• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

בחירות של נשים. ביטחון של נשים

כשברחובות האלימות נגד נשים משתוללת, ובטלוויזיה מדברים בצחוק על הטרדות מיניות – אנחנו רוצות לוודא שבבחירות האלה ידאגו לנו ויספרו אותנו. אנחנו רוצות מרחב מוגן
רוויטל מדר


בחירות 2013

גופנו הפקר. האנחנו הוא הנשים והגוף הוא הגוף הנשי. בישראל כמו במקומות רבים בעולם, הקידמה והשיח השוויוני ממש לא משנים את העובדה הזו. המלים שנשפכו עליה רבות כל כך, שספק אם יש משהו חדש לומר. עם זאת, הישנות המצב ועקשנותה של עובדה זו להמשיך ולהיות חלק ממציאות חייהן של נשים בישראל, מחייבת להמשיך את הדיבור, את הצעקה, גם אם יהיו אלה אותן המלים.

אנחנו עומדות בפתחן של בחירות. בחירות לא מסעירות בהמון מובנים, כך התקשורת דואגת להבהיר. אך הבדל אחד גדול ישנו בבחירות האלה, והוא המקום שתובעות לעצמן נשים: דרישה לייצוג הוגן, מחשבה פמיניסטית ועוד. אחד הסעיפים הבסיסיים שמצע פמיניסטי מחייב הוא הרחבת מושג הביטחון הכה שגור בשיח הישראלי. ראשית יש לשים לב להשפעות של מלחמות ושל חיים באזור מלחמה על נשים. איך זה משפיע על האפשרויות שלהן להתפרנס, איך זה משפיע על מעמדן בתוך החברה המיליטריסטית ועל ביטחונן האישי?

אך מעבר לכך, ישנו הביטחון האישי היומיומי. זה שנעדר מהרחובות שלנו, מהמרחבים הפתוחים והסגורים שבהם נשים הולכות, חיות, עובדות. המרחב הזה – כל מקום שבו נשים נמצאות ו/או מיוצגות – הוא מרחב נגוע בישראל, ומבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים מהו העתיד שאליו אמורה אשה לחתור, מה מצופה ממנה, מה היא יכולה, מה ראוי ולא ראוי. והדבר הזה מצומצם, מצומצם עד מאוד.

יש להמשיך את הדיבור, את הצעקה, גם אם יהיו אלה אותן המלים. נשים לא תומכות במפלגות שמתעלמות מנשים. סוזן ב. אנתוני 1872 ו-1894
יש להמשיך את הדיבור, את הצעקה, גם אם יהיו אלה אותן המלים. נשים לא תומכות במפלגות שמתעלמות מנשים: סוזן ב. אנתוני 1872 ו-1894

פתיחה אגבית של הטלוויזיה ו/או הרדיו תבהיר מיד שאשה היא קודם כל בת אדם בעלת מידות גוף מסוימות מאוד (רזה) וצבע עור מסוים מאוד (לבן), שעדיף שתהא בעלת שיער בלונדיני ונעימת הליכות, ותקבל בחן את העובדה שהסביבה שלה החליטה להציב אותה היכן שהציבה אותה לטובת שתי מטרות: עונג מיני וככר נוח לבדיחות.

מתמודד "דה וייס" מייקל ג'ייד מספר בנון-שלנטיות כיצד הטריד מינית את ג'ניפר לופז. צילום מסך
מתמודד "דה ווייס" מייקל ג'ייד עף על עצמו. צילום מסך

מקרה אחרון שהבהיר זאת, למשל, היה בתוכנית "דה ווייס". אחד המתמודדים, מייקל ג'ייד, סיפר איך תקף מינית את ג'ניפר לופז. הוא נגע בישבנה, ועשה זאת כאילו ידיו נפלו לשם במקרה. צחוקים. המתמודד לא נתפס כמישהו שצריך להדיח אותו, כי פושעי מין הם גברים שחובה עלינו כחברה להדיר מעצמנו כדי שיהיה ברור עד כמה זה בלתי נסבל. כדי שלנו כנשים יהיה מרחב יותר מוגן. אך מה אפשר לצפות מתוכנית טלוויזיה, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיך להחזיק את נתן אשל – עוזרו שהואשם בתקיפה מינית – כאיש סודו?

