• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

בית הספר לשכירי חרב: חינוך לפי גדעון סער

עזבו אתכם מהצטיינות בלימודים. חיילים מצטיינים. זה מה שאנחנו צריכים כאן. תנו חיילים, קחו בונוס
רענן פורשנר

הקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, האגודה לזכויות האזרח בישראל, עו"ד יעל כפרי והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה פנו לשר החינוך גדעון סער בדרישה להבהרות בנוגע ליוזמה חדשה ולפיה בתי-ספר יתוגמלו באופן דיפרנציאלי לפי קריטריונים שונים. בפרט מתריעים בארגונים אלו מתגמול בתי-ספר לפי עלייה באחוזי גיוס לצבא ולשירות-לאומי. בחודש נובמבר השנה דווח על תוכנית זו כתוצאה מפרסום מסמך שנשלח לכלל מנהלי החטיבות העליונות. במסמך זה מפורטת תוכנית משרד החינוך שמטרתה לעודד מורות ומורים בכדי שתלמידיהם יגיעו "להישגים לימודיים, חברתיים וערכיים". תוכנית זו משקפת הנחות יסוד פדגוגיות שגויות, וכמו-כן סדרי עדיפויות מעוותים של משרד החינוך והשר העומד בראשו.

תגמול דיפרנציאלי ומעמד המורה

מקריאת המסמך ברור שמישהו במשרד החינוך חושב שהמורות והמורים בישראל הם חבורת עצלנים כושלים ותאבי בצע. כיום ההישגים הלימודיים והחברתיים של התלמידים אינם מספקים את ממשלת ישראל. אל תחפשו את האשמה בפערים חברתיים, תשתיות לא מספקות, צפיפות בכיתה, תקשורת-המונים, או בכל אלמנט הקשור במדיניות הממשלה עצמה. ממשלת ישראל מציעה תשובה פשוטה בהרבה: האשמים בכך הם כמובן המורים שכנראה אינם עובדים קשה מספיק בכדי להגיע לתוצאות. נדרש, אם כן, מנגנון אשר 'יעודד' את צוותי ההוראה והמחנכים לעבוד יותר טוב משהם עובדים עכשיו. חלילה לא מדובר על השקעה בתשתיות חינוכיות או העלאת שכר קולקטיבית. לגישת המשרד, אין שום תמריץ בהעלאת שכר לאותה קבוצה כושלת אשר הובילה למצב הנוכחי מבלי להראות תוצאות מוכחות בשטח. רק כאשר המורים יספקו את הסחורה ידאג המשרד שהעבודה הקשה תשתלם, זאת כמובן בשפה היחידה שמורים מבינים: העלאה דיפרנציאלית וחד-פעמית בשכר.

בקצרה, משרד החינוך אומר למורות שתחת חסותו: אתן תגרמו לכך שתלמידיכן יגיעו להישגים אותם המשרד יגדיר (מבלי שינתנו לכן תנאים מספקים) ואנו נשלם לכן 3,000-8,000 ש"ח בשנה. אמירה זו אינה משקפת את גישת הממשלה בתחום יחסי-העבודה בלבד, אלא מהווה מסר חינוכי ברור הן למורות והן לתלמידים ולהוריהם. משרד החינוך מודיע כי צוותי ההוראה הקיימים אינם מעוניינים באמת בטובת תלמידיהם והם לעולם לא יפעלו לשיפור הישגים אלא אם זה ישתלם להם. ואם העובדה שזה מה שמשרד החינוך חושב על מרבית עובדותיו אינה עצובה מספיק, כדאי להזכיר שמדובר ביישום של הסכם רפורמה שנחתמה עם 'ארגון המורים' כמייצג את עובדי החטיבות העליונות.

