• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

Assholes: חקירה פילוסופית

אנחנו מנסים להימנע ככל האפשר ממגע איתם, אבל נראה שבזמן האחרון, זמן של טורבו קפיטליזם תאב בצע, ה-Assholes מתרבים והולכים. הפילוסוף ארון ג'יימס משרטט קווים לדמותם
יוסי דהאן

לאחר ההצלחה המסחררת של הספרון הקצר מאת הפילוסוף הארי פרנקפורט, "On Bullshit" – עליו כתבתי כאן בקצרה בעבר ובו ניתח פרנקפורט את מושג הבולשיט וניסה לעמוד, בין היתר, על ההבדל בין השקרן לבולשיטאי (השקרן יודע את האמת אולם הוא מנסה להסתיר אותה, בעוד שלבולשיטאי אין שום עניין באמת וכל מה שהוא מעוניין זה לקדם את ענייניו) – יצא לאחרונה ספר מעניין נוסף באותו ז'אנר, מסה פילוסופיות שמנסה לפתח תיאוריה על תופעה חברתית ותרבותית אחרת הראויה לגינוי – Assholes. ארון ג'יימס, פילוסוף פוליטי מאוניברסיטת קליפורניה באירויין הכותב בדרך כלל על צדק גלובלי, מנתח בספר "Assholes: A Theory" את מושג האסהול (לא מצאתי תרגום לגמרי מתאים לביטוי הזה בעברית. הצעות התרגום במילונים אינן מוצלחות: "טמבל", "אידיוט", הצעה נוספת שנראית מתאימה יותר הייתה "מניאק"). מה שמעניין בניתוח של ג'יימס, שכמו פרנקפורט עורך חקירה יסודית של המושג, הוא תיאור הביטויים השונים של תופעת האסהול בחיים החברתיים והפוליטיים. רוב הדוגמאות שהוא מציג הן אמריקאיות, אולם תיאור התופעה הוא כללי ואסהולס מצויים בכל חברה. כמו כן כפי שכותב ג'יימס, ישנן חברות שהתרבות שלהן מטפחת טיפוסים כאלו בעוד שלחברות אחרות יש נורמות ופרקטיקות המדכאות אסהולס.

assholeאז מיהו האסהול? אדם נחשב לאחד אם ורק אם הוא מרשה לעצמו, באופן שיטתי, במערכת יחסיו עם אחרים, ליהנות מיתרונות מיוחדים מתוך תחושה שמגיע לו ליהנות מיתרונות מיוחדים אלו, בעודו חש חסין מפני תלונות של אחרים כלפי התנהגותו. אם לפרק את ההגדרה הזו לשלושה מרכיבים, במערכת יחסים בין-אישית האסהול:

1. מרשה לעצמו באופן שיטתי ליהנות מיתרונות מיוחדים.

2. מתנהג כך מתוך תחושה חזקה שהוא זכאי ליתרונות אלו.

3. תחושת הזכאות הזו הופכת אותו לחסין כלפי תלונות של אחרים כלפיו.

כך למשל, האסהול הוא אחד שבאופן שיטתי עוקף את התור, אחד שבאופן שיטתי מתערב וקוטע שיחה בין אחרים, או אחד שבאופן שיטתי מצביע על חסרונותיהם של אחרים אולם נפגע מכל ביקורת ולו קלושה כלפיו. אדם האטום לגמרי ביחס להתנהגותו הגסה כלפי אחרים. מה שמבדיל את האסהול מטיפוסים מעצבנים אחרים שהתנהגותם יכולה להיות לעתים זהה, הוא התחושה שהוא מיוחד ושכללי ההתנהגות הרגילים לא חלים עליו וכאמור לא אכפת לו מביקורת של אחרים והוא חש שהוא כלל אינו חייב להתייחס אליה. לעתים הוא חש נעלב מעצם הביקורת כלפיו, ביקורת שלדעתו אינה מעניקה לו את הכבוד שהוא זכאי לו. תחושת המיוחדות של האסהול גורמת לו להתעלם מהדרישה המוסרית להתייחס לאנשים אחרים כראויים ליחס שווה של כבוד, ככאלה שהוא צריך להצדיק בפניהם את מעשיו. הזעם שלנו כלפי התנהגות של הטיפוס הזה נובע בין היתר מכך שהוא אינו מעניק לנו את יחס הכבוד שאנחנו ראויים לו.