יש צורך בשינוי, ויש צורך שבבחירות הללו הנבחרות והנבחרים שלנו יבינו שהם צריכים לקחת בחשבון את הנשים. שיפנימו כי ההיצמדות לשיח מדיני-כלכלי בלבד איננה מספקת. אנחנו רוצות שידאגו לנו, שידאגו שהזכויות שלנו ימולאו, ושמי שפושע כלפינו ייענש.

לא ייתכן שנשות דרום העיר לא יכולות לצאת מפתח ביתן אחרי ארבע אחר הצהריים כי הן חוששות לחייהן; לא ייתכן שאשה בת 83 תעבור בחצר ביתה (מרחב מוגן?) אונס אכזרי, ושאף אחד לא ישמע. לא יכול להיות שישנן נשים ששוות פחות מנשים אחרות, שתמיד שוות פחות בכל מקרה. ישנו קשר ישיר בין מה שאנחנו רואות על המסך לבין מה שמתרחש ברחובות ובמשרדים, הגבוהים והנמוכים כאחד. וגם המחאה שלנו היא תגובה הן למקרים הפרטניים והן למצבן של נשים באופן כללי.

ביום שישי הקרוב, עשרה ימים לפני שכולנו נלך לקלפי (האירוע נדחה עקב מזג האוויר – נעדכן כאן על תאריך חדש), אנחנו, נשים מכל הצבעים, נתייצב בכיכר רבין ונקשיב לזמרות, מוכרות וחובבות, שיבואו לדרוש יחד איתנו מהנבחרות והנבחרים מסמך המבהיר כיצד הם והן מתכוונות ומתכוונים לטפל בבעיות שמציפות אותנו כנשים. איך הן והם ידאגו שנוכל לפתוח טלוויזיה בלי לפחד, שנוכל להאזין לרדיו מבלי לשמוע שדרנית שמעודדת תקיפות מיניות, שנוכל ללכת לעבודה בלי לפחד שיטרידו אותנו ולצאת לרחוב מבלי לחשוש בכל רגע שמישהו נוסף יחשוב שהוא רשאי לתת עלינו את דעתו ברבים, בקול רם, כי אנחנו שייכות לו. כי נולדנו אך ורק עבורו.

לפרטים נוספים על האירוע | לתרומות

לקריאה נוספת:

עוד על אלימות נגד נשים

עוד על בחירות 2013

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דרור בל"ד

    עוד מאמר מצויין של רוויטל מדר.

    על הפיסקה השנייה כדאי להוסיף:
    "המקום שתובעות לעצמן נשים: דרישה לייצוג הוגן, מחשבה פמיניסטית ועוד". כשהתחלתי לקרוא דרך ההפנייה מהי דרישה לייצוג הוגן נדמה היה לי לרגע שהגעתי בטעות אל תעמולת הבחירות של בל"ד: "מצב אבסורדי, בו יותר מחצי מהאוכלוסיה לא זוכה לייצוג הולם במוקדי הכוח, הוא המציאות הפוליטית בישראל. למה ייצוג שיוויוני הוא חשוב, איזה מפלגות מדשדשות מאחור, ואיך בכוחנו לשנות את המצב".
    אכן, יותר מחצי מהאוכלוסיה בין הים לנהר כלל לא נחשבים אזרחים. ייצוג הוגן, מחשבה פמיניסטית ועוד נהגתה כבר בימי המהפכה הצרפתית כאשר הצהרת זכויות האזרח התייחסה אל הגברים בלבד. הנשים לא זכו למעמד אזרחי והמהפכה לא הושלמה. (עוד בספרה של אריאלה אזולאי – האמנה האזרחית של הצילום, פרק א').

