כתב הטלוויזיה הסורית, מי אחראי להרס הנורא?
    ע.ז: כנופיות הטרור החמושות. גם ארגוני טרור אין להם טנקים. הרי זה פשוט מדהים שאפילו את השקר הזה אף אחד לא קונה…[כוונתו לומר שאפילו את השקר הזה יש מישהו שקונה, אלא שכמו עגנון בשעתו, בחר בדרך האירוניה]
    ק.נ: המקום של השקרים שהסורים הגיעו לשם בחודשים האחרונים הוא כבר כל כך מגוחך וכל כך מופרך שכבר אין טעם להרחיב עליו.
    ע.ז: אבל הם מאמינים בשקרים האלה.
    ק.נ (לא מאמינה): הם מאמינים בשקרים האלה?
    ע.ז: הם מאמינים בשקרים האלה. מי שמאמין לאסד והקצונה הבכירה שעדיין הולכת איתו יודעת או מאמינה שנרקמה פה אותה קונספירציה. המילה קונספירציה היא שם המשחק כאן. אחד הדברים המעניינים – ואני רואה את זה בהרבה מאד הופעות [בתקשורת העולמית] – לקחו את ההקלטה, את הראיון שנתנה בצורה בלעדית אסמה אל אסד, רעייתו של נשיא סוריה…
    ק.נ: האישה ששאלה את מלכת ירדן מה שלומך? אני מבינה שיש בעיות בירדן, אצלנו הכל מצויין?
    ע.ז: היא באמת נעולה בתוך השקר של עצמה ושל בעלה. לקחו את אותה הקלטה בראיון שהיא נתנה לCNN אחרי מבצע עופרת יצוקה, שהיא מתארת את המצוקה של הפלסטינים בעזה, והיא מספרת על המעשים ה"נוראיים" [אירוניה בקולו של כתבינו] שעושה הצבא הישראלי בעזה, לקחו את ההקלטה הזאת והלבישו עליה תמונות, בעיקר חומרים או מידע על הרג יומיומי של הצבא הסורי בסוריה. זה פשוט נשמע ונראה מגוחך, בואי תשמעי.
    ק.נ (שומעת, גם עמישראל שומע, מתרגמת): איפה זה קורה? איך דבר כזה קורה במאה ה21?
    ע.ז: והכתובית אומרת להציל את דרעא! לא עזה, דרעא, שם עכשיו העניינים החשובים.
    (מתוך: סדר יום עם קרן נויבך, 4.3.2012)

    טל, אני מיד חוזר אליך. נמצא איתנו על הקו כתבנו לענייני ציונים צבי בן דור.
    צ.ב: עם כל האהבה, יש בדברים האלה חוסר הגינות. וגם חוסר אחריות. וגם, במחילה, אפילו בורות. היה לי הכבוד להימנות [כראשון שהביע תמיכה בעם הסורי ובזריקת המשטר הסורי לעזאזל למרות תמיכתו בפלסטינים – פורום 'קדמה', פחות מיממה לאחר הטבח הראשון שם, וכאחד מראשי המתנגדים הבולטים לטבח בעזה, המכונה 'עופרת יצוקה בפי כתבכם לענייני ערבים] באותה קבוצה המכונסת כאן על ידי [המגיב הציוני טל] (בלי אפיון של ממש, כיוון שהיא מדברת בכלליות מדהימה, עוד ביטוי לחוסר אחריות) ונקראת "אנשי השמאל המזרחים המתקדמים" […] זה שהיא אמרה "בהארץ": "אנשי שמאל מזרחים מתקדמים". כך. בלי כל הסבר, או שיוך, או אפיון (מעשה איש מדע אחראי) שיבהיר למי הכוונה".
    (למען הסר ספק: הוצאתי את הדברים מהקשרם. מתוך: "התפקיד השטני שהועידו לנו", אתר זה)