לאור הגדרה זו, ג'יימס מבחין בין טיפוסי אסהול שונים: האסהול הבוטה – זהו אסהול שגאה על כך שהוא כזה, וג'יימס כולל בקטגוריה הזו את שדר הרדיו הפופולארי האולטרה ימני ראש לימבו ואת במאי הקולנוע השמאלי מייקל מור. ברשימה המקבילה הישראלית הטיפוסים העולים במוחי הם העיתונאי והפוליטיקאי טומי לפיד ועורך הדין ושדר הרדיו יורם שפטל. טיפוס אחר הוא האסהול הזחוח – טיפוס זה חש תחושת נינוחות במחשבה שאחרים נחותים ממנו והוא מצפה שהם יכירו בכך. ג'יימס כולל במשפחה זו בין היתר את הכלכלן לארי סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר ונשיא אוניברסיטת הארוורד, שחש מקופח והתלונן על כך שפרופסורים אחרים באוניברסיטה קיבלו שכר דומה לשלו למרות שהם לא לארי סאמרס. דמות אחרת השייכת למשפחה זו הוא הפילוסוף הצרפתי ברנאר אנרי לוי. טיפוס נוסף של אסהול הוא האסהול הבוס – כגון הדוגמנית נעמי קמפבל שהתקיפה את עוזרת הבית שלה באמצעות טלפון נייד, כאשר שרה נתניהו וסאגת ההתעללות שלה בעוזרות הבית שלה כנראה מכניסות אותה לקטגוריה הזו. יש גם אסהולס נשיאותיים, כגון אחמדינג'אד, הוגו צ'אבס ודיק צ'ייני. ברלוסקוני הוא מופת של הקטגוריה הזו לצד נשיאנו לשעבר משה קצב.

ישנו גם את האסהול התאגידי. אחד כזה הוא סטיב ג'ובס, שנהג להחנות בחניות של נכים, נמנע מלתרום לפילנתרופיה ונהנה להזיק לאנשים שעבדו איתו, כל זאת מתוך תחושה שהוא זכאי להתנהג כך וכללי המוסר לא חלים עליו. לכאן נכסים כל המנכ"לים ואנשי העסקים למיניהם המעבירים לחשבונות הבנק שלהם סכומי עתק גם כאשר העסקים שהם מנהלים כושלים. בקטגוריה זו מצויים מרבית אנשי ההנהלה של הסקטור הפיננסי שהביאו על העולם את המשבר הפיננסי שהחל ב-2008. נציג מוכר בקטגוריה של אסהול תאגידי, שהוא קרוב של האסהול הבנקאי, הוא ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל שזכה בחבילת אופציות של 25 מיליון שקל ממש לפני ששינו את כללי הקצאת האופציות, ואמר בסוף השבוע האחרון שאם לא היו מעניקים לו את חבילת האופציות הללו ייתכן והוא לא היה מתאמץ כל כך.

