string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

אי שוויון, אבל אקדמי בלבד

סיפור האוניברסיטה באריאל הפתיע בעיקר בשל עמדתה של המועצה להשכלה גבוהה, שבשום שלב לא הציגה את העמדה הראויה שהייתה צריכה להיות הבסיס להתנגדות ופינתה בשקט את הבמה לכבוד האחות החורגת מל"ג-יו"ש ומפקד פיקוד מרכז
חגי אלעד

מנכ״ל בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים

סער, שטייניץ, חברי המועצה האקדמית-הצבאית העליונה לשטחים הכבושים ושות' – כל אלו בסך הכל נהגו כצפוי. הם רצו אוניברסיטה באריאל כחלק מהנורמליזציה של הכיבוש, והם קיבלו את מה שהם רצו. אם ליהודים ולפלסטינים בשטחים כבר יש מערכות חוק נפרדות, תשתיות נפרדות וחיים מופרדים, אז למה שלא תהיה גם אוניברסיטה נפרדת? נכון שמבחינת הגיבוי, בעצימת עין או בריש גלי, שהמדינה נותנת למתנחלים, כחלק משיתוף הפעולה ארוך השנים שלה עם מפעל ההתנחלות, האזור מזכיר את המערב הפרוע. אבל מבחינת חוויית החיים למתנחלים במקומות רבים בשטחים, זהו המערב "הנאור": יש תיאטרון, עכשיו גם יש אוניברסיטה, ובעיקר – כמו בדו"ח של ועדת לוי – אין פלסטינים.

ובכל זאת, מזווית אחת ויחידה היה סיפור האוניברסיטה באריאל מפתיע משהו: עמדתה של המועצה להשכלה גבוהה. אין הכוונה לעצם התנגדותה של מל"ג, אלא לאופן בו היא נומקה. לשיא הגיעו הדברים לאחר שהאחות החורגת מל"ג-יו"ש הודיעה חגיגית על החלטתה להקים את האוני' הישראלית הראשונה בשטחי הכיבוש – החלטה אשר כדרכן של מועצות אקדמיות הכפופות למשטרים צבאיים, זקוקה לאישורו של הריבון, כלומר המפקד הצבאי מטעם הצבא הכובש, כלומר מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש.

כלומר: האלוף ניצן אלון, מפקד פיקוד מרכז, קצין בכיר בצבא, יחליט האם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון" הוא אוניברסיטה. אם לאלוף אלון יהיו לבטים אקדמיים, הוא תמיד יוכל להיוועץ בעמיתיו במטה הכללי, ראשי האגפים, מפקדי הזרועות והפיקודים.

אלא שמי שנהייתה שותפה לגרוטסקה הזו היא המועצה להשכלה גבוהה. לא האחות החורגת – המועצה המקורית, מל"ג בכבודה ובעצמה. הנה פרופ' מנואל טרכטנברג, לאחר המלצת מל"ג-יו"ש, בחלון הזמן של ההמתנה להחלטתו המכרעת של האלוף אלון: "אני משוכנע שלנגד עיני המפקד הצבאי תהיה החלטת הות"ת בבואו לקבל החלטה בעלת משמעויות רבות". כלומר, מה שפרופ' טרטנברג אומר בעצם הוא זה: יש מחלוקת בין המועצה להשכלה גבוהה של צד אחד של הקו הירוק לבין המועצה להשכלה גבוהה של צד אחר של הקו הירוק, והצבא יכריע במחלוקת, והוא מקווה שהצבא יקבל החלטה אקדמית טובה במחלוקת הזו.