    המשך הדרישה לייצוג הוגן תבעה ממני כמו מכל אזרח ואזרחית האמור למלא את חובתו\ה האזרחית ולהזכיר לכותבת המאמר נויה רימלט, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, כי לעיתים מחקרים המתמקדים רק בסוגיות של אי שוויון מגדרי במשפט ובחברה תוך ההיתעלמות מה"עוד" עלולה להביא לתוצאות הרות אסון, כמו למשל ראשת ממשלה המבוקשת בהאג עקב פשעי המלחמה שלה ועוד. הפמיניסטית ערין הווארי, מייסדת התנועה הפמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית אל סיוואר, מזכירה לכותבת ממגדל השן מה עוד טומן בתוכו המושג מחשבה פמיניסטית.
    (גדר ההפרדה הפמיניסטית, מחסום)
    http://212.179.113.235/mahsom/article.php?id=4083

    "אחד הסעיפים הבסיסיים שמצע פמיניסטי מחייב הוא הרחבת מושג הביטחון הכה שגור בשיח הישראלי".
    אוי לנו ואבוי לנשות כל היושבות מהנהר עד לים אם תרחבנה פמיניסטיות מסוימות את מושג הבטחון. את ההמשגה של המושג בטחון יש להחריב ולא להרחיב, כפי שעשה עידן לנדו במיניאטורת המופת "זמן הגברים, בחילה" וכפי שעשה מאיר עמור במאמר המופת "זוהי הפוליטיקה של הסיירת", אתר זה. פמיניסטיות מסוימות אלו, כפי שתיאר יפה גדול פושעי המלחמה אריק שרון, מניפות יד שמאל ויד ימין ואין יד ימין יודעת מה עושה יד שמאל ולהיפך. השאלה המתבקשת היא מי בעד חיסול זמן הגברים-בחילה שתרים את ידה.

    מי שהתעניינה לפני כשנה בשידור חי בחיסול הטרור הגברי (עמור יוסיף, ובצדק, גברי-אשכנזי) הייתה מירב מיכאלי. ישב לו עודד שחר, מסביבו כל מיני עמוס גלעדים וגיורא איילנדים, והרחיבו את ועל המושג בטחון. מיכאלי כלל לא התייחסה לנחשים ולעקרבים הציוניים שהקיפו את שחר, אלא פנתה אליו ישירות והקריאה לו את שירו של לנדו במלואו, מבלי שאיש הצליח להפסיקה (איפה יעקב כשצריכים אותו? יבב באשכנזית דן מרגלית). ככה מחסלים טרור.

    קיבלתי בחילה כשהגעתי אל שמאל-מרכז המאמר אליו הפנתה מדר. תמונות של פושעת מלחמה, של אחת שעשתה הכל, אבל הכל, כדי לסלק את מיכאלי ממפלגתה, ושל אחת התומכת בשוויון בנטל – נטל רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית, תיגרומנה בחילה לכל אם פלסטינית מהנהר עד לים. יש חשיבות עליונה לכניסתן של מיכאלי ושל מיכל רוזין לפרלמנט הציוני, אך חובה עלינו לברר האם הן שמות לב להשפעתן של ראשי מפלגתן על מלחמות מיותרות המובילות בהכרח לפשעי מלחמה, ועקב המסה הקריטית גם ללגיטימציה של פשעי מלחמה אלה בציבור הרחב, ציבור הכולל נשים פמיניסטיות מסוימות.

    איך מועמדות מסוכנות אלו משפיעות על מעמדן של שאר הנשים בתוך החברה המיליטריסטית ועל ביטחונן האישי של האחרונות? הן משפיעות לרעה. חברה מיליטריסטית מעודדת בהכרח גם תקיפות מיניות. מסה קריטית של תקיפות מיניות מעודדות בהכרח עומס על הפרקליטות ובתי המשפט, כמו גם מחקרים אקדמיים התלושים מהמציאות הנכתבות ממגדלי שן על התנהלות בתי משפט אלו. פמיניסטיות אמיתיות, ולא פמיניסטיות בעיני עצמן, תיאלצנה בסופו של יום להודות כי שיתוף פעולה עם גורמים ציוניים ועם גורמות ציוניות משמעותו היחידה צעד אחד קדימה ברגל שמאל ותנועה אחת אחורה ברגל ימין. המתמטיקאים בינינו יבחינו מייד כי מדובר בעמידה במקום, אלה שאינן יודעות מתמטיקה ימשיכו להמציא נתונים חסרי כל חשיבות (לפחות לפלסטיניות בין הנהר לים) כמה נשים וכמה גברים ישנם בין חמשת המועמדים הראשונים של כל מפלגה.

