string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

חזקים על לוד

הפרויקטים עתירי התקציב "כפר איילים" ו"עושים שכונה", המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה. רותי לביא על מה שנקרא "תרומה לקהילה"
רותי לביא

לפני כשבועיים התקיים באוניברסיטת תל אביב מפגש סטודנטים/ות, אחרון בסדרת מפגשים לשיווק שתי תוכניות הדגל המפוארות להצלת הסטודנטים והחברה הישראלית: "כפר הסטודנטים" של תוכנית איילים ו"עושים שכונה" של התאחדות הסטודנטים – שהוצגו יחד תחת שם המותג Relod. שתי תוכניות שאימצו להן בקלילות את הסלוגן "צדק חברתי", תוך שהן מרשות לעצמן להתעלל בו ברוב יצירתיות בחסות שניים ממייצגי הכוח והעושק המנהלים את חיינו: ממשלת ישראל, המיוצגת על ידי שר האוצר, והחברות הגדולות, המיוצגות על ידי נוחי דנקנר.

לכאורה, התגייסו נושאי הדגל החברתי להציל את העיר לוד. להציל אותה כנראה מעצמה ומתושביה, שאינם ראויים ומתאימים לעזור לעצמם. תושבות/ים חלשות ועלובות עד כדי כך, שיש להביא "אוכלוסייה חזקה" לתוכם. החזקים, הם אינם באים סתם ככה. צריך להתחנף אליהם, צריך לתקצב אותם. ברור להם, לאוצר ולדנקנר, כי התושבים החלשים, מי שהם עצמם החלישו לאורך שנים, אינם יכולים להתמקח. הם ייקחו כל פירור ויגידו תודה. יש להם ברירה?

עמותת איילים מציעה לסטודנטים דיור ב-500 שקל לחודש בכפר סטודנטים שנבנה בכספי האוצר ומלגה של 10,000 שקל בשנה. בפרויקט "עושים שכונה" מציעה התאחדות הסטודנטים של איציק שמולי מלגה דומה ומממנת שכירות של דירות בעיר לוד. התקציב הכולל, כ-800 אלף שקל, נתרם על ידי דנקנר.

ראו זה פלא – שר האוצר גילה פתאום שהוא יכול להקציב שישה מיליון שקל להרחבת כפר איילים בלוד, שלא לדבר על תקצוב פרויקט דומה בדימונה ופרויקט נוסף המתוכנן בערד. כפי שאמרו הפעילים שהציגו את הפרויקטים, האוצר גם מבטיח עוד 12 מיליון ב-2013. מדובר באותו שר הנלחם כאריה על שמירת מסגרת התקציב. זה שתמיד אין לו כשמדובר ברכישת דירות לדיור הציבורי והרחבת הקריטריונים לזכאות. זה שברור לו שא-נשים יכולים לחיות מקצבה של כ-2,000 שקל לחודש. זה ששנתו אינה מופרעת מן הידיעה על אלפי המשפחות והנשים החד-הוריות שאין להן אפילו קורת גג ואינן מצליחות להאכיל את ילדיהן. להאכיל, שלא לדבר על בריאותם וחינוכם. אבל 12 מיליון שקל להרחבת כפר איילים בלוד ולפרויקטים הנוספים בדימונה ובערד, יש לו משום מה.

נגיד שמדובר ב-20 מיליון שקל בערך. בואו נחשב כמה חיים אפשר להציל עם סכומים כאלה, סכומים קטנים מנקודת הראות של האוצר. בואו נחשב, לכמה ילדים יכול להיות עתיד עם סכומים כאלה. בואו נחשב, כמה קשישים יכולים היו לקנות תרופות בסכומים כאלה. כמה דירות אפשר היה לשכור עבור זכאי הדיור הציבורי, הממתינים שנים על שנים. אבל מה, המוחלשים אינם מעניינים את שר האוצר, שהרי החלשתם היא חלק מכוחו של אותו גוף המכונה ממשלת ישראל. סטודנטים – זה כבר משהו אחר. אוכלוסיות חזקות – זה כבר משהו אחר. זהו בעצם הבסיס למדיניות החברתית והכלכלית במדינה הזו: לחזקים צריך להתחנף, את החברות הגדולות צריך לצ'פר, ולמוחלשות/ים צריך להבהיר – אם יהיו החזקים בסביבתכם, יש לכן לפחות סיכוי לקבל קצת מהפירורים הנושרים משולחנם. פירורים העוזרים לכן לפחות לשרוד, ותגידו תודה כי אחרת גם זה לא יהיה.