יש גם את האסהול שלוח הרסן, לדוגמה רמספלד וצ'ייני שהובילו את העם האמריקאי למלחמה בעיראק בתואנות שווא, ואנחנו מצדנו יכולים להוסיף לגלריה את אריק שרון – אחד האסהולס שלוחי הרסן ביותר שהדבר האחרון שהדאיג אותו היה המחיר האנושי הכבד ששילמו אחרים על הרפתקאותיו הצבאיות. לצדו יעמוד משה דיין, את שניהם אפשר להכניס כחברי כבוד לקטגוריית האסהול בעל שגעון הגדלות. ג'יימס מקדיש תת-פרק לאסהול בתקשורת, כריס מתיוס מ-MSNBC  הרשת הליברלית וניק קווטו מרשת פוקס הארכי-שמרנית ולמעשה חלק גדול מהמגישים ברשת פוקס. אלו אנשי תקשורת שאין להם עניין בדיון ציבורי, אלא בקידום האג'נדה האישית שלהם, "פוליטיקה" של טומי לפיד, אמנון דנקנר ודן מרגלית הייתה כזו, כל אחד מהם יכול להתאים לקטגוריות נוספות של אסהולס נוספים, כמו גם משתתפי "מועצות חכמים" וקרקסים דוגמת "יציע העיתונות" למיניהן.

את אוכלוסיית האסהולס מאכלסים בעיקר גברים, וזה נובע לדעת ג'יימס מהעובדה שתהליכי הסוציאליזציה של גברים ונשים בחברה שלנו שונים מאד. גברים מחונכים להיות אסרטיביים וקולניים בעוד נשים מחונכות להיות מאופקות ושקטות. לדעת ג'יימס, איטליה וישראל (הוא אינו מנמק מדוע ישראל) הן מדינות כאלו לעומת התרבות היפנית, הקנדית והנורבגית המדכאות אסהולס. יש גם זרמי מחשבה המטפחים אסהולס, הספרות למתבגרים של איין ראנד המאדירים באופן אינפנטלי אגואיזם כדרך חיים, תורמות להתרבותם של אסהולס.

ג'יימס גם מזהה תבנית אחת של קפיטליזם שהיא בגדר אסהולס קפיטליזם הכולל שלשה מרכיבים:

1. סדר כלכלי המעניק תמריצים יקרים (לצבירת הון אישי גם במחיר חברתי יקר) ויוצר תמריצים חזקים לחשוב ולהתנהג כאסהול.

2. סדר כזה נעדר מנגנונים הפועלים נגד התפשטות אמונות וערכי אסהולס (כגון המשפחה או שלטון החוק).

3. ריבוי והתפשטות אסהולס במערכת כזו פוגעים בשיתוף הפעולה הנחוץ לתפקוד בריא של מערכת קפיטליסטית על פי ערכיה היא (ערכים של חופש, הזדמנויות, ושגשוג כלכלי), במובן זה אסהול קפיטליזם חותר תחת קיומו של עקרונות המשטר הקפיטליסטי.

התפשטות של קפיטליזם מהסוג הזה תגרום לשחיקה של אמון בני אדם במערכת הכלכלית הקפיטליסטית ותביא להידרדרותו. ג'יימס מונה מנגנונים שונים שעשויים להביא לתוצאה הזו.

ג'יימס גייס את כישוריו הפילוסופיים כדי לכתוב ספר רציני, מעניין ומשעשע על יצור מאוס ושכיח במקומותינו. על כריכת הספר ג'יימס מציג את עצמו ומדגיש שהוא עצמו אינו אסהול. זה גם הרושם שלי מהקריאה בספרו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עכבר הכפר

    אבל בארץ קוראים לזה "ערס".

    זו מילה חשובה, ואף שיש רבים שלא יסכימו אני חושב שהיא ברובה מעוקרת מתוכן עדתי. אלה במתנגדים לשימוש בה צריכים לא לשפוך את המים עם התינוק: באמת צריך תרגום ל ass hole.

