אדוני ראש הממשלה כפול 3

איציק ספורטא צפה בראיונות שנתן נתניהו לשלושת הערוצים, ועלה על כמה דברים שהמראיינים שכחו לשאול ובכך נתנו לגיטימציה לתפיסת עולמו: מיסים זה רע, קיצוצים זה טוב
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל"ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

אתמול נחשפתי לראיונות של ראש הממשלה בשלושת שידורי החדשות בטלוויזיה. מכיוון שלא הייתי בטוח ששמעתי את כל הראיון במלואו, ראיתי אותם במלואם היום באינטרנט. אני לא יודע למה אני עושה את זה לעצמי – לשמוע שלוש פעמים את אותן מילים כאילו זה די מזוכיסטי. לפני שאגש לתוכן, מעניין לציין שאף כי חלק מהראיון היה בנושא כלכלה – בשום ערוץ לא חשבו להציב כתב כלכלי. לא שאני חושב שזה היה משנה משהו מהותית, אבל בכל זאת.

בערוץ 2 נשלחה מגישת החדשות והכתב המדיני, בערוץ 1 הכתבת המדינית ובערוץ 10 מגיש החדשות והתוכנית "היום שהיה". בערוץ 10 הגדילו לעשות ולאחר הראיון ישבו באולפן הכתב המדיני והפוליטי כדי לתת פרשנות קצרה לדברים. כרבע שעה משידורי החדשות הופקעו בעצם לראיון לא מחכים במיוחד עם מי שהגיע להעביר את המסרים הפוליטיים שלו, ובלי קצת הקרבה עצמית הרי אי אפשר (כמה קשה ולא פופולארי מה שהוא עושה). לאחר ראיון כזה הייתי מצפה שמישהו מהאופוזיציה ידבר או תדבר, כמו שנהוג בכנסת לאחר נאום של ראש הממשלה, אבל בתקשורת כנראה לא שמעו על זה.

את שלושת הראיונות אפשר לראות כראיון אחד, במובן זה שהשאלות היו כמעט אותן שאלות וכך כמובן גם התשובות. כמעט ולא הוזכר הנושא החברתי, למשל מצבן של מערכות כמו מערכת הבריאות, ומצבם של אזרחים – שלא לדבר על עוני, אי-שוויון, השכר הנמוך הנהוג בישראל וכו'. בכך ניתנה לראש הממשלה האפשרות לדבר כמגן הכלכלה, ודווקא הוא הזכיר את הנושא החברתי בזה שטען שהמעשה החברתי ביותר זה לדאוג למקומות עבודה. לדבריו, יצר 330,000 מקומות עבודה. בכלל, מעניין מתי ביבי מציג את עצמו כאוחז בהגה, הקברניט, אני אני ואני, ומתי פתאום האני נעלם ומופיע העולם, אירופה ארה"ב סין ומה לא.

קצת בדקתי ומצאתי שמספר המועסקים השכירים ביוני 2012 גדול ב-143,000 עובדים מאשר ב-2008. קצת פחות מ-330,000, אבל למה להיות קטנוניים. כאשר נשאל מדוע לא יעלה את מס החברות בראיון אחד, טען שזה פופוליזם, כי זה שויך לדבריה של יושבת ראש מפלגת העבודה יחד עם הדרישה למס עיזבון; בראיון אחר אמר שזה לא אפשרי כי אז החברות תעזובנה את הארץ ואז תגדל האבטלה ואז אנא אנו באים. המגישים כמובן שכחו להזכיר לראש הממשלה שבעשור האחרון הורד מס החברות ב-11% ובעת משבר זה לא ממש עוזר. נתניהו גם הזכיר את העלאת המס על דיבידנדים לחברות שלא שילמו מס כבר 20 שנה. כאן הוא רמז לנושא הרווחים הכלואים, אבל כמובן שהמראיינים לא בדיוק עלו על זה.

מלבד הפרטים, הגישה של המראיינים היתה שהעלאות המס בכלל הם איזה מעשה שלא יעשה מכיוון שראש הממשלה הבטיח בעבר שלא יעשה זאת. הם בעצם שיחקו לידיו בזה שהוא יכול היה לטעון שבעתיד כנראה לא יעלה מיסים אלא יקצץ בתקציב, והבעיה בתקציב של מדינת ישראל היא לאו דווקא המס הגבוה, אלא התקציב האזרחי הנמוך; והוא נמוך כיוון שראש הממשלה קיצץ במיסים באופן לא שוויוני ובאותה עת קיצץ משמעותית בתקציב. בדוח השנתי האחרון של בנק ישראל נמצא שההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות בכמעט 12% מאשר הממוצע של המדינות המפותחות. כמו כן, שיעור המס מהתוצר בישראל נמוך ב-1.3% מאשר במדינות המפותחות, בעוד שבשנת 2000 היה המס גבוה בישראל ב-1.1 לעומת אותן מדינות, צריך גם לזכור שהרכב המס בישראל הוא יותר מ-50% מס עקיף, שהוא בין הגבוהים במדינות האחרות, בעוד שהמס הישיר נמוך. כאשר מתבוננים בהוצאות הממשלה מוצאים שבעוד שבשנת 2000 ההוצאה בישראל הייתה גבוהה ב-4.5% ממדינות ה-OECD וב-2011 ההוצאות היו נמוכות ב-2.9% מאותן מדינות.