כמובן, אם מדובר באוכלוסייה חזקה, צריך לוודא שהיא כזו – ולשם כך נועדו מיונים. או במלים אחרות: ועדות קבלה. מוכר לכם? נכון, דואגים שיהיה תמהיל: קורט מזרחי, קורט אתיופי, קורט רוסי, קורט ערבי והמון המון אשכנזי מבוסס – שיהיה חוזק, כמו שאמרנו. ואיך מוכרים את התוכנית לסטודנטים? שוב תמהיל. מצד אחד, תרומה לקהילה. מצד שני, תמריצים מכובדים של שכר דירה, מלגה, הבטחות ליזמות. אפילו הבטיחו להם, לסטודנטים, שתהיה להם שם עבודה. נו, כל מעסיק יבחר לקחת סטודנט צעיר ומבטיח ולא איזה תושב העיר העלובה הזאת, הזקוקה כל כך לתרומות. ואף אחד לא שואל, מה קורה לתושבים שאותם סטודנטים לוקחים את מקומות העבודה הכל כך נדירים היום בעיר? אף אחד גם לא שואל, מה יקרה למחירי השכירות בעיר כשמאתיים סטודנטים יתנחלו בה פתאום ויתחילו לשכור.

קוראים לזה תרומה לקהילה. אז בואו נבין, תרומה נותנים לאיל"ן, לעיוורים, לחירשים, פעם בשנה איזה 10 שקלים. תרומה ניתנת לאותו מסכן המקבץ נדבות כי לא מגיע לו כלום בעצם. נדבה, המשאירה לחזק את כל הונו, כוחו וזכויות היתר שלו אך מאפשרת לו להרגיש טוב, להצליח לא לראות את העושק ממנו הוא מתקיים. אותם 800 אלף שקל שמציע דנקנר הם בשבילנו המון המון כסף. מי שטורחות ומגרדות כל חודש מאה ועוד מאה כדי לשרוד יכולות רק להשקיף על אותם סכומים ולבכות. בשביל דנקנר, זה דומה לאותה תרומה של 10 שקלים, ועוד צריך להתחנף ולשלם לו על זה במטבעות שונים, שגם אותם אנו מכירים.

צריך לזכור כי מדובר בעיר שרבים מתושביה מתקשים להתקיים. עיר מעורבת שעירייתה נלחמת בתושביה הערבים, מוציאה מאות צווי הריסה לבתיהם ומנסה להופכם לבלתי לגיטימיים. זה מובן. כשיש ערבים, כשיש קבוצות מוחלשות יהודיות, ערך הנכס יורד. פתרון הפלא הוא אותה אוכלוסייה חזקה, שאם ירצה השם תדחק את זו החלשה למקומות אחרים ולערים אחרות, שגם אותן יהיה צורך בהמשך להציל.

הם יכולים להגיד כי עניינן של תוכניות אלה בקידום סטודנטים, וצרכי העיר לוד וערים אחרות הם רק תוספת משנית. הנגישות להשכלה הגבוהה היא אכן חלק מהמאבק לצדק חברתי, אבל נגישות אינה עזרה למי שכבר הצליח להגיע לאוניברסיטה ועבר כמובן את המיונים המתאימים. נגישות, משמעה נתינת אפשרות למי שבקריטריונים שלהם אינה "מתאימה". נגישות, משמעה קודם כל הורדת שכר הלימוד, חיזוק המכינות שיובשו ללא הכר בשנים האחרונות והורדת התלות במכינות היקרות לפסיכומטרי, שבלעדיו אין קבלה לאוניברסיטה. נגישות היא גם מערכת חינוך ראויה בערים המוחלשות, שאינה תלויה בסטודנטים התורמים מעט מזמנם אלא בא-נשי מקצוע, המקבלות/ים שכר ראוי.

