חיפה 2020

הזמנה לסיור דמיוני-מציאותי בחיפה ירוקה ורב-תרבותית
גיא פדה

יו"ר הועד המנהל של המכללה החברתית כלכלית. מרצה באוניברסיטה הפתוחה. מרצה במרכז אדוה ובמכינה הקדם צבאית ע"ש יצחק רבין

חיפה בשנת 2020 היא עיר מוארת. עיר בה כל הרחובות מוארים בלילות, גם ובמיוחד רחובות העיר התחתית, הנמל, הדר, חליסה, שוק תלפיות. עיר בה כל המדרגות העולות ויורדות את ההר שופצו בידי העירייה, כך שכל אדם יוכל לצעוד בהן בנחת. כמובן שגם הן מוארות, בין אם בעמודי תאורה הנטענים סולארית במהלך היום, ובין אם בפסי תאורה המשתלבים בריצוף המדרגות ומאירים אותן מבלי להפריע בתאורת יתר לדיירי הבתים הסמוכים.

בשנת 2020 בחיפה, ועדי שכונות ובתים הנתמכים לוגיסטית וכלכלית על-ידי העירייה מובילים את העשייה הקהילתית בעיר. מטפחים את חזות הבתים והשכונות, יוזמים ומובילים פעילויות תרבות ופנאי, ומתווכים דו-כיוונית בין הציבור לעירייה ובין העירייה לציבור.

בשנת 2020, חיפה היא העיר עם האוויר הנקי ביותר בישראל, והיא השיגה זאת תוך חיזוק הבסיס התעשייתי שלה ולא תוך חיסולו. הכול התחיל בעקבות החרפת המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2012. בעת ההיא החליטו ממשלות רבות בעולם, בהן ממשלת ישראל, לחזור למודל הכלכלי הקינסיאני של "מדינה מפתחת" – שבו המדינה היא גורם מרכזי ביצירת והנעת פעילות כלכלית. בזכות החלטה היסטורית זו יזמה ממשלת ישראל שורה של פרויקטי תשתית גדולים, בהן פריסה מהירה של רשת מסילות רכבת מקרית שמונה ועד אילת. זה עלה עשרות-מיליארדי שקלים, אך בזכות ההתבססות על חברות ישראליות ועבודה ישראלית, האבטלה הצטמצמה לאחוזים בודדים, וגם אחרי סיום הפרויקט, העלייה בהשתתפות בכוח העבודה ביישובי הצפון והדרום הייתה כה משמעותית, עד כי העלייה בהכנסות המדינה ממיסים סייעה לכסות מוקדם מהמצופה את הגרעון שהוגדל לצורך הפרויקט.

במסגרת הפרויקט הגדול גם חודשו מסילות היסטוריות, בהן רכבת העמק מחיפה עד עמאן בירת ירדן; המסילה הדרומית מאשקלון, דרך עזה עד קהיר; ומסילה חדשה שיצאה מתחנת עפולה של רכבת העמק, דרומה במקביל לכביש 60, דרך הערים המרכזיות של הגדה המערבית עד באר שבע.

המהלך הושלם עם חתימת הסכמי השלום עם הרפובליקות הדמוקרטיות של לבנון ושל סוריה. כחלק מהסכמי השלום, ובתיווך ומימון של ארה"ב והאיחוד האירופי, המשיכו את קו הרכבת מחיפה לנהריה, עד ביירות, ומשם התחברה צפונה לקווי רכבת קיימים לתורכיה ולאירופה. כך הפכה חיפה לצומת החיבור היבשתי בין שלושת היבשות – אפריקה, אסיה ואירופה. תחנת המעבר בין רכבת ביירות-קהיר לרכבת לעמאן.

פנורמה של חיפה מאזור הרכבת. עיבוד: גיא פדה

בתבונה לא שגרתית הסכימו פרנסי העיר והממשלה לנצל את פרויקט חשמול הרכבת להעתקת מסילת הרכבת מקו החוף למנהרה היוצאת סמוך לתחנת הנמל הישנה. כך התאפשרה גם פתיחתה של העיר לים וגם הפיכתו של נמל חיפה לשער לאסיה. תוך חודשים מהנחת קו הרכבת לעמאן, כבר נספרו-עשרות אלפי תיירים המגיעים בספינות לנמל חיפה וממשיכים ממנה ברכבת מזרחה, וכנ"ל תיירים מאסיה המגיעים לחיפה ברכבת ויוצאים אותה בדרך הים.

