• ביטון-יפעת-1
    פודקאסט חדש
    "אנחנו הגנרליות של הביטחון החברתי" - ראיון עם יפעת ביטון
  • קושמרו ואברמוביץ
    בעקבות הבבונים
    מה קרה כשכתבי אולפן שישי יצאו לפגוש את הילידים בשדרות?

תקציב כווירוס: מחולל מחלות

החרדים דאגו לאינטרסים של הציבור "שלהם", אך בזכותם נהנה ציבור רחב משירותי בריאות בסיסיים כמו טיפולי שיניים יקרים. לעומת זאת יש עתיד נשאו את שם המעמד הבינוני לשווא. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
אסתר הרצוג ושלומית אבני

פיית השיניים של המפלגות החרדיות | אסתר הרצוג

ניסיתי להבין את החישוב המוצג בדברי ההסבר לסעיף "עצירת הרחבת טיפולי השיניים לילדים" ולא הצלחתי. אם לילדים עד גיל 12 מקצים 40 מיליון ₪ לשנה, איך ייתכן שההרחבה עבור שני שנתונים נוספים תעלה רק 40 מיליון ₪? או ההיפך: אם עבור שני שנתונים עלות התוספת היא 40 מיליון ₪, איך העלות עבור 12 שנתונים היא בסדר גודל זהה? אם החשבון הזה מבוסס, האם ייתכן שמוצגת פה תמונת שווא של חיסכון?!

עמ' 187 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 187 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

אבל נניח לשאלה החשבונית (וכמובן ייתכן שאני פשוט לא מבינה את החישוב) ונבחן את ההחלטה עצמה. תיקון סעיף 2(ה) קובע כי יש לעצור את תהליך הרחבת השירות של טיפולי שיניים עבור נערים ונערות בגילאי 12-14. החלטה זו הזכירה לי את פגישתי מהשבוע שעבר עם סטודנט המכין עבודה סמינריונית בנושא "קליטת עלייה". כשתיאר את זיכרונותיו מבית הוריו, עולים ממרוקו בשנות ה-50 במשפחה שבה 13 ילדים, ציין כי הדבר הבולט שנחרט בזכרונו הוא העובדה שהוריו לא יכלו לממן את טיפולי השיניים שלו ושל שאר הילדים במשפחה. לכן, כך הסביר, עד היום הוא תופש את משמעות האפליה והקיפוח של ילדי העולים מצפון אפריקה כקשור להבדל במצב השיניים של הילדים המזרחים בהשוואה למצבן בקרב ילדים אשכנזים.

והנה, לאחר 70 שנה, במדינה המתקדמת והעשירה יחסית שבה אנחנו חיים כיום, שוב מתקשר הפער ואי-השוויון בין העדות והמעמדות לטיפולי שיניים. ההחלטה של האוצר מציבה את המפלגות החרדיות, ובמיוחד ש"ס המזרחית, מול יש עתיד האשכנזית בעיקרה, כמייצגות עכשוויות של הפער ואי-השוויון המעמדי-עדתי.

המפלגות החרדיות שהיו שותפות בקואליציה שהחליטה על טיפולי שיניים עד גיל 14 ופעלה למימוש הדרגתי של ההחלטה, מתגלות, לאור החלטת עצירת ההרחבה, כנאורות וכמקדמות שוויון וצדק חברתי. לעומתן, יאיר לפיד, שר האוצר וראש מפלגת יש עתיד, שהוקיע וביזה את המפלגות החרדיות, לפני הבחירות ובנאומיו לאחריהן, מתגלה כמקדם נסיגה בתחומי הרווחה וכמוביל קיצוצים אנטי-סוציאליים. הממשלה הקודמת שבה היו המפלגות החרדיות שותפות מרכזיות הובילה מהלכים ותקצוב שקידמו את רווחת האוכלוסיות החלשות, של ילדים ובמיוחד אלו מהקבוצות העניות יותר, המתקשות בתשלום היקר מאוד של טיפולי שיניים. הקואליציה של הליכוד עם ש"ס ואגודת ישראל קבעה תוכנית תלת-שנתית שאמורה הייתה לכלול בתוכה בהדרגה את כלל האוכלוסייה עד גיל 14, כזכאית לטיפולי שיניים בחינם. מפלגת יש עתיד, השותפה המרכזית בממשלה הנוכחית, המחויבת למעמד הביניים המנוצל, ממחישה כעת את התנכרותה לשכבות החלשות, בחברה החרדית והערבית בעיקר, אך גם חושפת את אטימותה ביחסה לציבור "שלה".

יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות לשעבר, אחראי לטיפול שיניים ציבורי לילדים. קידם שוויון וצדק חברתי
יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות לשעבר.  קידם שוויון וצדק חברתי

את הצלחתה האלקטוראלית הסנסציונית השיגו לפיד ויש עתיד, במידה לא מבוטלת, בעזרת ההשתלחות במפלגות החרדיות על הטפילות לכאורה שטיפחו על גב מעמד הביניים, על עידוד ילודה בקרב קבוצות שאינן מסוגלות (או מעונינות?!) לדאוג לרווחת ילדיהן כראוי. אך כעת נחשפה התרמית: הם גם השתלחו באוכלוסייה החרדית וגם התכחשו לאוכלוסיית מעמד הביניים, שאת שמו נשאו לשווא. שהרי חלק לא מבוטל מאותו ציבור מתקשה אף הוא במימון היקר של טיפולי שיניים. כאשר נציגי האוכלוסייה החרדית הענייה היו שותפים לממשלה הם דאגו לאינטרסים של הציבור "שלהם" (נציגי האוכלוסייה הערבית בכנסת לא יכלו אפילו לייצג את האינטרסים של הציבור שלהם מפני שמעולם לא שותפו בממשלות ובחלוקת התקציבים), אך בזכותם נהנה ציבור רחב הרבה יותר משירותי בריאות בסיסיים, כמו טיפולי שיניים יקרים. עבור האוכלוסיות החלשות וגם עבור האוכלוסיות המעט יותר מבוססות, שגם מבחינתן טיפולי השיניים הם בחזקת מותרות, הצלחתה האלקטורלית של מפלגת יש עתיד, פירושה שמדובר במפלגת יש שינוי – לרעה.

עני וחולה? בעיה שלך | שלומית אבני

1. הקפאת הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לשנתוני הגיל 12-14:
בשנת 2011 500 אלף ילדים עשו שימוש בסל שירותי השן. השירות הצטיין בהגעה לכל קצוות הארץ תודות לפרישתו השוויונית כמתחייב מהרגולציה. קודם לרפורמה, 60% מהעניים ויתרו על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם ובקרב ילדים המתגוררים בערים עניות בישראל נמצאה תחלואה גבוהה עד פי 2.

הפרת ההסכם החתום בין משרד האוצר לבריאות משנת 2010 אשר חייב הכללת טיפולים באופן הדרגתי עד ליולי 2013, לגילאים 0-14, והקפאת ההרחבה לשנתון האחרון (12-14) תוביל לויתור על שירותי חיוני זה בקרב חסרי אמצעים, להוצאה כבדה על המעמד הבינוני.

2. העלאת השתתפויות עצמיות על שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות הממלכתי (רופאים ראשונים, חבישה, מיון, מכשירי שמיעה):
כבר היום (ע"פ מחקר של מכון ברוקדייל) 14% מכלל הישראלים, 22% מהחמישון התחתון ו-18% מקרב החולים הכרוניים מותרים על טיפולים או תרופות הכלולות בסל הבריאות בגלל עלות ההשתתפות העצמית. פגיעה בנגישות של אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך לשירותים אמבולטוריים מביאה בסופו של דבר להחמרת מצבן ומגבירה את הצורך באשפוזים. עלות שרותי האשפוז עולה על החיסכון בשל וויתור על תרופות וטיפולים אמבולטוריים. טיפול במחלות במצב מתקדם יותר הוא תמיד יקר יותר.

עמ' 188 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה
עמ' 188 בטיוטת התוכנית הכלכלית הטרייה

אלו שאינם מוותרים על הטיפול , יוותרו על הוצאות חשובות אחרות, כגון חינוך או ביגוד, ויתור שתורם לשכפול הבין-דורי של המצוקה. מחקר של מכון טאוב הראה כי ההוצאה הפרטית על בריאות מורידה כ-20,000 נפש, מתחת לקו העוני (כ- 3000 משפחות- רק בשל ההוצאה על השתתפות עצמית).  סעיפי ההוצאה הפרטית משפיעים לא רק על הוספת נפשות למעגל העוני אלא אף על הרחבתו והעמקתו: ההשתתפויות העצמיות מרחיבות את מעגל העוני ב-1.5% אחוזים.

בניגוד להחלטת ממשלה מיולי 2007 לבחון את היקף ההשתתפויות העצמיות במטרה להפחיתן, ובניגוד לתוכנית האסטרטגית של משרד הבריאות לשנים 2011-2014 במסגרתה התחייב המשרד להוריד השתתפויות, מגיעה הצעה זו שמטרתה ניכוי סכום מתקציב המדינה בשיעור של 7% מעלות סל שירותי הבריאות לקופות (200 מיליון ₪), והטלתו כמס מחלה רגרסיבי על הציבור, שממילא מממן את השירותים באמצעות מס הבריאות וההכנסה. החלטה זו תוביל לויתור על שירותים חיוניים, לעלייה בהוצאה בגין צריכה של שירותים מורכבים ויקרים יותר בגלל הצבת חסמים בגישה לרפואה ראשונית, ותטיל תשלום נוסף על משק הבית הישראלי, שכבר היום משלם תשלומים גבוהים לעין שיעור בהשוואה לתושבי מדינות ה- OECD.

