• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

ממשלת נתניהו השלישית מציגה: מאחוס"לים לאחוד"לים*

חלוקת העבודה האתנית המבוססת על יתרון מוחלט לאשכנזים מתמסדת כסדר החברתי היחיד האפשרי בישראל של תחילת המאה ה-21. מאיר עמור על שעתם של ה"איכותיים": בני עקיבא של בנט והחבר'ה הטובים של לפיד

בממשלותיו הקודמות של בנימין נתניהו שימשו החרדים ככלל וש"ס בפרט כשפחה חרופה וכעלה תאנה חברתי לחיסולה של מדינת הרווחה הישראלית. אבל ממשלת נתניהו השלישית, שהושבעה השבוע, אינה זקוקה יותר לשירותיהן של שפחות חרדיות, מזרחיות או אשכנזיות. בבחירות 2013 הובסו החרדים בידי הברית בין דתיים-לאומיים ומעמד הביניים הישראלי שבחר ביאיר לפיד. שני גורמים ברורים איפשרו את ייתור החרדים: ראשית כל, מפגן הכוח של מעמד הביניים האשכנזי בקיץ 2011 (או בשמו הרווח: "המחאה החברתית"), שבא לידי ביטוי באמצעות 19 המנדטים שהוענקו כפרס ליש עתיד. שנית, המרחק החברתי שיצרו החרדים מיהודים-ישראלים ומאבק הכוח שבין המחנה החרדי והמחנה הדתי-לאומי של חובשי הכיפות על הגדרת זהותה היהודית של מדינת ישראל. גורם שלישי ופחות נראה לעין הוא החשש הכלל ישראלי-יהודי משיתופם של ערביי ישראל ברפורמות חברתיות שמדינת רווחה מתפקדת מחויבת לספק לכלל אזרחיה. התוצאה של מקבילית כוחות זו ידועה לכולם/ן: שליטה בלעדית של דתיים-לאומיים והמרכז ההגמוני האשכנזי בישראל על הממשלה עצמה ועל מוסדותיה הממשלתיים של החברה האזרחית.

ממשלת נתניהו השלישית היא ממשלתה ה-33 של מדינת ישראל. אין בה מאפיינים יוצאי דופן באופן מהותי מממשלותיו האחרות של נתניהו או מ-30 ממשלות ישראל האחרות. אך בכל זאת זאת יש בה ייחוד כלשהו: העובדה שעל שער הכניסה לקריית הממשלה כתוב, בלי כחל ושרק ובאותיות קידוש לבנה, כי זוהי ממשלת המעמד הבינוני האשכנזי וההגמוני בישראל; ייחודה של ממשלה זו הינו עזות המצח, החוצפה וההתרסה שבה נחרתה כתובת זו. זוהי ממשלה אשר מייצגת "מסלול ירוק" לקידום אשכנזי בישראל על כל עיקוליו, מבואותיו ורבעיו השונים. הקריירה של נתניהו עצמו הוא דוגמה קלאסית. המטאוריות שבה ציפי לבני מחרה מחזיקה אחריו מאששת את הטיעון. לפיד מביא לידי ביטוי ומיצוי את דרכם של "אשכנזים מצויים" בישראל, אורי אורבך ואורי אריאל מחזקים את המודל באופן ממשי. "לשלטון בחרתנו" היא אמירה המתאימה לתיאור המסלול הירוק לכוח עבור אשכנזים בישראל.

gov

היו שחשבו כי יש עתיד ויאיר לפיד יהוו משקל נגד, כמרכז חברתי-פוליטי, לכוחות הימין. אך מתווה פניה החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של המפלגה התברר באמצעות "ברית האחים ושותפות הגורל" שנכרתה עם הבית היהודי. זו הבהירה חד-משמעית כי יש עתיד היא מפלגה ימנית מבחינה פוליטית, ניאו-ליברלית מבחינה כלכלית ואולטרה-שמרנית מבחינה חברתית, המממשת את האינטרסים הלאומיים והכלכליים של דתיים-לאומיים וזרועם הפוליטית-אקטיביסטית בגוש אמונים ובחוגי המתנחלים. ברית זו מאיימת על האינטרסים הכלכליים של המעמד הבינוני האשכנזי והחילוני עצמו. אינטרסים העומדים בסכנת הכחדה על ידי נציגיהם האותנטיים ביותר – יאיר לפיד וידידיו.

ישנו סיכוי נמוך ביותר כי האינטרסים של "המחאה החברתית" יזכו להעדפה ממשלתית לעומת האינטרסים של ההתנחלות היהודית בשטחים הכבושים. שר אוצר טרי, חסר ניסיון כלכלי ובעל יומרות רומנטיות יהיה טרף קל לכרישי "ארץ ישראל השלמה" ול"שומרי אמוני הציונות הדתית". הם הוכיחו זאת פעמים רבות בעבר עם פוליטיקאים מנוסים אלף מונים יותר ממנו. בכל עימות בין "ישראל הציונית דתית" ו"ישראל של מעמד הביניים המפונק", יש עתיד ויאיר לפיד יוכנעו כמעט בלי מאמץ. נראה סביר הרבה יותר כי "חמורו של משיח" ימשיך להיות מונהג גם אם מלמד-הבקר שבו מרביצים בו נמצא בידיהם הנאמנות של גוש חובשי הכיפות ולא בידיהם של חרדים – אשכנזים או מזרחים – המאכלסים את אוהלה של תורה ומושיעים את ישראל והעולם

המאבק על הגדרת יהודיותה של מדינת ישראל טולטל באופן משמעותי לכיוונה של היהדות הדתית-לאומית. מפעל ההתנחלויות בגדה איפשר לדתיים-לאומיים, לבני הכיפות הסרוגות, לממש סוף-סוף את "חלוציותם" למנוף פוליטי רב-עוצמה. הם העלית הפוליטית החדשה בישראל. אם כך, ממשלת נתניהו השלישית תיאלץ להגן על האינטרסים של שתי קבוצות: מרכז ימני דתי ולאומי מתנחל ושכבה צרה ניאו-ליברלית ושמרנית של מקורבי שלטון כאלה ואחרים. זהו תפקידה העיקרי.

אל תטעו ברטוריקה האנטי-חרדית

עם הופעתה של יש עתיד גדל ביטחונו של המעמד הבינוני ההגמוני בישראל באופן משמעותי. ביטחון זה התרחב עד כי יכול היה להרשות לעצמו לגדף ולחרף את החרדים ככלל, ולסלק משולחן הממשלה את החרדים המזרחים בפרט. אך חשוב לזכור כי העימות עם החרדים הוא הסחת דעת, מכיוון שהגדרתה היהודית של מדינת ישראל זוכה לחיזוק ציוני, דתי ולאומי.

לעומת בהירות יחסית זו של ההתרחשות הפוליטית-חברתית, האינטרסים הכלכליים המנווטים את הממשלה מוסווים במתק שפתיים חברתי ומוסתרים באמצעות הטעיה כלכלית. מוטיבציית היסוד הפוליטית-כלכלית של ממשלה זו הינה השררת קפיטליזם השנור הישראלי והבטחת מעמדם החברתי-כלכלי וכעת הפוליטי של שתי הקבוצות ה"איכותיות": "בני עקיבא" ו"החברה הטובים". השלטת קפיליזם השנור הישראלי, שהוא סוג מיוחד של קפיטליזם חזירי, תלויה בהסרה חד-משמעית מסדר היום הפוליטי את החשש ממימושה של מדיניות רווחה אוניברסלית בישראל דרך חלוקתם של משאבים ציבוריים לקבוצות חברתיות מועדפות. את כל אלה איפשרו הופעתה של יש עתיד והברית עם הבית היהודי. על כן אסור לטעות ברטוריקה האנטי-חרדית: ש"ס והחרדים האשכנזים מילאו את תפקידם – מדינת רווחה לאורתודוקסיה היהודית בלבד – כעת הפכו הם למיותרים.

hug

ההגמוניה החברתית השולטת במדינת ישראל חוששת ממדינת רווחה. כל מדיניות המעבירה משאבים ציבוריים לידי חלק קטן מהציבור עדיפה על מחויבות אזרחית מלאה לרווחת כל אזרחיה של המדינה לאזרחיה. זה היה תפקידם ההיסטורי של החרדים. מאחר ו-20% מאזרחי המדינה הם ערבים וקרוב ל-50% מאזרחי מדינת ישראל היהודים הם מזרחים, מדיניות רווחה אוניברסלית פירושה סיוע ישיר לחלקים הכי פחות מיוצגים בפוליטיקה הישראלית בכנסת ובממשלת ישראל העכשוויות. למעט שאריות התמיכה המסורתית והעיקשת ב"מפלגת חירות של מנחם בגין" שבליכוד, אין מזרחים/ת רבים ביש עתיד ובבית היהודי. בבית היהודי לא בוחרים מזרחים כמזרחים – בוחרים בה יהודים ישראלים-דתיים-לאומיים. בבית היהודי בוחרים חובשי כיפות סרוגות, מתנחלים ותושבי השטחים הכבושים. הם יודעים/ת היטב את הסיבות לבחירתם. ביש עתיד לא בוחרים מזרחים ומזרחיות – ביאיר לפיד בוחרים אזרחים-יהודים-ישראלים-חילוניים אשר "מאסו" בשלטון החרדים, "מאסו" בעדתיות, ואלה הרוצים "שוויון בנטל". בעיקר, ככל ששוויון בנטל זה ישתתף בתשלום הוצאותיהם על חינוך, בריאות ונופש. אלה הם הבוחרים/ת אשר רצו ורוצים לאפיין את ישראל כמדינה של אזרחיה היהודים בלבד; בתנאי שאזרחים/ת אלה יהיו יפים או דומים ליאיר לפיד.

מהי משמעותה של מדינת רווחה בישראל בעשור השני של המאה ה-21? מאיזו מדיניות בעצם נרתעת ממשלת ישראל באופן פבלובי?

1. רפורמה אגררית. חיסול הפריבילגיה האשכנזית בתחום הקרקע (לקיבוצים, למושבים, להתנחלויות וליישובים קהילתיים) ובחלוקת משאב האדמה של מדינת ישראל (דרך מועצות אזוריות, לדוגמה). כלומר מדינת רווחה כיום פירושה הרחבת השימוש והנגישות אל משאב האדמה לשתי קבוצות מנודות: מזרחים וערבים-ישראלים.

2. דמוקרטיזציה של מערכת החינוך. פגיעה קשה בפריבילגיה האשכנזית של בלבדיות תכני החינוך, ההישגים בחינוך והשליטה הכמעט בלעדית של אשכנזים/ת בכל התפקידים המובילים את קבלת ההחלטות החינוכיות בישראל.

3. עיצוב מחדש של היחסים בין הון ועבודה. לעבודה תוענק המשמעות המתחייבת כחלק הכרחי, חיוני ותורם בתהליכי הייצור והצריכה. שינוי היחסים בין הון ועבודה בישראל פירושם הרחבת המעמד הבינוני ולא צימצומו, העלאת רצפת השכר ולא הורדתה, תמיכה בארגוני עובדים ולא חיסולם, צימצום "ייבוא" עבודה לא מאורגנת ולא הרחבתה באמצעות קבלני "כוח אדם", סיוע בשילובן של נשים בשוק העבודה ולא הכפשתן והכפפתן לשכר מינימום; כל אלה פירושן פגיעה באינטרס מעמדי מרכזי של קבוצות הכוח הכלכליות בישראל החל בבנקים, דרך המעסיקים הגדולים במשק, מעסיקי השוק הפרטי וכמובן הטייקונים. אינטרס זה הוא בלבה של הפרבילגיה האשכנזית בישראל.

4. ייצוג שוויוני של מגוון האוכלוסייה. החל בשגרירויות ישראל בחוץ לארץ, דרך נושאי תפקידים בכירים ברשויות המדינה והשלטון המוניציפלי ובאוניברסיטאות, וכלה בבית המשפט העליון, בסוכנות, בקרן הקיימת ושאר מוסדותיה הייצוגיים של המדינה.

