string(2) "he"
string(2) "he" -array(0) { }

מותגים של גבריות רחבת צוואר

כיצד האברכים, שמשמרים את הגוף היהודי הגלותי הפכו לאויב של טרויקת רחבי הצוואר, מפארי הגוף הרחב והויטאלי? כיצד הכנסת הנשית ביותר לכודה בשיח של אחוות-הגברים?

הממשלה הנכנסת היא ממשלה אידיאולוגית לא במובן הרגיל. יש לזכור שהמפלגה הגדולה בכנסת, זו של ראש הממשלה, רצה בבחירות האחרונות ללא מצע, וזו שאחריה (שכנראה הייתה עוד עוקפת אותה לו הבחירות היו מתקיימות היום) משתדלת בכל דרך אפשרית להגדיר מחדש מהי עמימות פוליטית. התנאים האלה הופכים את עבודת הפרשנים לעמוקה ומסובכת בהרבה, ולכן דווקא שדות מחקר מתחום התרבות, הספרות והקולנוע, יכולים להועיל במקרים אלה, יותר מהפרשנות הפוליטית המובהקת. אם בעבר נתניהו היה מותג תרבותי יחיד מסוגו בפוליטיקה הישראלית, היום הוא כבר חלק מטרויקה של מוצרים תרבותיים.

אני רוצה לקרוא את נתניהו, לפיד ובנט מבעד לגוף ולמראֶה, לקחת לשם שינוי ברצינות את הדבר המהותי להם עצמם יותר מכל: הייצוג שלהם, האיפור, הג'סטות והצדודית. לחרוג לרגע מהמסע המפרך שלנו, חוקרי מדעי הרוח והחברה, להבין את ההיגיון שלהם, לדלות מהם ערכים, לנסות להסביר את פועלם בתוך המארג הפוליטי הסבוך, ולהתמקד דווקא בהם עצמם – נתניהו, לפיד ובנט כגופים שהם גופים של טקסט. במילים אחרות, אני רוצה לא להפריד בין החזות לדרך ולמשמעות, אלא להתמקד בחזות כמערכת של משמעות. דרך הפיזיונומיה, מדע מפוקפק שהשפיע רבות על אירופה החל מהמאה ה-18, דרך הגברים שעגנון מעמיד בסיפוריו, דרך ההשוואה בינם לבין גברים אחרים מהפוליטיקה הישראלית והאמריקאית, אנסה להבין מדוע האחווה הגברית (brotherhood), היא, אולי יותר מהפמיניזם, הפרדיגמה השולטת בכנסת הנוכחית.

במאה ה-18 האמינו באירופה במדע הפיזיונומיה, לפיו ישנה הלימה בין החזות החיצונית של בני האדם לבין תכונתם הפנימית. מי שקידם את האמונה הזאת היה הכומר השוויצרי לווטר, שגם השפיע רבות על המשורר והצייר האנגלי ויליאם בלייק, שיצר אילוסטרציות לתיאורים שלו, הרבה פעמים באופן ביקורתי. הרעיון המרכזי אולי שעמד ביסוד המחשבה הזו, הוא שתכונותיו הפיזיות והנפשיות של האדם נובעות ממקור חייתי. לווטר שירטט בעצמו סקאלה מרתקת המתחילה בפנים האנושיים במצבן הנמוך ביותר, בו יש דמיון בין העיניים, האף והמצח, לאותם אברים אצל צפרדע, והמסתיימת בפנים האנושיים במצבן האצילי ביותר, הקרובות מבחינה אסתטית לפניו של האל אפולו (בהמחשות השונות שלו בתקופה הקלאסית). כמובן שהתורה הזאת השפיעה רבות על תיאוריות גזעניות; היא החלה בעיקר בייחוס המאפיינים החיצוניים של האפריקאי השחור לתכונות חייתיות ופראיות בהכרח, עברה לאטריבוטים החיצוניים שיוחסו ליהודים, והיום מצאה לה מקום כתפישה פלסטית בלבדית, לפיה מה שנותר מהפיזיונומיה הוא רק המראה החיצוני, תכונות האופי כבר לא ממש משנות…

ניוטון, שקסם לעוסקים בפיזיונומיה, מתואר על-ידי בלייק כמי שמגלם רציונאליות מוחלטת, נוקשה, שלא משתלבת ברגע הסלעי הדיפוזי
ניוטון, שקסם לעוסקים בפיזיונומיה, מתואר על-ידי בלייק כמי שמגלם רציונאליות מוחלטת, נוקשה, שלא משתלבת ברגע הסלעי הדיפוזי