לא זו אף זו: לא רק שטרכטנברג ועמו המועצה להשכלה גבוהה מכפיפים את עצמם להחלטת המפקד הצבאי, אלא שהם התעקשו לכל אורך הדרך להימנע מלנמק באופן אמיתי את עמדתם. אלף התפתלויות הוצעו, החל מהאשמות בניגוד עניינים וכלה בטענות פורמאליות על העדר שקיפות, אבל בשום שלב לא הוצגה העמדה הראויה שהייתה צריכה להיות הבסיס להתנגדות להקמת האוני' באריאל – שהיא תהיה עוד נדבך בנירמול של הכיבוש, תהיה עוד חלק במשטר המבקש לשרת את המתנחלים ולא לראות את הפלסטינים, עוד רכיב בסיפוח דה-פקטו אשר רומס זכויות אדם, משתמש בשטח לטובת אוכלוסיה אחת ומתעלם מהאחרת.

יש תיאטרון, עכשיו גם יש אוניברסיטה, ובעיקר – כמו בדו"ח של ועדת לוי – אין פלסטינים. צילום: אתר המרכז האוניברסיטאי אריאל

בניסיון להתנגד לאוני' באריאל הפרופסורים הנאורים וההגונים מהצד הנכון של הקו הירוק ניסו גם לדבר על "שוויון", כאשר למשל הבהירו, במסגרת ההתפתלויות, כי התנגדותם לאוני' הכיבוש מעוגנת בדרישה "לכבד את חוק המועצה להשכלה גבוהה שקובע כי יש לנהוג בשוויון". אבל לאיזה שוויון הם התכוונו – לשוויון בין בני אדם, בין ישראלים לפלסטינים? חלילה. זה פוליטי, ואילו לגביהם "לא מדובר בהתנגדות פוליטית". הם דיברו על שוויון בין מוסדות אקדמיים, בהתאם לחוק. לא פחות.

מי שמסוגל להזדעק על אי שוויון בין מוסדות אבל מקפיד לשתוק בנוגע לאי שוויון בין בני אדם; מי שמקבל את השיטה של אקדמיה הכפופה לגנרלים – ובכן, עמדות כאלו אינן חלק מהפיתרון, הן לב הבעיה.

הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. כפיר אזולאי

    שהרי הגילדה הליבראלית עלק מדירה את הרוסים, המזרחים, האתיופים והדתיים מהאקדמיה והנה הנה באוניברסיטת אריאל אחוז הסטודנטים יוצאי אתיוםיה גדול אבוסלוטית ובאחוזים יותר מזה שבבן גוריון, העברית ותל אביב גם יחד (!). אוי, הגילדה מתמוטטת ומי יושעינו? איך נוותר על הפריבילוגיות שלנו כשבט הלבן?

  2. דוד

    אריאל עמדה בכל הקריטריונים וועדה של ששה פרופסורים – חתן פרס נובל, שלושה חתני פרס ישראל, חתן פרס וולף וחתן פרס א.מ.ת קבעו פה אחד שאריאל ראויה להיות אוניברסיטה.
    ניתן לראות את הדו"ח המלא כאן:
    http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/_.pdf
    וגם אין טיעון תקציבי כי שר האוצר התחייב לתוספת תקציבית וכך אף אוניברסיטה לא תיפגע.
    וגם יש החלטת ממשלה מ2005 להקמת שני אוניברסיטאות נוספות בישראל(באריאל ובגליל).
    לכן, אין שום מניעה לתמוך בהפיכת אריאל לאוניברסיטה ויש לברך על כך שלישראל יש אוניברסיטת מחקר נוספת.
    מעבר לזה, מדובר מצויין וכולם יודעים את זה!! ראיה לכך ש13000 סטודנטים לומדים שם! ויש באריאל 280 מדענים מתוכם כ-75 פרופסורים. 28 מחלקות לימוד. אין שום מכללה שמתקרבת לנתונים האלה.

    חבל שאתה הופך את הסוגיה לפוליטית הרי באריאל לומדים כ-700 ערבים. וגם אל תשכח שרוב העם לאומי-ימני וכיום יש ממשלת ימין בשלטון שתומכת בהתיישבויות בשומרון ולכן עליך לדעת לקבל את הכרעת הרוב. גם בסוגיה זו.