הייתי במפגש. ניסיתי להסביר לסטודנטים שהממתק הזה המוצע להם נוצר על חשבון חיי אחרים, כי הוא מורעל ומרעיל (לא במילים אלה, כמובן, כאן אני פשוט משתפת בכאבי ובתסכולי). חלקן כעסו, ואפשר להבין אותן/ם. אפשר גם להבין כי במדינה שלנו, מי שכבר הצליח להגיע ולהיות סטודנט הוא פעמים רבות מאותה אוכלוסייה חזקה המורגלת בנתינת נדבות, בצדקה במקום בצדק. אך אני מאמינה שהם באמת ובתמים חיפשו דרך לתרום, דרך לתת, וקשה היה להם להפנים עד כמה מתועבת הדרך הזאת שמציעים להם. דרך שיופתה בהבטחות לחיי קהילה עשירים – שהרי אפילו פאב נפתח שם עבורם. דרך המציעה פתרון כלכלי, שלחלק מהם הוא חיוני כדי לפלס דרכם לעבר השייכות הנכספת לאוכלוסייה החזקה. ברור גם, שהשהות בעיר לוד ובערים דומות תחזק אצלם/ן את אותו צורך אקוטי להיות בין החזקים וחס וחלילה לא להגיע למקומם של החלשים, הנזקקים לנדבות אלה.

יצאתי משם עצובה וכועסת. עצובה על אותם סטודנטים שתמונת העולם שלהן מעוצבת כך, עצובה על אותם תושבים/ות שנדונו לקוות ולהילחם על נדבות וזועמת על אותו ניצול ונישול מתועב וצדקני. ניצול של א/נשים אך גם ניצול של כל מה שירקנו עליו דם בשנה האחרונה. ניצול של הקריאה הכל-כך נכונה לצדק חברתי ואימוץ קריאה זו לשירותם של בעלי הכוח. זעם על אותה הגמוניה המנסה לסרס אותנו וליצור תוכניות, המצליחות להרוג בעת ובעונה אחת גם את האוכלוסיות המוחלשות, גם את הסטודנטים וגם את המאבק עצמו, וזעם גדול על מי שהפכו לסוכני המכירות של אותן תוכניות של ההגמוניה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אלה

    יש לא מעט אנשים בארץ שגודלו להאמין שעצם הקיום שלהם מהווה "תרומה לקהילה". האינדוקטרינציה שחלק מהצעירים עוברים, לפיה הם "אוכלוסיה איכותית" ולכן לא רק שמגיע להם תמיד, אלא שנוכחותם ופועלם היא בהכרח מיטיבה ותורמת, היא מאוד מושרשת. וזו אחת המחלות הקשות שצריך להתגבר אליהם בדרך לצדק חברתי.

  2. דפנה

    לא הצלת לוד. בעיקר השתלטות על רזרבות הקרקע האחרונות של גוש דן ודחיקת רגלי האוכלוסיה הותיקה והחלשה של לוד.לאחר שלא יהיו בלוד ערבים ואוכלוסיות חלשות אפשר יהיה לבנות מגורי יוקרה ל"אוכלוסיה החלשה", במרחק יריקה מת"א.

  3. תם

    אני משוכנע שגם הכותבת מבינה שיש משהו חיובי בלהביא אנשים מבחוץ, יהיו אלו גם סטודנטים אשכנזים, אולי אפילו מבוססים, לגור בלוד.

    בנוסף, כתבת "בואו נחשב", ולא עשית עם זה כלום. ולא סתם. לא חישבת כמה אפשר לעשות עם 12-20 מיליון שקל לטובת המטרות שהצגת.

    כמו כן, לא הבאת את הצד השלילי שבתמיכה באוכלוסיה חלשה (מוחלשת). דהיינו – ההישענות שלהם על המדינה וחוסר המוטיבציה שלהם להתקדם לאנשהו. וכן , אני יודע שחלק מהם לא יכולים.

    אני מאד מסכים שיש לדבר ולדון על סדרי העדיפויות, אבל אם רוצים לנהל שיחה מסוג חדש, יש לקחת את המורכבות של הדברים, לא להראות אותם בצבעים המונוכרומטיים שהצגת אותם

  4. אלי א.

    וכל הכבוד לך שגם הלכת לשם להגיד את דברך. זה בדיוק מה שעושות רוח חדשה ודומיה בירושלים, זו פעילות מאוד חמקמקה מבחינה פוליטית וחשוב מאוד להצביע על העיוות העמוק שבה.

  5. יובל

    הבאת אוכלוסייה חזקה לאזורים נכשלים היא אחת הדרכים היעילות ליצור שינוי אמיתי, כאשר הדבר נעשה בצורה נכונה. לא ביבי ולא שטייניץ המציאו את הפטנט הזה. הכותבת, למרבה הצער, לא מסוגלת לזהות מהלכים שלא מתבצעים בצורה ישירה על האוכלוסיות "המוחלשות" (ביטוי שאני מסתייג ממנו מאוד, אבל לא ניכנס לזה). הבאת אוכלסיה חזקה לא באה "על חשבון החלשים", אלא מהווה עוד כלי לסיוע.

