כיפת ברזל בצבעי הקשת

תיקון לחוק הפרשנות יעניק הגנה מפני הפליה כנגד נטייה מינית או זהות מגדרית בכל מקום בו מוענקת הגנה נגד הפליה. אם תאשר אותו הממשלה היום, יוכח חוסנן האמיתי של הרשויות בגן העדן הדמוקרטי במזה"ת
אלינור סידי

"בישראל," אמר השגריר מייקל אורן לפני שבועיים בפילדלפיה, "זכויות להט"ב אינן נושא שמפלג אותנו, אלא נושא שמאחד אותנו". בהצהרתו התגאה אורן בהישגי הקהילה הגאה בארץ וניכס אותן לזכות ממשלת ישראל ומאמציה: "הלחץ לבטל את מצעד הגאווה בירושלים היה אדיר אך הרשויות עמדו איתן", המשיך השגריר והפליג בדמיונו, "מוגן בידי המשטרה ומאבטחים, התקיים המצעד ונחל הצלחה עצומה". סיפור המעשייה ההירואי, על גן העדן הגאה היחיד במזרח התיכון, המדינה הליברלית המחבקת שאצה רצה לעטוף את הומואיה ולהגן עליהם מפני המבקשים ברעתם, נגע ללבי ואף ריגש אותי קמעה. כלומר, עד שנזכרתי במציאות המרה.

השגריר אורן ב"60 דקות". לא מתעייף מהסיפור ההירואי על גן העדן היחידי במזרח התיכון (צילום מסך)

איתנותן של הרשויות, כפי שנחוותה בירושלים הממשית, זו שמחוץ לסיפור המעשייה של אורן, התבטאה במאבק עיקש ואכזרי דווקא נגד הקהילה הגאה ולא בעדה. כך, לא נדיר היה לשמוע שרים וחברי כנסת שהתבטאו בהומופוביה מחרידה. לא רק חברי כנסת מש"ס נתנו את ההצהרות הקבועות על היות הומואים רעילים יותר משפעת העופות אלא גם פיגורות בקנה המידה של שמעון פרס שהציטוט שלו, "ההומואים הגזימו", עיטר את רחובות העיר בפשקווילי ענק שהסיתו נגד קהילת הלהט"ב. לאווירת הדה-לגיטימציה של מצעד הגאווה בירושלים תרמו ציטוטים של אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים דאז, בגנות המצעד, וגם הסתה פרועה בדמות פרס שהוצא על ראשם של פעילים ופעילות הומואים ולסביות בעיר.

רק נחישות חברי וחברות הקהילה הלהט"בית הירושלמית היא זו שעמדה להם מול סביבה עוינת. המאבטחים עליהם דיבר השגריר אורן לא סופקו בידי הרשויות הישראליות אלא נשכרו ומומנו באופן פרטי על ידי הבית הפתוח. השוטרים אשר הגנו על מצעד הגאווה לא עשו כן מרצונם אלא רק לאחר עתירות עקשניות חוזרות ונשנות שהגישה העמותה נגד המשטרה. לא פחות מעשר עתירות הוגשו במהלך העשור האחרון, בממוצע – עתירה אחת כל שנה. עתירות הוגשו לא רק נגד עיריית ירושלים הממאנת [עע"מ 4533/02, עת"מ 219/06, עע"מ 343/09], אלא גם נגד משטרת ישראל [עת"מ 526/05, עת"מ 7348/06], ואפילו נגד שר הפנים [עע"מ 10903/04]. לא ממשלת ישראל ולא הכנסת עמדו להגנת קהילת הלהט"ב הירושלמית אלא נחישותנו ועבודה מוצלחת בבית המשפט העליון. עד לעצם היום הזה ממש נדרשת העמותה לספק כמות סדרנים למצעד, וחברי הקהילה עצמם הם-הם אלו שנדרשים שוב ושוב, שנה אחר שנה, להתנדב לתפקידי סדרנות על מנת שהמצעד לא יבוטל.

מצעד הגאווה בירושלים, 2010. רק נחישות חברי וחברות הקהילה הלהט"בית הירושלמית היא זו שעמדה להם מול סביבה עויינת צילום: guy Yitzhaki, cc by-sa

היום (א') עלתה הצעת חוק לתיקון חוק הפרשנות על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה. במקום לתקן חוק אחר חוק, מציעה הצעת החוק הזו לעשות תיקון אחד ויחיד, בחוק הפרשנות, כך שבכל מקום שבו מעניק החוק הגנה מפני אפליה- ההגנה הזו תוחל גם במקרים של הפליה כנגד נטייה מינית או זהות מגדרית. במחי תיקון אחד ויחיד ניתן להחיל על קהילת הלהט"ב הגנה כנגד מגוון של פגיעות והיזקים, במסגרת מגוון של חוקים שונים. מין כיפת ברזל שכזו, אבל בצבעי הקשת ובספר החוקים של המדינה.

הצעת החוק הזו כבר הוגשה בעבר ונפלה, והיום הוגשה לממשלה על מנת שתחליט האם ברצונה לקדם אותה או לדון אותה להיות מוגשת בשנית כהצעת חוק פרטית. עכשיו תחל שעת המבחן הגדולה של "גן העדן היחיד במזרח התיכון להומוסקסואלים". איתנותן של הרשויות תתחיל להבחן, כמו שאומרים אצלנו במזרח התיכון, במעשים דוגרי ולא בברברת. יש משמעות נרחבת לכך שהצעת חוק מוגשת על ידי הממשלה, והקואליציה כולה מחויבת אליה, ולא כהצעת חוק פרטית של ח"כ מחוייב זה או אחר. מעבר לסיכויים הגדולים יותר לעבור, יש משמעות הצהרתית לכך שהממשלה עצמה מעוניינת לקדם את אותה אג'נדה.  כך שביום ראשון נראה כולנו האם הממשלה אכן רצינית לגבי אותו "נושא שמאחד את כולנו" או שמא היא רק משתמשת בו לצרכי תעמולה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. פריץ היקה הצפונבוני

    היינו תעמולה המנסה לתת תדמית של נאורות במקום שאיננהלא מספרים שהשב"כ סוחט פלסטינים לה"טבים באיומי פירסום שמותיהם בחברה השמרנית כדי שיהפכו למשתפי"ם. זאת בנוסף ליחס םשל פולטחקאים רבים בתוך ישראל עצמה כפי שהכותבת מזכירה.