    לבסוף, רק לבסוף, מצאה החוקרת המגדרית המשפטית ממגדל השן כי חשוב לציין את בל"ד כמפלגה הערבייה היחידה הכוללת אישה כמספר שתיים ברשימה. (איפה האזכור לדעם? סליחה, שם אין אישה במקום השני ברשימה). כך במו מאמרה מגמדת החוקרת המגדרית היהודייה היחידה את הפמיניזם למינו\ה של המועמד\ת ולא לדעותיה או פועליה. ומי יגן על (וישחרר לאלתר את) לוחמת הצדק והחירות הבדואית, רק בת 17 וכבר מוגדרת כרוצחת ע"י בית המשפט הציוני? האם זו יכולה להיות חוקרת המגדר והמשפט ממגדל השן? האם זו יכולה להיות הפמיניסטית הציונית-אשכנזית זהבה גלאון? על פמיניסטית המרחיבה את מושג הפמיניזם והמחריבה את ההמשגה הציונית למושג 'בטחון' ושתשחרר בקרוב את הנערה הבדואית הן מהכבלים הציוניים והן מכבלים מגדריים אחרים אפשר לקרוא כאן http://www.facebook.com/photo.php?fbid=421075647960547&set=a.408982102503235.90673.407446122656833&type=1

    1. רוויטל מדר

      שלום דרור,
      המאמר שאליו יש הפנייה לא נעשה מטעמי, ומעולם לא קראתי אותו. אז אני לא עומדת מאחוריו ולא לא עומדת מאחוריו, מאחר וההפניה אינה שלי, כי אם של אתר העוקץ.
      אני מתפתה להסכים איתך בנושא פירוק מושג הביטחון, אך אין לי איך להגדיר את מצב היעדר הביטחון שאני ונשים חוות כאן בכל מרחב בישראל. כן מסכימה שישנו קשר ישיר בין מדינת מלחמה-משטרה שנשענת על דרגות בצהל, לבין היעדר שוויון לנשים והיעדר מרחב בטוח לנשים. יכול להיות שהדרישה צריכה להיות באמת לחשוב מחדש את מושג הביטחון ולא להרחיב את הקיים. בעיקר כשאני באמת לא מסכימה עם הדמגוגיה הציונית בדבר היותנו מוקפות אויבות ואויבים.
      וכן בלד עושה את העבודה, בכל הקשור לייצוג נשים. יותר מדעם, שנופלת במקומות אחרים לצערי, מפאת נקודת המבט המעמדית שבאה לשים בצד (על אף ייצוג נשים של 50%, את כל נושא פוליטיקת הזהויות. שהוא גם לא נקי, אבל אי אפשר להתעלם ממנו לחלוטין, ואו לעשות בו שימוש שלילי כדי לעבור אותו)

    2. ליאת שקד

      כאשר גברים מגיבים למאמרים פמיניסטיים כגון המאמר המעולה של רוויטל מדר, אני מצפה מהם לנהוג בצניעות ולא לנסות להסגביר לנו, הנשים, כיצד לעשות פמיניזם או מיהי פמיניסטית טובה יותר.
      נקודה למחשבה.

    3. דרור בל"ד

      סמדר לביא, 2002: "אני מאשימה את השמאל האשכנזי הפמיניסטי בכך שאין לו חשיבה מורכבת. הן חושבות שקטגוריית המגדר 'אשה' ניתנת לניתוק מהמעמד הכלכלי, אבל מעמד כלכלי בארץ זה שם נרדף למוצא אתני. הגזענות מתחילה בנקודה הזאת".
      http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/242/146.html