    כפי שציינת, מאמרו של בשאראת דומה למאמרו של אל חלבי. אל חלבי טוען: "הנהגתם [של הפלסטינים אזרחי המדינה הציונית] נתפסת בעניין הסורי בקלקלתה… גם האליטה הרוחנית והאקדמית ברובה, נתפסה כנעדרת חוט שדרה מוסרי הומני…רוב רובה של ההנהגה הערבית פלסטינית בישראל שתקה או אף תמכה במשטר…", ואילו בשאראת כותב: "אינטלקטואלים ערבים שעד לא מזמן התדפקו על דלתו של אסד ונזפו בלוחמי החופש הסורים הנמקים בבתי הסוהר, נזכרים לפתע בזכויות האדם…יש אישי ציבור ערבים בישראל שמנסים לאחוז במקל בשני קצותיו, עד שאי אפשר להבין מדבריהם מי הטובח ומי הנטבח".
    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1655556

    ק.נ: יש לך שמות לתת לנו? הרי הרגע שמעת במו אוזניך איך עובדת הפרופגנדה הציונית. כתבנו האומלל לענייני ערבים, כמו גם המגיב הציוני טל, כלל לא הבינו את האירוניה שבהשוואה לארכי פושע המלחמה אהוד ברק, ואין ספק שישתמשו בדבריך כדי להסית נגד ההנהגה הפלסטינית כולה, ונגד ראשי בל"ד בפרט.
    מ.א.ח: איני מזכיר שמות במקום שמדובר בתופעה. כדאי להתמקד בנושא ולא באנשים. התופעה כאן מחרידה ומדובר באופן הברור על רוב המנהיגות הערבית לרבות חלק מהאנשים המרכזיים בבל"ד.
    ע.ב: מדובר בכוחות המתקדמים. אם הכוחות המתקדמים לא ינקטו עמדה, שלא יבואו בטענות לפצוע הסורי שפונה למערב.
    ק.נ: אתה מתכוון לאימפריאליזם המערבי, לציונים ימ"ש?
    ע.ב: שתיקת החילוניות הערבית היא מעין הזמנה לצבועים להתערב.
    ק.נ: אני מזמינה אותך לקרוא את תגובות הצבועים הציונים למאמרך ב'הארץ'. בינתיים אקריא לך מסרון שהגיע מאת מגיב ציוני: מה יש לדרור דובר הימין הפלסטיני להגיד על שתיקתם של בל"ד ושאר המנהיגים הערבים לנוכח הרג האזרחים הערבים בישראל ע"י חיזבאללה בתקופת מלחמת לבנון?

    את כל מה שיש לי להגיד אמרתי זה מכבר בתגובות למאמרו של ראובן קמינר (הגדה השמאלית) וכן באתרו של יוסי בלוגר ישראל שלי מוצלח. כדאי לעיין במאמרו של דב חנין – "כמה הערות על הדיכוי בסוריה וסכנת ההתערבות" (הגדה השמאלית) – כדי להבין כי העמדה הנחרצת של הכותבים אין לה על מה להסתמך. ובעוד אנו מתדיינים כאן בנחת ובנעימות, שלח (26 באוקטובר 2011) מזכ"ל חד"ש, עו"ד אימן עודה, מכתב התרעה לפני תביעה למנהל ערוץ 2 בזו הלשון:

    לכבוד מנהל ערוץ 2,

    הנדון: הוצאת לשון הרע
    א.נ,

    אמש התפרסמה באתר האינטרנט שלכם כתבה ובה הוצאת לשון הרע על תנועתי כדלקמן:

    1. כותרת הכתבה היא: "רק בישראל המפלגה שתומכת באסד". עמדת תנועתי בנושא סוריה שונה לחלוטין והיא כוללת הוקעה לדיכוי הרצחני שעורך המשטר נגד המחאה העממית בצד התנגדות נחרצת לכל התערבות זרה בסוריה.

    2. בהמשך הכתבה אף נאמר כי: "מספר חברי כנסת במפלגת חד"ש התייצבו לאחרונה בהפגנת תמיכה באסד". לדברים אלה אין כל שחר.

    3. עמדתה הברורה של חד"ש בנושא סוריה מצאה לעצמה ביטוי בנוסח המצורף, שאף הועבר לידי כתבכם לפני פרסום הכתבה.