היכולת של המעמד הבינוני האשכנזי להתנתק מיהדות התורה החרדית ולהישען על כוחו של המחנה הדתי-הלאומי בלבד משקפת את התחזקותו האידיאולוגית של מעמד הגמוני אשכנזי זה. היא גם משקפת את תנופת הצמיחה של מעמדם של בני עקיבא לכדי מושחי המלכים החדשים של התקופה. בנוסף לשובל הזוהר הנלווה להופעתו של נפתלי בנט, הקריירה הפוליטית של השר לענייני תושבים ותיקים אורי אורבך ושר השיכון החדש אורי אריאל הן עדויות ישירות לעוצמה הפוליטית של מי שהיתה פעם תנועת המזרחי, המפד"ל, גוש אמונים והמתנחלים. כעת הבית היהודי. על כן, ניתן לקבוע כי חלוקת העבודה האתנית המבוססת על יתרון מוחלט לאשכנזים מתמסדת כסדר החברתי היחיד האפשרי בישראל של תחילת המאה ה-21.

בכדורסל, מאמנים את הילדים/ת שבשמירה על הסל צריך כל הזמן לעקוב אחר הכדור ואחר שחקני היריב. בפוליטיקה הישראלית צריך להתמקד, כל הזמן, בשחקנים עם הכדור. בישראל, השחקן הפוליטי-חברתי המרכזי הוא שחקן אשכנזו-ישראלי. זהו שחקן אשר הגיע מ"יחידות העלית" של הצבא, מתעשיית ההיי-טק, מתעשיית הדברת של הרדיו והטלוויזיה, מתעשיית החינוך האליטיסטי והאקדמיה. זהו אותו דפוס. זהו אותו טיפוס חברתי. פעם אחר פעם. לעתים ישנן נשים במודל הזה. מיעוט ייצוגן של נשים ישראליות בכנסת ובממשלת ישראל הוא דפוס קבוע כמו תת-הייצוג של מזרחים והיעדר הייצוג של ערבים. על כן, פמיניזציה של המאבק המזרחי בישראל פירושו המעשי הינו פמיניזיציה ואזרוח של מדיניות הרווחה הישראלית. מספר נשים בממשלה אינו בהכרח אינדיקציה לפמיניזציה של המדיניות.

מי מחזיק את הכדור – זוהי שאלת המפתח. במילים אחרות, מה קורה עם הכסף? "השיטה הישראלית" בנויה, בסיכומו של עניין, על חלוקת משאבים ציבוריים באופן לא שוויוני. זהו לב-לבה של הפריבילגיה האשכנזית. אלה הן השאלות הפוליטיות-חברתיות הרלוונטיות ביותר בישראל של היום. זהו תרגום רלוונטי של תוצאות הבחירות האחרונות והפוליטיקה הישראלית. במסגרת זו, החרדים וש"ס אינם השחקנים הראשיים והדת אינה הכדור. הפריבילגים האשכנזים הם אלה, בהחלט, המחזיקים בכדור. הם גם מנצחים. מאשכנזים, חילונים, סוציאליסטים וותיקים הם הפכו לאשכנזים, חילוניים, ותיקים, דתיים-לאומיים. הבדלים משמעותיים? אולי. ימים יגידו.

* אשכנזי, חילוני ותיק דתי ולאומי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. איציק

    שהוכרחו להאמין בסטיגמות הדמגוגיות שהודבקו להם
    ע"י האוסטיודן העלובים מרוסיה ומזרח אירופה.

    הם פועלים כדי לשמר את זה בעזרת המשטרה החשאית, השב"כ, המתוקצב מכספי המיסים של כולם, אבל נראה לי שזה סודי
    חסמבה חסמבה חסמבה

  2. עמית

    ״מעמד הביניים האשכנזי״?
    ״http://rsvpdev.atomplayground.info/oketz/2013/01/28/הרובד-הבינוני-בישראל-1992-2010/״

    כ45 אחוז מהמזרחים דור שני שייכים לרובד החברתי הגבוה. כ30 אחוז נוספים שייכים לרובד הבינוני.
    ובהתאמה, בכמעט כל ישובי הפריפריה. המפלגות שמרכיבות את הקואליציה הן המפלגות שזכו לרוב. ברבות מהן יאיר לפיד זכה ליותר אחוזים מהקולות מאשר הוא זכה בכלל הארץ וגם הקולות שהלכו לבנט היו הרבה מעבר לאחוז הדתיים-הלאומיים בכל ישוב. בקצרה, הניתוח השבטי – עדתי הזה נכפה על ידך על מציאות שמפריכה אותו.

  3. מאיר עמור

    האינפורמציה שתוצג כאן לקוחה מאתר: ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19. (http://www.votes-19.gov.il/cityresults?cityID=1115)
    בחירות לכנסה ה-19, נערכו בי"א בשבט תשע"ג. 22 בינואר 2013.
    תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-19, בהתאם לקלפיות שנספרו בשלושה יישובים שנבחרו באופן אקראי (מתחילים באות אלף) (אבטליון, אביבים, אלון שבות).
    לפניכם מדגם לא מייצג של שלושה יישובים בארץ. תוצאות הבחירות הן תוצאות אמת. אבטליון הוא יישוב קהילתי בגליל העליון. אביבים היא עיירת פיתוח. אלון שבות הוא אחת מהיהלומים שבכתר בהתיישבות-התנחלות היהודית בשטחים הכבושים. שימו לב להבדלים המשמעותיים הבאים:
    במפלגת העבודה בחרו 36% מתושבי אבטליון, 2% מתושבי אביבים, ו2% מתושבי אלון שבות.
    במפלגת יש עתיד בחרו 17% מתושבי אבטליון 1% מתושבי אביבים, ו1% מתושבי אלון שבות.
    בליכוד-ישראל ביתנו בחרו 10% מתושבי אבטליון, 35% מתושבי אביבים, ו15% מתושבי אלון שבות.
    במרצ בחרו 10% מתושבי אבטליון, 0% מתושבי אביבים, ו0% מתושבי אלון שבות.
    בבית היהודי בחרו 3% מתושבי אבטליון, 14% מתושבי אביבים, ו70% מתושבי אלון שבות.
    בש"ס בחרו 0% מתושבי אבטליון, 37% מתושבי אביבים, ו1% מתושבי אלון שבות.

    תיאור היישובים (google)
    אבטליון (http://www.avtalyon.org.il/HomePage) הינו ישוב כפרי קהילתי בגליל, ישוב פלורליסטי, ליברלי, ממוקם על רכס הרי יודפת ומשקיף לנוף עוצר נשימה של עמק בית נטופה וכרמי זיתים. הישוב הוקם ב-1986 והינו הישוב הצעיר מבין ישובי משגב, ממוקם בגובה של 450 מטר מעל פני הים ונהנה מאויר הרים צלול כיין רוב ימות השנה. היישוב מונה כ-80 משפחות עם כ-140 ילדים עד גיל 18, ונמצא במגמת התרחבות וקליטה.
    אביבים (http://www.romgalil.org.il/cds/302/). הקמה: 1958, מספר תושבים: 507 תושבים, גודל מתוכנן: 150 בתי אב. מיקום: גליל עליון בצמוד לגדר הגבול עם לבנון, גובה: 750 מטר מעל פני הים. נוף: הרי הגליל העליון והרי לבנון. מזג אויר מושלג לעיתים בחורף. מקור שמו של מושב אביבים בנחל אביב הסמוך. לאחר שנוסד נוסד ננטש ויושב מחדש ב- 1963, ע”י תנועת המושבים בעולים יוצאי צפון אפריקה.
    אלון שבות (http://www.baitisraeli.co.il/?CategoryID=271) הישוב אלון שבות נוסד בכ' בסיוון תש"ל כמרכז אזורי כפרי ליישובי גוש עציון. בתחילה התגוררו בישוב משפחות שהיו קשורות בישיבת 'הר עציון' שהתמקמה ביישוב, אולם עם השנים גדל מאד מספר המשפחות וכמותו גם הגיוון התעסוקתי. רבים מתושבי הישוב מתפרנסים באזור ורבים נוסעים לירושלים ולמקומות נוספים. כיום מונה הישוב כ 650 משפחות ולמעלה מ 3400 נפש (כ"י). למרות זאת נשמרת המסגרת הקהילתית ומאמץ ניכר מושקע בשימורה. הישוב מחולק לשכונת 'גבעת העץ' הותיקה, בה נמצא המרכז המסחרי ולשכונת 'גבעת הברכה' החדשה שמדרום. במזרח נמצאת שכונת 'גבעת החי"ש' – כיום אתר קראונים.

    בברכת חג חירות שמח למי שיש לו חירות. מאיר עמור

    1. עמית

      עם כל הכבוד ל"מדגם האקראי" שלך ולישוב אביבים הש"סניקי, אולי נקח ערי פריפריה קצת יותר מייצגות?

      בדיקה קצרה באתר שקישרת אליו מראה שתוצאות הבחירות בערים דימונה, באר שבע, מצפה רמון, קריית שמונה, קריית גת ואריאל היו כמעט זהות. הליכוד-ישראל ביתנו מקבלים למעלה מ-30 אחוז מהקולות. ש"ס כ15 אחוז בממוצע, בנט כ13-14 אחוז בממוצע, לפיד כ11-12 אחוז בממוצע.
      בכולן ללא יוצא מין הכלל המפלגות שמרכיבות את הקואליציה הנוכחית מקבלות יותר מ60 אחוז מהקולות. בכולן המפלגה של לפיד שומרת על כוחה או מקבלת בסך הכל אחוזים אחדים פחות מאשר מה שהיא קיבלה בתוצאות הארציות ובנט מקבל כמה אחוזים יותר, למרות שרובן לא משופעות בדתיים לאומיים.

      1. ג. אביבי

        הוכחת, בלי שהתכוונת, שבפריפריה יש גם אוכלוסיה ממוצא רוסי. זה מה שמסביר את התמיכה ב"יש עתיד".

        1. עמית

          כן כי ישראלים ממוצא רוסי שחיים בפריפריה הם ממש קהל היעד של יאיר לפיד….הרבה יותר סביר שקולותיהם הלכו לליכוד שהתאחדה עם ישראל ביתנו, המפלגה שרוב הקולות שלהם הלכו אליה בבחירות הקודמות.
          איך שלא תנסה לעקוף את זה, וגם עם נגיד חלק מהקולות שהלכו ליאיר לפיד בערי הפריפריה היו של רוסים, עדיין אין צורה להסביר את אחוז הקולות שיאיר לפיד קיבל ללא העובדה שיאיר לפיד זכה לאחוז נכבד מהקולות גם בקרב מזרחים מהפריפריה. אחוז שלא נופל בהרבה – אם בכלל – מאחוז הקולות שקיבל בממוצע הארצי. גם בנט קיבל אחוז נכבד מהקולות של מזרחים מהפרירפריה וגבוה בהרבה מאחוז הדתיים-לאומיים בכל ישוב. כל מי שאשכרה חי בפריפריה לא יופתע מזה, כי בנט עם הימניות וה"הצלחה" שהוא שידר קנה את אהדתם של רבים והוא היה שיחת העיר במקומות רבים.
          כל זה נובע מאותו מקום שמהמחקר שמראה שרוב גדול של המזרחים דור שני הם מעמד בינוני-גבוה נובע. הניתוח השבטי-עדתי שלכם בהקשר המזרחים מופרך על ידי המציאות הישראלית יום-יום. המציאות היום היא של מיינסטרים ישראלי, שמורכב על ידי ערבוביה של אנשים ממוצא אשכנזי ומזרחי, לצד קבוצות שוליים ובעיקר חלק מסוים מהרוסים והאתיופים שעדיין נמצאים מחוץ למעגל.