      נזכרתי בסמדר לביא עקב מאמר אחר שלה (אותו לא מצאתי) המאשימה פמיניסטיות מסוימות אשר גאות להציג לראווה את מדף הספרים שלהן בו נמצאים כל ספריה של ווירג'יניה וולף, בעוד לפמיניסטיות אחרות כלל אין חדר משלהן.
      אם היית קוראת גם את תגובתי ולא רק את שמי, היית מוצאת כבר בשורה הראשונה כי אין בינינו חילוקי דעות לגבי איכות מאמריה של רויטל מדר. בשורה השנייה הית מוצאת כי איני עוסק בהסברה אלא בפתרון הבעייה הציונית בכללותה, בעיה היברידית, ממוקפת, הכוללת בין היתר הן את הציונים-אשכנזים והן את הציוניות-אשכנזיות.

      כידוע, אני אדם צנוע הנוהג בצניעות ומעולם לא העליתי טענות ללא התייחסות מוקדמת לדבריהם\ןשל אלו שבשמם\ן אני מסביר לכאורה. עקב צניעותי, כל מה שנותר לי הוא להביא מדבריהם\ן של אחרים\ות בנושאים עליהם אני מגיב. קחי לדוגמה את חנין זועבי: "הפלסטינים יתוו את הדרך והיהודים המוסריים יצטרפו אליהם". דבר זה נכון באותה מידה לכל מאבק פמינסטי שאינו ציוני (נשים מתוות את הדרך וגו'). לפמיניסטיות בעיני עצמן, פמיניסטיות ציוניות אשכנזיות, לא רק שאסביר כיצד לעשות פמיניזם (אסביר ולא אסגביר, כשם שבל"ד היא מפלגה לאומית ולא לאומנית), אלא אילחם בהן בכל האמצעים הנדרשים (כולל הסברה מיהי פמינסטית טובה ומי היא פמינסטית רעה) אם תמנענה או תעכבנה או תפגענה או תחבלנה או תזקנה את\ב\למאבקו הצודק של העם הפלסטיני בפורעות הציוניות.

      פמיניסטיות בעיני עצמן אלה מסכנות לא רק את העם הפלסטיני אלא גם אותי, גבר יהודי אשכנזי. לא שכחתי ולא סלחתי לאבותיה הרוחניים של זהבה גלאון את התנגדותם הנחרצת לסרבנות. לא את היא זו שישבה בכלא הצבא הציוני ונאלצה לעשן סיגריות מסוג אסקוט במשך חודשים. לא את היא זו שהוטרדה על רקע לאומני עקב סירובה זה. לא את היא זו שתסבול ממאבקם הלאומני של גלאון ושל הזבל השני במפלגתה בנושא השוויון במה שמכונה נטל ומהסכם העודפים שלהם עם מפלגת פושעות המלחמה. יהיו אלה הפלסטינים והפלסטיניות, והיהודים והיהודיות המוסריים והמוסריות שיצטרפו ותיצטרפנה אליהם ואליהן, שיסבלו ותיסבולנה מההמשגה הציונית של המושגים בטחון, שוויון, נטל וכדומה.

      לכן הצעתי, בשיא הצניעות, לא להרחיב את המושג בטחון אלא להמשיג אותו בצורה אחרת. רויטל מדר אינה זקוקה לעצותיי, היא המשיגה את המושג בטחון בצורה מצויינת במאמרה זה, החל מהפיסקה השלישית ואילך. פרט לזאת, עקב צניעותה, היא נוטה לקרוא את התגובות למאמריה ולא לקפוץ כאתון בראש. עקב קריאתה והתייחסותה העניינית היא אפילו הסכימה עימי בדבר מיקומן הראוי של האותיות חי"ת ורי"ש. שאר מה שמכונה בשיח הציוני-פמיניסטי-אשכנזי הסגברה לא התייחס כלל למאמרה אלא למאמר של ציונית אשכנזית תומכת מרצ ששולחת את ילדיה למלחמות מיותרות ואח"כ באה ליילל ולהתבכיין על מצבן העגום של הנשים במדינה הציונית.

