string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

מחר הם עוד יכריחו אותי לקנות ברוקולי

הדרמה שהתרחשה בשבוע האחרון בבית המשפט העליון האמריקאי הבהירה שהמשפטי הוא פוליטי, ושעל פי חלק מהשופטים אחת מהחירויות הבסיסות של האזרח האמריקאי היא לחיות ללא ביטוח רפואי
יוסי דהאן

השבוע התרחשה בארצות הברית במשך שלושה ימים דרמה משפטית, כאשר בית המשפט העליון דן בעתירה של 26 מדינות לפסול חלק מחוק הבריאות שיזם הנשיא אובמה. השאלה שעומדת בפני בית המשפט היא האם סעיפי החוק שחוקק הקונגרס הקובעים כי יש לקונגרס סמכות לכפות על האזרחים לרכוש ביטוח רפואי, מפרים את החוקה האמריקאית. הנשיא ומצדדי החוק טוענים שהחוק אינו מנוגד לחוקה, ולעומתם טוענים מתנגדי החוק, רפובליקנים בהנהגתם של אנשי תנועת מסיבת התה, שהחוק אינו חוקתי. פרשנים משפטיים כאן משווים את חשיבותו של הדיון בחוק הבריאות לפסיקת בית המשפט בעניין ביטול הסגרגציה בחינוך (Brown vs. Board of Education) וההחלטה בעניין חוקיותם של הפלות (Wade vs. Roe).

לטענת מצדדי החוק, סעיף בחוקה האמריקאית (Commerce Clause) מסמיך את הממשל הפדרלי לחוקק חוקים כאשר מדובר בפעילות שיש לה השפעה על המסחר בין המדינות השונות המרכיבות את ארצות הברית. על בסיס סעיף זה חוקקו כמה מהחוקים החשובים ביותר במאה העשרים, חוקים העוסקים בזכויות האזרח, חוקי עבודה, חוקי הגנת הסביבה וחוקים רבים חשובים אחרים.

בהתחשב בכך שהחוק עוסק בתחום הבריאות, תחום שלו השפעה דרמטית על כל המדינות בארצות הברית, סברו מצדדי החוק שלא סביר שבית המשפט העליון יפסול את החוק. אולם אם לשפוט על פי שאלות ותגובות ושופטי בית המשפט העליון, ייתכן שהם טעו: יש סיכוי לא קטן שבית המשפט יוריד ברוב של חמישה שופטים שמרנים (ארבעה שמרנים שאליהם יצטרף השופט קנדי) נגד ארבעה שופטים ליברליים את רפורמת הבריאות של אובמה לטימיון. מה שמדגיש את העובדה שפרשנות משפטית בעניינים חוקתיים היא עניין פוליטי.

אחד הטיעונים המרכזיים של מתנגדי החוק, שחלק גדול מהשופטים מגלים אהדה כלפיו, היא שבעוד שבמקרים האחרים, למשל במקרה של מעסיק המסרב להעסיק עובד אפריקני-אמריקאי בניגוד לחוק זכויות האזרח, המעסיק עושה מעשה שהוא עבירה על החוק, אדם שאינו רוכש ביטוח רפואי אינו עושה דבר ולכן חוק הכופה עלי רכישת ביטוח רפואי פוגע בחירותו. כלומר הטיעון המרכזי עומד על ההבחנה בין לעשות מעשה –  המעסיק המסרב להעסיק את העובד, לבין אי עשייה – האזרח המסרב לרכוש ביטוח רפואי.

לא ברור מדוע ההבדל הזה משמעותי ורלבנטי. אי רכישת ביטוח בריאות על ידי אזרח המסרב לעשות זאת, אינה עניין הנוגע לו אישית בלבד, כיוון שכאשר אזרחים חסרי ביטוח בריאות נפצעים בתאונות דרכים הם מגיעים לחדרי מיון ומצפים וזוכים לטיפול רפואי ששאר האזרחים נושאים בעלויותיו. כפי שכותב פרופסור ג'פרי סטון, פרופסור למשפטים בשיקגו, שהניתוח כאן מסתמך במידה רבה על דבריו, כאשר צעיר טקסני מסרב לקנות ביטוח בריאות הוא מעלה את מחיר ביטוח הבריאות עבור קשיש מארקנסו שביטח את עצמו. וכפי שכתב הכלכלן פול קרוגמן בסוף השבוע, מערכת בריאות ללא רגולציה לא יכולה לעבוד, ומערכת הבריאות האמריקאית שהיא בזבזנית ובלתי יעילה היא דוגמה טובה לכך.

