• בגין ונחמה
    הצבעה שבטית
    מה מסמנים המונחים שמאל וימין בישראל? ראיון עם לב גרינברג
  • צלשלאמת
    אות קין
    כך לוהקה א"ק לתפקיד הפופולרי ביותר בז'אנר סרטי האימה

חוק הדיור הציבורי הופך לתליין של עצמו

ה"מהפכה" של שר האוצר ושר השיכון בתחום הדיור הציבורי היא תרגיל פוליטי, ציני ומרושע
מיכה רחמן

מתחת לאפינו, ממש מבלי שנרגיש, מתחוללת "מהפכה בדיור הציבורי". בעמוד הפייסבוק שלו הכריז שר השיכון, אורי אריאל, על חידוש מכירת הדירות לפי התנאים של "חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה" ("חוק רן כהן"), ושימוש בכספי המכירה להגדלת ההשתתפות בשכר דירה ולא לבניית דירות חדשות. ההצעה היא על דעתו של שר האוצר. כתבה בנושא ב-nrg מוסיפה למטרות המכירה גם בניית דירות בכמות קטנה לאוכלוסייה שאינה יכולה להתקיים בעצמה. אז האם באמת הופך האוצר את עורו ותומך היום בחוק אליו התנגד נחרצות בעבר – חוק שהיה דגל המאבק למען הדיור הציבורי? האם עלינו להיות שותפים למאבק הזה? ובכן, הן בכתבה והן בסטטוס של אריאל יש הרבה דיסאינפורמציה שחשוב להבהירה.

המהלך החדש איננו מהפכה. המשך מכירת הדירות ללא כל בנייה חדשה מעידה על כוונת האוצר לחסל את הדיור הציבורי. שר האוצר ושר השיכון עושים כאן תרגיל פוליטי יח"צני, ציני, מרושע, אבל מבריק. חוק הדיור הציבורי הופך לתליין של עצמו. הם לוקחים את החלק הפופולארי/פופוליסטי, מכירת הדירות לדייריהן, ובכך קורצים לציבור הבוחרים העני. אח"כ יגידו כמה הם טובים יותר מכל ה"חברתיים". הם מסירים בשקט בלי שאף אחד ירגיש את סעיף 10 בחוק המחייב בנייה חדשה, וגם את רוח החוק שכלל בין היתר את חידוש הדיור הציבורי. במילים יפות, מרמים את הציבור בפתרון שאיננו פתרון: השתתפות בשכ"ד. הם יתנו שנה-שנתיים שכר דירה המתקרב יותר לשכ"ד ריאלי, וכשמחירי הדיור יעלו, והשתתפות בשכ"ד תהפוך שוב ללא ריאלית, הם כבר לא יהיו בשטח. אין כאן שום מהפכה, זו מדיניות ישנה של האוצר שתמיד רצה להקטין את הדיור הציבורי למינימום הכרחי ולמסכנים ביותר. תקציבי ההשתתפות בשכר דירה עולים משנה לשנה, וההשקעה בדיור הציבורי יורדת. מבצעי מכר היו תמיד, זה לא חדש. האוצר ובראשו שר האוצר כאשר הפעם הצטרף גם שר השיכון, הולכים למהלך שעתיד לחסל את הדיור הציבורי, או להפכו למשהו יותר קטן וזניח.

פינוי בית ביבנה, 2012. הזכאים, הממתינים בתור לדיור הציבורי, לא "מתחילים בדרך חדשה של יציאה לעצמאות", כפי שכותב שר השיכון, אלא נכנסים לעבדות של התלות בשוק. צילום: activestills.org
פינוי בית ביבנה, 2012. הזכאים, הממתינים בתור לדיור הציבורי, לא "מתחילים בדרך חדשה של יציאה לעצמאות", כפי שכותב שר השיכון, אלא נכנסים לעבדות של התלות בשוק. צילום: activestills.org