          1. ג. אביבי

            כשהעובדות לא מסתדרות עם הטענה שלך אתה ממציא "עובדות" לשרותך. הגוש ליכוד + ישראל ביתנו ירד מ42 מנדטים ל31. הסיבה העיקרית: עזיבת רוב הרוסים את ליברמן לטובת מי שבעיניהם מייצג טוב את עמדתם: הגוש החילוני ובעיקר יאיר לפיד. את ליברמן הם פוסלים בגדול בגלל היותו מסובך בפלילים. הסיבה המשנית היא מעבר של לכודניקים ימניים לבנט (2 – 3 מנדטים).
            המחקר שאתה מצביע עליו מראה דברים אחרים וזה כבר הוסבר לך. הוא מראה פער יציב שלא נסגר בין אשכנזים למזרחים ב2 העשורים האחרונים. אם מהגוש "אשכנזים דור שני" תוציא את החרדים שחלקם בין האשכנזים (ובכלל האוכלוסיה) גדל במהירות, תראה שהפער למעשה רק גדל. במעמד ה"גבוה-גבוה" (2 העשורים העליונים ברמות השכר) יש יותר מפי 2 אשכנזים לא-חרדים מאשר מזרחים. ועם כל זה, עדיין ההון המורש למשפחה אשכנזית (בית, מגרש וכו') גדול בהרבה מזה של המזרחים המשתכרים דומה. מספר המובטלים המזרחים גדול פי 5 – 6 מזה של האשכנזים. מכאן שכל הטענות שלך מופרכות.

          2. מאיר עמור

            כותב עמית "איך שלא תנסה לעקוף את זה, וגם עם (הוא מתכוון "אם") נגיד חלק מהקולות שהלכו ליאיר לפיד בערי הפריפריה היו של רוסים, עדיין אין צורה להסביר את אחוז הקולות שיאיר לפיד קיבל ללא העובדה שיאיר לפיד זכה לאחוז נכבד מהקולות גם בקרב מזרחים מהפריפריה." ראשית, צריך להראות מה מספר הבוחרים ביאיר לפיד בעיירות הפיתוח – בעיה לא פשוטה לברור והצגה. אחר כך צריך לראות האם אלה הם אלה שנקראים "מזרחים". שלישית, נאמר שצלחת את שתי הבעיות הראשונות הללו (מספר הבוחרים ביש עתיד בעיירות פיתוח, והאם הם מזרחים על פי הניתוח שלך לא שלי) והמסקנה שלך היא שליאיר לפיד היו בוחרים רבים בעיירות הפיתוח (מה זה בוחרים רבים? 20% גם אם זה נכון מיהם 80% הבוחרים האחרים/ת?), נניח שעשית אל כל זה, עדיין אין זה אומר שהמדיניות של יאיר לפיד תהיה בשירותה של הקבוצה הזו שהיא בסך הכל 20% של בוחריו. עכשו שאלה להיגיון של עמית: האם יש אינטרס מובחן לאנשים בעיירות הפיתוח? האם יש אינטרס מובחן שאתה מוכן להצביע עליו? אם יש, מהו? או שאתה חושב, כפי שציינת בביקורת שלך על דברי, שבעיירות הפיתוח כמו בכל ישראל יש מה שאתה קורא "מיינסרטרים" ישראלי. הנה הציטוט: "המציאות היום היא של מיינסטרים ישראלי, שמורכב על ידי ערבוביה של אנשים ממוצא אשכנזי ומזרחי, לצד קבוצות שוליים ובעיקר חלק מסוים מהרוסים והאתיופים שעדיין נמצאים מחוץ למעגל." אם כולנו מיינסטרים מדוע אתה מדבר על פריפריה ומזרחים? אם הכל הוא מיינסטרים מדוע אתה מדבר על מזרחים ועל פריפריה? השאלה אם תהיה מסוגל לענות של שלושת השאלות שנשאלת?האם גם תהיה מסוגל לדבר על "אשכנזים ומרכז" באותה קלות שבה אתה הוגה את "מזרחים ופריפריה" או שאצלך למטבעות יש רק צד אחד. האם זהו עיוורון חברתי ממוצא אשכנזי, כזה.

          3. עמית

            לג' אביבי –
            לפי המחקר שפורסם ב"העוקץ", 45 אחוז מהמזרחים דור שני בארץ משתייכים לרובד החברתי הגבוה ו30 אחוז לרובד הבינוני. נכון שלפי אותו מחקר יש אחוז אפילו יותר גבוה של אשכנזים ששיכים למעמד הגבוה והבינוני, אך אם זה הפער, הרי שזה פער בין מבוססים יותר לבין מבוססים אך קצת פחות. לרובד הנמוך משתייכים אחוז מסוים מהרוסים, האתיופים, והערבים, לא ה"מזרחים". או במיליםאחרות – כמו שאמרתי – יש מיינסטרים ישראלי שמורכב מערבוביה של ישראלים מזרחים ואשכנזים, ולצידו קבוצות שוליים.
            אם אתה מתחיל לשחק בנתונים ולהסתכל על האשכנזים ללא הקבוצה החרדית, אז בוא נסתכל גם על המזרחים ללא הקבוצה החרדית הש"סניקית. כנראה שתקבל ש-2 הקבוצות במצב נהדר אם אתה מפחית מהן את החוליה החלשה.

            למאיר עמור –
            "אם כולנו מיינסטרים מדוע אתה מדבר על פריפריה ומזרחים? אם הכל הוא מיינסטרים מדוע אתה מדבר על מזרחים ועל פריפריה?"

            אני משתמש במושג פריפריה כי זה מושג חשוב שקיים בכל מדינה ומדינה. יש את המרכזים העירוניים ואת הפריפריה שנמצאת במצב נחות ביחס אליהם עם אבטלה יותר גבוהה ועם רמות הכנסה יותר נמוכות. אזורים חלשים ביותר שחשוב לחזק אותם באמצעות מערכת כבישים מהירים, רכבות מהירות, הקלות מס, סיוע ממשלתי וכו'. כיום בישראל חיים בפריפריה הזו אנשים מכל הצבעים הסוגים והערבובים, בעיקר לאחר שיהדות ברית המועצות התיישבה בעיקר בפריפריה, כנ"ל במרכז חיים אנשים מכל הצבעים הסוגים והערבובים.
            במושג אשכנזים ומזרחים אני משתמש כי אני מתאים את עצמי לרטוריקה שלכם; שגויה ככל שתהיה. אני לא מכיר את הגילאים שלכם, אבל בתור צעיר ממוצא מרוקאי מהפריפריה, עדות זה משהו שעד שהתוודעתי ל"שמאל הרדיקאלי המזרחי" היה נושא שכוח אל שמדי פעם הוזכר על ידי הילד בן 6העדות (כמעט כל סבא רבא וסבתא רבא ממוצא אחר) בבדיחה על הנשים הפולניות.

          4. מאיר עמור

            עמית, אינך מסוגל לספק אינפורמציה מהימנה בתשובה לשאלות שנשאלת. אתה מתווכח ללא שמץ של ניסיון לבחון את בסיס הנחות הייסוד של טיעוניך. טענת "המיינסטרים" משוללת כל בסיס במציאות, משוללת בסיס בהיגיון ומשמשת אותך להצדיק את האלימות שבטיעון שלך. לא עובדות ולא היגיון ישנו את דעתך. אין מיינסטרים בישראל. יש פיצול מעמדי ואתני מוצק. אתה תחזיק בעמדותיך למרות וכנגד עובדות, ניסיון והגיון. הבנו. זו זכותם של האלימים. הם לוקחים זכות זו בכוח וכופים אותה באלימות. זה מה שאתה עושה: אלימות. אתה לא מנהל דיאלוג. אתה שרוי במלחמה. דרך אגב, יש מחקר אחד – של ינון כהן מאוניברסיטת תל-אביב פורסם בסוף שנות ה-90 לדעתי – אשר ניסה להעריך את נושא המוביליות החברתית בישראל באמצעים מדעיים וחברתיים. המסקנה שלו היתה שבקצב שבו מתרחשת המוביליות החברתית בישראל של היום (אז) הפער בן מזרחים ואשכנזים יסגר בעוד 99 שנה. זאת אומרת, שהילדים שיחיו בשיויון אזרחי בישראל עדיין לא נולדו. זאת בהנחה, שהתהליכים החברתיים של מיסוד מעמדי וחלוקת העבודה האתנית לא ישנו כיוון. אני טוען שתהליכים אלה משנים כיוון. אשכנזים נאבקים בחריפות כנגד כל ניסיון של שינוי חברתי ודמוקרטיזציה של החברה בישראל. יש ראקציה חברתית שאי אפשר לכנות אותה בכל שם אחר חוץ מראיקציה אשכנזית להגנה על זכויות-יתר. אני אומר זאת, למרות המאמר והניתוח של "אדווה". גם את הניתוח של המאמר ההוא אינך מציג באופן מלא או מהימן. חלוקת המשאבים בישראל, על פי המאמר ההוא, היא בפירוש מוטה ומעמיקה את אי השיויון לא מפחיתה אותו למרות המוביליות של חלק קטן והיווצרותו של "מעמד בינוני מזרחי". זוהי התגובה האחרונה שלי לדבריך. אתה יכול להמשיך ולהתפלל לגשם ולהניח שמה שמומטר על ראשך הוא היורה.

      2. מאיר עמור

        מה קורה עם התשובה לשאלות שנשאלת? האם אתה מסוגל לומר משהו משלך ולא רק "להתייחס" לאחרים שאינך מסכים איתם. האם אתה מסוגל לומר מה בדיוק אתה רוצה מבלי להתייחס אלי, או לג. אביבי. מה רוצה עמית? מדוע עמית הנבון באדם מוריד את עצמו לרמה של ילד בן 6 ועוד בעיירת פיתוח? את זה אני לא מצליח להבין. ומדוע אתה עושה זאת בעיקביות כזו גדולה?

        "במושג אשכנזים ומזרחים אני משתמש כי אני מתאים את עצמי לרטוריקה שלכם; שגויה ככל שתהיה. אני לא מכיר את הגילאים שלכם, אבל בתור צעיר ממוצא מרוקאי מהפריפריה, עדות זה משהו שעד שהתוודעתי ל"שמאל הרדיקאלי המזרחי" היה נושא שכוח אל שמדי פעם הוזכר על ידי הילד בן 6העדות (כמעט כל סבא רבא וסבתא רבא ממוצא אחר) בבדיחה על הנשים הפולניות."

        מדוע אדם נבון כמוך מתעסק אם כאלה שטויות? את זה אני לא מצליח להבין.
        ולענות על שאלות אתה מסוגל? אני ממתין לתשובות שלך.
        מאיר עמור

      3. מאיר עמור

        החברים של לפיד (בעיירות הפיתוח) לקוח ממאמר בדה-מרקר
        מאיר עמור // 27.03.13 01:24

        http://www.themarker.com/news/politics/1.1977286

        שלמה דוברת, יו"ר ועדת דברת וממייסדי קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס נתן ערבות בגובה 130 אלף שקל; רעייתו, מירי דוברת, נתנה ערבות בסך 100 אלף שקל; יפתח ויזל, לשעבר מנכ"ל פוקס, נתן ערבות של 100 אלף שקל; דני וסלי, חברו הקרוב של לפיד, שבמשך שנים הפיק את תוכנית הטלוויזיה שלו, ובאחרונה מונה לראש המטה שלו במשרד האוצר, נתן ערבות של 130 אלף שקל.

        דני טוקטלי נתן ערבות של 130 אלף שקל. ביולי 2012 ערך לפיד בביתו בתל אביב מסיבת יום הולדת לטוקטלי, שבעבר היתה משפחתו מבעלי ביטוח אריה (כיום חלק מכלל ביטוח). טוקטלי שותף של שאול שני בקרן ההשקעות מגנום; עדנה טוקטלי, אמו של דני, נתנה גם היא ערבות של 130 אלף שקל.

