• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

שלום, רצינו להציע לך הלוואה

צריכה בלתי מחושבת מהווה מכרה של זהב לפלחי שוק כמו האשראי, ההלוואות והמשכנתאות. בעקבות הפרסומים האחרונים על התנהלותם הכלכלית ה"לא נכונה" של ישראלים

מסתבר שלישראלים יש בעיות בהתנהלותם הכלכלית. כך לפחות מעלים שני סקרים שפורסמו במרחק של כחודש ימים זה מזה וזכו לכיסוי תקשורתי נרחב. הראשון הוא סקר של בנק אוצר החייל שהעלה שני נתונים עיקריים: שליש מהישראלים במינוס באופן קבוע ואילו 40% מעידים כי הסיבה למינוס היא "התנהלות כלכלית לא נכונה בה נקטו לאורך זמן". כחודש לאחר מכן פירסם "כלכליסט" מחקר מקיף יותר שכלל מידע על תחומים נוספים בהם יש עדות להתנהלות כלכלית לקויה: מחצית הישראלים לא מצליחים לחסוך כלל מלבד הפרשותיהם לפנסיה ול-55% מהם יש חובות באופן קבוע.

קשה כמובן להתווכח עם עניין ההתנהלות הכלכלית ה"לא נכונה". מנכ"ל בנק אוצר החייל, ישראל טראו, חיזק את ההסבר שנתנו 40% מהנסקרים כאשר נשאלו מדוע הם במינוס קבוע: "חינוך פיננסי הוא מילת המפתח. הישראלי הממוצע לא יודע לאזן בין הוצאותיו להכנסה שלו". ואכן, נדיר למצוא במרחב הציבורי הישראלי חינוך לצרכנות נבונה ומאופקת. דוגמה יוצאת דופן לכך הוא הקמפיין של המשרד להגנת הסביבה, "מתחילים לחשוב ירוק", בכיכובו של טל פרידמן.

בעזרת טיפים הומוריסטיים שמטרתם להגן על הסביבה, אנחנו נחשפים לאחת מהקריאות היחידות לנהל כלכלת בית מחושבת וצרכנות מתונה. אבל בסופו של יום, התשדירים של פרידמן, המגחיכים את תרבות הצריכה הפרועה, נותרים עוף מוזר בנוף התקשורתי. הם הרי מוקפים מכל כיוון בפרסום אגרסיבי הקורא להפך הגמור: "תקנה עוד. תקני עוד. אם נגמר לכם הכסף, תיקחו הלוואה, כדי שתוכלו לקנות עוד". מרחב הפרסום הישראלי משתרע על פני כל כלי התקשורת ועל מרחבים ציבוריים רבים. זהו מרחב אגרסיבי ופולשני שבסופו של דבר עושה לתשדירים של "מתחילים לחשוב ירוק" את מה שהקמפיין הירוק מנסה לעשות לתרבות הצריכה: מותיר אותו כקריאה בודדה, מגוחכת ואף בלתי הגיונית.

האמת היא שההערה של מנכ"ל בנק אוצר החייל תמוהה, כמו שאר כלי החינוך הפיננסי וכלי חישוב כלכלת הבית שמציעים הבנקים הישראליים. צריכה פרועה, בלתי מחושבת ונטולת קשר להכנסה של הצרכן היא לא דיספונקנציה של המערכת הכלכלית שלנו – אלא הפונקציה הכי אינהרנטית וחשובה שלה, או לפחות של 50% ממנה: הביקוש. העובדה שישראלים כה רבים "אינם מתנהלים כלכלית נכון" מצד אחד, אך מצד שני אינם גורמים על ידי כך לקריסה מוחלטת של המערכת הכלכלית אינה בעיה או מחלה שיש לטפל בה מבחינת המערכת הפיננסית; זהו מכרה של זהב לפלחי שוק שלמים כמו שוק האשראי, ההלוואות, המשכנתאות וכמובן הבנקים – שבונים על כך שנזדקק להם בשל ההתנהלות הגרועה שלנו.