אבל כמו היוונים הקדמונים, שראו באסתטיקה החיצונית ביטוי הכרחי של תכונות פנימיות נאצלות, כך גם גדול סופרנו עגנון, נדרש ברבים מסיפוריו לתיאורים חיצוניים כאיזו תבנית עומק לנפש דמויותיו. אצל עגנון גברים עגלגלים, רחבים ואדמוניים, יהיו בדרך כלל גם טובי לב, מלאי סיפוק ואהבה לזולת. דווקא הרזון, מה שהיום ייתפש כערובה להצלחה חברתית, נתפש אצלו הרבה פעמים כמאפיין של בעלי המרה השחורה והנוקשים. המעניין הוא שאותם ערכים בדיוק הם תבניתה של ישראל בממשלה הבאה עלינו: שלושה גברים גוצים, רחבים, בריונים, עם תווי פנים יפים, טובי רואי, על שניים מהם (לפיד ובנט בעלי הבייבי-פייס) גם נסוך חיוך גדול.

נתניהו: המלך הנצחי הוא באמת סוג של פלא גנטי, האיש בן למעלה משישים ונראה לי שלמרות זאת עדיין יכול להיחשב ליפה מבין השלושה, בזכות התווים המחודדים שלו והמצח הגדול. אך הוא גם המר שביניהם, מייצג גבריות ישראלית-אמריקאית של פאניקה וחרדה (אי אפשר, לדוגמא, לקרוא לו מר ביטחון כמו לברק, עוד בייבי פייס לרשימה), של כוננות למלחמה עם איראן, של הגבר המערבי העומד מול הפראים במזרח.

לפיד: חולק עם נתניהו את אתוס הגבריות החשוב ביותר בפוליטיקה הישראלית, הלא הוא הבלורית הלבנה, הסימן המובהק של אירופה (למרות שחולקים אותה רבים ממנהיגי מדינות ערב. בכלל חישבו על לפיד בעוד עשרים שנה ותקבלו אבו-מאזן). השמאלי בין השלושה, איש הספר והמילה, הוא לא פחות גם ממתאגרף גאה, לא חלילה שחיין או אצן. והחזון שלו? לקחת את כל האברכים הקטנים ולהרביץ בהם במקום תורה, אמנויות לחימה. מדוע שרק הילד שלו יתגייס לצבא ויסתכן בחזרה הביתה בתור גופה (כך הוא חזר והתבטא במערכת הבחירות האחרונה)? צריך הרי שוויון בנטל…

לפיד ונתניהו גאים, מורמים מעם. לפני שלפיד נכנס לפוליטיקה מי שחיקה אותו ב"ארץ נהדרת" היה אותו שחקן, מריאנו אידלמן, והיה קשה מאד לעמוד על השוני בין שני החיקויים. בשניהם השחקן פנה למצלמה בצדודית שרמנטית ואמר לקהל המריע "תודה, תודה", מדושן עונג עצמי.

בנט נראה כמו סיפור אחר: יש לו את מה שרודף הרבה גברים ישראלים, קרחת. אולם גם הוא, על אף החיקוי המפלצתי שלו ב ֿ"ארץ נהדרת", יכול בהחלט להיחשב "הישראלי היפה". ובכל זאת יש משהו מהותי שמפריד בין בנט לבין נתניהו, לפיד והרבה גברים ישראלים אחרים: הוא איננו גאה כמותם. הוא הלוחם המובהק בין השלושה, הלוחם הישראלי טוב הלב והשפוף, מבטו תמיד מסתכל מטה, חדור שליחות וצניעות. בכך הוא מזכיר לי הרבה חברים, גברים ישראלים מוכשרים ונהדרים כמוהו, ששליחותם הצה"לית גרמה להם להיות שפופים כאלה, אבל גם, איך נאמר, בלי חזון… זהו מראה של ישראלי שכבר למד שאין לנו עתיד אלא בחיים על חרבנו (או על רובנו במקרה של תשדירי הבחירות חסרי הבושה של הבית היהודי)…

