string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }
  • שבזי
    חידת שבזי
    סרטה של ישראלה שאער-מעודד מפרק את הדימוי של ר׳ שבזי
  • פלמנקו
    רוקדים לבנקאים
    על מאבקן הסוחף של מוזיקת וריקוד הפלמנקו בדרום ספרד

למרות נטייתם של חוקרים לתפוס את העולם באופן דיכוטומי

יש להימנע מניתוחים שאינם מצילי חיים בתינוקות ובילדים אינטרסקס ולאפשר להם להחליט על צורת גופם בבגרותם. על הקשר מין-מוח-מגדר
דפנה יואל

כתבתה של סמדר רייספלד במוסף "הארץ" (21.12.12) עוסקת בנושא חשוב ומורכב, אינטרסקס, ודרכו בקשר המורכב בין מין ומגדר. בכתבה הוצבו המדענים בצד אחד, כמיצגי הדעה שאין ברירה ולכל אחד צריך להיות מין, ורצוי כמה שיותר מוקדם, ואנשים אינטרסקס מצד שני, כמיצגי הדעה שיש עוד אפשרויות ושהבעיה היא התפיסות הדיכוטומיות בחברה. אני רוצה להצטרף לאחרונים כחוקרת מוח שעוסקת בשנים האחרונות בקשרים המורכבים בין מין, מוח ומגדר1,2 ולהאיר מספר נקודות חשובות.

1. הבחנה בין המושגים מין ומגדר. המונח מין מתייחס למאפיינים פיזיולוגיים ובכללם הרכב כרומוזומי המין (XX או XY), צורת הגונדות (שחלות או אשכים) וצורת איברי הרבייה הפנימיים והחיצוניים. המונח מגדר מתייחס למשמעות התרבותית והחברתית של היות נקבה או זכר, כלומר לרגשות, למחשבות ולהתנהגויות הנחשבות "מתאימות" לכל מין. כפי שצוין בכתבה, רוב בני האדם הם זכרים או נקבות מבחינה ביולוגית, ורק מיעוטם אינטרסקס, כלומר בעלי מאפיינים זכריים ונקביים. לעומת זאת לכל בני האדם, נקבות, זכרים ואינטרסקס, יש מאפיינים "נשיים" ו"גבריים", או כמו שאומרת אחת המרואיינות בכתבה, "יש דברים שאנחנו גבריים בהם ויש דברים שאנחנו נשיים בהם".

2. השאלה, מה התרומה הישירה של המין לחוויה המגדרית של הפרט ומה התרומה של החברה הינה עדיין שאלה פתוחה, אך מרבית העדויות מצביעות על תפקיד מכריע לחברה. בעוד המקרה העצוב של דיוויד רימר משמש רבים כדי לטעון שהמין הוא הקובע, מרבית הזכרים שגודלו כבנות לאחר פגיעה באיבר המין שלהם מרגישים נשים גם בבגרותם. כפי שהוזכר בכתבה, יש מספר סינדרומים גנטיים בהם ילדים שהם זכרים (XY) או נקבות (XX) מבחינה גנטית נולדים עם גניטליה לא-אופיינית, ומגודלים כבנים או כבנות על פי החלטות הרופאים שטיפלו בהם עם לידתם. מחקרים שנעשו על ילדים כאלו מראים שרובם הגדול מרגישים במגדר בו גודלו, ללא קשר אם הוא תואם או לא תואם את מינם הגנטי.

Hermaphrodite Among Roses - Aubrey Beardsley, 1894

3. הטענה שהורמון המין הזכרי "מזכר" (masculinizes) את המוח וגורם ליצירת מסלולים עצביים ייחודיים לזכרים היא פשטנית ומאד לא מדויקת ביחס לבעלי חיים, ויש לה מעט מאד תמיכה מחקרית אם בכלל בכל הנוגע להשפעות הורמוני מין על מוחם של בני אדם. אם נמשיך עם הדוגמה שניתנה בכתבה ב"הארץ" על השפעת הורמוני מין על ההתנהגות המינית של חולדות, הרי שבמינים רבים של חולדות גם זכרים וגם נקבות מראים באופן ספונטני את ההתנהגויות האופייניות לשני המינים, וחשיפה של זכרים ונקבות בבגרותם לרמות גבוהות של "הורמוני המין השני" מעלה את ההתנהגות המינית האופיינית למין השני. ממצאים אלו מעידים שבשני המינים יש את המנגנונים המוחיים שאחראים לביצוע שני סוגי ההתנהגויות.

בבני אדם נעשו מחקרים רבים על בנות עם CAH – Congenital Adrenal Hyperplasia שנחשפות בתקופת העוברות לרמות גבוהות של הורמוני מין "זכריים", ונמצא שבמרבית המשתנים אין כלל הבדלים בינן לבין בנות ללא הסינדרום. מעניין במיוחד הממצא ששיעור הלסביות בקרב נשים עם CAH דומה לשיעור הלסביות באוכלוסייה הכללית, וכן שיעור הנשים עם CAH שמפנטזות על מין עם נשים גבוה אך במעט משיעור הנשים באוכלוסייה הכללית שמפנטזות על מין עם נשים. אם חשיפה להורמוני מין במהלך תקופת העוברות קובעת את מין האדם אליו יימשך הפרט בבגרותו (כלומר, חשיפה גבוהה לטסטוסטרון היא זו הגורמת לגברים להימשך בבגרותם לנשים), היינו מצפים ששיעור הלסביות בקרב נשים עם CAH יהיה דומה לאחוז הגברים שנמשכים לנשים, או במילים אחרות, לשיעור הגברים הסטרייטים. גם בסינדרומים אחרים הגורמים להולדת ילד עם גניטליה לא-אופיינית, רוב הפרטים הם הטרוסקסואליים ביחס למגדר בו גדלו (למשל, אם גודלו כאשה, ימשכו בבגרותן לגברים), כלומר מה שקובע אם יימשכו לגבר או לאשה הוא המגדר בו גדלו ולא המין הגנטי, או צורת איברי המין הפנימיים שלהם, או רמת ההורמונים שלהם בעוברות.