  6. נדב

    אני מבין את הביקורת על עמותת איילים והנושא של העלאת מחיר הדיור באזור, אכן בעייתי. אבל חשוב לדייק בפרטים.
    ראשית כל, מתוך המלגה המדוברת 9000 ש"ח מגיעים ממלגות פר"ח (פרוייקט חונכות ממשלתי) כפולות. אלו מלגות שכל אחד יכול לבחור לעשות ולגור במקביל היכן שיחפוץ, כך שהכסף לא מגיע מעמותה איילים.ההשלמה ל-10000 היא בתמורה ל 50 שעות פעילות פנים שכונתיות אשר אינן מוכרות על ידי פר"ח. חישוב פשוט יראה כי 50 שעות אלו מתבססות על שכר של 20 ש"ח לשעה שהוא נמוך משכר המינימום. בנוסף הסטודנטים בעמותה מחוייבים להשתתף בשבוע וחצי של עבודה והקיץ רוב המאמץ יופנה לשיפוץ דירות של נזקקים בדימונה. מתוך היכרות שלי עם העמותה הכסף שמוכנס המפאב המדובר יוצא מייד לתפעול השותף של מוקדי הפעילות. כך שניתן לעשות את האנלוגיה כי הסטודנטים "תורמים את העשרה שקלים שלהם", בכל פעם שהם בוחרים לצאת לפאבים הכפריים. זה כסף שאינו הולך לאף משכורת אלה ישירות לילדים איתם העמותה עובדת. אז את מסכימה לי מור שאני תורם לקהילה?
    *מעת סרקזם כי אי אפשר בלי
    נדב-סטודנט לתואר ראשון שגר בכפר של איילים בשכונה ד' בבאר שבע

  7. גבריאלה

    גם בשכונת הדר בחיפה מתקיים מזה מספר שנים "כפר סטודנטים" שהחברים בו מקבלים מלגה לא קטנה בעבור "פעילות חברתית" של מספר שעות בשבוע. מלבד הבעיתיות של הטרמינולוגיה של "אוכלוסיה חזקה", הפעילות החברתית כוללת(בין השאר) עבודה עם אוכלוסיות מוחלשות אשר זקוקות לתמיכה וסיוע מקצועי ולא של סטודנט שנה א' בתואר ראשון בפסיכולוגיה….. בחודשים האחרונים עיריית חיפה גם הנהיגה תוכנית חדשה שמועדדת אקדמאים עד גיל 30 (!!!!) לעבור לשכונה ולקבל מענק של 1500 ש"ח בחודש! כמובן שהקריטריונים עמומים ולא מפורסמים בשום מקום, כולל הרכב "הוועדה הקובעת"…..

  8. אלעד

    איזה מסר עקום יש בכותרת הזו, המזמנה אוכלוסיות חזקות להתיישב בלוד. במקום להדגיש את הייבוש התקציבי, את ההזנחה הממשלתית, את השחיתות ואת הגזענות הממוסדת שפגעו שוב ושוב בתושבי ובתושבות לוד בעשורים האחרונים, מארגני הפרוייקט מאשימים את האוכלסייה המקומית בכך שהיא לא "איכותית" דיה. יש הרבה Re שהיה אפשר לעשות בעיר לוד- אכלוס מחדש והדרת המקומיים מדיור ומתעסוקה תוך האשמתם במצב עירם היא בוודאי לא הדרך.

  9. מאיר

    א. דומני שהביקורת של הכותבת אידיאולוגית במהותה- נראה שכל פעולה של נתניהו, שטייניץ ודנקנר פסולה בעיניה מראש, כי היא במסגרת שיטת הקפיטליזם-של-מקורבים.
    אם זה המצב- הרי שההגינות מחייבת לבדוק מהי עמדת תושבי לוד. אני לא אתפלא אם גם הם רוצים, בסופו של דבר, להישאר במסגרת השיטה- ויעדיפו את הסיכוי הקטן שבניהם ייקבלו השראה מסטודנט מתנדב ויעלה את שכרו באלפי שקלים בעתיד, על פני תוספת אנשי מקצוע באותה עלות שתביא למספר רב יותר של בני לוד ששכרם יעלה במאות ש"ח (נניח).