מזל היה שהשכילו להניח מספר מסילות מקבילות. כך התאפשר גם שינוע של סחורות מנמל חיפה ברכבת לירדן ומשם לכל המזרח. וכמובן גם בכיוון ההפוך.

אך לא רק ברכבות עסקינן. אחד הפרויקטים הגדולים שיזמה וקידמה הממשלה לקראת 2020, תוך התבססות על מומחיות ועבודה מקומיים, היה גם הפרויקט הלאומי להפיכת מפרץ חיפה למרכז בינלאומי של תעשיות ירוקות. במסגרת ההחלטה הושקעו מיליארדי שקלים בהעברת כל המפעלים במפרץ לייצור דשנים ודלקים טבעיים, וניקוי המפרץ, הקישון ואדמות האזור מהכימיקלים והמתכות שהיו קבורים בהם. הפרויקט, שנתמך על-ידי האו"ם, הבנק העולמי ושורה של מכוני מחקר בינלאומיים, הביא להתעניינות תקשורתית וציבורית עולמית ומשך מומחים מכל העולם למפרץ. אלו הצטרפו למומחים מהטכניון וממכון ויצמן (שפתח שלוחה בקריות) שחיכו שנים רבות שמישהו ישאל אותם על הרעיונות שלהם לניקוי המפרץ וייצור של דלק וחומרים לחקלאות באמצעים טבעיים.

חלק מבעלי המפעלים במפרץ התנגדו תחילה לרעיון, אך בגילוי נדיר של אומץ ונחישות החליטה הממשלה להלאים אותם ובכך לאלץ אותם להשתתף בפרויקט. תוצר לוואי לא מתוכנן של ההלאמה, היה ביטול העבודה הקבלנית במפעלים והתאמת זכויותיהם של כל עובדי ועובדות המפעלים לאלו של עובדי מדינה. בתוך שנתיים מתחילת הפרויקט נהנו חקלאי הגליל מיבולי שיא ועלייה דרמטית בטעמם ואיכותם של הפירות והירקות, תודות לשילוב של הדשן המשובח שיוצר במפרץ, החומרים הטבעיים שהחליפו את הדשנים וחומרי ההדברה הכימיים, והירידה הדרסטית בזיהום של האוויר והמים בכל האזור. הודות לכך הפכה מדינת ישראל למעצמה עולמית בתחום החקלאות האורגנית והמותג Produced in the Galilee הפך מצרך מבוקש בשווקים ורשתות אורגניות בכל העולם.

תודות לרשת הרכבות החדשה שחיברה את חיפה עם כל הערים בצפון הארץ, והלאה משם לשכנותיה של ישראל מצפון, מזרח ודרום, ניתן היה גם לייצא את התוצרת החקלאית הישראלית באמצעות רכבות מהירות לאירופה, אסיה ואפריקה ובכך אף להוזיל את מחירה. רבים בירכו אז על החלטת הממשלה שלא להפריט את התחזוקה של הרכבת, מה ששמר על איכות התחזוקה הגבוהה של הקרונות הישראליים שנהיו מזוהים עם התוצרת האיכותית שהובילו.

להפתעת רבים, הפסקת זיהום האוויר והים מהמפעלים, הובילו כבר בראשית הפרויקט הגדול לירידה דרמטית בתחלואה בכל הצפון ואף דרומית לגוש דן. תפוצת הסרטן פחתה פלאים ועמה של עוד שורה של מחלות לב, ריאות, כלי דם וקיבה. הירידה בתחלואה צמצמה מאוד את העומס בבתי החולים וקופות החולים, וחסכה מיליארדי שקלים מתקציב הבריאות. דבר שסייע לכסות מוקדם מהמצופה את הוצאות פרויקט הניקוי של המפרץ.

