אפליה מגדרית רציונלית

בדיוק בזמן שבו נשים הופכות יותר קרייריסטיות מאי פעם ואף יותר מגברים, האפליה נגדן מתמידה. נו, ממש מפתיע
יוסי לוס

פרופסורים ופרופסוריות לביולוגיה, כימיה ופיזיקה בשש אוניברסיטאות אמריקאיות (ציבוריות ופרטיות), שלדבריהם "הוכשרו לנתח נתונים אובייקטיבים באופן רציונלי" ולכן הם חשבו שהם "יתעלו מעל להטיות" מגדריות, מעריכים סטודנטים יותר מאשר סטודנטיות בעלי אותם קורות חיים בדיוק, מוכנים לשלם להם שכר גבוה יותר ומעדיפים לשכור את שירותיהם כעוזרי מחקר. תודו שהופתעתן.

זה מימין שווה יותר מזו שמשמאל. צילום: Concordia University, cc by-sa

בינתיים, מתברר במחקר אחר של מכון המחקר Pew, ש-66% מהנשים בגילאים 18-34 מדרגות הצלחה בקריירה גבוה בסדר העדיפויות שלהן בעוד ש-59% מהגברים בגילאים המקבילים מתייחסים לכך באותו אופן.

כלומר, בדיוק בזמן שבו נשים הופכות ליותר קרייריסטיות מאי פעם בעבר ואף יותר מגברים, האפליה נגדן מתמידה. וזאת, במדינה החופשית ביותר בעולם לשיטתה, במקומות התעסוקה הרציונליים והחופשיים ביותר לשיטתם. האם כעת יש עוד מישהו שמוכן לטעון כי הסיבה שנשים מופלות בשוק העבודה נעוצה בהן, בהעדפות שלהן או ביכולות שלהן? אני בטוח שיש.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אילנה

    כאקדמאית, שחייתה בארה"ב הרבה מאד שנים, הממצאים ממש אינם מפתיעים. מצטרפים לסדרת מחקרים החל מסוף שנות ה-90, שיזמה בקבוצת מדעניות מ-MIT שרצתה לבדוק את מנגנוני האפליה. נמצא שנשים מדעניות מקבלות פחות שטח (למעבדות וכיוב'), ופחות תקציבים פנימיים מעמיתיהן הגברים.
    לאחרונה, סקר פנימי של ה-NIH מצא, שמדענים ומדעניות שחורים זוכים במענקים בשכיחות נמוכה בכ-90% מזו שמדענים/יות לבנים.
    גם אנשים נאורים, לכאורה, כשנתקלו בנתונים אלה הגיבו – מבלי להתבייש – שיתכן שהנשים והשחורים פשוט אינם שווים בביצועיהם לגברים הלבנים. שהרי השיפוט הוא "אובייקטיבי".
    ארה"ב היא מדינה שוביניסטית, גברית לבנה. רק צריך לצפות במרוץ לנשיאות כדי לראות עד כמה זה טבוע בתרבות.
    מנגנון הלחץ החברתי הקרוי ה-POLITICAL CORRECTNESS מונע ביטויים חיצוניים של גזענות ושוביניזם גברי, ואין לזלזל בכך. אך אינו מונע את האפלייה עצמה.
    אין לבלבל את השיח עם המציאות.

  2. רועי אנג'ל

    לא ברור לי מה משרת בדיוק הטון הציני של הכתבה?
    אתה לא חושב שצריך לבצע מחקרים אמפיריים כדי לבסס טענות?! כלומר פשוט צריך לקבל את העובדה שיש אפליית נשים מבלי לבדוק היכן, באיזה אופנים והאם חלה התקדמות או נסיגה.
    ומעבר למסקנה שהופיעה בעיתון היה ברור לך גם למשל שלא רק שהשכר שהוצע לגברים היה גבוה בכ12% מזה שהוצע לנשים? ולא נגיד ב5% או ב30%? או שגברים גם זכו ליותר אפשרויות של הכשרה מקצועית?

    וגם אם אחרי הכל כן פשוט קבל את העובדה שהמחקר לא מיועד אליך, מגדלור של ידע שכמוך, אלא אלינו הפשוטים, חסרי ההשראה האלוהית, המגששים כסומים אחר פיסות זעירות של ידע מוצק.

    אני דווקא מאד שמחתי לראות שחוקרים מעוניינים לחקור מנגנונים נסתרים של אפליה באקדמיה בשביל לנסות לטפל בהם וגם שמחתי לראות שקרן מחקר חשובה כמו Howard Hughes מוכנה לממן מחקר כזה.