התגמול שניתן לגידול באחוזי הגיוס לצבא ולשירות-לאומי כפול מזה המוענק לגידול במספר התלמידים המצטיינים. המכללה הצבאית צ'לסי 1810
התגמול שניתן לגידול באחוזי הגיוס לצבא ולשירות-לאומי כפול מזה המוענק לגידול במספר התלמידים המצטיינים. המכללה הצבאית צ'לסי 1810

החינוך בעיני משרד החינוך

מטרה נוספת שמשרד החינוך הציב בפרסום הקריטריונים להערכה דיפרנצאילית היה "להגדיר ברבים את היעדים שמציב משרד החינוך לבתי הספר". ואכן, מקריאת התוכנית ניתן ללמוד הרבה על סדרי העדיפויות החינוכיים של משרד החינוך בראשות השר גדעון סער שמודיע למנהלי בתי הספר שהיעדים שמוצבים בפניהם הם אחוזי זכאות לבגרויות ומספר המגוייסים לצבא. זו אינה הצהרה המשפיעה על התגמול הדיפרינצאלי בלבד, זה הפירוש של ממשלת ישראל למילה 'חינוך'.

גם בין היעדים הללו יש היררכיה, כמובן. רצוי שמורות ומחנכי כיתות י"ב יפנימו את המסר הזה במהרה, כי זה עלול להשפיע על הבונוס המיוחל: למשרד החינוך חשוב יותר שתלמידיכם יהיו חיילים מאשר תלמידים מצטיינים. אחרת לא ניתן להסביר מדוע המשקל שניתן לגידול מוכח באחוזי הגיוס לצבא ולשירות-לאומי (20%) כפול מזה המוענק לגידול במספר התלמידים המצטיינים בסוף לימודי התיכון (10%) וגדול מהמשקל הניתן לזכאות לבגרות מקרב הלומדים לי"ב (17.5%) (עמוד 23 בהסכם עוז לתמורה). אם את מורה בי"ב ורוצה לשפר את הסיכויים שלך לקבל מענק בסוף השנה, סער מעדיף שתשקיעי עוד שיעור בהכנה לצבא מאשר בהכנה לבגרות.

בפנייתם לשר החינוך הדגישו הארגונים את החשש מפני פגיעה בבתי-ספר ערבים והזהירו כי התוצר של התוכנית יהיה אפליה של ממש בין מערכות החינוך. אך התוכנית מציגה באופן ברור שקריטריון "התרומה לחברה" (כלומר גיוס) ו"הישגים לימודיים" (כלומר אחוזי בגרות) חשובים לו בהרבה מאשר מניעת אפלייה או שוויון חברתי. ואכן, אותם בתי ספר 'שנכשלים' באחוזי גיוס ובגרויות גבוהים – בתי-ספר ממלכתיים-ערביים ובתי ספר בפריפריה, נמצאים בתחתית ההשקעות החינוכיות בישראל. משרד החינוך שב ומדגיש כי הקריטריונים לתגמול המורים יערכו בתוך כל מגזר ובכך תמנע אפלייה תקציבית של ממש. יתכן, אך זה אינו פותר את המשרד מכך שהוא מגדיר באופן ברור את הצלחת מערכת החינוך במונחים שמתאימים לבתי-ספר של יהודים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה. כל בתי-הספר, מכל מגזר ובכל מקום בארץ, ישאף להעלות את אחוזי הגיוס ואחוזי הזכאות לבגרות – ובממשלה יהיו מרוצים. כל-כך מרוצים שהם מוכנים לשלם לנו על-כך!

מודל חינוכי אחר

בשנים האחרונות מנהיג משרד החינוך מדיניות ולפיה 'אם זה לא מדיד – זה לא קיים'.

טוב יעשה שר החינוך אם יקשיב לנו, המורות והמורים. נספר על שיחות ארוכות עם תלמידים שלנו על נושאים שלא נכנסים למשבצת 'החינוך לערכים' שלו, על עזרה לתלמידה שהגיעה לתיכון ובקושי יודעת לקרוא, על שיחות תיווך בין הורים ותלמידים מסוכסכים. נספר לו על כל מה שאי אפשר למדוד, וגם אין צורך.