  3. אבי

    אז אני לא רואה מה הבעיה באוניברסיטה לעם האדונים בהתנחלות אריאל. בסך הכול, טוב שמנצלים את הקרקעות ששדדו מהפלסטינים לצורך קידום הידע והמדע. כמו שכתב המגיב דוד, רוב הישראלים היהודים תומכים במשטר גזעני של אפרטהייד, ואפרטהייד זה לא רק כבישים נפרדים ומערכות חוק נפרדות, אלא גם אוניברסיטאות נפרדות. אז הכול בסדר.

  4. דןש

    גלוי נאות – אני מתנגד להמשך השליטה בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ובעד הקמתה של מדינה פלסטינאית לצידה של מדינת ישראל, כאשר הגבול בין שתי המדינות יקבע במהלך המו"מ המשותף.
    למרות זאת כל עוד מדינת ישראל אינה פועלת לצימצום ההתיישבות/ההתנחלות היהודית בשטחים אין להפלות את אזרחי מדינת ישראל החיים שם בהשוואה לאזרחי ישראל החיים בתוך תחומי המדינה. להגנה הם זקוקים, לתרבות הם זקוקים, להשכלה גבוהה הם זקוקים וכו' וכו' וכו'.
    השקול בדבר הקמת והכרת האוניברסיטה באריאל חייב היה להעשות מתוך שיקולים עיניניים ואקדמאים בלבד. העובדה שהשתרבבו בתוך ההחלטה ו/או נכון יותר הוו את בסיסה, השיקולים הפוליטיים, אומרת דרשני. הציבור אינו יודע האם האוניברסיטה כשירה מדעית או שלו. בכל מקרה ההחלטה היא החלטה, כמו כל ההחלטות המתקבלות בהקשר לשטחים ויש לכבדה. אם וכאשר יוחלט על גורלה של אריאל – זה יהיה גורלה של האוניברסיטה.
    רצוי וחשוב שהאוניברסיטה תהיה מקור הכרה והבנה בין הישראלים לפלסטינאים ויש לפתחה לסטודנטים משני העמים, אפילו מכל העמים. לא רק עבור פלסטינאים אזרחי מדינת ישראל אלא בפני כל הפלסטינאים המצויים תחת שלטונה של מדינת ישראל.

  5. אלון

    בהנתן מערכת הלחצים הפוליטית טרכטנברג עשה בדיוק מה שהיה צריך לעשות. הוא בחן וראה שההחלטה פשוט לא מקצועית וחובבנית. אם היה עושה אחרת הוא היה קובר לגמרי את ההשכלה הגבוהה בישראל. לפעמים לא מספיק להיות צודק. צריך להיות חכם.

  6. לדןש

    1. אם השיקול צריך להיות אקדמי, מה קשור הצורך של המתנחלים בהשכלה גבוהה? גם לתושבי אילת (46 אלף) יש צורך בהשכלה גבוהה הרבה יותר מאשר לקומץ מתנחלי אריאל (16 אלף איש), אז למה לא נכריז על איזה בית ספר תיכון באילת כעל אוניברסיטה?

    2. מה פירוש "אין להפלות את המתנחלים"? אין שום אפליה נגד מתנחלים באוניברסיטאות. כמו שתושב אילת או ראשון לציון או נתניה נוסע לאוניברסיטה מחוץ לעיר כדי ללמוד, כך גם תושב אריאל יכול. על איזה אפליה אתה מדבר? אולי התכוונת לאפליית הפלסטינים?

    3. מה פירוש "כמו כל החלטה שמתקבלת בקשר לשטחים, יש לכבדה"? גם את ההחלטה להרוס 8 כפרים כדי ליצור שטח אש לצבא אתה מכבד? גם את הטרנספר השקט אתה מכבד? גם אם יוקמו מחנות ריכוז – תכבד? אתה חייל של ממשלת הימין, רק ממלא פקודות? יש להתנגד להחלטה הפסולה הזאת בכל הכוח, כי היא מסכנת את עתידנו!