    גילוי נאות. אני מכיר (שטחית) את עורכת המחקר.

  3. יוסי לוס

    טוב שעושים מחקרים כאלה. אבל אין בהם שום דבר חדש עקרוני. מזה עשרות שנים שיש ממצאים שמורים על אפליה מגדרית באינספור אתריים חברתיים. וכאן גילו עוד אתר שבו יש אפליה מגדרית. לא קראתי את הפרסום האקדמי עצמו אלא רק את הדיווח העיתונאי עליו. ומה שעולה מדיווח זה הוא שהחוקרת בחרה לחקור בשדה שבו לכאורה (על פי הנחקרים ואולי גם החוקרת) לא יכול להיות שתהיה הטיה מגדרית כי הנחקרים הם רציונליים ואוביקטיביים על פי הכשרתם וגילתה גם שם הטיה. הטון הציני יצא מכיוון שאני לא הולך שבי אחרי היומרה של חוקרים במדעי הטבע להיות אוביקטיביים ובכך נעלים מעל שאר בני התמותה. ככה זה. התנשאות מולידה ציניות. והציניות שלי הולידה ציניות שלך. לא נורא. כל טוב.

  4. שושי

    סנקציות משפטיות יכולות להתמודד רק עם אחוז אפסי מהאפליה, שחלקה נסתרת ומופנית כלפי נשים שלא יתלוננו. יש צורך בטיפול שורש חיובי.
    חבל שכל כך קשה לתת מחמאות. צריך להרגיע את הגברים שהם ממש לא מיותרים. גם אם הם לא נמצאים, זה לא שחסרונם אינו מורגש עד כואב.

  5. תומאס

    ממצאי המחקר הזה מובנים לגמרי. גם החוקרים וגם החוקרות שהשתתפו מעדיפים עובדים גברים ומוכנים לשלם להם יותר כנראה, בין היתר, בגלל העובדה שבאופן אופייני למדי, נשים בגילאי תואר שני ושלישי נוטות ללדת ולקחת חופשות היריון. לאחר מכן הן יוצאות מוקדם כמעט כל יום על מנת לאסוף את הילד מהגן או פעוטון. חוקרים, גברים ונשים, בצדק או שלא בצדק, מעדיפים גברים שיכולים להישאר שעות רבות יותר ולא יוצאים לחופשת לידה. לא הוגן, נכון, אבל לגמרי הגיוני. מעטים המנחים שיאהבו סטודנט שבאופן קונסיסטנטי עוזב את המעבדה בשלוש וחצי. מעטים המנחים שיתעלמו מהתופעה כשמדרגים עובד פוטנציאלי במסגרת מחקר.

  6. תומאס

    ממצאי המחקר מובנים לי לגמרי והם אכן רציונאליים. נשים בגילאי תואר שני ושלישי לעיתים קרובות יוצאות לחופשות לידה ולאחר הלידה יוצאות לרוב מוקדם לקחת את הילד מהגן. מעטים המרצים שיכולים להתעלם מכך בבואם לדרג עובד פוטנציאלי, מעטים המנחים שחופשת הריון לא שיבשה להם מחקר או פגעה בלוחות הזמנים שלו. זה לא הוגן, נכון, אבל לגמרי מובן ורציונלי.

  7. אלעד

    ברוב המקרים נשים לא מרוויחות פחות על אותה יחידת זמן/עבודה.
    המחקרים פשוט ערוכים בצורה מגמתית:
    נשים במקרים רבים עובדות במשרה חלקית (בגלל הבחירה שלהן לגדל ילדים, שנובעת מדיני הגירושין שמקבעים את הגבר כגורם מפרנס) , ובנוסף הן מתקדמות לאט יותר בחברות כיון שהן עובדות פחות שעות ויוצאות לחופשות לידה.
    אבל אם ניקח אשה רווקה שעובדת במשרה מלאה ונשווה אותה לגבר נגלה שכמעט ואין אפליה.

    מי שמופלים הם הגברים, שאין להם את החופש לבחור האם לגדל ילדים ולעבוד בחצי משרה או לעבוד במשרה מלאה ולהיות מפרנסים ראשיים – בגלל חוקי המזונות ואחוזי הגירושים הגבוהים (גבר שעבד בחצי משרה, גידל את הילדים ולבסוף התגרש ימצא את עצמו בקריסה טוטאלית. רוב הגברים לא יכולים להרשות לעצמם ריזיקה כזו) . עוד לא אמרנו כלום על שירות צבאי ארוך וקשה יותר, מילואים, וגיל פרישה גבוה בהרבה (שגם הוא משפיע על הסטטיסטיקה המעוותת של המחקרים).