בלתי אכיל מכיוון שהוא כל כך אלגנטי ושחוםלפיד אמור להיות השנון בין השלושה. על הרובוטיות של נתניהו אין בכלל מה להרחיב, ומבנט לא מצפים ליותר מדי. ועם זאת, אדם כל כך גאה כמו לפיד לא יכול להיות בעל חוש הומור, כמו אובמה למשל בהופעות הבלתי נשכחות שלו בבית הלבן, או ביל קלינטון… ובאמת, מה עם גדול הפוליטיקאים בדורנו? מי מזכיר בישראל את הופעתו החיצונית של ברק אובמה? לא יאומן, תחזיקו חזק, אבל מבנה גוף דק ואיברים ארוכים, עור כהה ופרצוף נאה במיוחד, ואפילו חיוך אירוני לעתים, יש לשר ישי… הוא אולי ההוכחה המושלמת לכך שהפיזיונומיה היא לא יותר מתרגיל מעניין, שהרי למרות חזותו האופנתית (כמו רבים מהאברכים של ש"ס, הצובאים על סניפי זארה) שמייצגת קו אלגנטי בהרבה, אירופאי, השר ישי הוא אחד הפוליטיקאים האכזריים ביותר שידעה ישראל, בהיותו ראש לתומכים בהפצצות בעזה, וביחסו הלא-אנושי לגרים…

שילוב בלתי אפשרי במחוזותינואובמה, גם הוא מותג לא מבוטל, הוא בנוסף לכך אידיאולוג גמור, ואצלו הפיזיונומיה דווקא תואמת את הפנים והחוץ, כי כל החזות שלו יוצרת שילוב בלתי אפשרי במחוזותינו: הוא חדור שליחות (שלא כמו נתניהו ולפיד הגאים), ומלא חזון ותקווה (שלא כמו בנט השפוף). הדוגמא של אובמה וישי עומדת קודם כל על ההבדל בין הפיזיונומיה, שבה יש חפיפה בין החוץ לפנים, לבין האידיאולוגיה, המתעתעת והמשטה, בה המראית יכולה להיות אפילו שקרית ממש למהות. ועם זאת הדוגמא הזאת גם מראה על כיוון בבחירה שלנו במותגים הגבריים: הישראלים אוהבים את אובמה (עדיין לא כמו שאהבו את קלינטון כמובן), אבל מבחינתם המותג העברי המועדף הוא לבן, נמוך ורחב כתפיים. הנורה שצריכה להידלק אינה פשוטה: האם ישי מושמץ כל כך רק בגלל פועלו, או, כמו במקרים של נשים קוקטיות הנכנסות לעבודה הציבורית, וחוות קשיים שאל לגברים אף לנסות ולדמיין, גם הוא בלתי אכיל מכיוון שהוא כל כך אלגנטי ושחום…

צריך לזכור שישראל תמיד העדיפה את האתוס הקיבוצי, הפרוטסטנטי והסוציאליסטי: אקדמאים ואנשים רוח צריכים להיות מרושלים קצת, מינימליסטים על כל פנים… את האלגנטיות הצרפתית והאיטלקית יש כמובן לשמור למעצבי שיער, או לדמויות יחידות מסוגן, שוטות כמעט, ליצניות, כמו דוד לוי…

נותרנו עם שאלות קשות: כיצד זה האברכים, שמשמרים במידת מה גם את הגוף היהודי הגלותי המוכר, וודי-אלני כזה, הפכו להיות האויב המושבע של טרויקת רחבי הצוואר, מפארי הגוף הרחב והויטאלי? כיצד זה הכנסת הנשית ביותר נתונה דווקא לשיח המשעתק את אחד המוסדות שונאי-הנשים המובהקים בהיסטוריה, זו של אחוות-הגברים? התשובה אני חושב עומדת בגוף המותג: בדיוק ערכים אזרחיים כמו פמיניזם ונישואים חד-מיניים, יכולים להוות עלי תאנה בעבור אלה הממשיכים את שלטונו של מיודענו הגבר הלבן.

כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

  1. דרור BDS

    אלי ישי בכבודו ובעצמו זכה בתואר המפוקפק. מדוע? "עקב היותו ראש לתומכים בהפצצות בעזה, וביחסו הלא-אנושי לגרים…".
    נתבונן בקריטריונים של הכותב לאכזריות – תמיכה בהפצצות בעזה ויחס לא אנושי לגרים.