    4. והכי נורא: מה זה "יש לפתחה לבני שני העמים"? תגיד, אתה חי על הירח? אתה לא יודע שכל מטרת מפעל ההתנחלות היא לא לשלב ולהביא השכלה ועושר למקומיים אלא לנשל ולגרש אותם? אתה לא יודע שבמקרה הטוב ייתנו לפלסטינים לנקות את השירותים ב"אוניברסיטה" הזאת (וגם זה עם איזה טלאי צהוב על הבגד), ושבכל מקרה, שום סטודנט פלסטיני לא ידרוך בה? ההיתממות שלך עוברת כל גבול! אולי פשוט תודה שאתה תומך בכיבוש ובנישול? בשביל מה התחפושת הזאת של "אני מתנגד לכיבוש"? הרי אתה תומך בו בכל לבך! הרי ברור לך שככל שכל חיזוק של מפעל ההתנחלות מסכל את הסיכוי לפתרון של שתי מדינות. אם אתה תומך בפתרון הזה, איך זה שאתה תומך גם בסיכולו?

  7. דן

    כדי להחליט אם מוסד ראוי להיות אוניברסיטה צריך להחליט רק משיקולים אקדמיים שאריאל עמדה בהם!!
    בקשר לפאן הפוליטי באריאל לומדים כ-700 ערבים כשויי זכויות. נשיא המוסד של אריאל הצהיר שהוא מוכן לקבל פלסטינים תושבי שטחים באריאל(אך אי אפשר בגלל שאין להם אישורי כניסה לאריאל).
    אריאל קימה כנס מיוחד בשיתוף יהודים, ערבים ישראלים ופלסטינים כדי לעלות פתרונות לסיום הסכסוך(אפילו הגיעה נשיא הקואליצייה המוסלמית החופשית.).
    ולצעוק כיבוש אפשר עד מחר רוב העם המוחלט בעד אריאל וברור שהיא תישאר לעד בשליטה ישראלית בכל הסדר עתידי(גם הפלסטינים מודים בכך). לא לשכוח שהאוניברסיטה העברית נמצאת כיום על "שטחים כבושים" שמאחורי הקו הירוק. ואניברסיטת תל אביב הוקמה על חורבות שייח מוניס אז דיי עם צביעות!!

  8. פ ריץ היקה הצפונבוני

    בהיות אריאל התנחלות בלתי חוקית לפי החוק הבינלאומי גם כל המוסדות שם כך וכל הויכוח סביב כשירות אקדמית אוזכותם של המתנחלים הלא חוקיים להשכלה הוא בבל"ת אני מקוה שהקהילה האקדמית הבינלאומית תצטרף לתנועת החרם .זה מה שמגיע למדינה תוקפניתדכאנית וברבנית שלום.

  9. דןש

    1.אכן השיקול הבלעדי להקמת אוניברסיטה חייב להיות אקדמאי בלבד.
    2. אכן לדעתי כל אוניברסיטה, כתנאי יסוד, חייבת להיות פתוחה לכל על פי קריטריונים זהים ובלתי מפלים.
    3. במדינה דמוקרטית יש לקבל החלטות של ממשלה נבחרת גם אם היא מנוגדת להשקפת העולם שלי/שלך. ממשלה מחליפים אך ורק בבחירות.
    כנגד החלטות בלתי חוקיות קיים הבג"צ.
    4. אני מסכים שקיימות כוונות זדון של מפעל ההתנחלויות ואני מקווה שאזרחי מדינת ישראל לא יאפשרו לכוונותיהם להתרחש. אבל תמיד חייבים לזכור שקים צד שני למשואה המסובכת, שאינו מקל על מציאת פתרון, בלשון המעטה.