כחברה אזרחית עלינו להציב בפני המשרד מודל אחר. מודל בו מורות ומורים מנהלים תהליך חינוכי מורכב וביקורתי, בדיוק מסוג התהליכים שאותם בלתי-אפשרי למדוד. מודל אשר בו בתי-הספר, המורים והתלמידים מקבלים את המשאבים הנדרשים כדי להציב לעצמם יעדים חינוכיים המתאימים להשקפת עולמם ואשר נתונים לביקורת עצמית ולהערכה מעמיקה ומורכבת מצד המדינה. אולי מערכת חינוך כזאת תצליח פחות בהעלאת הפרופיל הצבאי של התלמידים, אבל תתרום הרבה יותר לבניית חברה אזרחית שוויונית וצודקת.

רענן פורשנר הוא מורה להיסטוריה וסטודנט למחשבת החינוך

לקריאה נוספת:

כך נקברה המחשבה הביקורתית | אבנר בן עמוס

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עמית

    80 אחוז ממענק ההצטיינות מוענק עבור הישגים שונים של התלמידים בלימודים, ו20 אחוז נוגע לאחוזי הגיוס. לא יודע איתך אבל זה נראה דווקא כמו איזון הגיוני.

    אחוזי הגיוס בוחנים האם בית הספר גידל תלמידים להיות אחראים חברתית. אם תרצה, באותה מידה היה אפשר להחליף את הקריטריון הזה ב"אחוז משלמי המיסים בבגרותם". זה פרמטר רלוונטי כדי לבחון את איכותו והצלחתו של בית ספר.

    1. בארשבעי

      עמית, אתה עד כדי כך עיוור? אם להיות משלם מיסים (ואני מניח שאתה לא מתכוון למע"מ) הוא בעיניך מדד לאחריות חברתית, אז אתה בעצם אומר שאנשים עשירים הם יותר אחראים חברתית מאנשים עניים, ושאת הבונוס הגדול ביותר על אחריות חברתית צריך לתת למורי בית הספר בסביון (זה בנוסף לפרס שמקבלת שם הרשות המקומית כל שנה על תקציבה המאוזן). לעומת זאת, תיכון בפריפריה, שרבים מבוגריו יהיו עניים ומובטלים, הראה בכך כישלון בחינוך לאחריות חברתית. תקשיב לעצמך…

      ואם תשלום מיסים לא מבטא אחריות חברתית, הרי שגיוס לצבא – על אחת כמה וכמה שאינו מבטא אחריות חברתית. אף להיפך.

      1. עמית

        לא הבנת. דיברתי על "אחוז משלמי המיסים".
        בלי קשר לרמת ההכנסה של האזרח ומהו הסכום שהוא משלם למס הכנסה, מי שבכלל משלם מיסים נוהג בצורה אחראית חברתית ומי שמתחמק מתשלום מיסים (אלא אם רמת ההכנסה שלו נמוכה והוא מקבל פטור) נוהג בצורה לא אחראית חברתית. בעיקר מי ששם את הסוציאל-דמוקרטיה בראש מעיניו אמור להסכים עם זה.

  2. הדב

    יש דיסוננס רשתי
    באתרים אידאולוגים מאמרים חוצבים שלפיהם ניתן להתרשם שכל (קפיטל כף) המורים הינם מחנכים יוצאי דופן
    באתרי הורים וקיטורים ניתן להתרשם שהמצב זוועה וצריך לכפוף את הראש ולחכות שיעברו 12 שנה
    איפה האמת?
    האמת באמצע אני מניח
    כשמדובר בכזה ציבור גדול, גם אם הכניסה היתה על בסיס אידאולוגי – החיים שוחקים והמציאות מפרכת.
    ואז נשאלת השאלה, האם לתגמל ואם כן איך?
    קריטריונים אחידים רב מערכתיים תמיד ייצרו עיוותים.
    האם מוכן הכותב להפקיד את ההחלטה בידי המנהל?, בידי צוות ניהולי, צוות עירוני, קהילת בית הספר (הורים ותלמידים)

    זהו משחק של מערכות גדולות, המשרד הכי גדול במשק
    אם האמירה של הכותב היא – צריך רק עוד משאבים והכל יהיה בסדר
    אני חושב שהוא מוותר לעצמו בהתמודדות עם שאלות קשות.