    4. אנחנו רואים בחומרה את הפרסום ולא מתכוונים לעבור עליו לסדר היום. הנך נדרש בזאת לפרסם לאלתר כתבה מתקנת.

    בכבוד רב,
    עו"ד אימן עודה
    מזכ"ל חד"ש
    http://hadash.org.il/archives/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A9%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-2-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA/
    [מכותבים נוספים: יוסי גורביץ]

    אשר לשתיקתם לכאורה של אנשי בל"ד לנוכח הרג האזרחים הערבים בישראל ע"י חיזבאללה בתקופת מלחמת לבנון, מדובר כמובן בהבלים. כשם שאני אומר, וחוזר ואומר, לאנשי שדרות, ביניהם פושע המלחמה עמיר פרץ, כי הציונים הם ורק הם האחראים לירי הקסאמים מעזה, כך טען בשארה בזמנו בנוגע לפורענות הציונית ולטבח בלבנון:

    ע.ב: יש עיוות והסתה נגד הח"כים הערבים בכנסת בתקופה האחרונה [אוגוסט 2006]. ח"כים חדשים, שאין לי מושג אפילו איך קוראים להם, משתתפים במסע בו הם מטיחים נגדנו ההאשמות כאילו אנחנו 'גיס חמישי'. זה מתחת לכבודי ואני לא אענה להם כדי שלא יזכו לסיקור תקשורתי".
    ק.נ: אבל שואל המגיב הציוני. אין לך מה לומר לו? נכון, ממילא לא יבין, אבל אולי בכל זאת?
    ע.ב: אין לי בעיה שידברו נגדי ואפילו שיסיתו נגדי, אבל שהדברים יהיו מבוססים על העובדות ולא על השקרים. יש כאלה שטוענים שאני מרגל לטובת חיזבאללה ואלו שקרים. הם טוענים זאת כי הם רגילים לערבי שמתחנף או שמקלל. אותם אנשים אפילו לא מסוגלים להבין את הספרים שאני כותב ואת הרעיונות שאני מעלה. לכן הם חייבים להקטין אותי ולהפוך אותי למרגל.
    ק.נ: חה"כ בשארה. די עם ההתנשאות הזו. מה יש לך לומר למגיב הציוני?
    ע.ב: הלחימה בלבנון אינה אלא מלחמה אמריקנית בכלים ישראלים. בלבנון החליטו שיהיה להם נשק הרתעה נגד ישראל, אבל מי הביא למצב שישתמשו בו?
    ק.נ: לא יודעת. קראתי את מאמרו של עידן לנדו – "מי מסלים, מי לא נרתע: לפצח את השיטה שמפצחת אותנו", הוא טוען שם ש…
    ע.ב: תשלחי לציוני את הקישור, שיקרא גם הוא. למה אני צריך להתעסק איתו אם לא לא קורא?
    ק.נ (שולחת): http://idanlandau.com/2011/03/27/escalation-deterrence-cycl/
    ע.ב: "במלחמה הזאת יש מפגש אינטרסים בין האג'נדה הביטחונית הישראלית לאג'נדה הפוליטית האמריקנית. אולמרט אפילו לא הסתיר זאת כשאמר שיש לו גיבוי אמריקני וערבי לפעול. וכך, הנהגה אזרחית חדשה יחד עם הצבא – יצאו למלחמה נגד ארגון שאין להם סיכוי לנצח בו. לכן, הם נאבקים בחברה הלבנונית ומנסים לגבות ממנה מחיר. מה זה 750 אלף פליטים? הם מפציצים חברה שלמה וחורשים את כפריה. אין לי ספק שהמלחמה לא פרצה בגלל חטיפת שני החיילים, אלא החזון האמריקני וחוסר הניסיון של עמיר פרץ, שמודה שאחרי המלחמה האזור יהיה יותר טוב. מה, כל זה נולד בלילה אחד?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3284858,00.html
    ק.נ: צר לי. זמננו תם. עזמי בשארה, מחכים לך בבית.