המגמה לעבור מדיור ציבורי לעזרה בשכר דירה, היא מגמה ישנה של האוצר. זוהי תמצית האידיאולוגיה הניאו-ליבראלית: לעבור למתן קצבאות בשוק החופשי ולחסל את השירותים שהמדינה נותנת. הדיור הציבורי הוא שירות במימון המדינה המבטא את הכרת המדינה בזכות לקורת גג. הדיור הציבורי נועד לשחרר את הקבוצות המוחלשות ביותר מהתלות בשוק. השתתפות בשכר דירה מעבירה את השכרת השירות לשוק הפרטי עם עזרה כספית של המדינה. ההשתתפות בשכ"ד דומה, בתחום הבריאות, למתן קצבאות במזומן (ותמצא לך את הרופא שלך) במקום לתת שירותי בריאות חינם בקופות החולים. ברור לכל בר דעת שהקצבאות לעולם לא ידביקו את הצרכים ואת עליית המחירים בתחום הרפואה. אחרי שנקבעה ההקצבה לעזרה בשכר דירה, אין למדינה שום שליטה על מחירי השכירות, והאזרח עומד לבדו מול המשכיר הפרטי. הניסיון מלמד שגם אם מעלים את ההשתתפות בשכר דירה ההשתתפות תמיד נשחקת, ובסופו של דבר אנו מוצאים את המשפחות, החלשות יותר כלכלית, ברחוב. בקיצור, הזכאים, הממתינים בתור לדיור הציבורי, לא "מתחילים בדרך חדשה של יציאה לעצמאות", כפי שכותב שר השיכון, אלא נכנסים לעבדות של התלות בשוק.

במדינות אירופה המתוקנות, המדינה שולטת במחיר השכירות בתחום הדיור, גם בזו הפרטית (על ידי השליטה שלה בחלק גדול משוק הדיור הציבורי והדיור החברתי). בנוסף יש רגולציה לשליטה ישירה של מחיר ההשכרה הפרטית והציבורית. בישראל אין את כל אלה. הקטנת מלאי הדיור הציבורי, עד חיסולו, משדרת מסר כפול: א) הסרת כל אחריות של המדינה לקבוצות המוחלשות, וכניעה למחירי שכירות מטורפים שיילכו ויעלו. ב) ויתור על הכלי האחרון שנותר לעזור לחלשים ביותר במתן קורת גג. רוב החוקרים בנושא הדיור מסכימים, שלא ניתן לתת דיור עם איכות מינימלית ובר השגה רק על ידי מנגנון השוק, ולכן בכל המדינות (כולל בריטניה אחרי ההפרטה של תאצ'ר) עדיין קיים מלאי דיור חברתי גדול.

חוק הדיור הציבורי, גם כשהיה בתוקף מתחילת 2013, לא הביא לבנייה חדשה. הוא משמש היום רק ככסות למכירת דיור ללא בנייה חדשה ולחיסול הדיור הציבורי. חצאי האמיתות המופיעות בעמוד הפייסבוק של אריאל והחבירה שלו ושל לפיד אל תומכי חוק הדיור הציבורי, מאלצים אותנו, תומכי החוק ואלו שהשתתפו ביוזמת החקיקה, לעזוב את המאבק למען חוק הדיור הציבורי ולמקד את המאבק בבנייה חדשה, ובחידוש פני הדיור הציבורי.

לקריאה נוספת:

המאמר ברוסית

אז מי אלים פה, לעזאזל | רותי לביא

דיור ותקווה: להיות בבית בעולם | ארג'ון אפאדוראי

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. יואש

    הצירוף האולטימטיבי של מתנחל משיחי מנותק עם יפיופ תל אביבי מנותק המנוהלים בידי נערי האוצר וביבי המושך/דוחף מאחור, זה מתכון בטוח לכשלון עתידי.
    את חוק הדיור הציבורי הם רוצים לחסל כדי שנזקקי הדיור הצבורי יהיו שבויי קבע בידי פקידי ממשלה אטומים ,עם השתתפות בדמי שכירות שהיא עלבון לשכל הישר, ובהעדר כל סיכוי להגיע לדיור מסודר גם כשהוא בבעלות ממשלתית.
    הממשלה הכושלת של ביבי ושותפיו ממשיכה להחריב כל דבר טוב שעדיין קיים בישראל ועוד ידם נטויה להרוס.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    לפי זכרוני את הכסף שהתקבל מכירת הדירות מסרו לסוכנות במקום לבנות דירות חדשות.