אולם ההסבר ההגיוני והסביר הזה לא משכנע את השופטים השמרניים בבית המשפט העליון, שהשבוע נשמעו כמי שמקריאים מתוך הודעות לעיתונות של תנועת מסיבת התה. שופטים אלו חוששים ממה שמכונה טיעון המדרון החלקלק, אם יש לממשל הפדרלי סמכות לכפות על אזרחים לרכוש ביטוח רפואי מי מבטיח שמחר הם לא יכריחו, כדבריו של השופט אנתוני סקלייה, אזרחים לרכוש ברוקולי על מנת לסייע לתעשיית הברוקולי או מטעמי בריאות. אבל ביטוח בריאות אינו ברוקולי, שלא כמו אי רכישת ביטוח בריאות, עניין שיש לו השפעה משמעותית על אזרחים אחרים, לאי אכילת ברוקולי אין השפעה כזו. לכן התרחיש שלאחר חיוב האזרחים לרכוש ביטוח בריאות, המימשל יצמצם את חירויותיהם של אזרחים אמריקאים על ידי חיובים לקנות ברוקולי הוא מגוחך.

אחד המאפיינים של שמרנות משפטית הוא התנגדות לאקטיביזם משפטי, כלומר להתערבות בית המשפט במעשיהן של הרשויות האחרות, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, אידאולוגיה זו לא מפריעה לשופטים השמרנים האמריקאיים לאמץ עמדה אקטיביסטית משפטית המשרתת את מטרתתם המרכזית לנסות למנוע מן הממשל לחוקק חקיקה חברתית שתפגע בחירותם הבסיסית והחשובה של האזרחים לחיות ללא ביטוח בריאות.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. נתן.

    הם מבינים טוב מאוד שאין ארוחות חינם וכשהשלטון מתיימר לדאוג לאזרחים הוא בעצם דואג למשהו אחר ושכל חוק מהסוג של ביטוח רפואי חובה שמתחזה ל"סוציאלי" ו"חברתי" הוא למעשה כלי להעביר סכומי עתק מהאזרח לחברות הביטוח למינהם.

    הדגמה הקלסית היא "ביטוח חובה" בישראל. לכאורה חוק סוציאלי שבא להבטיח שכל אדם שנפגע בתאונת דרכים יוכל לקבל פיצוי בלי קשר למצבו הרפואי למעשה מדובר בכלי שמיועד לאפשר רוחים קלים לחברות הביטוח ולכסות הפסדים שנגרמים להם בהשקעות כושלות- כפי שהוכיחה העלייה השערוריתית במחירי הביטוח לאופנועים שבה פקידי שלטון עשו יד אחת עם חברות הביטוח.

    לכן יש הרבה חכחמה אצל אותם אמריקאים שאומרים למעשה :"אל תהייה גיסי ואל תשכב עם אחותי"

  2. diogenes

    To quote Allen Dershovich: "I will not hire any of the Justices to represent me in Court."

    This Supreme Court equated rich corporations to human individuals when it comes to the right of free speech.

    This Supreme Court equated MONEY to free speech. The more money, the more 'speech!'

    The Supreme Court, when attempting to limit (YES!) free speech rights, resorted to a highly intelligent example: "One can not stand up in the middle of a crouted theatre and shout FIRE!"

    In the same vein, the Supreme Court resorted to highly illustrative example of BROCCOLI to wrestle with abstract and unheard of values such as Health Care is a birthright of every human being.

  3. מאור

    א. נתן: ביטוח האופנוענים הוא דוגמא להשפעה של קבוצות לחץ פוליטיות (הרוכבים) ולא דווקא לקפיטליזם דורסני: http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.1671967

    ב. אזרח חסר ביטוח בריאות שמגיע למיון בארה"ב יטופל ברוב המקרים, להבנתי, דרך מדיקאייד/מדיקייר הקיימות, כלומר דרך המיסים ולא מכספי ביטוחי הבריאות הפרטיים. ביטוח ממלכתי מוזיל את השירותים שניתנים למבוטחים, לא רק מכסה מי שכיום לא-מבוטחים.