        צביקה לימון, בנו של מפקד חיל הים בעבר מרדכי (מוקה) לימון, נתן למפלגה ערבות של 130 אלף שקל. לימון תרם ללפיד במערכת הבחירות 10,000 שקל. ללימון חברת ייעוץ והשקעות וגם הוא שותף של שאול שני בהקמת קרן ההשקעות מגנום. לימון נמנה עם בעלי המניות בחברת הטקסטיל תפרון, ובחברת לידקום. רחל לימון, אמו של צביקה, נתנה גם היא ערבות של 130 אלף שקל.

        מושיק ליפץ, ראש מועצת סביון, ודב מורן – יזם ההיי-טק וממציא הדיסק און קי והטלפון הסלולרי "מודו" – נתנו גם הם כל אחד ערבות של 130 אלף שקל; שמעון וינטרוב – איש עסקים שעיקר פעילותו בנדל"ן, מבעלי בראק קפיטל, ערב ב-130 אלף שקל. וינטרוב הרוויח עשרות מיליוני דולרים ממכירת חברת האינטרנט QXL תמורת 1.9 מיליארד דולר. גם רועי וינטרוב ערב ב-130 אלף שקל.

        אנשים נוספים שנתנו ערבות של 130 אלף שקל הם אורני פטרושקה, יזם היי-טק ומייסד כרומטיס; רפי גידרון, גם הוא ממייסדי כרומטיס, שולמית לפיד, אמו של יאיר לפיד; גילעד אלטשולר, מבית ההשקעות אלטשולר-שחם; בועז בן ציון, מייצג אמנים ושחקנים; רון וייסברג; אביגדור וילנץ, מייסד חברת גלילאו לפיתוח שבבים ליישומי תקשורת נתונים; עדי וסרמן, רשום כדירקטור בחברת בי.סי.אייץ' בראק קפיטל.

        1. עמית

          לשאלות שלך עניתי באותו משפט שציטטת מדברי: אני משתמש במושג פריפריה כי זה מושג בעל חשיבות רבה, וכן לכלל תושבי הפריפריה יש אינטרס מובחן שראוי שיהיה מיוצג. לעומת זאת אני משתמש במושגים "מזרחי" ו"אשכנזי" כי אני מאמץ את הרטוריקה השגויה שלכם.

          לגבי ה"חברים של יאיר לפיד" – לא ברור במה זה רלוונטי לדיון? מי שתורמים למפלגות פוליטיות הם בד"כ עשירים; לאחרים יש דברים הרבה יותר טובים לעשות עם הכסף שלהם. זה חלק מהבעייתיות של שיטה שבה קמפיינים של בחירות עולים מיליוני שקלים וצריך להתרים כסף עבורם.

          1. מאיר עמור

            עמית מה שיורד לך על הראש והוא רטוב אינו גשם. אתה יכול להמשיך לקרוא לזה ממטרים. על השאלות שנשאלת לא ענית. אם אתה לא מצליח לראות שום קשר בין מי שתורם למפלגות ומדיניות שננקטת על ידי הממשלה, זו זכותך, אבל גם זה לא נקרא גשם. תודה על התובנות המעניינות שיש לך למרות היותך צעיר ממוצא מרוקאי ומעיירת פיתוח.

            שלך בהכנעה אפרו-מזרחית אבל בהחלט לא מיינסטרימית.

            מאיר עמור

          2. עמית

            אתה מוזמן לציין מהן השאלות שאתה מצפה שאשיב להן. על השאלות שהעלת מקודם כבר השבתי, פעמיים.

            כמובן שלתורמים למפלגות יש השפעה על המדיניות שלהן. העניין הוא שיאיר לפיד הוא לא יוצא דופן בנושא הזה בשום צורה; כלל המפלגות מקבלות תרומות מאישים עשירים. זה חלק מהבעייתיות של דמוקרטיה יצוגית; יש בחירות וצריך לערוך קמפיינים יקרים שממומנים מכספי תרומות, ומי שתורם אלה בד"כ אנשי ההון.

          3. מאיר עמור

            השאלות שנותרו ללא תשובה ממך עמית הן:
            1. מהו מספר הבוחרים ביאיר לפיד בעיירות הפיתוח?
            2. האם הם מזרחים על פי הניתוח שלך (לא שלי)?
            3. נניח ש-20% מהבוחרים בלפיד הם מזרחים, מיהם 80% הבוחרים האחרים/ת?
            ההתייחסות שלך לשאלה באשר לתורמים למפלגות פוליטית והשפעה על מדיניות מפלגתית לקוחה מקורס שנה ראשונה במדעי המדינה. אנחנו לא עושים דיון "כללי" על מפלגות פוליטיות. אנחנו דנים במאמר מסויים עם טענות פוליטיות מסויימות. כנראה שכחת מדוע אתה מתייחס למאמר שלי ומהו הנושא של המאמר. להזכירך, אני טוען שיש עתיד היא מפלגה עם זהות, תוכן, הרכב ואג'נדה אשכנזית, אתה לא מסכים איתי וגם לא עם אחרים הטוענים דברים דומים. אתה טוען שיש רק מיינסטרים ישראלי. שאין משמעות כיום לחלוקת עבודה אתנית בישראל. האם אתה זוכר או ששכחת מדוע אתה בכלל כותב ומגיב כאן? כנראה שגם את זה צריך להזכירך לך. אני חייב לציין שהדיון איתך מתקדם לאחור.

          4. ג. אביבי

            נתחיל עם החרדים המזרחים ("הקבוצה החרדית הש"סניקית"): חלקם היחסי של מי שתורתם בלבד היא אומנותם (כלומר מובטלים ועניים מרצון) בקרב המזרחים הוא זניח בהשוואה לאלה של האשכנזים. לכן הסטטיסטיקה של פילוג גובה השכר לא תשתנה ביותר מאחוז לכאן או לכאן.
            ועכשיו העיקר.
            "יש מיינסטרים ישראלי שמורכב מערבוביה של ישראלים מזרחים ואשכנזים, ולצידו קבוצות שוליים." – עכשיו הכל מובן ומובהר. להלן דוגמיות:
            יש מזרחי אחד מתוך 15 בין שופטי העליון: זה בגלל הערבוביה לכן לא מבחינים בין מזרחי לאשכנזי, וחוץ מזה לגרוניס (נשיא העליון) יש חבר מזרחי בשכונה הסמוכה. במחוזיים אחוז המזרחים לא עולה על 7% (ברובם פחות): כנ"ל הערבוביה חוגגת.
            בקרב הסגל האקדמי באוניברסיטאות אחוז המזרחים הוא 9%: אוקיי, הם קבוצת השוליים הרוסית-אתיופית המוסוית ל"מזרחית", וכל השאר הם ערבוביה של אשכנזים ומזרחים (לפחות גרים מזרחית לשיינקין).
            מבין 11 ראשי ממשלה לא היה אף מזרחי: מה? בגין לא מרוקאי? שמיר לא חצי בולגרי חצי לובי? שרון לא גרוזיני? תתקדמו קצת!
            אחוז המזרחים הנקלטים לתפקידי הנדסה ופיתוח בחברות עתירות-ידע נמוך פי 4 – 8 מזה של האשכנזים, היחס גדל בעיקר כשעולים בסולם המשרות: זה רק נדמה לכם, בגלל הערבוביה והבלגן המיינסטרימי כל שרעבי הופך לגרינברג או לרבינוביץ וכל פחימה למנדלוביץ וכו'.
            חטפו מאות ואולי אלפי תינוקות תימניים: הייתה כזאת ערבוביה במיינסטרים של הנקלטים שלא ידעו איזה תינוק שייך לאיזו משפחה.
            הקרינו עשרות אלפי ילדים מרוקאים בקרינת רנטגן קטלנית: בסה"כ רצו לצ'פר אותם ולצלם את ראשם הגאה מבפנים בשביל אלבומי הניצחון, אבל בגלל הערבוביה וההתלהבות עוצמת הקרינה גדלה פי 30 אלף.

          5. עמית

            שופטים, סגל אקדמאי בכיר, מהנדסי מו"פ (אתה מוכן להראות את המחקר בנושא?) , המשותף לכל אלה זה שמדובר באליטה של האליטה. השופטים והסגל האקדמאי הבכיר של היום החלו את מסלולם המקצועי לפני 30 שנה. כמובן שמי שיחפש בדקדוק בשמות המשפחה של האנשים ימצא שיש עדיין פער בתחומים אלה בין מי שהוא מגדיר "מזרחים" לבין מי שהוא מגדיר "אשכנזי" (אשמח לדעת איך בדיוק המחקרים הגדירו את המושגים האלה).מדובר בתוצר של אותו אי שוויון היסטורי של לפני עשרות שנים. מי שמנסה להתעלם מהתוצאות של אותו אי שוויון ואפליה היסטורית ולנסות להציג את זה כ"אם יש תת יצוג זה אומר שקיימת אפליה קשה היום" הוא תעמולן.
            אחוז המזרחים באוכלוסייה הכללית הוא שליש, כך שהעובדה שכבר יש 10 אחוז מהסגל בכיר של האקדמאים על אף אותו אי שוויון היסטורי זה דבר דיי מרשים. העובדה שאחוז המהנדסים המזרחים הוא 12-20 אחוז ממהנדסי המו"פ ("יש פי 4-8 יותר מהנדסי מו"פ אשכנזים ממזרחים") זה כבר דבר דיי מרשים.
            כלומר, מי שהחוקרים שבדקו את הדברים האלה הגדירו כמזרחים עדיין מגיעים גם לעמדות אלה שהן האליטה של האליטה, פשוט יש פער בין היצוג שלהם לבין זה של מי שהחוקרים האלה הגדירו כאשכנזים.זה מראה את אותו דבר שהמחקר שבדק את ההכנסות מראה; מצבם של מי שהחוקרים הגדירו "מזרחים" הוא בממוצע טוב, ואף טוב מאוד (45 אחוז שייכים לרובד החברתי הגבוה), אך עדיין יש פער בינם לבין מי שהחוקרים הגדירו אשכנזים.

          6. עמית

            "1. מהו מספר הבוחרים ביאיר לפיד בעיירות הפיתוח?
            2. האם הם מזרחים על פי הניתוח שלך (לא שלי)?
            3. נניח ש-20% מהבוחרים בלפיד הם מזרחים, מיהם 80% הבוחרים האחרים/ת?"

            על 1,2 אי אפשר לענות בטוקבק, צריך בשביל זה לנתח את תוצאות הבחירות ולערוך מחקר ומדגמים.
            ולגבי 3 – מין הסתם שהאחרים שהצביעו לו הם ישראלים ממוצא אשכנזי, רוסי וממוצאים מעורבבים. אי אפשר להגיד שיאיר לפיד מייצג אותם יותר מאשר הוא מייצג את בוחריו ה"מזרחים". יאיר לפיד קרא למפלגה שלו "המפלגה הסקטוריאלית של מעמד הביניים" וגם אתה הצגת אותו ככזה. מעמד הביניים הזה הוא לא "אשכנזי" בשום צורה, וכמו שמראה אותו מחקר הכנסות שפורסם ב"העוקץ", שייכים אליו גם רוב גדול מהמזרחים דור שני בארץ.