  2. שרלי

    סטף ורטהיימר אחלה אסהול

  3. רונית

    תודה רבה על המאמר שהביא לעיוננו את מושג ה-אסהול, כפי שפותח על ידי ארון ג'יימס. אמנם התגובה הראשונה שלי היתה שאין דבר מן המשותף לאריק שרון ולאמנון דנקנר. שרון בעל יכולת נזק בלתי רגילה, דנקנר נראה מזיק בקנה מידה קטן ביותר, בעצם מסכן שכזה. אבל בהמשך הקריאה חשבתי שאולי יש ערך בחיפוש מכנה משותף לאנשים האלה. יש ערך בהצבעה על כך שהאנשים המזיקים האלה יש להם משהו משותף.
    אגב, מה עם התיאורים "חזיר", "חרה", "מכה" ועוד?

  4. ליכודניק

    אם "אסהול" הוא מי שמנצל לרעה את כוחותיו, הייתי אומר שבעברית הביטוי הוא "עבד כי ימלוך".

    ה

  5. אורלי בנימין

    תודה. קריאה משמחת דבר ראשון בבוקר. מתנגדת נחרצות להצעתו של עכבר הכפר שלא שם לב שמדובר באנשים שההרסנות שלהם היא אישית וציבורית כאחד ואצלינו לעולם הערס לא זוכה ליחוס משמעות ברמה הציבורית. בקשר לנשים: אני סבורה שיש תבניות חדשות שצומחות לנגד עינינו כשנשים מתחברות לכוח או לכסף או לחיבור ביניהן. כמו אלימות נשים שצומחת שמצטמצמת עוצמת החיברות העתיק כך גם ההאסהוליות מנוכסת על ידי נשים רבות בעלות תפקידים בתוך מנגנונים שלוקחות על עצמן את ייצוג המערכת בהתלהבות יתר ומפנות עורף לאנושיות ולאנושות

  6. טל

    בסדרה המצויירת family guy היה פרק בו מתגלה שראש לימבו הוא למעשה תחפושת ממנה יוצא מייקל מור 🙂

  7. איציק

    מזמן קבעו חכמינו מהימין מהשמאל מהכיפה ומהכפכפים .נפש לב האדם רע מנעוריו . .ומי שמזדמן לו ואין לו את הסולידאריות והבושה ו\מנצל את כוחו ומנצל את החוק לטובתו ונאמן רק לעצמו .אז לקרוא לכולם אסהול זוהי מחמאה .המילה נבלים הינה מתאימה יותר בתנאי שמתקיים בהם הפסוק מה ששנוא עליך תעשה לאחר

    1. סמולן

      כלומר, הסקירה של הספר מאד מעניינת (בכלל, העוקץ לאחרונה מספק מאמרים משוכללים). אבל ההגדרה של חור התחת לא משהו. היא מבוססת על כך שההוא נוטה בחזקה להנות מככה וככה מתוך הנחה מוטעית שיש לו זכות לקבל אותם. ומה אם הוא לא נהנה ? מה אם ההנחה שלו לא מוטעית ? נניח, סטיב ג'ובס ממהר לישיבה שבה יוציא עוד מוצר גאוני בטירוף שיקדם את האנושות. מתוך חשיבה על האנושות הזו הוא ממהר. ליד המשרדים שבהם הוא אמור לשבת ולקדם את כולנו, אין חניה פרט לחניית נכים פנויה. נזכר סטיב שיש קנס על חנייה כזו, ומסכים עם עצמו מראש לשלם אותו – זה לא נורא, האנושות תגמלה אותו היטב. הוא גם מוכן לשלוח את הנהג שלו, או את סמנכ"ל השיווק שלו (ממילא זה אותו אדם) להוציא את הרכב מחניון גרירה. הוא משלם לאיש שכר הוגן כפול עשרים. וצועק עליו כל הזמן, אבל רק בגלל שהוא מיותר כסמנכ"ל שיווק ונהג גרוע. מכל מקום, ג'ובס צודק כאשר הוא חושב שיש לו זכות לחנות בחניית נכים ובמידה ויקנס ישלם קנס. זו הרי לשון החוק, ההגדרה שכוננה את חניית הנכים. הוא גם צודק כאשר הוא חושב שהנהג שלו, שהוא גם סמנכ"ל השיווק, לא בדיוק סובל מהצעקות, שכן האיש יכול להתפטר והוא עובד גרוע שמתוגמל בטירוף, ובמקרה במה שקשור לשיווק הי טק דעתו של סטיב בעניין נחשבת כסמכות עליונה, וכנראה בצדק. לכן, למרות שהוא עושה את כל מה שההגדרה אמורה לתפוס, הוא לא חור תחת. מי שיוצא חור תחת הוא ארון ג'יימס, כי הוא חושב בטעות שיש לו זכות להגדיר אנשים כחורי-תחת בעזרת ההגדרה הזו, בלי לקחת בחשבון שיכול להיות שהוא לא מפעיל אותה בצורה קפדנית מספיק, אפילו אם היא נכונה בעקרון. והיא שגויה, כי אם ההגדרה הזו לא תופסת את סטיב ג'ובס כשהוא צועק על עובד פעם בדקה וחונה בחניית נכים, היא בוודאי פגומה. ההגדרה שלך, לעומת זאת, תופסת את ג'ובס בלי בעיה. הוא הרי לא אוהב שצועקים עליו, וממש לא אוהב שאין לו חניה, אם או בלי התפלפלות בקשר לקנסות. אגב, המקור זה לא הלל הזקן ?