אם נתבונן במדינות שיש בהן הוצאות ממשלתיות גבוהות ולפיכך גם מס גבוה, לא תתפלאו לדעת שלא כולן במשבר, הנה רשימה של מדינות שהוצאות הממשלה שלהן יותר מ-50% מהתוצר ב-2010: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, יון, איסלנד, אירלנד, איטליה, פורטוגל, סלובניה, שבדיה ואנגליה. חלק מהמדינות הללו במשבר, חלק בכלל לא קרובות למשבר וכו'. וההוצאות בספרד דומות לאילו שבישראל. להסיק מסקנות משתי מדינות ולהפחיד אותנו במצבן, זה כמו להגיד לילד יבוא שוטר אם לא תאכל.

ואני רוצה להזכיר שאי-השוויון בישראל הוא השלישי הגבוה ביותר מכל המדינות הללו, העוני בעיקר של ילדים מרקיע שחקים, והנה כבר אנו קוראים שהולכים לקצץ בקצבאות ילדים בשני מיליארד שקל, השכר החציוני מחפיר – פחות מ-5,800 שקל חודש, ולנשים הרבה פחות מזה, ועוד.

כל הדברים הללו כמובן לא עלו בראיונות עם ראש הממשלה. אלה, עם השאלות שעלו בהם, נתנו לגיטימציה לראש הממשלה לשמור על תפיסת עולמו: מיסים זה רע, קיצוצים זה טוב. המתקפה התקשורתית הזו ושיתוף הפעולה בין ראש הממשלה, הנגיד והרבה מסביב יביאו לקיצוצים מאסיביים בחודשים הקרובים, כי על פי הלך הרוח הנוכחי זה מה שהולך לקרות. ושוב נחזור על אותה טעות של הקטנת ההשקעה בחברה ומיסים שלא יספקו את הסחורה, והנה אני שומע שגם ש"ס שהצביעה נגד התוכנית בממשלה קיבלה את האתנן שלה וכעת היא תומכת.

עוד בנושא:

כסות לפעולת גזל שלטונית | עוז גורה ודותן לשם

האמא של כל הקמפיינים | אילנה ברנשטיין

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. תמי

    1. "אחר ראיון כזה הייתי מצפה שמישהו מהאופוזיציה ידבר או תדבר, כמו שנהוג בכנסת לאחר נאום של ראש הממשלה, אבל בתקשורת כנראה לא שמעו על זה." כנראה שאיציק ספורטא עושה את עצמו מטומטם והוא לא רואה שרוב העיתונאים הם אופוזיציה ורוב האמירות והאייטמים בחדשות מביאים את הקול של האופוזיציה .

    2.זה שמר ספורטא מלעה אותנו בנתונים מספריים ובעוד כל מיני אמירות כלכליות שידועות לכול וגם לראש הממשלה וממחזר את הקשקשת הכלכלית יותר משלוש פעמים לא עושה את הדברים נכונים יותר או מובנים יותר.

    3. אם אין לך מה לכתוב משהו חכם על הראיון עם ראש הממשלה לא צריך למלא מאמר שלם על הדעות הכלכליות שלך ועל סיפורי אלף לילה ולילה של כלום.

  2. ספרדי תורן

    דמיינו לכם מדינה שבה לא משלמים לרופאים, לא משלמים על תרופות, כולל תרופות יקרות שצריך לייבא במיוחד לחולה מסויים ואינן נמצאות בבית מרקחת רגיל. במדינה הזאת אתם נכנסים לסופר וקונים כיכר לחם ב 2 ש"ח, קילו גבינה צהובה ב 25 ש"ח, גבינות משובחות בלא יותר מ 40 ש"ח. דגים עולים פחות מ 30 לקילו ומדובר בדגים טריים, ולא קפואים עם אחוזי מים (?), אחר כך אתם הולכים לקנות את המוצר הכי יקר בבית, מכונית. המכונית עולה פחות 50,000 ש"ח למיני משפחתית, אתה מקבל 5 שנות אחריות ויכול לשלם בתשלומים של שלוש שנים ואפילו חמש שנים בריבית של 2% לשנה. אם אתם שוכרים דירה, המשכיר אינו יכול להעלות את שכר הדירה במשך ארבע שנים ואסור לו בשום פנים ואופן לפנות אותכם, אפילו לא אם הבת שלו רוצה לעבור לדירה שלו, מצד שני אם חשקה נפשכם ומצאתם דירה יותר זולה או יותר טובה אתם יכולים להודיע שלושה חודשים מראש ולצאת מהחוזה. אם אתם אומנים המדינה מקצה 1% מתקציבה לתרבות, וזה חוק שאי אפשר לשנות בכלל. יש הרבה פרסים ספרותיים ואומנותיים ומחירי הספרים קבועים כך שכל סופר מקבל בין 7-10 ש"ח לכל ספר שנמכר. באותה מדינה אם נשארתם בלי עבודה המדינה לא חושבת שאתה פרזיט, היה אפילו מישהו שאמר שיש כאלה שעובדים ויש כאלה שעובדים באבטלה, צחקו עליו, אבל באותה מדינה אם אתה מובטל אתה מקבל במשך ארבע שנים דמי אבטלה של 5000 ש"ח, ואם יש לך ילדים תקבל עוד 1000 ש"ח. ואם אחרי ארבע שנים לא מצאת עבודה, אתה עדיין מקבל הבטחת הכנסה של 2500 ש"ח, גם אם יש לך בית או מכונית או שיש לך עדיין חסכונות של מאה אלף ש"ח בבנק.
    באותה מדינה פליטים מקבלים שירות רפואי גם אם אין להם שום ניירת, הם יכולים להירשם במרשם עירוני ואפילו להצביע.
    ארוחה עסקית עולה 40 ש"ח במרכז הבירה, בירה עולה בבאר 5-10 ש"ח, ואפילו אפשר לקנות סיגר קובאני טוב בפחות מ 20 ש"ח. הסיגריות עולות 10 ש"ח או פחות. ואני יכול להמשיך, אבל בטח הבנתם את הפרינציפ, זו מדינה שמחוקקת חוקים למען תושביה.