    ג. יש להזכיר שלארה"ב יש לברוקולי היסטוריה פוליטית מסוימת: בוש האב ציין בזמנו בנאום כמה שנא כשאימו הכריחה אותו לאכול ברוקולי בעודו ילד, והוסיף: and I'm President of the United States and I'm not going to eat any more broccoli.”

  4. אבי

    אני מחכה ליום שמישהו יאמר שאי אפשר לכפות עליו לבנות בית עם קורות תומכות.
    החוק הכופה זאת פוגע בחירותם של אנשים שרוצים לבנות בית איך שבא להם!

  5. אבי

    אובמה נבחר ע"י רוב האמריקנים, מתוך דרשיה לבריאות ציבורית. לשם כך בחרו בו. אם האמריקנים לא היו רוצים בריאות ציבורית, הם היו בוחרים במקיין. מה שבתי המשפט עושים חותר תחת עקרונות הדמוקרטיה.

  6. סמולן

    המאמר הזה לא פחות ממדהים. אחרי שנים על גבי שנים שבהן מוטף לדמוקרטיה עמוקה, מסתבר שזכויות אדם הם לא משהו שקשור לדמוקרטיה עמוקה, והעיקר הוא רצונו הסטיכי של העם, הריבון-הצודק-תמיד. כל עוד הוא מסכים עם פול קרוגמן.

    מכל מקום, הברוקולי הוא בוודאי נימוק נכון וסביר. מי שאוכל ברוקולי – או ירקות בחמישה צבעים – בריא יותר ממי שאוכל רק פיצה. לכן, על כולם לאכול ירקות בחמישה צבעים (וגם ברוקולי), כחובה חברתית שתצמצם את העלויות הלא-הכרחיות של מערכת הבריאות האמריקאית, ותאפשר תמיכה במוחלשים ראויים, במקום בזוללי פיצות קפיטליסטיים. מה, לא ככה?

  7. עמית הרפז

    נתחיל בביטוח חובה לאופנועים ורכב.
    ביטוח החובה בישראל איננו מהווה דוגמא לכלום משום שאין עוד מקרה כזה לא במדינות סוציאליסטיות ולא במדינות קפיטליסטיות ומה שבינהן. ביטוח החובה לכל רכב בישראל הוא הגבוה בעולם והוא צמח בממוצע פי 3 מאז הוחל ע"י מדינה חצי סוציאליסטית (המכה נחתה בשנת 1981-2).
    בנוגע להצעה של אובמה אם היא תביא את יעילות מערכת הבריאות האמריקאית לסטנדרט נורמלי בעולם המפותח תיקטן ההוצאה של הממשל האמריקאי ב- 900 דולר לאזרח לשנה בערך 3000000000 חיסכון תקציבי.

  8. נתן.

    הקטנוע שלי עולה 7000 ש"ח ביום טוב – הביטוח השנתי שלו עולה 3500 ש"ח.

    הדבר המרגיז ביותר הוא שבעצם משיקולים של דאגה לאזרח מחייבים אותי לעשות את הביטוח הזה ולא מאפשרים לי את החופש הבסיסי להחליט האם אני מוכן לקחת סיכון.

    למעשה המדינה מתיימרת להיות מעין "האח הגדול" שמחליט במקומי מה לעשות עם הכסף שלי והכל בשם כביכול מדיניות חברתית.

    הדבר המרגיז ביותר הוא שבסופו של דבר המרויחים הגדולים מהחוק החברתי הזה הן חברות הביטוח , ולכן אני טוען שוב, יש לא מעט צדק בגישה האמריקאית שחושדת באופן בריא בכל חוק "סוציאלי" שבא כביכול לדאוג לרווחת הכלל.

  9. מאור

    מה מיוחד בחוק הישראלי? ברוב מדינות ארה"ב (חוץ מוירג'יניה, מיסיסיפי וניו-המפשיר) יש ביטוח רכב חובה, עם כיסוי מזערי ששונה ממדינה למדינה.
    http://en.wikipedia.org/wiki/United_States_auto_insurance#The_compulsory_insurance_debate

    אם אתה מתייחס לכך שביטוח החובה כולל פיצוי גבוהה על נזקים-אני דווקא בעד. מפחיד אותי לחשוב שבמיקרה של תאונה, אצטרך להתחיל לתבוע את הנזקים מהנהג הפוגע.