      עוד מחשבה, שלא קשורה למה שכתבת אבל אני משום מה לא מבין איך הכותב המלומד של הפוסט לא העלה משהו בדומה לה, נוגעת למעמד הטוב כערך. הרי באופן כללי, אם בחירה במעשה טוב היא בחירה, עליה להיות זכות ולכן יש זכות לבחור ברוע. זו אולי זכות שהחברה תענוש עליה, אבל היא זכות בהיותה מצב קיומי זמין, שמגדיר את הבחירה כטוב כטובה. במצב הזה, לכל מי שבוחר לעשות רע יש זכות לעשות את זה. הוא חור-תחת, לכאורה, רק אם הוא מממש את הזכות הזו כל הזמן, ולכאורה הכל בסדר. אבל בהגדרה של ג'יימס הוא צריך לחשוב ב*טעות* שיש לו זכות כזו (וגם לנטות בחזקה לממש אותה), ואילו כאן המחשבה מוצדקת.

      אני חושב שאת העניין העקרוני אפשר להדגים עם פחות מטאפיסיקה. חטאו החור-תחתי של ניר גלעד בוודאי אינו משיכת שכר גבוה, אלא האמירה שאם לא היה מקבל את מה שקיבל, אולי היה משקיע פחות. קודם כל, זו אמירה נכונה בהיותה היפותטית: הוא לא יכול לדעת מה היה קורה למוטיבציות שלו אם העבר היה שונה (אף אחד לא יודע), ויכול להיות שגם אם היה מקבל יותר כסף הוא היה משקיע פחות. מה שגלעד אמר הוא, טכנית, לא יותר ולא פחות מאמת טאוטולוגית. מה, אין לו זכות לומר אמיתות כאלו ? בוודאי שיש לו. אולי למראיין שלו צריכה להיות נטיה חזקה לחדד מצבים כאלו.
      שנית, לא משנה מה גלעד אמר, לא ברור שאין לו זכות לומר את זה. יש לו זכות לחופש ביטוי, ומקרה הנוכחי אולי אפילו חובה לתאר לציבור בעלי המניות את הגישה הכללית שלו לתגמול על עבודתו. הרי בעולם טוב יותר, המידע הזה היה מבסס פיטורים מיידיים, בפרט לאחר הביצועים של גלעד. הוא לא ג'ובס. אבל אם יש לו חובה לומר את מה שאמר, בוודאי שצריכה להתקיים אצלו נטיה חזקה לומר את זה. היות ולכל הפחות יש לו זכות לומר את זה, בשם חופש הביטוי, זו באמת זכותו. ועם זאת, הוא באמת יוצא דפקט גס רוח, שלועג למשקיעים, לעובדים, לספקים שלו. אגב, היות והוא לא אומר את האמירה הזו כל הזמן, לא מתקיים אצל גלעד גם תנאי ההתמדה של ג'יימס.