      אם תהיי מעוניינת להתייחס באופן ענייני לטענותי ולא לספר סיפורים בסגנון {אם כולנו נצביע לחד"ש אז ייתכן כי נוכל לראות את המועמדת החמישית כבר בכנסת הבאה} ("הטיעון הכי מטופש ששמעתי בחיים שלי" – כך בשארה בראיון עם ארי שביט, הארץ) אשמח לדון איתך על טענותיי. את הHasbara שלך ושל כמותך שמעתי די והותר.

  2. ליאת שקד

    ולכן אמנע מלהשיב לה באופן ענייני

  3. דרור בל"ד

    למה לנשים טובות אסור להכנס לפוליטיקה?
    פוליטיקה זה חרא
    אין עוד תחום כל כך כפוי טובה ומלוכלך כמו הפוליטיקה
    בפוליטיקה טעות אחת קטנה וכל הקרדיט שהרווחת לפני נמחק בשנייה
    יש טרנד חם עכשיו לדרוך על זהבה גלאון
    ואני שואלת: מי אתן שתדרכנה על זהבה גלאון?!
    הבת אדם נתנה 36 שנים מהחיים שלה למדינה
    נכנסה לפוליטיקה, התחום הכי מסריח שיש
    בשביל לנסות להביא קצת ערכים למדינה הציונית הזאת
    אז על מה בדיוק אתם מבקרים אותה?!
    על זה שהיא לא יודעת לשחק מלולכך ולצאת נקייה מזה ?!
    על זה שהיא מזגזגת כי עדת נחשות יורה לה ארס בגב?
    תגידו מה שתגידו, אבל דבר אחד אפשר להגיד על גלאון:
    כשמדובר בבטחונן של נשים הבת אדם לא זגזגה אפילו פעם אחת
    יותר מזה. היא אפילו לא מצמצה
    הבת אדם הרגה אנסים ומטרידים מטווח אפס
    הייתה רמטכ"לית חומת מגן
    חיסלה את הטרור כמו שאף אחת לא עשתה לפניה
    וכל זה בשביל מה? בשביל שאנשים אנטי ציוניים ולאומנים יגידו עליה שהיא ציונית?!
    נשים פה מעדיפות לבחור מועמדות שמתאימות ל"פגוש את אסד והחמאס"
    לא ל"פגוש את הציונות"
    הרי תכלס מי עוד יכולה במדינה הציונית הזו להיות שרת הבטחון?
    מי???!!!
    מירב מיכאלי?
    חנין זועבי?
    אסמא אגברייה?
    עצוב לי לחשוב ש'העוקץ' הוא האתר בו אני מגיבה
    עצוב לי לחשוב שכדי לשנות משהו במדינה הזו, את צריכה להיות רק מזרחית או פלסטינית ולדבר באשדודית
    זה שאת הפמיניסטית היחידה שלא טינפה את עצמה בקשרים עם סרבני גיוס, זה לא ניספר לך
    זה לא חשוב פה ב'העוקץ'
    נשים פה לא עושות את ההפרדה בין הציונות לפמיניזם
    אבל אני כן
    אני הולכת לעשות את הדבר הכי לא טרנדי שיש
    ולהצביע לבת אדם הישרה שמאחורי הציונית העקומה
    – ולא להיפך

    תגידי, את יודעת מי הן הנשים האלה?
    נו, באמת את לא יודעת
    חבל, כי את עומדת להצביע להן בבחירות הקרובות
    תכירי מס' 6 אצל זחאלקה
    מס' 4 אצל אסמא אגברייה
    מס' 7 אצל מוחמד ברכה
    ואותן אתן מעדיפות על פני גלאון????!!!!
    הרי לכולן יחד אין את עשירית הנסיון שיש לגלאון בבטחון

    היבא יזבק הדבירה פעם משתמטים מרציחת ילדים (וילדות!) לצלילי מוסיקה קלאסית?
    אסמא אגברייה העבירה אי פעם 600 מליון שקל לתקציב החינוך?
    גלאון כן עשתה את הכל
    גלאון עשתה את זה, את כל זה, ובהצלחה רבה
    אז באנה, בינינו, מי באמת צריכה להיות בכנסת?
    תחשובנה על זה דקה
    זהבה גלאון. חזקה בבטחון. אחת משלנו.