• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

ללכת בתלם מתוך פחד

כולן הסכימו שאם הקוטג' יקר, מותר וצריך להחרים את תנובה. אבל מה קורה כשהקוטג' נותן ידו לדיכוי של עם אחר? על הניסיון למנוע מאזרחים/ות לשאול שאלות בסיסיות על כלכלת הכיבוש, לקראת הדיון היום (ד') בבג"ץ בעתירה נגד "חוק החרם"
נעמי גרינשפן

תשאלי את עצמך, מי מרוויח מחוק החרם? בטח שלא אף אחת מאיתנו. לא בכך שהיא שותקת ולא בכך שהיא נאלצת לשלם את המחיר. היום (ד') ידון בג"ץ בעתירה שהגישו קואליציית נשים לשלום, עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, יש דין, וארגונים נוספים נגד חוק החרם. החוק מתייחס לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על גורם מסוים "רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה", כאשר אותו גורם יכול לתבוע כל מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטיל חרם או משתתף בפומבי בקריאה לחרם, גם מבלי להוכיח כי נגרם לו כל נזק.

ההשלכות הפוליטיות של איסור בחוק על הטלת חרם אזרחי הן קשות וברור למי הן מכוונות ומדוע. מטרתו האמיתית של החוק היא השתקה והפחדה של אזרחיות ואזרחים שמתנגדות למדיניות הכיבוש והאפרטהייד הישראלי; דרישה להתיישר עם הכלל, ללכת בתלם מתוך פחד. זהו ניסיון ברור למנוע מאזרחים לשאול שאלות בסיסיות על כלכלה, רווחה ותחומים נוספים המושפעים מהכיבוש ומשפיעים על חייהם. חשוב להבהיר שלא כל חרם אסור, לא בחוק ובטח שלא במוסכמות החברה הישראלית. הנה, רק לפני קצת יותר משנה היו מי שאירגנו חרם צרכנים במסגרת המחאה החברתית והפכו לגיבורים שזכו לתמיכה רחבה.

כולן הסכימו שאם הקוטג' יקר, מותר ואף צריך להחרים את תנובה, לכופף את ידה של החברה הקפיטליסטית המרושעת עד שתישבר בבכי ותסכים להוריד שקל או שניים. אבל מה קורה כשהקוטג' נותן ידו לכיבוש ולדיכוי של עם אחר? מה קורה כשהקוטג' הוא חלק ממערכת ממשלתית חברתית ממוסדת שניזונה ממחיקה של עם שלם? במקרה שכזה הקוראות לחרם הן בוגדות, מתנגדות לא רצויות לקונצנזוס שזכויותיהן ניתנות לרמיסה ולרדיפה כלכלית על ידי גופים מסחריים ואנשים פרטיים (החוק מאפשר תביעות שמתחילות ב-30 אלף שקלים ואינו מגביל את תקרת הקנס).

מדוע החרמת התנחלויות וכל תוצר היוצא מתוכן הוא מעשה רע ואסור בחוק, ולעומת זאת גביע של קוטג' מושלך על בניין מצודת זאב ומשליכו הופך לגיבור ללילה או שניים? ההבחנה בין חרם לחרם רק מדגישה את המטרה האמיתית של החוק: להשתיק את השיח על הכיבוש ואת המאבק נגדו. אך הכיבוש והאפרטהייד הישראלי הם גורמים בלתי נפרדים מהכלכלה בישראל, ולפני שאנחנו מתחילות להחרים יש לנו חובה להנגיש את המידע. עלינו להנכיח בשיח את העובדה שהכיבוש נמצא גם בענבים הגדלים על אדמות גזל ומהם מופק היין שאנו שותות; הכיבוש נמצא בתרופות שאנו צורכות, במחשבים שמשמשים במחסומי האפרטהייד, במפעלים שיושבים בהתנחלויות, ואף בכיסאות הפלסטיק שעליהם אנו יושבות.

