כלכלה    

לגנוב את אפריקה: על הפרטה של משאבים טבעיים

יוסי לוס 04.03.13
סרט מרתק מתוך סדרת סרטים של הבי.בי.סי על עוני. פרק זה עוסק במקרה של זמביה

לפני חודשים ספורים הוקרנה בערוץ 4 של הבי. בי. סי. סדרה בת שמונה פרקים שעסקה בהיבטים שונים של הרעב הגלובלי – מדוע רעב? (Why Poverty?). אחד הפרקים – Stealing Africa – מביא את סיפורה המרתק של זמביה.

אקדים בהיסטוריה קצרה מתוך הספר של האנתרופולוג ג'יימס פרגוסון "ציפיות של/מ מודרניות" (Expectations of modernity). זמביה הפכה למדינה עצמאית ב- 1964 וראתה שגשוג כלכלי וחברתי מהיר. זו הייתה תקופה של הופעה של מדינות עצמאיות רבות אשר הקימו רשתות חשמל חדשות ונזקקו לכמויות גדולות של נחושת אשר כרייתו הייתה המשען העיקרי של הכלכלה הזמבית. לאחר כמה שנים מלאות תקווה, האטה במכירות הנחושת הביאה לכך שמאמצע שנות ה-1970 ואילך, הכלכלה הזמבית צנחה והחברה הזמבית הידרדרה. היא עברה מתנועה בערוץ של מודרניזציה מהירה והפיכה לחלק מהעולם המודרני לתנועה הפוכה של הידרדרות לעוני ולרעב.

על אף העושר בנחושת, ההישענות על בסיס אחד בלבד התבררה כטעות חמורה אשר נבעה מדבקות נאמנה מדי בעצות של כלכלני הבנק העולמי לאחר קבלת העצמאות. אף מדינה מערבית לא משעינה את כלכלתה על בסיס אחד בלבד.

המשבר הכלכלי היה כרוך במשבר של חוב שמדינות מוחלשות רבות ברחבי העולם סבלו ממנו באותו זמן. התוצאה הייתה עצות אחיתופל נוספות שהביאו להידרדרות נוספת. קרן המטבע הבינלאומית כפתה על ממשלת זמביה רפורמות ניאו ליברליות מבניות כדי לקבל סיוע ופרישה מחדש של החוב. הממשלה נקטה בהן בחוסר רצון ונעה בין הפעלתן לבין התמרדות נגדן. הרפורמות עוררו מהומות שלא מנעו את יישומן. הן כללו ביטול סובסידיות על מזון ומוצרי יסוד אחרים, ביטול הזכות לבריאות ולחינוך והפרטה של חברות ממשלתיות שהובילה למכירה של המכרות לתאגידים זרים. ההשלכות של הרפורמות היו קטסטרופליות – עוני רחב עוד יותר, שיבה מהעיר אל הכפר, ירידה בתוחלת החיים… מאוחר יותר כאשר הייתה שוב עלייה בדרישה לנחושת (ככל הנראה כתוצאה מהצמיחה המהירה של סין ומדינות נוספות) ורווחי המכרות נסקו, הרווחים זרמו לכיסיהם של תאגידים זרים.

הסרט "לגנוב את אפריקה" מספר את סיפורו של מכרה נחושת אחד אשר נמכר לחברה שווייצרית – גלנקור (Glencore). החברה מקפידה על מניפולציות חוקיות שמביאות לכך שהיא כמעט ולא משלמת מסים בזמביה ואף מקבלת שירותים מהמדינה בשווי שעולה על המסים שהיא משלמת (מזכיר משהו למישהו?). את מרבית המסים הנמוכים שהיא בכל זאת משלמת, היא משלמת בשוויץ. הסרט מרתק ומביא מנעד רחב מאד של קולות ועמדות. בין השאר, הוא מתאר את מעורבתו של מארק ריץ' שייסד את החברה שהפכה לגלנקור. ריץ' הוא אחד הפילנטרופים הגדולים ביותר בישראל, ועבריין המסים הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית אשר זכה לחנינה מעוררת מחלוקת בזכות קשריו הקרובים לדרגים הבכירים ביותר בממשל האמריקאי. זאת, אף שהודה בעבירות ונמלט מארה”ב.

תגיות: , , , , , , ,

2 תגובות לפוסט "לגנוב את אפריקה: על הפרטה של משאבים טבעיים"

  • ליכודניק //

    סדרה מצויינת.
    מעניין לציין שהם החלו בסיפור קליט מאוד על ארגון שמעצים אמהות חד-הוריות ע"י הכשרתן בתחום האנרגיה הסולארית, והמשיך לסיפורים "קשים" יותר כמו המתואר כאן. אני תוהה אם זה כלי רטורי מכוון או צירוף מקרים.

  • פריץ היקה הצפונבוני //

    אין חדש תחת השמש.אשר היה היה כבר אמש.על זה אומר הפתגם האנגלי: מהו חוק הזהב של הזהב? מי שהוא בעל הזהב, הוא העושה את החוקיםולכן המוסדות הפיננסים הבינלאומיים הנשלטים ע'יי המערכת הפיננסית של המדינות העשירות מכתיבים תנאים ד רקוניים למדינות המתפתחות.

הצטרפו לדיון

 

המייל היומי

הקלידו דוא"ל לקבלת עדכון יומי
תגובות אחרונות
אודות מאמרים
מי אנחנו כלכלה פוליטיקה חוץ
סדר יום חברה תרבות וידאו
צרו קשר חינוך מזרחיות סביבה
תרמו לנו תקשורת מגדר דף הבית