  3. דןש

    חייבים לזכור שבית הספר איננו מכונה של ציוני בגרות. זאת ניתן להשיג בכל מכון מאלו הנפוצים בארץ. נכון שמתמטיקה, פיזיקה, אנגלית ואפילו תלמוד מקנים כלים להתמודדות עם החיים. אבל ללא ערכים – מה הם שווים.
    שרות לאומי מכל סוג שהוא מעיד על חינוך לערכים. מעיד על שותפות בנטל – מעיד על אזרחים טובים יותר.

  4. עמי אשר

    האמת היא ששר החינוך ג.ס. הוא המרוויח הגדול מפרשת האסיר איקס, שעל סיקורה בערוץ 1 ניצחה אתמול בת זוגתו החדשה במשדר מביך מעט. אותו "בלוגר מברוקלין" המוכר לכולנו חשף כבר בשנת 20XX שרובצת עליו עננה כבדה שקשורה למעשה מ**** בק***ה בחדר הש*****ם של מועדון ל**ה. מאז הצטברו עדויות נוספות בפרשה/ות, כולל מכתב של העוזרת הפרלמנטרית שלו מ.כ. שבו התחננה שלא ימונה לשר, לאור הידוע לה. המכתב נאסף מכל נמעניו במבצע נמרץ של עוזרי השר. יש לי הרגשה שעוד נשמע על זה.

    1. נתן.

      יש פה בטח איזה רמז… תן לי לחשוב.. מתחיל ב"ק" ונגמר ב "ה".. המממ… מה זה יכול להיות?….שנייה… אני כבר עולה על זה… רגע… רגע….

  5. אילי

    עוד לפני עידוד המורים כספית, לפי מדדים ערכיים מעוותים, המציאות היא שבחטה"ב ובתיכונים משרד הביטחון מממן תכניות מצוינות ותכניות לימודים ייעודיות למסלולים צה"ליים מובהקים! ה
    הילדים מוזמנים לעשות את בחירתם זו לא פחות ולא יותר מאשר באמצע כיתה ו לפני הגעתם לחטה"ב. ההורים כמובן משתפים פעולה ומשפשפים ידיהם בהנאה, כי כך זוכים ילדיהם המורמים מעם, לחשיפה לתכנים לימודיים וערכיים שאינם נחלת שאר הילדים באותה שיכבה. באופן זה ממש חשופים כל הילדים לשיבוץ מגדרי ותכניות אפלייתיות בעידוד המוסד עצמו.

    כל אלו מעוררים תהיות כמובן בנוגע לגרעון האינסופי של מערכת החינוך בישראל לעומת הזרמת תקציבי עתק למשרד הביטחון, הלוטים בערפל, תחת מעטה סודיות ביטחונית. משהב"ט מצידו מזרים את חלקם חזרה למערכת החינוך, תוך שהוא יוצר מתווה ערכי אליטיסטי ומעוות.
    נתון זה המזכיר משטרים אפלים בהיסטוריה האנושית צריך לזעזע כל אדם בישראל.

  6. ירדן

    לטעמי, הבעיה המרכזית כאן היא השימוש במדד של אחוזים שאינו מסתכל על המכלול. למה הכוונה? כאשר בי"ס ירצה למשל להעלות את אחוזי הגיוס לבגרות, מכיוון שאף אחד לא מסתכל על המספרים הממששים אלא רק על האחוז – לביה"ס יהיה תמריץ גדול מאוד להעיף כמה שיותר מהר את כל אותם נערים שידוע לו / שהוא חושד כי לא יתגייסו. כך גם לגבי זכאות לבגרות. כבר כיום שוררת הנשרה רבתי של נערים בין כיתה ט' ל-י', ובעקבות הרפורמה צפויה לבוא הנשרה גבוהה גם לקראת סיום י"ב.