    ב. אם רוצים ביקורת מקצועית, צריך להתבסס על נתונים שמראים כמה שיטת כפרי הסטודנטים לא יעילה (ובטוחני שיש כאלו- ב"ש היא עיר אוניברסיטאית כבר עשרות שנים, ותושבי העיר יעידו שהסטודנטים "מחזקים את העיר" בעיקר ע"י העלאת מחירי הדירות).

    ג. להגנת הכותבת אפשר לציין שאני בטוח שגם האוצר לא נסמך על מחקרים כשהתחיל לתמוך בפרויקט, אלא הסתמך על האינטואיציה הקפיטליסטית לפיה כל מתיישב "חזק" תורם לסביבתו "החלשה", גם אם הוא סטודנט שנה ב' שיושב וחורש כל היום.

    ד. האוצר רוצה לחזק את לוד? אולי יתחיל בסיפוח ניר צבי ואזורי תעשיה בקרבתה אליה? מיליוני ש"ח בארנונה למגורים/תעשיה יעזרו ללוד יותר מ-5 כפרי סטודנטים.

  10. ירושלמית

    עצוב מאוד שכל מה שיש לרותי לומר על הרצון של סטודנטים לקחת אחריות על החברה הישראלית הוא שהם שואבים את התקציבים מהאוכלוסייה החלשה. למעשה, ביבי מאוד ושטייניץ מאוד ייהנו מהכתבה הזו! שוב פעם האשמה מוטלת על אחרים והוא יכול להסיר מעצמו אחריות. הסטודנטים רודפי הבצע רוצים לעשות עשייה חברתית בשכונות, אבוי. פרויקטים מדהימים כמו קידום תכניות פינוי בינוי ותמ"א שנעשות היום על ידי סטודנטים על מנת לשפר איכות חייהם של התושבים, הן הצעירים והן הוותיקים, הפעלת קואפרטיבי מזון, הקמת וועדי בתים בבנייים, הפעלת מועדוני ומרכזי למידה. רותי…חבל מאוד שאת מוציאה את הרוח מהמפרשים על כל העבודה הקשה. האמיני לי שכל סטודנט יכל לעבוד במלצרות ולהרוויח פי 5 מסכום המלגה המושקע על מנת להיות מעורבים בחברה הישראלית. בקיצור..יש שעושים ויש שמדברים. האחריות לפערים הכלכליים היא של ממשלת ישראל הלוקה בלבד. ווודאי שלא באחריות רוח חדשה או התאחדות הסטודנטים. ישר כוח לכל העוסקים במלאכה.

  11. אשליה

    מה שלי הכי מפריע זו העבודה הקהילתית. הסטודנטים מקבלים כסף ותמורת זה צריכים לתת שעות "התנדבות" עם הקהילה. זה עבודה לכל דבר. למה אני צריכה לעבוד עם תושבי השכונה? אני לא עובדת סוציאלית ולא רוצה להיות. זה שאני סטודנטית לא אומר שאני פלסטר שאפשר לחבוש איתו פצעי תשתיות והזנחה

  12. ירושלמית

    עצוב מאוד שכל מה שנאמר פה על הרצון של סטודנטים לקחת אחריות על החברה הישראלית הוא שהם שואבים את תקציבים מהאוכלוסייה החלשה. למעשה, ביבי ושטייניץ מאוד ייהנו מהכתבה הזו! שוב פעם האשמה מוטלת על אחרים והוא יכול להסיר מעצמו אחריות. הסטודנטים רודפי הבצע רוצים לעשות עשייה חברתית בשכונות, אבוי. פרויקטים מדהימים כמו קידום תכניות פינוי בינוי ותמ"א שנעשות היום על ידי סטודנטים על מנת לשפר איכות חייהם של התושבים, הן הצעירים והן הוותיקים, הפעלת קואפרטיבי מזון, הקמת וועדי בתים בבנייים, הפעלת מועדוני ומרכזי למידה. ארגוני החברה האזרחית לוקחים אחריות איפה שממשלת ישראל נטשה. רותי…חבל מאוד שאת מוציאה את הרוח מהמפרשים על כל העבודה הקשה. האמיני לי שכל סטודנט יכל לעבוד במלצרות ולהרוויח פי 5 מסכום המלגה המושקע על מנת להיות מעורבים בחברה הישראלית. בקיצור..יש שעושים ויש שמדברים. האחריות לפערים הכלכליים היא של ממשלת ישראל הלוקה בלבד. ווודאי שלא באחריות רוח חדשה או התאחדות הסטודנטים. ישר כוח לכל העוסקים במלאכה.