פנורמה של חיפה מאזור הקישון. עיבוד: גיא פדה

הודות לעניין הבינלאומי בנעשה במפרץ, והיותה של חיפה שער יבשתי חדש למזרח, גילתה עיריית חיפה שמספר הכניסות של תיירים לנמל חיפה גדל פי כמה מונים. בתחילה עלו הצעות לבנות שורה של בתי מלון רבי-קמות על ציר מוריה, אך בעקבות סדרת הפגנות של תושבים מכל שכונות העיר, החליטה העירייה להזמין את התושבים להציע תכניות לפיתוח אלטרנטיבי של העיר. בדומה לחוקרים בטכניון שרק חיכו שיבקשו מהם להציע כיצד לשקם את המפרץ, התייצבו בעירייה מאות אומנים, פעילים חברתיים, פעילי שכונות, יזמים מקומיים ובעלי עסקים קטנים, עם הצעות לפיתוח של העיר התחתית בשיתוף התושבים ובהתבסס על האוכלוסייה המקומית. תוך זמן קצר הפכה העיר התחתית למרכז של אומנות מקומית מגוונת ושוקקת חיים, ויצירה רב-תרבותית בכל הלשונות המדוברים בישראל, שרבים מהם פעלו כקואופרטיבים קטנים של אנשים הגרים בעיר התחתית ויוצרים בה. עד מהרה הפכה חיפה לאטרקציה תיירותית בינלאומית, בזכות השילוב הייחודי של היצירה האקולוגית במפרץ והיצירה הרב-תרבותית בעיר.

כאשר עירייה חיפה החלה משקיעה תקציבים גדלים והולכים ביצירה מקומית מכל הסוגים והגוונים, החלה תיירות חדשה לעיר של שוחרי תרבות מהמזרח התיכון שגילו את היצירה הערבית המגוונת בחיפה. מידי ערב הגיעו לחיפה ברכבות ואוטובוסים אלפי צעירים ומבוגרים מכל המזרח התיכון, ליהנות ממגוון קונצרטים, הצגות, והופעות בערבית. בהמשך הפכה חיפה למוקד של הידברות ומפגש בין התרבות הערבית לעברית. רבים מהבאים לחיפה בשביל אושר היצירה בשפה הערבית נחשפו לראשונה ליצירה תרבותית בשפה העברית, כמו גם ברוסית, אמהרית ויידיש. עד מהרה הפכה תרבות חיפאית לאלטרנטיבה האוונגרדית לתרבות המסחרית מתל אביב. בעקבות זאת ובעקבות הביקוש הבינלאומי החלה הממשלה להפנות תקציבים מוגדלים לפיתוח הכלכלי, החברתי והתרבותי של חיפה.

עוד דברים רבים וטובים יכולים לקרות בחיפה. לא בכדי, גם אם לא בהכרח מהסיבות הנכונות, הגדיר אותה מגזין מונוקול כעיר בעלת הפוטנציאל העסקי הגדול בעולם כבר בשנת 2011. אך בחיפה 2012 במקום תעשיות ירוקות, מקדמים את הקמתו במפרץ חיפה של הפצחן המימני. במקום תרבות אוונגרד, מקומית העירייה משקיעה מיליוני שקלים בהבאת אומנים מהמרכז להופעות באירועי חוצות בחיפה. במקום לגלות את הפוטנציאל הטמון בתרבות ובמורשת הערבית של חיפה, צובעים את ערביותה של העיר בקיטש צבעוני לחגים. ובמקום לקיים דיאלוג קונסטרוקטיבי עם תושבי השכונות, מקדמים גורדי שחקים על קו הרקיע של הכרמל.

כך שהסיור שהצעתי הוא דמיוני בהחלט, אבל באיחוד כוחות, במאבק נחוש, ובאמונה שאפשר לשנות, הסיור הזה מציאותי לא פחות.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אוטופי

    אבל אז רואים שאתה גם מדבר על סוציאליזם, שזה נשמע קצת יותר טוב. בכל אופן, בינתיים אנחנו תקועים עם הוד פצחניותו המימנית, יונה יהב, שגם מעביר לנו ג'נטריפיקציה של העיר התחתית וקורא לה דיור זול לסטודנטים.