          7. מאיר עמור

            מייט איז רייט – כוח הוא צדק
            מאיר עמור // 28.03.13 17:48

            עמית, אינך מסוגל לספק אינפורמציה מהימנה בתשובה לשאלות שנשאלת. אתה מתווכח ללא שמץ של ניסיון לבחון את בסיס הנחות הייסוד של טיעוניך. טענת "המיינסטרים" משוללת כל בסיס במציאות, משוללת בסיס בהיגיון ומשמשת אותך להצדיק את האלימות שבטיעון שלך. לא עובדות ולא היגיון ישנו את דעתך. אין מיינסטרים בישראל. יש פיצול מעמדי ואתני מוצק. אתה תחזיק בעמדותיך למרות וכנגד עובדות, ניסיון והגיון. הבנו. זו זכותם של האלימים. הם לוקחים זכות זו בכוח וכופים אותה באלימות. זה מה שאתה עושה: אלימות. אתה לא מנהל דיאלוג. אתה שרוי במלחמה. דרך אגב, יש מחקר אחד – של ינון כהן מאוניברסיטת תל-אביב פורסם בסוף שנות ה-90 לדעתי – אשר ניסה להעריך את נושא המוביליות החברתית בישראל באמצעים מדעיים וחברתיים. המסקנה שלו היתה שבקצב שבו מתרחשת המוביליות החברתית בישראל של היום (אז) הפער בן מזרחים ואשכנזים יסגר בעוד 99 שנה. זאת אומרת, שהילדים שיחיו בשיויון אזרחי בישראל עדיין לא נולדו. זאת בהנחה, שהתהליכים החברתיים של מיסוד מעמדי וחלוקת העבודה האתנית לא ישנו כיוון. אני טוען שתהליכים אלה משנים כיוון. אשכנזים נאבקים בחריפות כנגד כל ניסיון של שינוי חברתי ודמוקרטיזציה של החברה בישראל. יש ראקציה חברתית שאי אפשר לכנות אותה בכל שם אחר חוץ מראיקציה אשכנזית להגנה על זכויות-יתר. אני אומר זאת, למרות המאמר והניתוח של "אדווה". גם את הניתוח של המאמר ההוא אינך מציג באופן מלא או מהימן. חלוקת המשאבים בישראל, על פי המאמר ההוא, היא בפירוש מוטה ומעמיקה את אי השיויון לא מפחיתה אותו למרות המוביליות של חלק קטן והיווצרותו של "מעמד בינוני מזרחי". זוהי התגובה האחרונה שלי לדבריך. אתה יכול להמשיך ולהתפלל לגשם ולהניח שמה שמומטר על ראשך הוא היורה.

  4. נטליה

    רק מי שלא היה בהפגנות, ולא נטל חלק פעיל במחאה, יכול לקרוא לה בפטרונות "מפגן הכוח של מעמד הביניים האשכנזי בקיץ 2011". ולגבי המנדטים של לפיד – הרי כל פרשן בחירות מתחיל יודע שמדובר במנדטים של קדימה, לה היו כזכור 27 (או 29?) מנדטים בבחירות האחרונות. חלקם הגדול הלך ללפיד, חלק למרץ, וחלק לעבודה. אין פה שום יש מאין. למרות שחלק ממפגיני המחאה היו אשכנזים שהצביעו לפיד לאחר שנתיים, לא זו היתה הרוח השלטת. המחאה היתה הרבה יותר מורכבת מזה.

  5. נטליה

    עם כלל הניתוח אני מסכימה (מלבד הגדרת המחאה), אבל שאלה שתמיד עניינה אותי (זאת שאלה גדולה ואני לא כל-כך יודעת איך לנסח אותה, אבל בכל זאת) – היות שהמזרחיים נוצלו על ידי האשכנזים כל-כך הרבה זמן, עד היום למעשה, היינו מצפים שתקום מפלגה שתמנף את תחושות התסכול האלו לכוח פוליטי. מדובר, כזכור, ב-50% מהיהודים. למה "הפנתרים השחורים-דמוקרטים ישראלים" ו "התקווה" לא עברו את אחוז החסימה? התשובה שלי לזה, ואולי גם של אינטלקטואלים מזרחיים, היא שהמזרחים חיים בסוג של תודעה כוזבת (סליחה על הוולגריות בשימוש במונח), כלומר, שהם מזהים את עצמם כציונים מעל לכל, ולכן ממשיכים להצביע למפלגות אשכנזיות ולשלוח אליהן מדי פעם גם עלי תאנה, שהזדהות כמזרחיים ל-פ-נ-י היותם ציונים, כפי שמפלגות מזרחיות עלולות לדרוש מהם, לא מקובלת עליהם. ואז נשאלות השאלה – האם זו לא התנשאות לחשוב שהם חיים בתודעה כוזבת? אם כך הם מזהים את עצמם, עלינו לקבל זאת ולא לכפות עליהם זהות כרצוננו. בקיצור, השאלה היא עד כמה לקטיגוריה מזרחים יש כוח הסבר במרחב הפוליטי הנוכחי. לדעתי – הרבה פחות ממה שנהוג לייחס לה. יש לה כמובן כוח הסבר אדיר לפערים כלכליים, ולכן כדאי לכוון את אפיקי המחאה לכיוונים הללו, כגון לכיוון הברור מאליו, שאני לא מבינה איך זה בכלל קורה עדיין, של הקצאת אדמות הוגנת לרשויות המקומיות, באופן שיביא להעלאת תשלומי הארונונה ולשיפור השירותים בעיירות פיתוח (שונאת את המונח הזה).

    ובכוונה השארתי את ש"ס מחוץ לדיון, כי שם זה מורכב יותר לדעתי, ועדיין, ש"ס לא כל-כך הצליחה לסחוף את כל המזרחים (רק בכנסת ה-15 היו לה 17 מנדטים, בכל השאר היא מדשדשת סביב ה-10, לא מדהים במיוחד).

    1. ג. אביבי

      האמת נמצאת בדברייך וגם של איציק – תודעה כוזבת. אבל יש לה חיזוקים ביומיום. המזרחים ברובם הגדול מאמינים שככל שיוכיחו שהם יותר ישראלים כך ייטב להם. המציאות המורכבת מאפשרת להם לפתח תודעה כוזבת של "עוד מעט אין יותר הבדלים/אפליות". כשמתעלמים מהקיפוח העצום בחלוקת המשרות הבכירות ובחלוקת הקרקעות, הייאוש מאוד נוח.
      אצל המזרחים קיימת נטייה ברורה לברוח מהמזרחיוּת, היא מסמלת עבור רבים מהם כישלון. זאת כתוצאה משטיפת מוח אשכנזית ממוסדת וארוכת שנים. בנוסף, עדיין ללא מעט מזרחיוׄת מהמעמד הבינוני ומעלה (יחסית למזרחים) ישנה האופציה להשתדרג מעמדית ע"י נישואים לאשכנזי – דרך פשוטה וקלה יחסית. גם למזרחי מהמעמד הגבוה ומעלה (ביחס למזרחים) קיימת האופציה הזאת, שתעזור לו ,לפחות לכאורה, לשמר את מעמדו ולהגדיל את קשריו התועלתיים בקריירה. כך קורה שהחלק הדינאמי בציבור המזרחי, מי שיכול להוביל מאבק לשינוי, למעשה מסמן את הדרך לשאר המזרחים לאי-מאבק ולפסיביות.
      היה גם שיח מזרחי שהחל לפרוח מחדש באמצע שנות ה-90. אבל הוא דעך מעצם הרצון של מוביליו להשתלב במאבקים יותר "סקסיים" או למען הצלחת הקריירה שלהם. הוא ממילא לא ניסה להגיע לתודעה של רוב המזרחים, אלא תחם/ייעד את עצמו למשכילים ממדעי המדינה והחברה והאומנויות. הוא עסק בעיקר בהגדרה עצמית ובענייני תרבות ולא בקידום השוויון למזרחים בישראל. התוצאה: התודעה אצל רוב המזרחים לא התפתחה לכיוון מאבק לשוויון.

      1. נטליה

        זה הסבר מאוד מפתה, ובכל זאת, איך אתה יכול להתווכח עם אדם שהזהות המזחרחית שלו פחות מעניינת אותו מזהותו הישראלית? על זה אפשר לומר שישראלי = אשכנזי, אבל כאן לדעתי נתבלבל, כי אין כזה דבר תרבות אשכנזית במובן של הציונות בתחילתה, כהגירה של יהודים ממזרח אירופה, בין אם מדובר בתרבות השטעטל, ובין אם בהשכלה היהודית שנלחמו בהם. הצבר, שהיה ברוב המקרים אשכנזי, גם הוא נעלם מהשטח. גם האשכנזים וגם המזרחים מספחים לעצמם כרגע, לדעתי, מין זהו מערבית-אמריקאית-מיליטריסטית + תרבות פופולרית. את האשכנזים לא מעניין באמת ביאליק, ואת המזרחים לא מעניין הרמב"ם (כמובן שמדובר ברוב, תמיד יש יוצאים מן הכלל). כולם באותה קלחת, שנקראת התרבות הישראלית, וכולם רוצים להיות מזוהים אתה, אשכנזים ומזרחים כאחד. איך אפשר להתווכח עם מזרחי שאומר שזה פשוט לא מענין אותו כל הדיבור הזה של יהודי-ערבי? האם זו לא התנשאות לומר לו שהוא לא הוא? שאתה יודע מי זה הוא יותר טוב ממנו?

        1. דרור BDS

          לגבי השאלה שתמיד עניינה אותך, ולא בכדי לא ידעת כיצד לנסח אותה, התשובה נמצאת בספרו של סמי שלום שטרית – תולדות המאבק המזרחי בישראל. ישנם כמובן עוד הרבה ספרים ומאמרים אך קריאת ולמידת מחקר זה מלפני ומלפנים הן תנאי הכרחי, לעניות דעתי, כדי להתחיל להבין את השיח המזרחי על גווניו השונים. אפשר כמובן לנסות ולתמצת את הסיבות מדוע כל נסיון פוליטי לייצוג מזרחי שונה מזה המוכר לך – עלי תאנה ופושעי מלחמה – דוכא בתחבולות מרושעות ע"י המשטר הציוני (השווי למשל עם הדיכוי של אל-ארד בשנות ה60 ועם זה של בל"ד בתחילת שנות ה2000 ועד היום) אך ללא מחקר מקיף המוכיח זאת, תמיד תועלה הטענה בדבר יללות והבכינויות, ויש שיגדילו ויאמרו יבבות.
          מחקרים אלה יכולים להעשות אך ורק ע"י אינטלקטואלים אשר רכשו את הכלים האקדמיים המוכרים בקרב המערב. את הכלים הללו – פריוילגיה לכל דבר ועניין – מנסה המשטר הציוני ונציגיו בכל מוקדי הכח למנוע מלהיות נגישים. בגלל זה אינטלקטואלים כמו שטרית, עמור, בשארה, סמדר לביא גורשו מהאקדמיה הישראלית ומהמדינה הציונית. מחקריהם ותובנותיהם מסוכנים מדי לדידו של המשטר הציוני.