  13. יובל

    אני לא כל כך מצליח להבין איך אפשר לצייר פרויקט כזה של סטודנטים שבאים לעיר כמהלך לא טוב… לי זה מרגיש מאוד חד צדדי כל המאמר הזה וקצת מריח כמו משהו אישי נגד הסטודנטים
    כל הכתבה חיפשתי פיסקא חיובית אחת על המהלך הזה ולא ממש מצאתי

  14. נתן

    בחלק אחד כתבת "עמותת איילים מציעה לסטודנטים דיור ב-500 שקל לחודש בכפר סטודנטים"

    לאחר מכן את כותבת :"אף אחד גם לא שואל, מה יקרה למחירי השכירות בעיר כשמאתיים סטודנטים יתנחלו בה פתאום ויתחילו לשכור".

    למה שהם ישכרו דירות בעיר אם הם מקבלים דיור בכפר הסטודנטים ב500 ש"ח?

    הרושם הוא שקודם החלטת שאת נגד ואז ניסית לכופף את המציאות.

  15. יוני

    אני רוצה לענות לך על פסקה פסקה ממה שכתבת.

    את מביעה כעס על כך שהפרוייקט מקבל כסף מהמדינה, ומהמגזר העיסקי. מהמגזר העיסקי, אני יכול להבין מאיין ההתנגדות, אבל אם המדינה נותנת את התמיכה, אני שמח על כך ולא מבין על מה ההתנגדות.

    בנוגע לאוכלוסייה חזקה התורמת לאוכלוסייה חלשה. תראי, אני מסכים איתך שאסור להגיע אם גישה כזו לעיר. זה לא נכון, ולא תורם. אני לא מרגיש שאני הולך להציל את לוד, אני לא הולך לעשות לה relode… אני יוני, מחירי הדירות בתל אביב גבוהים עליי, מציעים לי לתרום ולחיות בקהילה בלוד תמורת מלגה ומגורים זולים. תדעי, מחירי הדירות בעיר זולים, עם ובלי, המלגה. נותנים לי פה הזדמנות לחיות בקהילה שרוצה לתרום לחברה ולא רק לשבת בפאב כל יום אחרי הלימודים. אנשים מגוונים, הלומדים דברים שונים, להיפגש איתם, להחליף רעיונות לבנות פרוייקטים למען הקהילה ולהנות. למרות שאולי בשבילך זה פטרוני לבנות פרוייקט למען הקהילה, אז תדעי שאני בניתי פרוייקטים גם בטבעון ("לא צריך להציל אותם…").

    לגבי החלטת האוצר להעביר כספים לפרוייקט. אני לא תומך בממשלה. אבל, אני רוצה שתקחי בחשבון, רק את האפשרות שייתכן ואולי אכן האוצר מאמין שמתן כספים לפרוייקט חברתי הוא לטובת העיר. אפשר להתווכח על הפרוייקט, אבל לדעתי עצם זה שהאוצר מביא כספים לפרוייקט חברתי בלוד, הוא חיובי.

    בקשר למיונים, אני מסכים לגמריי, שכל אחד שרוצה לתרום לקהילה, ומעוניין בחיי קהילה צריכה להיות לו אפשרות להיכנס. אין לי נתונים כמה אחוז אשכנזים, מזרחים אתיופים רוסים ערבים מגיעים, וכמה מתקבלים. אני מאמין מהכרות אישית של מובילי הפרוייקט שכל המיונים מחפשים פשוט אנשים שרוצים לחיות בקהילה תורמת. אם את חושבת ומרגישה אחרת, אפשר לחפור בזה, אבל מדיבור יום יומי שלי איתם אני יודע ומכיר את דעותיהם לגבי האנשים שהם מחפשים.

    צריך לזכור, שאם כל זה שכולנו משכילים ומדברים על מה הרצונות של הלודאים, יש להם באמת דעות משלהם. בינתיים לפי מה שראיתי, הרבה מהמבוגרים באמת אומרים כל הכבוד שבאתם, ותעשו כך וכך וכך. יש גם פידבקים מנוער של "מה? באתם להציל אותנו?"
    לכן חשוב באמת להבהיר לסטודנטים שמגיעים לכאן שלא באנו להציל אף אחד! באנו להצטרף לקהילה בלוד, לתרום לה בדרך שנוחה לנו. לתרום בדרך כזו שאנו אוהבים ונהנים ממנה, כי באמת שמקבלים מתרומה המון בחזרה (ואני לא מתכוון למלגה, למרות שזה גם עוזר).