  10. חושש

    המקרה של ביטוח חובה, אם של דו"ג ואם של רכבים בכלל, מדגים היטב את כוחו של ההון על האוחזים בהגה השלטון. ועדה מאוד רצינית ברשותו של היעומ"ש בן זאב (1973) המליצה לפצות את כל נפגעי תאונות הדרכים, ללא תלות באשמתם או חפותם, ולרבות כמובן הולכי רגל, ולקבוע אמות מידה אחידות לפיצויים עתיים ולהטיל את התפקיד על המוסד לביטוח לאומי שיפעל במתכונת של נפגעי תאונות עבודה (שגם הם זכאים לפיצוי גם על נזקי גוף שנגרמו בעבודה באשמתם). הוכנה הצעת חוק בהתאם והוגשה לכנסת ואז בוועדה הפעיל לובי חברות הביטוח והעו"דים את השפעתו הממונית על הח"כים ושינו את החוק באופן שישומו ייעשה באמצעות חברות הביטוח. כך הגענו לתעריפי ביטוח גבוהים מאוד, סכומי ביטוח נמוכים יחסית המשולמים בסכום אחד (לא חודשי) כאשר חברות הביטוח ועורכי הדין חותכים קופונים ניכרים (ומרבים לקטר). הוצאת ביטוח החובה מחברות הביטוח והעברתו למל"ל תעמיד במקומם את השמנים ותפעל לטובת כל הנפגעים. (היות ואני חי מזה, לא אוכל לציין את שמי)

  11. פריץ היקה הצפונבוני

    והא ראיה מאמינים לשטיפת המוח של הרפובליקאים שדואגים רק לעשירים. בארה"ב יש עשרות מליונים שאין להם ביטוח רפואי ושהיו שמחים שיהיה להם מה יתגשם אם אובמה יצליח להעביר את החוק.אותם כנראה מסיבת התה לא שאלה אם הם לא רוצים שיכריחו אותם לרכוש ביטוח רפואי שיהיה בהישג ידיהם. מיט רומני העביר חוק כזה במסצ'וסטס כשהיה מושל המדינה,מוזר שעכשיו הוא התכחש לזה.

  12. מאור

    אם התעריפים גבוהים ממה שנדרש וחברות הביטוח גורפות רווחי ענק, מה מונע מעוד 10 טייקונים להיכנס לשוק הביטוח, להציע תעריף נמוך במקצת ולהעביר אליהם את הלקוחות? מה בעצם מפריע לעמותת הרוכבים לפתוח בעצמה חברת ביטוח, שתבטח את הרוכבים בעלות ריאלית (שהיא כביכול נמוכה מאלפי השקלים שהם משלמים כיום)? אולי האמת הפשוטה היא שקטנוע שעולה אלפי ש"ח בודדים אכן יוצר סיכון של עשרות אלפי ש"ח (בעיקר למי שרוכב עליו)?

  13. מתנחבל

    מגוחך שהויכוח סביב רפורמת הבריאות הפך לויכוח על מוצר – האם לשלטון יש או אין זכות לדרוש מאדם לקנות מוצר. הרי בישראל אין ויכוח כזה: לכל האזרחים יש ביטוח בריאות, וכולם משלמים מס כדי לממן אותו. אובמה הכניס את עצמו לפינה מאוד לא נוחה: הרפורמה שהוא העביר דבקה בשוק כמנגנון לניהול מערכת הבריאות והתייחסה לביטוח הבריאות כאל מוצר. ככה נתקענו עם ההערות ההזויות של סמולן וסקאליה, שאשכרה לא מבינים מה ההבדל בין ביטוח בריאות לברוקולי.

  14. דומדום

    אולי האמת הפשוטה היא שהכלכלה לא בדיוק עובדת כמו במודלים של הכלכלנים. אחרת היו לנו כאן מאות ערוצי טלוויזיה, מאות מפעלי ים המלח ומאות חברות ביטוח – שלכולם אפס רווחים.

    כל ניתוח היסטורי של הקפיטליזם יראה לך שפרט למקרים יוצאי דופן, שווקים קפיטליסטים נוטים לריכוזיות הון, שמרכזת כוח בידיים של מעטים שיכול לקנות שחקנים קטנים יותר ולהכתיב ולתאם מחירים. חלאס עם התמימות.