אני רואה את השימוש בכלי של חרם אזרחיות כביטוי מבורך של התנגדות בלתי-אלימה, שבה יכולות לקחת חלק קבוצות שונות ומגוונות של אקטיביסטיות וגם מי שאינן תופסות עצמן ככאלה. הסנקציות בחוק הן למעשה צמצום מרחבן הבטוח של נשים להתנגד לכיבוש בדרכים לא-אלימות ובכך הן מחשיכות את חופש הביטוי ואת יכולת המחשבה. מתנגדת לכיבוש ולדיכוי? עדיף שתשתקי! יבוא קנס גדול וכל הביטחון התעסוקתי, הכלכלי וחברתי שלך בסכנה, שלא לדבר על נכסים (אם בטעות יש לך כאלה).

אני מסרבת לציית לחוק המדכא את חופש הביטוי שלי, המבקש למנוע ממני לחשוף את דיכוים של אחרים. אני מסרבת להפוך לאלימה רק מפני שבאופן ממוסד מצמצמים את דרכי הפעולה שלי להתנגדות לא-אלימה. אני מסרבת לציית לטרור כלכלי שמכוון כלפי בגלל דעותי.

למידע נוסף על כלכלת הכיבוש, אתן/ם מוזמנות להיכנס לאתר ולעמוד הפייסבוק של "מי מרוויח מהכיבוש"

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    לאורך כל המאמר הכותבת מנסה להציג את זה שכביכול משהו בחוק אמור למנוע ממנה לדבר על הכיבוש.אממה, אין שום דבר בחוק שעושה את זה. החוק הזה לא מנסה להחזיר אותך לתלם, ממזמן אבדה התקווה שתוכלי לכך. מה שהחוק עושה זה להגן על הציבור מפניך.

    תפקידה של מדינה הוא להגן על האינטרסים הכלכליים של אזרחיה. זאת הסיבה, למשל, שאם מדינה א׳ שמה מכסים גבוהים על יבוא ממדינה ב׳, מה שיכול לגרום לפגיעה ביצור באותה מדינה ולעלייה באבטלה, אזי מדינה ב׳ תגיב בהעלאת מכסים על מדינה א׳, וחוזר חלילה. זה חלק מהעקרון שתפקידה של המדינה לדאוג לרווחתם של אזרחיה.

    אם לא יקנו מוצר שמיוצר במדינה א׳ סתם בגלל שלא אוהבים את החברה שמייצרת את המוצר – ניחא. המדינה לא תתערב ולא צריכה להתערב כדי להגן על אותה חברה. אם לעומת זאת יקראו לחרם על המוצר רק כי הוא מיוצר במדינה א׳ – חובתה של המדינה להתערב ולהגן על העסק. אחרת, אם החרם יצליח, אזרחים רבים של המדינה יאבדו את מקור פרנסתם, תווצר אבטלה, ויועמק העוני במדינה.

  2. מירי ברק

    הרשה לי להזכיר לך עמית כי ההתנחלויות זוכות לתקציבים מכל כיוון אפשרי, כל מה שהמדינה בתוך הקו הירוק איננה נהנית ממנו. העמקת העוני והאבטלה במדינה היא תוצאה של אותה מדיניות מכוונת לסבסד את ההתנחלויות ולרוקן את המדינה מכל תמיכה ושירותים שהמדינה חייבת לאזרחיה. העמקת העוני והאבטלה שאתה מדבר עליה היא תוצאה של מדיניות קפיטליסטית חזירית שאותה מנהלים ביבי ושטייניץ כבר שנים רבות, הרואים את האינטרס של בעלי ההון בלבד, שמטיבים ביודעין עם אלה ומרעים את מצבם של שאר אזרחי המדינה שהם הרוב.
    ההתנחלויות אינן חוקיות לפי החוק הבינלאומי וחלקן אף לפי חוק המדינה עצמה. כך שתוצרתן שנויה במחלוקת מה גם שהיא תוצרת באושים שיוצרה על אדמה שאינה של המתנחלים, אדמת גזל. וכל יום הגזל הזה הולך ומעמיק ושלטון החוק הולך ונעלם. או אפשר לומר שהחוק הופך למגן של אוכלוסיה אחת בלבד – אוכלוסית המתנחלים ואילו תושביה המקוריים של הגדה המערבית הם חסרי זכויות על אדמתם. בתוצרת כזו אין ברכה וחובה על כל אחד ואחת שמבינים את אי הצדק הבסיסי הזה ואת העיוות לקרא לחרם.