  2. דוד

    אוטופיה יפה. ההיח. כל האוטופיות יפות. אבל לא שכחת משהו? יש גם פלסטינים או יש רק תרבות ערבית? בידי מי יהיה השטח שבו תעבור הרכבת המקבילה לכביש 60 "דרך הערים הראשיות של הגדה המערבית?"

  3. אריה הרשקוביץ

    מי הם הרשעים או הטפשים שמונעים מאיתנו את כל הטוב הזה?

  4. פוניו דב

    כותב המאמר מגלה המון רצון טוב ודמיון יצירתי, אך(ברוח החזון הדמיוני) מתעלם מתרחישים שעלולים למנוע את יישום התכנית.
    העברת המפעלים הפטרו-כימיים ו/או הסבתם למקורות טבעיים עלולה להתקל בהתנגדות התאגידים שיחששו מפגיעה בשליטתם הבלעדית בשוק הדלקים.
    העדפה אמצעי הסעה ציבוריים תפגע ביבואני הרכב(הו מכבי חיפה). ביטול תכנית בנייה לגובה יקוממו יזמי נדל"ן שיעבירו רמזים סמויים למי שצריך על הסרת תמיכתם בבחירות העירוניות הקרבות.
    חתימת הסכימי שלום נמהרים
    בלי ספק תגרום נזק לתעשית הנשק העולמית בה כידוע למדינתנו הזעירה יש חלק נכבד.
    תודה לגיא על 5 דקות של נחת-אבל מאז ימי ההונגרי עם הזקן תמו ימי החזון.

  5. חושב בקטן

    למשל אפשר לנקות אחרי כלבים (רציתי לבכות כשהצעתי לביתי הבכורה לפני מספר שנים לצאת לגנ"ש והיא הגיבה במין: אי אפשר, הכל שם מלא קקי).
    אם נחשוב קצת פחות קטן, אולי אפשר לפתור בעיות תחבורה – קודם כל בהטלת מס גודש על כל רכב הנכנס לעיר. מציר הרכס ניתן להפקיע מסלול (שמאלי בכל כיוון) לטובת תח"צ חשמלית עם דלתות גדולות וללא כירטוס של הנהג. בצורה זו הדרך מהכרמל הצרפתי לאוניברסיטה תארך פחות מחצי שעה, לעומת שעה ברכב היום (ברוב שעות היום) או שעה וחצי מינימום בתח"צ.
    את הכרמלית קל מאוד להפוך לרלוונטית למשל אם לא נצטרך לשלם בנפרד ואם ההפעלה תהיה עד הלילה. כיום פרנסי העיר רואים אותה כאטרקציה תירותית ועסוקים כל הזמן בלספור כמה אנחנו 'מפסידים' מהפעלתה. באמת אם המטרה היא תירותית אז יש פה הפסד גדול (גם המחיר — פחות משבעה שקלים — הוא מאוד זול, למשל בהשוואה לרכבל התירותי). אבל אם המטרה היא הסעת המונים, אין פה הפסד אלא א"ב של איכות חיים.
    על מנת להבין את גודל האבסורד כדאי להסתכל מה קורה כל בוקר בציר העולה לאוניברסיטה. האוטובוסים עמוסי סטודנטים וסגל עולים צפופים עד כדי חוסר מקום בעמידה בדרך פנויה למדי. בדרך היורדת, לעומת זאת, יורדים אוטובוסים ריקים לגמרי, ועומדים בפקקים איומים של כניסה לעיר, ללא שום עדיפות.

  6. אבי ש.

    קראתי…קראתי…ושוב קראתי… ומרוב הנאה הפלגתי בדמיוני עוד הרבה מעבר לכתבה… עד שפתאום הרגשתי ושמעתי את אישתי… "מה קורה לך? אתה ישן תוך כדי עיון במחשב ???…ואז התעוררתי וכל החלום היפה שנגלה לי…התפוגג לו וחלף…וחזרתי למציאות המאכזבת והאמיתית.
    "פני הדור כפני הכלב"…