פרופ' אסתר הרצוג היא אנתרופולוגית חברתית, מרצה במכללות בית ברל ולוינסקי ומרכזת פרלמנט נשים

שלומית אבני היא מנהלת מחלקת תושבים ברופאים לזכויות אדם

קוראים בין שורות התקציב:

ויסקונסין הידועה לשמצה | יעל בן יפת

התוכנית הכלכלית: חיבור פוסט-אמוראי | נעמה נגר

תקציב המדינה כפרוזה צרופה | דותן לשם

איך נהיה פה גירעון ומה עושים איתו | איציק ספורטא

מה אין בתקציב? חזון, עתיד | אמנון פורטוגלי

חוק נפגעי הגזזת: בור ללא תחתית | רמי אדוט

מס הגולגולת של תאצ'ר קופץ לביקור | אברהם דורון

מה שהכי פחות צריך | הני זובידה

מדיניות המסים "החדשה": ההפך משוויון בנטל | נוגה דגן-בוזגלו

הרבה לפני בעיית גזי החממה | יוסי לוס

עוני זה עניין של מצפון. לא צריך להיות סוציאליסט | איציק ספורטא

מדיניות הקיצוצים הורגת אנשים | יוסי דהאן

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    "חוק הלפרט" מ-2000 העלה את קצבת הילדים לילד החמישי ואילך. הטבה זו, שבבירור נראתה כמסייעת בעיקר לחרדים (ולערבים) בוטלה כבר ב-2003, ובאותה הזדמנות קצבאות הילדים הורדו לרמה נמוכה מאוד.
    החרדים למדו את הלקח, והם מנסים לפעול באופן קביל ציבורית. זאת לא "דאגה לעניים" אלא "דאגה פוליטיקלי-קורקט לחרדים העניים".

    לגבי הביקורת על "יש עתיד": מי שעיניו בראשו מבין שמבחינת לפיד, פרי וכו' ב-"יש עתיד", "מעמד בינוני" הוא מי שמרוויח כ-20,000 ש"ח לחודש.

  2. שרלי

    אכן
    למעמד הביניים של לפיד יש רופא שיניים פרטי או ביטוח מהעבודה. למה שיבזבז כסף על זה? מה איכפת לו השיניים של העניים? הם לא הצביעו לו.

    הסיבה שלריקי כהן אין מספיק כסף זה מכיוון שטיפולי השיניים שלה ושל ילדיה עולים מאוד יקר, ומישהו צריך לשלם על זה. אז מקצצים בשיניים של העניים כדי שהלפידיז ישלמו פחות מיסים ואז יהיה להם כסף לרופא שיניים טוב, כמו שצריך.

    אתה הבנת ברוך?

  3. עמית

    אם המדינה לא משקיעה מספיק כסף כדי לסבסד בריאות עבור אזרחיה זה לא אומר שצריך להסתפק במשהו שהושג בקומבינה ונועד להטיב עם מגזר אחד ולתמרץ עוני מטעמים דתיים.
    במקום לבקר שקיצצו בסעיף הספציפי הזה, זה יהיה הרבה יותר חכם לדרוש שיקחו את הכסף שקוצץ ויתעלו אותו לשירותים בריאותיים אחרים שיטיבו עם כלל האוכלוסייה באופן שוויוני..

  4. רמי אדוט

    התחשיב של אסתר הרצוג באמת לא נכון. זה באמת לא העיקר אבל אולי כדאי להסביר. ה-40 מיליון שמוסיפים לא קשורים, לא לשירות הקיים ולא להרחבה הנדרשת אך הנמנעת. שכן מדובר בתוספת לסל. השיניים עד גיל 12 ממילא כבר בסל ולא צריך להוסיף להם עוד כסף. ה-40 מיליון נובעים כנראה מעיתוי התקציב לעומת המחזוריות של השיניים שכן השירות התחיל לפעול בחודש יולי ולא בינואר. לא משנה. מה שחשוב שהתקציב להפעלת השירות הקיים כבר מחושב כחלק מעלות הסל כולו. אגב, העלות של הטיפולים האלה 200-300 מלש"ח אבל כאמור הכסף הזה כבר נכנס לסל. לגבי הטענה שיש כאן ש"ס מול יש עתיד, אני מצטער אבל עם כל הרצון (גם שלי) לראות בש"ס מפלגה חברתית, זה לא מסתדר עם המציאות כפי שנראתה בממשלה הקודמת. אם הדברים היו תלויים בש"ס שום דבר הכל זה לא היה קורה. וחשוב לא פחות מהגיל 12-14 הוא עניין השיניים לקשישים. כתבו בגוגל הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית וקראו חומר על כך