    עכשיו תקשיבי לי טוב, הגברת רותי לביא! מה שרשמת במאמר, בחלקה אני חושב שזה ממש שטויות, ובחלקה מועלות נקודות שבאמת קשות ובעייתיות שמועלות גם בשיח אצלנו. אני ממש אשמח אם תבואי אליי לדירה, נדבר קצת, תכירי את הנפשות הפועלות, את דעותיהם וגם שתוכלי להאיר את הבעייתיות שלנו כאן.

    באמת שאני אשמח לביקור!

  16. פ ריץ היקה הצפונבוני

    לעודד השתלטות עשירים על נדל"ן ע'יי פרויקטים ,,חברתיים כביכול' במקום לאפשר לחלשים שבמקום ,במקרה זה האוכלוסיה הערבית פיתוח וחיים בכבוד הורסים את בתיהם ולא מאפשרים להם לפתח את שכונותיהם.

  17. דוד רפאלי

    סדרי עדיפויות –
    שאלה קשה, שאף פעם אין לה תשובה ברורה. אפילו במאמר שלך לא ברור מה יותר חשוב – תרופות או דיור ציבורי? הרי בסופו של דבר הכסף ילך למקום אחד, ואז ישאלו למה לא הלך למקום אחר? האם לדעתך בכלל לא צריך להשקיע בתרבות, למשל – כי זה לא חשוב? יכול להיות שהכי חשוב לתת את הכסף לעניים המרודים, שיוכלו לקנות בזה אוכל. אבל העיר סובלת גם מעוני תרבותי. הקצאת כספים להביא סטודנטים היא החלטה – ברור שאפשר אחרת. אבל תמיד אפשר אחרת. יכול להיות שיש גם דברים חיוביים בהחלטה כזאת? יכול להיות שבין שלל התמיכה שהעיר מקבלת, יש גם מקום לפרויקט כזה?

    העלאת מחירי הדיור –
    הכפר באיילים בטח לא מעלה מחירי דיור. גם 30-150 סטודנטים לא מעלים את המחיר.
    לעומת זאת, הגרעין התורני שרוכש דירות אכן העלה את המחירים לרכישה. זה טוב מאד לכל מי שרוצה לברוח מלוד – ואכן יש כ-3,000 דירות למכירה בעיר!!!
    נחזור לשכירות: השאלה היא למה זה קשור? הרי אם המטרה היא להפוך את העיר למקום שטוב לחיות בו – אז ברור תחת השיטה שבה שוק הדירות מתקיים היום שבמקום שטוב לחיות בו, המחירים עולים. זו בעיה שאינה קשורה לסטודנטים או לפרויקטים שלהם. האם את נגד העלאת איכות החיים בכלל? האם עדיף להפסיק לפנות את הזבל, בשביל שמחירי הדיור ירדו?

    ג'נטריפיקציה – במהלך 20-30 השנים האחרונות העיר עברה תהליך של עזיבת אוכלוסיות חזקות (אשכנזים), ובמקביל נכנסו אוכלוסיות חלשות\מוחלשות (בדואים, עולים). ספק אם 200 סטודנטים מתחילים לאזן ולו במעט את המצב שהיה כאן לפני 20-30 שנה. חוץ מזה – ב-"וועדות הקבלה" מחפשים שותפים לקהילה. אף אחד לא נפסל בגלל "שיקול חשוד" כמו צבע עור, מוצא, או שירות צבאי. אתה מוכן לחיות בקהילה מורכבת ומעורבת? אהלן וסהלן. בכפר של איילים היה זוג ערבי השנה. ב-"עושים שכונה" התקבלו 3 ערבים (מתוך 30).

    "אפילו פאב", הזכות ליהנות – מה זאת אומרת אפילו פאב? האם את רק יושבת בחושך מקוננת, או שאת מרשה לעצמך ליהנות פה ושם? ללוד לא מגיע חיי חברה? בית קפה? פאב? מה החזון שלך לעיר?