      כל הדברים האלו מדגימים עד כמה ההגדרה של ג'יימס שגויה. עד כמה היא מניחה יקום שבו זכויות שקיימות בפועל מאפשרות לאנשים לומר ולעשות דברים דוחים, רק בגלל שזו באמת זכותם, ובלי שהם יהיו חורי תחת לשיטתו. לעומת זאת, נדמה לי שאתה והלל מסדרים את העולם נכון יותר. יש זכות להתנהגויות מסויימות שהן דוחות, ואפשר להתווכח על מה נכון ומה לא נכון להעניק כזכות כזו, ואיזו התנהגות דוחה או לא דוחה. אבל מי שעושה את מה ששנוא לדעתו-הוא, נראה לי דפוק באופן יסודי.

      אגב, בקשר לדיון בערסים למעלה ואצל פרל, נדמה לי שאפשר להסכים שערסים לא עושים לאחרים שום דבר שנראה להם לא בסדר. כולל שמיעה של מוסיקה עם "שני אקורדים". לעומת זאת, אני תוהה אם כבוד הרב פרל, בשבתו כתוקף של בחירה מוסיקלית שבחרו אנשים שאוהבים אותה, את הטקס ואת המדינה, היה מגיב טוב לביקורת מקבילה לשלו על בחירות מוסיקליות דומות שבחר בעצמו. כלומר על הכפשה של המוסיקה שלו כמבטאת משהו דפוק ופגם כללי בחברה הישראלית, תוך שימוש במילות גנאי. זכותו לכתוב פוסט בפייסבוק, אבל בשיטותיך הוא יוצא חור תחת למרות שזכותו לכתיבת הפוסט תקפה. מה שנשאר לברר הוא אם יש מקום להעסקה של חור תחת כדמות חינוכית ומודל הזדהות. תמהני. ובנוסף, כמחנך דתי, נדמה לי שהוא יצא מגדרי התורה-כולה של הלל הזקן.

  8. גזית

    לחנות בחניית נכים זה דוחה – ואפילו דוחה יותר אם אתה חונה מתוך מודעות לכך שלא אכפת לך לשלם את הקנס. לגרוף לכיסיך כל מה שאתה יכול רק כי אתה יכול – זה דוחה. זה שהחוק קובע קנס ולא גזר דין מוות או הרחקה מהחברה זה לא אומר שזה מותר מוסרית.
    נבל הוא נבל הוא נבל – גם אם הוא נבל ברשות התורה.

  9. GUY

    לשיטתך , אם נקבע קנס מוסכם על פשע – זה לגיטימי . גניבה ? אונס ? בעיטה בראש לקבצן ? חנייה בחניית נכים זה גועל וזהו .אם היה קנס 1 מ' $ סטיב ג'ובס גם היה חונה ?
    לגבי ניר גלעד – אתה מתבלבל בין הזכות שלו לאמר מה ש\הוא רוצה לבין הלגיטימיות של תוכן דבריו . הוא מנהל בחברה ציבורית שקיבל עשרות מיליוני שקלים . עשרות . אם לבעלהבית שלו מתחשק לתת לו כסף – שיתן לו מהפרטי ולא נצטרך להתעסק בזה . הוא צריך להתאמץ מאד גם אם יקבל 30 א שקל בחודש . אין גרם ענווה בריאיון . לפיכך הוא בהחלט הרוויח ביושר את התואר A.H.

  10. ר

    בנוסף חבל שלא עומדים על עצם העובדה שהכינוי "אסהול" הוא כינוי הומופובי.