4. מהדיון על מיניות והתנהגות מינית עולה נקודה חשובה נוספת. למרות הנטייה של חוקרים רבים לתפוס את העולם באופן דיכוטומי, העולם אינו דיכוטומי. תופעת האינטרסקס מעידה כמובן כי גם המין עצמו אינו דיכוטומי, כלומר לא כל בני האדם הם או זכרים או נקבות. אך העדר הדיכוטומיה בולט במקומות נוספים. למשל, הדיון בהתנהגות מינית של בעלי חיים חושף שגם בתחום זה החלוקה להתנהגות זכרית והתנהגות נקבית מטעה, כיוון שהיא יוצרת את האשליה שלכל מין התנהגות ייחודית לו ורק לו, בעוד בפועל ההבדל בין המינים הוא בעיקר כמותי. באופן דומה, אנשים רבים נמשכים לשני המינים, אם כי רוב האנשים נמשכים יותר לאנשים בני המין השני מאשר לאנשים מאותו המין. גם חלוקת הורמוני הגונדות (למשל, טסטוסטרון ואסטרדיול) להורמוני מין זכריים ונקביים מטעה, כיון שכל ההורמונים הללו נמצאים בשני המינים, אם כי ברמות שונות. לבסוף, הדיון בהתאמה בין המין למגדר מניח שהחוויה המגדרית היא דיכוטומית, כלומר שכל אדם מרגיש או גבר או אשה. טרנסג'נדרים רבים מעידים שהם חשים כשילוב בין שני המגדרים, ולאו דווקא כמגדר ה"שני". במחקר שערכנו לאחרונה גילינו שחוויה כזו של שייכות לשני המגדרים אינה ייחודית רק לטרנסג'נדרים אלא מאפיינת גם אנשים רבים שמגדירים את עצמם בצורה נורמטיבית כ"גבר" או כ"אשה".

5. לצערנו אנו חיים בעולם בו קשה עד בלתי אפשרי לגדל ילד נטול מגדר. עד שמצב זה ישתנה אני מסכימה שיש להחליט על מגדרו של תינוק אינטרסקס. אך מה בין בחירת מגדר לתינוק לבין ביצוע ניתוחים כדי להתאים את גופו למגדר שנבחר? עד גיל ההתבגרות המין נמצא בחיתולים תרתי משמע, כלומר, האנשים היחידים שנחשפים למינו של התינוק הם האנשים שמחליפים לו חיתולים. קל יותר להסתיר את צורתם השונה של איברי המין של תינוק אינטרסקס מאשר להסתיר את האף הגדול או האוזניים הבולטות של תינוק אחר. כפי שקראו המרואיינים מקרב קהילת האינטרסקס בכתבה וכפי שקוראים ארגוני אינטרסקס ברחבי העולם, יש להימנע מניתוחים קוסמטיים – כלומר, שאינם מצילי חיים – בתינוקות ובילדים ולאפשר לילדים אלו להחליט על צורת גופם בבגרותם.

 הכותבת היא ראש המגמה הפסיכוביולוגית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה וחברת סגל בבית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

—————————————————————————————————

1 Joel D. (2011) Male or female? Brains are intersex. Frontiers in Integrative Neuroscience, 5, 57
2 Joel D. (2012) Genetic-gonadal-genitals sex (3G-sex) and the misconception of brain and gender, or, why 3G-males and 3G-females have intersex brain and intersex gender. Biology of Sex Differences. 3, 27
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. אורי ביתן

    פרופ' יואל, תודה על המאמר החשוב. עם כל הכבוד לאכסניה הנוכחית – היה טוב לאכסנו במקום אחר.
    לעצם הענין – מהידע המועט שלי בנושא, ניתוחים גניטליים ושאר טיפולים הנעשים בילדים ללא הסכמתם, ובמקרים רבים ללא ידיעתם, כרוכים לעתים בסבל רב ומעוררים שאלות אתיות חמורות. במקרים רבים הילדיםות אינם יודעותים מה עברו וההסתרה והשקרים גובים את מחירם. סופר גם על מקרים שאפילו ההורים אינם מבינים כהלכה למה נתנו את הסכמתם. .
    יש להשוות זאת לנתיב הייסורים. שעוברות ועוברים טרנסג'נדרים/ות ברצותם לעבור ניתוחים וטיפולים לשינוי מין, כבגירים/ות, מרצון חופשי ותוך ידיעת כל הכרוך בכך, כאשר ניתוחים אלה נחוצים לתחושתם ולבריאותם הנפשית.

  2. שרון

    שלום דפנה, כתבת "מעניין במיוחד הממצא ששיעור הלסביות בקרב נשים עם CAH דומה לשיעור הלסביות באוכלוסייה הכללית, וכן שיעור הנשים עם CAH שמפנטזות על מין עם נשים גבוה אך במעט משיעור הנשים באוכלוסייה הכללית שמפנטזות על מין עם נשים" –
    האם תוכלי להפנות לממצא זה? לפי מה שידוע לי נמצא שיש אחוז גבוה באופן מובהק של נשים לסביות וביסקסואליות עם CAH לעומת אוכלוסיית הנשים הכללית.