    1. עמית

      חרם כלכלי על מדינה, מהגדרתו, אמור לפגוע בכלכלת המדינה ולגרום לאבטלה ועוני. כשאתה מחרים את התוצרת של מדינה מסוימת אתה מבקש לגרום הפסדים לעסקים שפועלים בה ושחברות זרות יעזבו אותה, מה שבתורו יביא לפיטורי עובדים ופשיטות רגל של עסקים שבתורם יביאו להעמקת העוני. למדינה יש זכות להגן על אזרחיה מפני זה.

      אני מסכים שהחרם לו אתן קוראות לא יביא בפועל לאבטלה ועוני, אבל זה רק בגלל שהחרם הזה לא יהיה חרם מוצלח. אין כמות מספקת של אנשים, איגודים וחברות שישתתפו בחרם כך שהוא יוכל לגרום נזק כלכלי ממשי.

      "ההתנחלויות זוכות לתקציבים מכל כיוון אפשרי"? זו סיסמה ידועה אבל היא לא מחזיקה מים. תושבי ההתנחלויות הן ברובם אוכלוסיות חלשות, ישובי ההתנחלויות מדורגים נמוך במדרג הסוציו-אקונומי ומתוקף זה הם נהנים מתקציבים נוספים, על פי אותם קריטריונים שנקבעו לכלל אזרחי המדינה. אם מסתכלים על תקציב המדינה אז כמעט ובלתי אפשרי למצוא תקציב שמופנה להתנחלויות באופן מיוחד. ההתנחלויות, כמו כל ישובי הגליל והנגב, מוגדרות כ"אזורי עדיפות לאומית" ועל פי קריטריונים אלה הם נהנים מהטבות שכל שאר ישובי הפריפריה נהנים מהם.

  3. אביגיל

    עמית מתעלם מכך שהמדינה לא דואגת לאינטרסים שלנו, תושבים בתוך הקו הירוק, בכך שהיא שופכת מליונים על תשתיות וכבישים בגדה המערבית. עד כדי כך הדבר אבסורדי שכבישים אלה משמשים לעתים רק את היהודים בשטחים הכבושים, ולא רק זה שהם מערבים את אזרחי ישראל באפלייה ואפרטהייד, הם גם לא רנטביליים מבחינה זו שמשמשים לאוכלוסיה זעירה מבחינה מספרית. ידוע למשל שכבישים מסביב לשטח E1, שמתוכנן לבנייה עכשיו, ומעורר מחלוקת בינלאומית, כבר מרוצף בכבישים ותשתיות שהושקעו בהם מליארדים, וכל ילד מבין שאין לאזרחי ישראל צורך בכבישים אלה (שגם סגורים ומסוגרים בינתיים)לא עכשיו ולא בעתיד, להפך, הם מכשלול להשגת הבנה ושלום, וכי כל הבנייה שם היא בנייה פוליטית, אך גם שנויה במחלוקת, ולא מעט סבורים כי היא מנוגדת לאינטרסים של אזרחי ישראל.
    האינטרסים שאתה מדבר על המדינה כמגינה עליהם, מורכבים הרבה יותר מאשר בהגדרותיך הפשטניות.

  4. נפתלי אור-נר

    על כל אלו הרואים את החרם כמוצדק להודיע כי יפרו, בריש גלי וברגל גאווה, את החוק הבלתי חוקתי הנ"ל

  5. פריץ היקה הצפונבוני

    זוהי זכות אזרחית למאבק נגד עווולות השלטון. זכותי שלא לקנות תוצרת של מפעלים ,אנשים המסכנים את שלומי ובטחוני ע"י דכוי של תושבים שהפכו נתינים חסרי זכויות. זכותם להאבק נגד הדכוי הזה וזכותי לתמוך בהם. זה חוק המצדיק אי-ציות אזרחי.