          לגבי שאלתך השנייה. עם עובדות לא מתווכחים: כולם [מדוייק יותר: רובם ככולם] באותה קלחת, שנקראת התרבות הישראלית, וכולם רוצים להיות מזוהים אתה, אשכנזים ומזרחים כאחד. זו אחת מהמזימות המרושעות ביותר של הציונות, הן נגד הפלסטינים והן נגד המזרחים, וזו אפילו לא המטרה, רק האמצעי, לדברים מרושעים עוד יותר.
          מאיר עמור, 2002: "יהודי אסיה, אפריקה, והמזרח התיכון הפכו למזרחים בישראל באמצעות הכפפתם לקוד המזרחיות. שינוי חברתי שיביא לשינוי המאפיינים הסוציולוגיים של המזרחי פירושו פוליטיזציה של התנאים החברתיים אשר יצרו את המזרחים ואת המזרחיות המדומיינת בישראל. הבהרתו של תהליך כוחני זה ושינויו הדמוקרטי עשויים לתרום לחיזוק ולתיקוף האזרחות הישראלית".
          […]
          בעיית האזרחות המזרחית-האשכנזית-הפלסטינית בישראל אינה יכולה להיות מנוסחת כהתנגשות של יחידות תרבותיות הומוגניות השומרות על ליבתן ללא שינוי. הקושי המרכזי בהגדרה של זהויות אישיות וקולקטיביות נעוץ במורכבות של הקשר וההשפעה ההדדית של ישויות פוליטיות רבות, למרות שהשפעה זו התנהלה ומתנהלת לעתים קרובות תחת מטרייה של דיכוי כלכלי ופוליטי, וניתן לומר אפילו קולוניאליסטי. זהותם של פרטים היא נתון דינמי משתנה ותדיר; לפיכך, אין נקודת זמן היסטורית או מבנית שבאמצעותה ניתן לבסס זהות קבועה ובלתי משתנה. אמירות אלה תקפות אף יותר באשר לזהויות התרבותיות של קולקטיבים כלשהם.
          […]
          האתגר העומד בפני החברה הישראלית כיום [2002] אינו ההכרה ברבגוניותה, שכן רבגוניות תרבותית כזו הינה עובדה חברתית והיסטורית. אימוצה של עמדה זו אינה מהווה עמדה פוליטית. השקפה פוליטית קובעת עמדה ביחס לעובדה הסוציולוגית של הרב-תרבותיות, על כן, אתגר פוליטי רלוונטי חייב להיות מנוסח באמצעות הדרך שבה מאפשרת רב-תרבותיות זו מצע ממוסד וחוקי של לקשרים הבין-תרבותיים של קהילות שונות, דרך הבטחת החירות והשייכות של כל אחד ואחד ממרכיבים אלו לחברת האזרחים".
          מתוך: "אזרחות ישראלית: מרב-תרבותיות לבין-תרבותיות". בתוך: מזרחים בישראל, ון ליר והקיבוץ המאוחד, 2002, עמ' 269-271.

          השאלה החשובה ששאלת היא שאלת השאלות: איך אפשר להפוך את היגדי הזוועה להיגדי חירום, או בלשונך, איך אפשר להתווכח עם מזרחי שאומר שזה פשוט לא מענין אותו כל הדיבור הזה של יהודי-ערבי? האם זו לא התנשאות לומר לו שהוא לא הוא? שאתה יודע מי זה הוא יותר טוב ממנו?
          לא כל ירצה, ולא כל אחד יכול, להתמודד עם התובנות שהועלו כאן. ע"פ ג. אביבי, "השיח המזרחי לא ניסה להגיע לתודעה של רוב המזרחים, אלא תחם/ייעד את עצמו למשכילים ממדעי המדינה והחברה והאומנויות. הוא עסק בעיקר בהגדרה עצמית ובענייני תרבות ולא בקידום השוויון למזרחים בישראל".
          ג. אביבי מכיר את תולדות השיח המזרחי וגם אם יהיו כאלה שיחלקו על קביעתו הנחרצת, הרי להתעלם ממנה אי אפשר. טענות דומות ושאלות זהות העלו, ומעלים, גם תומכי בל"ד הנתקלים בבעיה זו בקרב ציבור הפלסטינים אזרחי המדינה הציונית.

          פתרונות אין לי, וכנראה שכרגע אין גם לאחרים. (לו נמצא הפתרון, היה זה הפתרון לבעיה הציונית בכללותה, שנאמר: ביום בו ילבש כל מזרחי חולצה עליה כתוב אני יהודי-ערבי, ביום זה יקיץ הקץ על המשטר הציוני – שי כחלון, קדמה). אוכל לחזור שוב על קריאתי לשוויון בנטל עבור כל אלו אשר אינם רוצים לקחת בפורענות הציונית: אל תשתמטו. אל לכם לסרב לקחת חלק בנטל הישיבה בכלא הצבא הציוני. שם, במכלאות, יושבים אנשים אשר מיוזמתם לא יקחו את ספרו של סמי שלום שטרית. מעולם לא שמעו עליו. תפקידכם הוא להנגיש את המידע הרלוונטי למאות האסירים והעצירים המנהליים היושבים שם בכל רגע נתון. שם הזעם כבר קיים, לא צריך לייצר אותו יש מאין. צריך רק לקחת את הקוביה ההונגרית של נתניהו ולסדר אותה, כפי שעושה עידן לנדו – דוגמה מובהקת לנסיון (מוצלח כמובן) לחבר בין מגדל השן האקדמי לבין הקהל הישראלי הרחב, אם כי בנושאים אחרים.

          הבהרת ההמשגה הפוליטית של המושג 'אשכנזים' ודיון מעניין בין מאיר עמור לבין דידי רמז כדאי לקרוא כאן
          http://www.facebook.com/photo.php?fbid=457997140928142&set=a.112306805497179.13504.100001535814371&type=1

          1. נטליה קוצקי

            תודה על תגובתך האינפורמטיבית. כן, אני יודעת שאני חייבת לקרוא את "תולדות המאבק המזרחי בישראל" ואעשה זאת בהזדמנות הראשונה.

        2. ג. אביבי

          על אדם שזהותו המזרחית מעניינת אותו פחות מזהותו הישראלית: אפשר להתחיל בכך שהזהות המזרחית (ממש כמו האשכנזית) איננה חזות הכל. אני תמיד שם את נושא הפרנסה והקיום לפני הזהות המזרחית שלי. הבן אדם צריך קודם להבטיח את קיומו שלו ושל ילדיו ואח"כ לשאול לגבי זהותו. אצל הרבה מאוד ישראלים כולל מזרחים, הפירוש של "אני ישראלי" הוא: יש לי פיסת ארץ לחיות בה עם ביטחון קיומי מסוים. זה בא הרבה לפני שעושים את ההקבלה "ישראלי = אשכנזי".
          לגבי הזהות הכובשת "מין זהות מערבית-אמריקאית-מיליטריסטית + תרבות פופולרית" כהגדרתך: זהו תהליך כובש בכל העולם. הוא תוצאה של הגלובליזציה או אמריקניזציה של כל סוגי המצרכים כולל התרבותיים. הוא מפריע להזדהות עם המזרחיות כפי שהיא נתפשת היום, אבל גם סותר מדי פעם את הזהות הישראלית.
          לגבי הזהות של יהודי ערבי: אי אפשר לבוא בטענות אל אף מזרחי שלא חש ערבי – רוב המזרחים כיום אינם דוברי ערבית. גם מוצאם של כמחצית מהמזרחים אינו ממדינות ערביות (בוכרים, איראנים, תורכים, הודים, גורג'ים, אתיופים וכו'). המושג ערבי נתפש היום אצל רוב הישראלים כמוסלמי – כלומר סותר את הזהות היהודית. אני לא מכחיש את הערביות שלי, אבל חושב שהזהות המזרחית היא הרבה יותר מכלילה מהזהות הערבית ובוודאי מ"יהודי ערבי". בעיני הפלסטיני הוא קודם מזרחי אח"כ ערבי. הזהות המזרחית לשיטתי כוללת את מרבית האוכלוסיות שבין הודו ומרכז אסיה ועד מערב אפריקה וגם דרום אירופה והקווקז.
          האנטי מזרחיות של הציונות האשכנזית מתבטאת באחד משיאיה בנישול הפלסטינים מאדמתם. אני לא רואה הרבה הבדל אידיאולוגי/תרבותי בין זה של הרוסים הצאריסטים מבצעי השואה הנוראית בעמי הקווקז ואת כיבושו (בעיקר במחצית השנייה של המאה ה19), לבין זו שמאחורי נישול הפלסטינים וניצול היהודים המזרחים בישראל ע"י הממסד האשכנזי. אלה ואלה עמים מזרחים שהאידיאולוגיה הקולוניאליסטית הלבנה ראתה בהם סוג של תתי-אדם.

          1. דרור BDS

            לא נתקלתי בהאשמה של מי ממשתמשי הביטוי יהודי-ערבי כלפי מזרחי שאינו מזדהה עם ביטוי זה. נתקלתי בדיונים המראים, לדעתי, את חשיבות החדרת מושג זה לשיח המזרחי.

            "המושג ערבי נתפש היום אצל רוב הישראלים כמוסלמי – כלומר סותר את הזהות היהודית".
            המושג ערבי נתפש מאז ומתמיד אצל הציונים-אשכנזים כאויב המאיים על התנועה הציונית ועל המשטר הציוני. האיסלמופוביה היא עניינם של Wבוש ושל אירופאים שהחליפו את האנטישמיות בשנאת מוסלמים עקב מה שהם מכנים הבעיה הדמוגרפית. מסיבות מובנות – ערבוב זהות לאומית ודתית – הציונים אימצו את גם את האיסלמופוביה.
            לכן, לטעמי, המושג יהודי-ערבי אינו רק ציון מוצאו הגאוגרפי של היהודי, אלא גם עמדה פוליטית הקוראת תיגר על הפורענות הציונית שמחקה לחלוטין את התרבות הערבית של יהודי ערב ושידרה להם מסר כפול שהם רצויים כי הם יהודים ודחויים כי הם ערבים. המזימה הזו אינה מטרה אלא אמצעי כדי לקדם מזימות מרושעות ממנה. התנגדות לאמצעי הזה יכולה להתבטא באימוץ זהות מזרחית ו\או בתמיכה במאבק מזרחי. התנגדות למטרה מרושעת מהאמצעי מתבטאת באימוץ זהות יהודית-ערבית ע"י מזרחים. זוהי עמדה אנטי-ציונית מובהקת הדוחה את הדיכוטומיה של יהודי מול ערבי (האמצעי), אך בניגוד (או לכל הפחות בנוסף) למזרחיות, דוחה גם את המטרה שבשמה השתמשו הציונים באמצעים אלו. במילים אחרות, מאבק מזרחי עלול להיות, בתנאים מסויימים ובהגדרות מסויימות, גם מאבק ציוני רחמנא ליצלן, כפי שהראה שנהב במאמרו "הזהות המפוצלת של מזרחים במחוזות הזיכרון הלאומי", בתוך: מזרחים בישראל
            http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=93164405&nTocEntryID=93166719

            דרישתם של מאיר עמור וצבי בן-דור להפוך את המאבק המזרחי למאבק אזרחי (עמור בצורה מפורשת במאמרים ובתגובות אחרים, אתר זה למשל; צבי בן דור במרומז במאמרו – לקראת בל"ד, לקרוא את בל"ד, קדמה) משלימה את דרישתו של עמור לפוליטיזציה של התנאים החברתיים אשר יצרו את המזרחים ואת המזרחיות המדומיינת בישראל. היא מקבילה לדרישתו של בשארה הקורא להפוך את המאבק הפלסטיני למאבק אזרחי (מדינת כל אזרחיה) ולהצעתה של אריאלה אזולאי להאבק בפורעים ע"י הצטרפות לאמנה האזרחית של הצילום. דרישה זו אינה באה לבטל את הזהות הלאומית או הדתית או האתנית או אחרת של מי מהנאבקים.

          2. ג. אביבי

            מסכים עם הרוב, אבל שני דברים:
            מאבק אזרחי שיביא לשוויון כל אזרח פר הגדרה, הוא מטרה נעלה. אם המאבק הזה לא יונהג ע"י מזרחים ופלסטינים, בסופו נקבל מדינת כל אזרחיה האשכנזים (גם אם איננה ציונית). גם לזאת לא פיללנו.
            טענתך: "במילים אחרות, מאבק מזרחי עלול להיות, בתנאים מסויימים ובהגדרות מסויימות, גם מאבק ציוני רחמנא ליצלן, כפי שהראה שנהב במאמרו 'הזהות המפוצלת של מזרחים במחוזות הזיכרון הלאומי'." – זה אפשרי בתיאוריה, אולם כאשר לא תהיה כאן יותר הגמוניה אשכנזית, גם בממשל/מנהל וגם בתרבות, יתחיל מן הסתם תהליך של דה-ציוניזציה. רק להזכירך, למרות התבטאויות מחליאות של "נציגים" מזרחים בממשל, רוב המזרחים לא נגועים בגזענות הפתולוגית שהובאה לכאן מאירופה. כאשר השכבה הפריבילגיונית תנושל משליטת היתר שלה בחיי האזרחים, כאשר הפלסטינים לא ידוכאו כאן תרבותית (בעקבות עליית התרבות המזרחית), התרבות והיצירות שלהם, ואיתם של העולם הערבי, יתפסו מקום חשוב. לא יהיו יותר צנזורים מן השבט הנכון שמעלימים יצירות שאינן ציוניות-אשכנזיות או שאינן אשכנזיות טהרניות או מריחות ערבית/פרסית/תורכית. חיי התרבות כאן יושפעו רבות מ60% האחוזים שאינם אשכנזים, כלומר יושג כאן לפחות ביטול התשתית התרבותית/אידיאולוגית של הציונות.