השילוב שבין מרחב הפרסום האלים לבין התעשייה הפיננסית הופך כל מאורע בחיינו לכזה הראוי להלוואה או המצדיק את הגדלת האשראי שלנו: לא רק חתונה, תאונה, רכישת רכב או דירה, אפילו החופש הגדול הוא הזדמנות ליטול על עצמנו עוד חובות כל עוד לא נעשה את הדבר המתבקש ביותר: נצמצם את הצריכה. העובדה שכל שיחה לבנקאי הטלפוני מסתיימת בהצעה לקחת הלוואה ללא קשר למצבך הכלכלי, היא שהופכת את הקריאה ליישום חינוך פיננסי או את "כלי ההתנהלות הנכונה" המצועצעים של הבנקים לכה מגוחכים: הם רק עלה התאנה של מערכת כלכלית שלמה שמשוועת שלא נשתמש בהם.

אך ספק אם מישהו חש הפתעה לנוכח נתוני המחקרים, וזו אולי הסיבה שהתבוננות על "ההתנהלות הכלכלית" היא כה מעניינת – משום שיש בה משהו מתעתע, מעין מוסכמה חברתית שאפילו נתונים כה מטרידים אינם מצליחים לזעזע. ההתמקדות ב"התנהלות לא נכונה" היא הנשק הרטורי החדש של מבטלי תנועת המחאה החברתית-כלכלית. בשונה מהתפיסה שרווחה בישראל בתקופת קיצוצי הקצבאות לפני כעשור ותפסה את מצבם הכלכלי הרעוע של רבים מאזרחי ישראל כתוצר של בטלנות וחוסר יוזמה, התפיסה החדשה גורסת כי רוב הישראלים הם משהו בין נהנתנים חסרי אחריות לצרכנים טיפשים. משהתברר שרוב הישראלים שאינם מצליחים לחשוב על מוביליות חברתית, לרכוש דירה או אפילו לחסוך הם אנשים עובדים ונורמטיביים, הוחלפה הקריאה "בטלנים! לכו לעבוד!" ב"בכיינים! אתם טסים לחו"ל לפחות פעם בשנה!"

כך נחשפת הסתירה ברטוריקה המבטלת את הקריאה לשינוי המערכת החברתית-כלכלית בישראל והאשמת הציבור בצרכנות לא נבונה: התנהלות כלכלית לקויה היא אכן חולי חברתי החוסם לרבים מן הישראלים את האופק. אך בעבור המצדדים הגדולים של הסטאטוס קוו החברתי-כלכלי – הצרכנות הפרועה היא לא פחות ממקור החיים של המערכת כולה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דוב

    מצביע על אחד הכשלים העקרוניים של השיטה הקפיטליסטית.
    בשיטה הזאת הפעילות הכלכלית מכוונת להפקת רווח אבל הרווח יכול להתממש רק בסוף התהליך כשהמוצר נמכר. אפילו אם בעל ההון ייצר בהשקעה של שקל אחד ההשקעה תהפך להפסד מוחלט אם המוצר לא ימכר. יחד עם זאת, הכסף העומד לקניית כל המוצרים הוא פחות מהערך של המוצרים שהרי הערך שלהם מורכב משכר העבודה והרווח וכוח הקנייה מורכב ברובו מהשכרים. לכן צריך להשפיע על הצרכן לרכוש מוצרים מעבר לכוח הקניה העכשוי שלו ("התנהלות כלכלית לא נכונה"). אז ככה, לו הצרכנים היו קונים רק בכסף בעומד לרשותם המערכת היתה כושלת כללית או חלקית, גורמת לפשיטות רגל בענפים היותר חלשים) באפשרות השניה, קנייה באשראי גורמת לדחיית המשבר אך להעצמתו בעתיד כשהבלון מתפוצץ.
    זה גלגל הקסמים שהקפיטליזם מסתובב בו ממשבר למשבר.
    (התיאור הנ"ל לא מושלם כי בעלי ההון שואפים מהסיבה הנ"ל ועוד ליצא את מוצריהם החוצה אך באופן עקרוני גם השוק העומי הוא לבסוף מוגבל ומסובך באותן סתירות ואכן המשברים של השיטה הם עולמיים).