    לידיעתך:
    ראש התומכים בהפצצות בעזה, כולל פצצות המכילות זרחן לבן, הוא ארכי פושע המלחמה ורוצח הילדים לצלילי מוסיקה קלאסית. שותפיו לפשע מלחמה זה הם ארכי פושע המלחמה אהוד אולמרט ופושעת המלחמה ציפי לבני.

    לידיעתך:
    בפרלמנט הציוני יושבים ברגע זה ממש ששה פושעי מלחמה שלא רק תמכו, אלא ביצעו במו ידם פשעי מלחמה אכזריים למען שתי מטרות בלבד: ממון ושררה. שמותיהם:
    שר הבטחון משה (בוגי) יעלון
    שרת המשפטים ציפי לבני
    שר ל(?) עמיר פרץ
    בנימין בן אליעזר
    שאול מופז
    אבי דיכטר
    http://wanted.org.il/

    לידיעתך:
    אלי ישי, בהוראת הרב עובדיה יוסף, התנגד לתקיפה באירן.
    http://www.richardsilverstein.com/2012/02/26/rabbi-ovadia-yosef-israels-sole-responsible-adult-publicly-opposes-iran-attack/

    לידיעתך:
    בתחילת הטבח בעזה ב2009 תמכו במה שמכונה הפצצות בעזה כ98% מהאוכלוסיה היהודית במדינה הציונית. בתרגום שנעשה ע"י פחימה תמכו בטבח בעזה 100% מהציונים, כולל אבו מאזן. למען אנשי הרוח והחברה שאינם יודעים מתמטיקה אתרגם את הנתון: כל הציונים תמכו בטבח בעזה. כולם, מראשון ועד אחרון, מלבן ועד שחור, מגבר ועד אישה, כל הציונים, כולם, תמכו בטבח בעזה.

    אין לי ולו מילה טובה אחת לומר על ישי. גם לא על נתניהו ויאיר לפיד. בנט, למרות המעטת ערכו במאמר זה, הוא בעל אידיאולגיה וערכים ע"פ תפיסת הערכים שלו. הוא החכם מביניהם, ועלול להתגלות כמסוכן מביניהם, אך גם כמי שעשוי לטרפד את התכנית המסוכנת שתי מדינות לשני עמים, תכנית בה תומכים ציונים כמו לבני, חברי מרצ, וברק (אהוד) אובמה, כמו גם שאר מנהיגי המדינות המכונות מדינות המערב.
    ומרוב דיבורים על הגבר הלבן נשכחה האישה שאחראית להצלחתה הכבירה של מפלגת הבית היהודי. היא, בניגוד לפר…, אה, לפרגמנט (סוגה ספרותית וסגנון כתיבה, המצטיין ביחידות אוטונומיות קצרות מאוד, לעתים לא יותר מכמה משפטים. סגנון זה היה נפוץ בכל התקופות ובתרבויות רבות, אך כיום הוא מזוהה ביותר עם הכתיבה בתקופה הרומנטית, שראתה באי-השלמות ערך אסתטי בפני עצמו) אותם יוצרים אלי ישי, מירי רגב, דנון, בן-ארי, חוטובלי, מצטיינת בפרוייקטים ארוכי טווח המתוכננים בקפידה עד לסיומם המוצלח, ע"פ קריטריוני ההצלחה שלה. למותר לציין כי היא אינה רואה באי-השלמות ערך אסתטי.

    מן הידועות הוא כי אלי ישי לא אהוד ולא ברק בקרב אלו הדואגים למה שהכותב מכנה גרים. תיעובם לאלי ישי ולשאר כותבי המכתמים מעביר אותם על דעתם עד שדעתם משתבשת לחלוטין והם אינם יכולים להבחין בין התנהלותו מעוררת החלחלה של ישי לבין פושעי מלחמה, ויעידו (בהאג) הפסיק וו"ו החיבור ששולבו במשפט, משפט אחד במקום שניים, פסיק במקום נקודה, ו"ו (או חמור מכך: מרצ, בקלפי) והציון ההכרחי 'להבדיל אלף אלפי הבדלות', שנעדר מהמשפט.
    זאת ועוד, עינם צרה בכל גורם אחר פרט לגרים שנפגע אף הוא מהתנהלותו של המשטר הציוני.
    דוגמה רק מהשבוע האחרון: גיא דוידוב: "אילו היו השופטים מיישמים את החוק כלשונו, והמשמעות היתה עלויות גבוהות מנשוא עבור המטופלים הסיעודיים, היו אלה (ובני משפחותיהם) יוצרים לחץ על המדינה לפתרון". (אתר זה)