  6. סמדר לביא

    ניתוח מצויין. תודה. יישר כוח.

  7. אשכנזי מקופח

    המחאה היתה של אשכנזים? כפי שאומרת פה טליה, כנראה שהכותב של המאמר לא היה שם בעצמו… זה שיאיר לפיד קטף חלק מהפוטנציאל האלקטורלי של המחאה – נכון! אבל האם זה בגלל שהוא אשכנזי? אולי זה בדלל שהו מנחה טלויזיה פפופולארי, שבקסמו הסכריני כבש מאות אלפי לבבות של מזרחים/ות ואשכנזיות/ים, וכוחו כלל לא נעוץ במוצאו ה"אריסטוקרטי", אלא בעובדה המצערת שהציבור הישראלי לוקה בחוסר מעוף ונטיה חדה, שהולכת ומתחזקת, להאחז ב"מרכז" – מונח שמסמל עוגן פיקטיבי של קונצנזוס מיתולוגי שכבר מזמן אינו מחזיק דבר פרט לחול. הציבור בישראלי מפורד ומפורר, המוזן על-ידי מכונות תעמולה שפועלות כבר מעצמן ושמייצרות חרדה (איראן! שואה! אין פרטנר!…). כתוצאה מכך, אין פה סולידריות סביב שום דבר, פרט לאימה מהשמדה, וזה משרת כמובן טוב-טוב את המכונה הקפיטליסטית, כי מחר נמות ו"רק היום" יש "מבצעים". ובצל הפאניקה הכללית, יש פה חבורת יהודים משיחיים שמקריבה את העתיד שלנו למען קדושת הנדל"ן בחברון ואריאל. זה המחטף האמיתי, וש"ס הייתה חלק ממנו, כי רבבות מזרחים קיבלו דירות בזול.
    דווקא המחאה של 2011 הייתה רגע של תקווה, כשנוצרה פה סולידריות על בסיס אחר. כותב המאמר וכותבים רבים אחרים המצביעים שוב ושוב על הקיפוח העדתי כשורש הבעיה, מפספסים גם הם, ובגדול, את העניין: אנו חיים בחברה מתפוררת ונטולת סולידריות. שיסוי מזרחים באשכנזים רק משמן את גלגלי השיטה. קיפוח של מזרחים, ערבים, אשכנזים עניים או כל קבוצה אחרת שרואה עצמה מקופחת – הוא סימפטום בלבד ולא המחלה עצמה. החברה הישראלית חולה בסכיזופרניה קולקטיבית שהמוצא היחיד ממנה נראה לנו תמיד, כמה מפתיע, רק כהתרכזות לאיזה "מרכז" פיקטיבי. אז יאללה, במקום לקטר שהאשכנזים גוזלים מהמזרחים, במציאות שבה כל ילד שני שנולד בישראל הוא מעורב (ספרדי-אשכנזי) בואו נפעל ביחד ונשנה פה משהו. הגיע הזמן לצאת מהגטו

  8. נתן

    אם אחרי שנים של מאבק מזרחי של מאיר עמור וחבריו ה"אפרו-מזרחיים" קיבלנו שליטה אשכנזית מוחלטת בבחירות הארונות(לפי עדותו של הכותב) מה זה אומר על הכותב עצמו על חבריו ועל המאבק שהם ניהלו?

    נדמה לי שכישלון מוחלט היא ההגדרה הנכונה , אבל אין ספק שלא נזכה לקרוא כאן אי פעם מאמר של חשבון נפש- הרבה יותר קל להמשיך בדקלום המנטרות הטחונות לעייפה-אשכנזים שולטים במערכת החינוך(גדעון סער ?), אשכנזים משרתים ביחידות עלית(יאיר לפיד?),אשכנזים הם עשירים(תשובה?) אשכנזים מתנגדים למדינת רווחה(יחימוביץ?) אשכנזים ניהלו את המחאה החברתית(איציק שמולי?) אשכנזים חיים בעושר(ניצולי השואה?) אשכנזים תומכים בקפיטליזים דורסני שמעניק להם פריבילגיות(שלמה מעוז?) מנהלים את הבנקים(יאיר סרוסי?) תומכים בהעסקה של חברות כוח אדם(דורן סבג ORSׂ ) אשכנזים בלה בלה בלה אשכנזים בלה בלה ועוד פעם בלה פיפי ולישון.

  9. מאיר עמור

    לעיתים, כדאי לקרוא לאט. לעיתים כדאי לא להגיב מיד. במאמר שכתבתי ישנן שתי טענות עיקריות ואחת מישנית. אציג אותן בקיצור. הטענות העיקריות הן: ראשית, בישראל יש מוסד שניתן לקרוא לו פריבלגיה אשכנזית. מוסד זה אינו אישי ולא מתמצה על ידי המוצא של אנשים. מוסד חברתי משקף מדיניות כלכלית פוליטית של שנים רבות. רק ההיסטוריה הופכת אותו למוסד. שנית: הממשלה והכנסת הנבחרות (2013), בהירכבן האנושי וכנראה גם במדיניותן, אינן מייצגות את מגוון האינטרסים של רוב ציבור האזרחים/ת. בקיצור: רוב האזרחים/ת אינם "רואים עצמם" בממשלה; וכן האינטרסים של רוב האזרחים אינם מיוצגים על ידי מדיניותה העתידית והמוצהרת של הממשלה הנבחרת. הטענה השלישית היא מישנית. היא הכי פחות חשובה. זוהי הטענה שמזרחים הם ציבור עם השפעה פוליטית שולית, למרות מרכזיותם הדמוגרפית. מכאן באה השאלה שלי. אם משהו טוען שהוא או היא מסכימים "עם כלל הניתוח" אבל מתמקדים בנושא הכי שולי ותולים בו את עיקר הביקורת שלהם/ן, שתי אופציות מסתברות. ראשית, כנראה שאין הם מסכימים/ת. שנית, אולי הם לא הבינו את שנטען. אם את מסכימה נטלי, אימרי לי במה ועם מה את מסכימה? האם יש פריבליגיה אשכנזית בישראל? הדגש צריך להיות על "הפריבלגיה" ולא על "האשכנזית" בטענה הזו. אם את מסכימה עם הטענה הזו הציגי בבקשה את המשמעות החברתית של מטבע הלשון "פריבלגיה אשכנזית" מבחינתך. שנית, בממשלת ישראל יש שליטה מוחלטת של הליכוד ביתנו, יש עתיד והבית היהודי. על עובדות אלה אני מקווה שאין ויכוח. סיפקתי אינדיקציה מסויימת (בחירות בשלושה יישובים) לטענה שלי כי ממשלה זו בהרכבה ובמדיניותה המשוערת והמוצהרת לא תסייע לרוב האוכלוסיה האזרחית בישראל (יהודים ממוצא מזרחי וערבים ישראלים). האם יש לך "נטליה", או ל"עמית" או ל"אשכנזי המקופח" מה לומר בנושא חוץ מלהתלות במושג אומלל של "תודעה כוזבת" ולהטיח את שכולם יודעים. דהיינו שמזרחים אינם מאורגנים מבחינה פוליטית כאינטרס חברתי. אנחנו יודעים זאת. תודה שהבנתם זאת. האם העובדה שמזרחים אינם מאורגנים מבחינה פוליטית מפחיתה במשהו את המשמעות של ההרכב החד אתני של הממשלה (ממשלה אשכנזית) או את האופי המנצל של המדיניות הכלכלית פוליטית המשוערת? האם יש לכם/ן משהו משמעותי לומר על הפוליטיקה מעבר לעניות הפסיכולוגיה של "תודעה כוזבת" של מזרחים/ת? אחרת, כל שנותר לי לומר הוא שהמפלט האחרון של מחשבה פוליטית שטחית הינה טענות פסיכולוגיות עניות בתוכן ובמשמעות. כנראה שמחשבה פוליטית שיטחית גם הולכת יד ביד עם הסתתרות מאחורי שמות לא שמות. עליבות הפסיכולוגיה – אמרנו כבר.

    1. נטליה קוצקי

      אני ממש לא מבינה למה אתה שם את השם שלי במרכאות מלעיגות, ומתייחס אלי כווירטואלית. קוראים לי נטליה קוצקי, ואני לא מסתתרת מאחורי שום דבר.

      ולגבי השאלות –
      אני דווקא (וכאן אני מחזירה לך באותו מטבע – כנראה לא קראת בעיון את תגובתי!) ל-א מקבלת את ההסבר הזה של תודעה כוזבת, שהוא אכן עניות פסיכולוגית לשמה לדעתי, ולמעשה הצגתי אותו בדיוק כך, וביקשתי ממך בתגובתי הסבר אחר, ולצערי לא קיבלתי כזה (אולי באמת אין). הטענה הראשונה שלך, שיש פריבילגיה אשכנזית, מקובלת עליי. אני לא יודעת לנסח מה זה בדיוק פריבילגיה אשכנזית (והרי נתת לי שיעורי בית בנושא). אני מניחה שזה משהו סביב העובדה שהיותך אשכנזי (כאמור, במובן הרחב ביותר האפשרי של מילה זו, כולל למשל בנים של "נישואי תערובת" שנהנים מהסטטוס החברתי-כלכלי המשוקלל של הוריהם, וכולל מקרים לא רבים של בני עשירים מזרחים) מעלה באופן גורף את סיכוייך להתברג במוקדי הכוח, להנות ממשכורת נאה, להרגיש שהתרבות הכללית היא תרבותך, ובבוא היום להנות גם מאיזו דירה חביבה בכפר-סבא שמגיעה אליך בדרך-לא-דרך בירושה (דודה, סבתא, לכל חבר אשכנזי שלי יש דירה איפה שהוא). לגבי הטענה השנייה, קרי הממשלה והכנסת הנוראיים שנבחרו, אין טעם להרחיב את הדיבור לדעתי. הדברים ידועים ועצובים.

      מה שמביא אותי לטענה השלישית שלך, שלדעתי היא לא שולית כלל וכלל. חשיבותו של המצב הפוליטי המתואר בטענתך השלישית נובעת מהמצב שאיירת בשתי הטענות הראשונות – איך אפשר להילחם במצב הנוראי הזה? מה מאפשר אותו? מה מונע דרכי פעולה פוליטיות? בתגובתי, ובתשובה לזה שהגיב לי, יצאתי, כאמור, נ-ג-ד השימוש הנפוץ מדי לדעתי בטיעון לפיו למזרחים יש זהות אמיתית, נשאפת, וזהות אקטואלית, מסולפת. שאלתי אותך, לאור זאת, למה לדעתך כוח פוליטי מזרחי לא קרם עור וגידים עד היום. זו פשוט שאלה מאוד רלוונטית לדעתי שיכולה לעורר דיון פורה לדרכי פעולה אפקטיביות בעתיד, כשהשאלה היא, למשל, בתור התחלה, איך מתחילים את המהלך של חלוקה מחודשת של האדמות לארונונה? מי ייקח את זה על עצמו? למי זה אכפת? קראתי כתבה ב"דה מרקר" לא מזמן לפיה ראש המועצה המקומית של ירוחם יצא למעין מסע צלב בנושא, ואם אני זוכרת נכון התוצאה היא שכל מיני לוביסטים וח"כים זורקים אותו מכל המדרגות של הכנסת. אז מי יילחם עבור הדבר הזה? לפיד? גלאון? יחימוביץ? היחיד שהעלה את זה לאחרונה הוא הבסופו-של-דבר-לא-ח"כ שלמה מעוז, וזהותו העדתית היתה מרוחה על כל ההצעה הזאת, לדעתי בצדק. אבל זה בדיוק ההיבט שמרתיע, אולי, מזרחים רבים מלראות בו נציג. רציתי לדבר על המלכוד הזה, שאולי מאלחש כל צעד פוליטי אפקטיבי. בקיצור, אין לי תשובות, רק שאלות.