  2. Sam

    "נרפים אתם נרפים", שמות ה,יז
    אומר ראש המערכת הכלכלית מבוססת העבדים של מצרים לעבדים, ליהודים, הנאנקים תחת העול. כחלק אינטגרלי מהפרוצדורה של מעגל השעבוד.
    אתם לא מצליחים במערכת העבדות המפוארת שלנו, המערכת המוניטרית מבוססת החוב (שעבוד) העובדת את אלוהיה אלילי מצרים, אלילי הממון, אך ורק משום שאתם עצלנים ולא מוכנים לעבוד קשה עבור זה. רק משום כך אתם רוצים לחיות במערכת אחרת לגמרי, מערכת האלוהים נטולת השעבוד המקדשת כאלוהים חברה המספקת ממשאביה לכל חבריה וחברותיה כפי צורכם בשוויון הזדמנויות, כפי חלקם כבני אדם חופשיים בעלי זכויות יסוד בסיסיות, ולו למספר ימים (שלא ייכנסו להם רעיונות לראש!).

    שלא ירגישו, שלא יומחש להם, ולו לרגע קטן, אפילו בן שלושה ימים, שאפשר אחרת, שיש אלטרנטיבה לחיים עם כנופיה רצחנית המשתלטת על כל תחומי חייהם, שיש חיים אחרים טובים יותר.
    יש להשאיר אותם תחת מגף הדיכוי ללא הפסקת הטרור הכלכלי ההפחדות ושטיפת המוח לרגע, שיחיו כסוס שוטף במרוצתו, מחזיקים בקושי את הראש מעל המים כשכל מעייניהם נתונים לסיכויי השרדות מינימלית גרידא.

    למה לכם דהאן וספורטא וכל אלו "החברתיים" כי תפריעו את העם ממעשיו (שם ה, ד).

    "ולא שמעו אל משה מקוצר-רוח ומעבודה קשה". (שם, ו, ט).

    "ויצו פרעה ביום ההוא [על סנקציות כלכליות נוספות:] את הנוגשים בעם ואת שוטריו לאמור: לא תאספון לתת תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום, הם ילכו וקוששו להם תבן. ואת מתכונת הלבנים אשר הם עושים מתמול שלשום [עדיין] תשימו עליהם, לא תגרעו ממנו, כי נרפים הם, על כן הם צועקים, לאמור: נלכה נזבחה לאלוהנו (שם ה, ו-ח).

    תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר" (שם, ה, ט). אנחנו ורק אנחנו קובעים מהי האמת ומי הם היודעים והמומחים ולכל השאר נסדר דה לגיטימציה כשרלטנים או/ו כמיעוט סהרורי, וגרוע מכך, השורה התחתונה בלבד היא הכהן הגדול שלנו.
    דברי שקר מדומיינים ממינים שונים ומשונים על אפשרות של חיי שוויון, צדק ורווחה (כפי שהם כבר בנו בעבר אמנם, אבל שכתוב ההסטוריה שלנו ושליטה מוחלטת בלימודה הוא ההוכחה לזה שזה לא היה קיים מעולם… זו עובדה שאי אפשר למצוא עדות על זה…) והזיות מטורפות על גזילת 86% מקרקעות המדינה ומיטב משאביה בידי קומץ עובדי ממון נפשעים ומערכת שלמה של פריבילגיות על חשבון ותוך שעבוד של הציבור ישר הדרך.

  3. Vladimir

    כשיש predatory lending בנקאים טוענים: הבעיה היא שאין לך חינוך פיננסי. זה כמו שרופא מנתח ישאיר אצלי בבטן חפץ זר ויטען: זה על אחריותך כי לא למדת רפואה!