  7. אלי אמינוב

    מאז 1948 מתפקדת מדינת ישראל כמנגנון צבאי שיש לו מדינה. הצבא ושירותי המודיעין הם עמוד השדרה שסביבו מסתדרים המבנים הממלכתיים השונים, לרבות הכלכלה והחברה. והרי כך נגזר על המדינה הזאת להתקיים. סיבת הקמתה הייתה כדי לשמש אבן ראשה של הסדר האימפריאליסטי באזור.. כל קיומה בנוי על היותה מבצר שמירה מרכזי על האינטרסים של האימפריאליזם. הכוח הצבאי שלה הוא סיבת קיומה היחידה. כל היתר זו אידאולוגיה שנועדה להסתיר את מהותה של ישראל, הן מעיני אזרחיה הנושאים בנטל והן מדעת הקהל בעולם. הממשל האמריקני וממשלות אירופה תומכות באופן מלא בישראל למרות הביקורת הנשמעת מפי יסודות מתקדמים של האוכלוסיה, ישראל ממשיכה לשמור על זרימת נפט זול יחסי מהמזרח התיכון לעולה המערבי. תפקידו של שר החינוך במערכת זו היא להכין את בשר התותחים של מחר וכמוהו כל ממשלות ישראל.

  8. ירושלמי

    שנעוריו דומים לנעורי, שצריך היום ללמוד במערכת החינוך של גדעון סער. וזו לא אמירה מתוך נוסטלגיה.

  9. פריץ היקה הצפונבוני

    מיליטריזציה כאידאל עליון ולמה זה גרם ולא למדנו את הלקח שלדעתי היה ראוי ללמוד. : לא עוד מיליטריזציה לא עוד תאות התפשטות על טריטוריות בנימוקים כאלה ואחרים. לא עוד סרבנות שלום. ולמדינה כזאת ראוי לשלם מסים? מי שיכול להתחמק אשריו ( אמנם לא מעט מהמתחמקים הם לאומנים קיצונים בגרונם,רק שמישהוא אחר ישלם את המחיר.). מי שיכול לסרב בגלוי לשרותצבאי ,אשריו כי לו נאוה תהילה. מישיכול לקום ולומר בגלוי אי ציות אזרחי לחוקי העוול של של מדינת הארפאהייד כמעט בת יובל אשריו. כל הכבוד לאילנה המרמן וחברותיה.

  10. דמוקרט

    אין שום פסול במתן שכר עידוד לפי ביצועים.
    זה קיים היום לא רק בשוק הפרטי אלא גם ברוב החברות הממשלתיות כך שלא מדובר בגחמה חדשה של "שונאי עבודה מאורגנת".
    לו נולדנו כולנו מלאכי שרת הקומיניזם היה בשלטון בכל מדינה על כדור הארץ, ובארץ הקיבוצים לא היו מידרדרים להיכן שהידרדרו.
    מכיוון ש 99% מאיתנו אינם מלאכי שרת, ובגלל שאינספור מחקרים הוכיחו שבני אדם כן מגיבים לאינסטיב – כספי או אחר, אני לא רואה סיבה לא לתת מענק תלוי ביצועים למורה שמתאמץ יותר.
    מספיק עם ההתייפפות.

  11. ליכודניק

    היות ושיעורי הגיוס אצל ערבים (וחרדים) נמוך, דווקא קל לבתי ספר שלהם להשיג שיפור בשיעורי הגיוס לשירות לאומי/צה"ל ולזכות בבונוס.

    למעשה, לא הייתי מבטל את האפשרות שהסעיף הוכנס דווקא כדי לתגמל את החינוך החרדי.