    קפיטליזם –
    באמת שיטה רעה. אבל אני לא מבין איך היא קשורה לפרויקט? אף אחד לא חושב שדנקנר צדיק בגלל שהוא תרם 800,000 ש"ח, ובו בזמן התחמק ממס ומתשלום חובות גדולים פי כמה. הבעיה היא בהפרש בין מה שהוא לוקח למה שהוא מחזיר, ולא במה שהוא מחזיר.
    וחוץ מזה – גם לא הבנתי – אם היו משקיעים את הכסף בדיור ציבורי ובתרופות – זה כן היה כשר? את קצת סותרת את עצמך – מצד אחד את הכסף צריך להשקיע ב-X ולא ב-Y, מצד שני – אל תקחו את הכסף!

  18. עוד ירושלמית

    קודם כל – תיקון עובדתי, משום שהכתבת עשתה קצת סלט מהעובדות: "עושים שכונה" הוא פרויקט של עמותת "רוח חדשה" הפועלת בירושלים כדי להפוך את העיר לאטרקטיבית לאוכלוסיה צעירה, משכילה ופתוחה שתצעיד את העיר קדימה – כדי שעיר הבירה לא תהפוך למשכנם של הקיצוניים והנחשלים מכל הצדדים (מה שכבר כמעט קרה..); ב"עושים שכונה" סטודנטים עוברים לגור בשכונות שהוגדרו על ידי ר' העיר כ'שכונות צעירות', קרי – שאמורות למשוך משפחות צעירות להתיישב בהן – כדי לקדם שם, יחד עם התושבים, מציאות טובה ונעימה יותר – וזה כולל שיפוץ התשתיות בשכונה, הרמת אירועים קהילתיים וטיפוח מרחבים משותפים, ועוד (מי שמתעניין יוכל למצוא מידע נכון ומדויק על הפרויקט כאן: http://new-spirit.org.il/node/2548; ממליצה גם לכתבת לעיין בקישור…).
    שנית, ל'רוח חדשה' אין כל קשר לעמותת 'איילים' או לפרויקט בלוד – מלבד האמונה המשותפת שסטודנטים וצעירים צריכים לתת מזמנם וממרצם כדי לשנות את המציאות הישראלית הנוכחית – העצובה והרת-האסון, כיון שאין מישהו אחר שיעשה את זה, וכיון שהמשך המציאות הנוכחית הזו הוא בלתי נסבל.
    לבסוף – ציניות, מרירות, התקרבנות וחיפוש פגמים הם לא מה שיקדמו אותנו כחברה לעתיד מבטיח יותר – לתשומת לב הכתבת, עורכיה וכל הקוראים והמגיבים.

  19. א'

    קראתי בעיון. את זורקת בוץ ומים על כל מה שמסביבך. אבל מה כן? מה יניח את דעתך? את היית מעדיפה שכל הכסף יוקצה ישירות ללוד? היה שם ראש עיר ששחיתותו הפילה את העירייה, אם אינני טועה. מה שאומר שהעיר הזו, לצערנו, לא ממש מסוגלת לניהול עצמי. כן, מדובר באוכלוסיה חלשה מאוד ובעייתית מאוד, ורוצים להביא להם דוגמאות צעירות עם מוטיבציה. מה כל כך רע? ולמען האמת, טוב תעשי אם תוסיפי למאמר ה"דובי לא לא" שלך מאמר המשך, שכולו "דובי כן כן". הציגי נא לציבור מה יכול להניח את דעתך – ונוכל להמשיך את הדיון.

  20. עמרי

    כותבת סוציאליטית שמתנגדת לפטרונות?!
    השורה התחתונה של הכתבה היא שפטרונות היא בסדר גמור כל עוד היא לפי הדרך שלך.
    באים אנשים עם כסף, מוכנים להשקיע אותו, אחרי שהדרך המסורתית לא עבדה במשך שנים החליטו לנסות קונספט חדש, לקחת אוכלוסייה נתמכת וליצור קשר אישי בינה לבין אוכלוסייה תומכת (מן הסתם, אלה האנשים שמגיעים לפרוייקט). בסך הכל הבעייה של אוכלוסיות נתמכות היא בעיה קוגניטיבית ולא גנטית. הם לא צריכים כסף, הם צריכים מודלים לחיקוי, ושיפיחו בהם שאיפות!

  21. מישי

    בפרוייקט עושים שכונה קיימות שתי קהילות של ערבים בני המקום. מה לגבי זה? למה הן לא מוזכרות במאמר?