    אז תושבי דרום ת"א יוצרים לחץ על המדינה לפתרון. בניגוד לעובדים הזרים (ששיעור הפשיעה שלהם נמוך מהשיעור של כלל האוכלוסיה, ע"פ הנתונים המהיימנים(!) של מה שמכונה משטרה, וכמות מקרי האונס זהה לכמות מקרי האונס בקרב כלל האוכלוסיה, ע"פ נתונים, שכלל אינם קיימים, ולכן הם מהימנים ולא מהימנים באותה מידה (במתמטיקה זה נקרא טענה ריקה) – של מה שמכונה משטרה), להם, לשאר האוכלוסיה המוחלשת, יש נציגים בכנסת, להם הממשלה דואגת, והבעיה (אם מותר לכנות זאת בעיה ע"פ כללי הפוליטיקלי קורקט של מחלקי מרק למיניהם ועורכי דינם), אם עוד לא נפתרה, תיפתר בוודאי בקרוב.

    לעומת אלו, לתושבי עזה הנצורה אין פנים. גם אין גוף. רק חברת כנסת אחת לחצה על המדינה למצוא פתרון. בניגוד לתושבי הגדה אליהם אפשר להגיע, להכיר, להצטרף, להתנגד, תושבי עזה הם נעלם. הגישה אליהם חסומה, אליהם אי אפשר להגיע, אותם אי אפשר להכיר, מאבק יהודי-ערבי משותף לא יכול להתקיים. גם מאבק פלסטיני אחר בפורעים הציונים אינו יכול להתנהל. על מי יזרקו אבן? עבור איזה קהל יעד יפגינו בהמוניהם?
    ואז מפציצים אותם – בתמיכת האכזרי שבפוליטקאי המדינה הציונית. את הגרים, המהגרים, המסתננים, תושבי דרום ת"א, תושבי הגדה, אותם לא מפציצים. את תושבי עזה הנצורה כן.

    נותרנו עם שאלות קשות: איך אפשר להסביר את קהות החושים הזאת, את החלת השוויון האומללה בין רציחת ילדים לצלילי מוסיקה קלאסית לבין כל פשע אחר, את החלת השוויון בין אהוד ברק לבין אלי ישי?
    התשובה אני חושב עומדת בגוף המותג: בדיוק ערכים אזרחיים כמו אהבת הגר יכולים להוות עלי תאנה בעבור אלה הממשיכים את שיתוף הפעולה עם הפרופגנדה הציונית בהתעלמות מהמונח 'פושעי המלחמה'.

  2. רוני

    קצת מצחיק לדבר על "בלוריתו" של נתניהו כאשר היא כבר מזמן אינה בלורית ולמרבה הגיחוך כבר אינה שלו. האיש מסתובב עם תוספות שיער/פיאות כבר תקופה ארוכה.

  3. שרלי

    ישי שחום?
    בכל מקום חוץ מישראל הוא לבן.

    הוא גם רואה את עצמו כך.

  4. אברהם

    מאמר רדוד מאוד הנאחז בסטיגמות ושואף להגיע מהן לעומק שבקושי מגיע למ"מ של מחשבה.
    אתה ממציא תיאוריות והשערות המנותקות מהמציאות הארצישראלית

  5. יואב שמבין באמת בגברים

    בנט? "הישראלי היפה"?
    או שאתה חרמן אש או שפשוט רצית תיאוריה נקיה?
    ואלי ישי שחום?
    אולי לעיניין אשכנזיות כמו שלך
    הרגת אותי עם הכתבה הזו
    מה שיש בין בנט ולפיד זה הומוארוטיקה. לא יותר ולא פחות

  6. נתן

    אברכים כרסתנים רחבי כתפיים ומותניים , ביריונים מפחידים למראה מסתובבים שם כחול אשר על שפת הים.

    "משמרים בגופם את הגוף היהודי הגלותי" קיים רק בדימיונך כמו גם שאר הסטראוטיפים עליהם בנוי המאמר הזה.,(למרות שכשלעצמו הוא מאמר מעניין )

  7. בקי

    נתן,
    כמו בכל מקום, גם אברכים יכולים להיות טובי מראה או כרסתניים… להכליל ככה רק כי הם חרדיים זה הסטראוטיפ.