    כן, רבותיי, המדינה הזאת קיימת על המפה והיא אפילו באירופה. למדינה הזאת קוראים ספרד.

    הלואי שנהיה כמו ספרד בהגנה שלה על אזרחיה בכלל ובמיוחד בעיתות משבר. ברגע שיהיה כאן משבר מאות אלפי אנשים ימצאו את עצמם ברחוב.

  3. נתן.

    מיסים זה באמת רע.

    המנטרה הקבועה על כך שככל שיקחו יותר מיסים מאזרחים כך הם יחזרו אל האזרחים בצורת שרותי בריאות רווחה ושאר דברים יפים ונפלאים הם קשקוש שמעולם לא עבד לא עובד ולא יעבוד.

    יותר כסף לשלטון פרושו תמיד ומאז ומעולם יותר שחיתות, יותר סיאוב, יותר בזבוז, יותר בירוקרטיה יותר כסף למקורבים ולחברי מרכז למיניהם.

    הרי הבעיה שלנו היא לא שחסר כסף בקופה , אלה מה עושים עם מה שיש.

    אני מתפלא על תמימים כמו ספורטא שדורשים העלאת מיסים ולאחר שזה יקרה יקומו בבוקר ויגלו שישראל קנתה עוד טייסת של מטוסי F-מספר כלשהוא.

    בכל הנוגע למיסים הכלל הנכון ביותר הוא – אל תהייה גיסי ואל תשכב עם אחותי.

  4. פריץ היקה

    כל המוחאים וכל אלה שביבי גוזל את פרנסתם בסוף יצביעו בשבילו כי הוא יוציא איזה שפן תעמולתי מהכובע. הם קטנים עליו.

  5. שחר כ.

    את טוענת שהתקשורת תמיד אופוזיציונית לרוה"מ. נניח לרגע שאין 'ישראל היום', שופרו של רוה"מ, ונניח שהעיתונות המרכזית לא מוצפת בשופרות אחרים שלו. נניח גם שערוץ אחד אינו יודע כלל מי זה ביבי.
    מדבריך עולה שתפקיד התקשורת הוא לדווח על מעשיו הטובים של רוה"מ ושאר מנהיגים שבשלטון, ולא היא.
    תפקידה של התקשורת לבקר תמיד את השלטון, כי אנחנו לא חושבים שרוה"מ הוא האבא שלנו או המורה החכם שלנו, כמו שאת חושבת. רוה"מ, כל רוה"מ, וגם כל שאר הפוליטיקאים שבשלטון, יעשו כל שביכולתם לשמר את מצבם השלטוני, ובכל מחיר כמעט. לפיכך אנחנו לעולם לא נאמין לדברי השולט, אלא נבדוק ונבקר אותם, נשאל ונקשה, ובעיקר – נעקוב בשבע עינים אחרי כל מהלך ומהלך שלטוני. וזה בדיוק מה שעשה ספורטא.

  6. עמית

    הכותב מזכיר את אחוז הילדים העניים ושוכח להזכיר שחלק עצום מהעוני בישראל נובע בגלל ילודה לא מבוקרת. אנשים מולידים ילדים במספר אותו הם לא מסוגלים לפרנס (במיוחד משפחות חרדיות ומוסלמיות) וזה מביא לעוני גבוהה, במיוחד בקרב ילדים.

    לא לשווא הנתון המדהים הבא – בקרב המשפחות עם 2 מפרנסים אחוז העוני הוא 3 אחוז. בקרב המשפחות עם למעלה מ4 ילדים אחוז העוני הוא למעלה מ60 אחוז.

    קיצוץ קצבאות הילודה ומענקים אחרים שמעודדים ילודה זה הצעד הכי חשוב שאפשר לעשות כדי לצמצם לטווח בינוני עד ארוך את העוני בישראל.