  10. מאיר עמור

    לנתן האמיץ והחכם, אתה חייב לפתור את הקושי הפאבלובי שלך עם מזרחים. בהצלחה ואיחולים לחירות מחשבתית בעתיד הנראה לעין. מאיר עמור

    1. נתן

      ראשית תודה.
      גם אני מאחל לך להשתחרר סוף סוף מרגשי הנחיתות ולצאת לדרך חדשה בלי האובססיה האשכנזית. ממנה אתה סובל.
      חג חרות שמח.

  11. מאיר עמור

    http://www.themarker.com/news/politics/1.1977286

    שלמה דוברת, יו"ר ועדת דברת וממייסדי קרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס נתן ערבות בגובה 130 אלף שקל; רעייתו, מירי דוברת, נתנה ערבות בסך 100 אלף שקל; יפתח ויזל, לשעבר מנכ"ל פוקס, נתן ערבות של 100 אלף שקל; דני וסלי, חברו הקרוב של לפיד, שבמשך שנים הפיק את תוכנית הטלוויזיה שלו, ובאחרונה מונה לראש המטה שלו במשרד האוצר, נתן ערבות של 130 אלף שקל.

    דני טוקטלי נתן ערבות של 130 אלף שקל. ביולי 2012 ערך לפיד בביתו בתל אביב מסיבת יום הולדת לטוקטלי, שבעבר היתה משפחתו מבעלי ביטוח אריה (כיום חלק מכלל ביטוח). טוקטלי שותף של שאול שני בקרן ההשקעות מגנום; עדנה טוקטלי, אמו של דני, נתנה גם היא ערבות של 130 אלף שקל.

    צביקה לימון, בנו של מפקד חיל הים בעבר מרדכי (מוקה) לימון, נתן למפלגה ערבות של 130 אלף שקל. לימון תרם ללפיד במערכת הבחירות 10,000 שקל. ללימון חברת ייעוץ והשקעות וגם הוא שותף של שאול שני בהקמת קרן ההשקעות מגנום. לימון נמנה עם בעלי המניות בחברת הטקסטיל תפרון, ובחברת לידקום. רחל לימון, אמו של צביקה, נתנה גם היא ערבות של 130 אלף שקל.

    מושיק ליפץ, ראש מועצת סביון, ודב מורן – יזם ההיי-טק וממציא הדיסק און קי והטלפון הסלולרי "מודו" – נתנו גם הם כל אחד ערבות של 130 אלף שקל; שמעון וינטרוב – איש עסקים שעיקר פעילותו בנדל"ן, מבעלי בראק קפיטל, ערב ב-130 אלף שקל. וינטרוב הרוויח עשרות מיליוני דולרים ממכירת חברת האינטרנט QXL תמורת 1.9 מיליארד דולר. גם רועי וינטרוב ערב ב-130 אלף שקל.

    אנשים נוספים שנתנו ערבות של 130 אלף שקל הם אורני פטרושקה, יזם היי-טק ומייסד כרומטיס; רפי גידרון, גם הוא ממייסדי כרומטיס, שולמית לפיד, אמו של יאיר לפיד; גילעד אלטשולר, מבית ההשקעות אלטשולר-שחם; בועז בן ציון, מייצג אמנים ושחקנים; רון וייסברג; אביגדור וילנץ, מייסד חברת גלילאו לפיתוח שבבים ליישומי תקשורת נתונים; עדי וסרמן, רשום כדירקטור בחברת בי.סי.אייץ' בראק קפיטל.

  12. דןש

    אבל שאלת השאלות היא מדוע זה קרה וממשיך לקרות. מאז הפנטרים השחורים לא קמו "מזרחיים לוחמניים" שפעלו בצורה ציבורית ראויה (לא אלימה), ליצור מצב אחר. הם המשיכו להצביע לאותן המפלגות ה"אשכנזיות" ולא ניסו לשנות אותן מבפנים. גם הקמתה של ש"ס, כמפלגה מזרחית פגעה בהשתלבותם בחברה. הם תמיד טענו על קיפוח אבל לא פעלו בכוון לבטלו.

    באשר לרפורמה האגררית היא נחוצה בעיקר בעבור הערבים אזרחי מדינת ישראל. הם במפורש אינם זוכים מאומה מקופת הקרקעות הלאומיות. אין כל הרחבת ישובים, אין כל בניית ישובים חדשים, לא מוקצות להם קרקעות לאזורי מסחר ותעשיה וכו'.
    אתה טוען לגבי קרקעות הקיבוצים והמושבים. בחלק לא מבוטל של המושבים מרבית האוכלוסיה היא "מזרחית". לא כולם הם "שפיים וגעש", שאכן "מוציאים עיניים" – מרביתם נמצאים בפריםריה והאדמות שבידיהם אינן מהוות "הון עתק".

    באשר למערכת החינוך – המערכת פתוחה וליברלית. דוקא המזרחיים והחרדים "סגרו את עצמם בגטו".. לעיתים הגטו כפול ומיועד רק לקבוצה אחת כאשר השניה מנודה מחמת ???

    באשר לעבודה מאורגנת יש לה יתרונות רבים וחשובים מבחינת העובדים. אבל אל לה לשמש כמחסום בפני פיתוח ויעול ובמיוחד אין לאפשר לעובדים "להחזיק את מפתחות המשק"

    יצוג שוויוני מקובל בהחלט. הוא מצוי אך ורק בידי אלו הטוענים לקיפוחם.

    אני מסכים שחלוקת המשאבים אינה שויונית ואינה הוגנת. מי שעושה פחות, תורם פחות ואחראי פחותמקבל יותר ויותר. אלו הנושאים בנטל משלמים עבור כום.אני מקווה שהממשלה הנוכחית (אינני נמנה בין תומכיה) תתעשת ותעשה חלוקה יותר שוויונית ויותר ראויה.

  13. מאיר עמור

    שלום לך נטליה קוצקי,
    בדברים שכתבת על פריבלגיה אשכנזית, אין צורך להוסיף דבר. אמרת כל מה שיש לומר. את מנסחת זאת מצויין. הנחות שלך הן פוריות; והן בעלות תוקף אמפירי משמעותי ביותר. לדעתי את רואה דברים כהוויתם. עכשו לשאלה של "איך אפשר להילחם במצב הנוראי הזה?" התשובה שלי היא ישירה, יחסית פשוטה להגייה אבל קשה לביצוע. התשובה היא: סירוב חברתי. אני ממליץ על סירוב חברתי מזה למעלה משני עשורים. לאנשים חלשים חברתית, פוליטית, וכלכלית הדרך היחידה להביע מחאה והתנגדות לא אלימה למדיניות שלטונית הפוגעת בהם, היא להפסיק ולשתף פעולה עם השלטון. כל אחד/ת בדרכו/ה המיוחדת. אפשר לנסות להפסיק לשרת, או לא לשרת בכל מקום, אפשר לעשות מרד מיסים כזה או אחר, היכן שאפשר, אפשר פשוט להתחיל ולומר "לא!" על רוב הדברים שמתרחשים סביבך, אפשר לתלות סרט אדום לאות מחאה ביום מסויים בשעה מסויימת, אפשר להדליק נרות למען ימים טובים יותר. סירוב חברתי הוא יוזמה אישית שככל שידברו בה יותר תהפוך, עם הזמן, לצעד פוליטי בעל משמעויות עומק וכוח של איתני טבע. כי אין בפוליטיקה משהו חזק יותר מקולותיו של המון. קול המון כקול שדי, נכתב במסורת היהודית. כמובן, שאפשר גם לעשות את "הדברים הרגילים" שכולם ממליצים עליהם. כמו לכתוב מאמרים, ללכת להפגנות, לבחור פוליטית באג'נדה של שינוי, לחיות חיים מודעים ולא מצועפים בשקר. בקיצור יש הרבה מה לעשות. אבל, עובדת הייסוד היא שמי שאני קורא לו מזרחים/ת בישראל ביחד עם ערביי (פלסטיני) ישראל נמצאים בצד הקשה של המקל הישראלי. הם כמעט ולא מיוצגים והאינטרסים שלהם זוכים למעט מאוד הגנה. עובדה זו, עובדות אלה, נשארות יציבות. לצערי. הדרך לשנות מציאות זו היא להיות מודע פוליטית ולפעול פוליטית. הלוואי שהיו עוד מאה או אלף אנשים שהיו מסוגלים לנסח בכזו קלות ויופי את המושג של פריבלגיה אשכנזית כפי שאת, נטליה קוצקי ניסחת זאת. על כן, חיזקי ואימצי.

    1. נטליה קוצקי

      תודה רבה על התגובה (והמחמאות).

      אכן, אי-ציות אזרחי היא אופציה מאוד מעניינת. השאלה היא איך באמת הופכים אותו לסירוב חברתי בלי להיפגע שוב, וביתר שאת, על-ידי "האימפריה". האם כתבת מאמר או ספר בנושא? או מישהו אחר שאתה יכול להפנות אותי אליו?

  14. ג. אביבי

    "אחוז המזרחים הוא שליש [מחר רבע, עוד חודש חמישית…]"? שליש ממה? ממי? המזרחים הם מחצית מן היהודים / סלאבים וכ38% מסך תושבי ישראל.
    "…כך שהעובדה שכבר יש 10 אחוז מהסגל בכיר של האקדמאים על אף אותו אי שוויון היסטורי זה דבר דיי מרשים" כלומר זה ממש מרשים אותך ש65 שנה לאחר הכרזת המדינה, עדיין 90% מאנשי המחקר והמרצים הם אשכנזים. (+9% מזרחים+1% ערבים) למרות שחלקם באוכלוסייה הכללית הוא 37%. זה נתון מרשים ומעודד כל גזען אשכנזי מצוי.
    " שופטים, סגל אקדמאי בכיר, מהנדסי מו"פ (אתה מוכן להראות את המחקר בנושא?)" וגם "מזרחים…אשכנזים…אשמח לדעת איך בדיוק המחקרים הגדירו את המושגים האלו" – והרי כולנו חשבנו שאתה מומחה גדול. תשובה: בהרבה מקומות, כולל באתר זה. בקיצור צא ולמד לפני שתביע עמדה כל כך נחרצת ותודה למגיבים לך, ובעיקר למאיר עמור על כך שהם משכילים אותך.
    "… 45 אחוז שווים לרובד החברתי הגבוה" – צריך להבין את הנקרא לפני שחוזרים שוב ושוב על מנטרות כאלה. מדובר בהכנסה ממשכורת. בממוצע, אשכנזי שמשתכר X ₪ לחודש הוא בעל נכס (נדלן וכו') פוטנציאלי העולה בכמה מונים על זה של המזרחי עם אותה משכורת, גם ברובד העליון.
    "… אך עדיין יש פער בינם לבין מי שהחוקרים הגדירו כאשכנזים" – עדיין? המחקר שאותו אתה מצטט מראה שהפער הזה לא מראה סימני צמצום בעשורים האחרונים, אלא אף גדילה (כשמדובר באשכנזים לא חרדים).

  15. אשר עידן

    ככר תחריר, העלתה את "האחים המוסלמים". כיכר רוטשילד ודפני מכפר שמריהו, העלתה את "האחים היהודים" לפיד-בנט. כפר שמריהו של דפני, רמת אביב ג של לפיד, והרצליה פיתוח של יעל גרמן, זה משולש ברמודה, שבו שוקעים המזרחים